רשימת משפחות-שפה
ערך זה מרכז רשימות של משפחות-שפה, על פי כמה חלוקות שונות: לפי מספר הדוברים במשפחה, שפות מדוברות לעומת מסומנות, שפות שנכחדו, ועוד. הרשימות כוללות שפות הממוינות למשפחות, שפות מבודדות, שפות בלתי-ממוינות מסיבות אחרות, ועוד מקרים אחרים של שפות.
משפחות-השפה המרכזיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי מספר השפות במשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתנולוג במהדורה 22 (2019) רושם את משפחות-השפה הבאות ברשימת השפות שמכילות לפחות 1% מתוך 7,111 השפות המתועדות בעולם:
- שפות ניז'ר-קונגו (1,542 שפות) (21.7%)
- שפות אוסטרונזיות (1,257 שפות) (17.7%)
- שפות טרנס–גינאה החדשה (482 שפות) (6.8%)
- שפות סינו-טיבטיות (455 שפות) (6.4%)
- שפות הודו-אירופיות (448 שפות) (6.3%)
- שפות אוסטרליות [בספק] (381 שפות) (5.4%)
- שפות אפרו-אסיאתיות (377 שפות) (5.3%)
- שפות נילו-סהריות [בספק] (206 שפות) (2.9%)
- שפות אוטו-מנגאיות (178 שפות) (2.5%)
- שפות אוסטרו-אסיאתית (167 שפות) (2.3%)
- שפות טאי-קדאי (91 שפות) (1.3%)
- שפות דראווידיות (86 שפות) (1.2%)
- שפות טופי (76 שפות) (1.1%)
גלוטולוג מהדורה 4.0 (2019) רושם את משפחות-השפה הגדולות ביותר מבין 8,494 שפות:
- שפות אטלנטיות (מערב אפריקה)–קונגו (1,432 שפות)
- שפות אוסטרונזיות (1,275 שפות)
- שפות הודו-אירופיות (588 שפות)
- שפות סינו-טיבטית (494 שפות)
- שפות אפרו-אסיאתיות (373 שפות)
- שפות טרנס–גינאה החדשה הגרעיניות (314 שפות)
- שפות פמה–ניונגאן (248 שפות)
- שפות אוטו-מנגאיות (180 שפות)
- שפות אוסטרו-אסיאתיות (159 שפות)
- שפות טאי-קדאי (94 שפות)
- שפות דראווידיות (81 שפות)
- שפות אראוואק (78 שפות)
- שפות מאנדֶה (75 שפות)
- שפות טופי (71 שפות)
ספירת שפות על ידי גורמים שונים יכולה להיות שונה משמעותית, תלוי מה נחשב "שפה" ומה נחשב "ניב"; למשל, לייל קמפבל ספר רק 27 שפות אוטו-מנגיות, אם כי הוא, אתנולוג וגלוטולוג חלוקים בשאלה אילו שפות שייכות למשפחה זו.
משפחות-שפה (לא כולל שפות סימנים)[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברשימה הבאה להלן, נקודה מייצגת משפחת-שפות ידועה או שהוצעה ועדיין לא התקבלה. משפחת-על (פילום) עם התפלגויות גאוגרפיות נרחבות מבחינה היסטורית אך מעטות יחסית למספר הדוברים כיום – כוללות את שפות אסקימו-אלאוט, שפות נה-דנה, שפות אלגיק, קצ'ואה ושפות נילו-סהריות.
התתי-כותרות הגאוגרפיות ברשימה להלן נועדו רק ככלי לקיבוץ משפחות לקבוצות ולבניית רשימה ברורה יותר. הקשר היחיד בין הפריטים ברשימה הוא קרבה גאוגרפית, ואינו הצעה לקבץ אות המשפחות ל"משפחה-על" פילוגנטית.
מספר השפות במשפחה ומספר דובריהן הם אומדנים גסים בלבד; ראו הסברים מורחבים לגבי הגדרת "ניב" או "שפה" ובערך "דמוגרפיה לשונית".
| שם המשפחה | מספר השפות |
מספר הדוברים כיום[1] |
מיקום | משפחת-העל המוצעת |
|---|---|---|---|---|
| שפות אפרו-אסיאתיות | 366 | 499,294,669 | אפריקה, אסיה | |
| שפות Khoe-Kwadi (אנ') | 12 | 337,337 | אפריקה | |
| שפות Kx'a (אנ') | 4 | 104,000 | אפריקה | |
| שפות Tuu (אנ') | 2 | 2,500 | אפריקה | |
| שפות ניז'ר-קונגו (מוּצעת) | 1,524 | 519,814,033 | אפריקה | |
| שפות Mande (אנ') | 50 | 27,003,000 | אפריקה | ניז’ר-קונגו |
| שפות Ubangian (אנ') | 27 | 2,500,000 | אפריקה | ניז’ר-קונגו |
| שפות נילו-סהריות (מוּצעת) | 199 | 53,359,610 | אפריקה | |
| שפות Berta (אנ') | 3 | 1,800,000 | אפריקה | נילו-סהריות |
| שפות Kadu (אנ') | 6 | 120,600 | אפריקה | נילו-סהריות |
| שפות Koman (אנ') | 4 | 50,000 | אפריקה | נילו-סהריות |
| שפות Kuliak (אנ') | 3 | 7,500 | אפריקה | נילו-סהריות |
| שפות Songhay (אנ') | 11 | 3,228,000 | אפריקה | נילו-סהריות |
| שפות איינו | 3 | 2 | אסיה | |
| שפות יפניות (אנ') | 12 | 129,240,180 | אסיה | אלטאיות (שנויה במחלוקת) |
| שפות קוריאניות | 2 | 77,269,890 | אסיה | אלטאיות (שנויה במחלוקת) |
| שפות מונגוליות | 13 | 7,269,480 | אסיה | אלטאיות (שנויה במחלוקת) |
| שפות טונגוסיות | 11 | 55,800 | אסיה | אלטאיות (שנויה במחלוקת) |
| שפות טורקיות | 35 | 179,945,933 | אסיה, אירופה | אלטאיות (שנויה במחלוקת) |
| שפות צפון הקווקז | 29[2] | 4,155,258 | אסיה, אירופה | קווקז, שפות אלרודיות |
| שפות צפון-מערב הקווקז | 4 | 1,655,000 | אסיה, אירופה | קווקז |
| שפות יניסיאן | 2 | 211 | אסיה | שפות דנה-יניסיאן (שנויה במחלוקת) |
| שפות דרווידיות | 84 | 252,807,610 | אסיה | |
| שפות הודו-אירופיות | 448 | 3,237,999,904 | אסיה, אירופה | |
| שפות קרטווליות | 5 | 4,850,000 | אסיה, אירופה | |
| שפות צ’וקוטקו–קמצ’טקה | 5 | 6,875 | אסיה | |
| שפות יוקאגיר | 2 | 740 | אסיה | |
| שפות ניבח | 2 | 200 | אסיה | |
| שפות אוסטרו-אסיאתיות | 169 | 116,323,040 | אסיה | |
| שפות אוסטרונזיות | 1,223 | 325,862,510 | אפריקה, אסיה, אוקיאניה | אוסטרו-טאי |
| שפות קרא-דאי | 94 | 81,549,828 | אסיה | אוסטרו-טאי |
| שפות אונגן | 2 | 296 | אסיה | |
| שפות המונג-מיין | 38 | 9,332,070 | אסיה | |
| שפות סינו-טיבטיות | 453 | 1,385,995,195 | אסיה | |
| שפות Siangic (אנ') | 2 | 3,500 | אסיה | סינו-טיבטיות |
| שפות Digaro (אנ') | 2 | 46,000 | אסיה | סינו-טיבטיות |
| שפות חורית-אוררטית | 2 | נכחדה | אסיה | |
| שפות Kho-Bwa (אנ') | 5 | 9,000 | אסיה | סינו-טיבטיות |
| שפות אורליות | 37 | 20,716,457 | אסיה, אירופה | |
| שפות Tyrsenian (אנ') | (3) | נכחדה | אירופה | |
| שפות Baining (אנ') | 6 | 13,800 | גינאה החדשה | |
| שפות בורדר | 15 | 17,080 | גינאה החדשה | |
| שפות מרכז סולומון | 4 | 14,810 | גינאה החדשה | |
| שפות East Bird's Head – Sentani (אנ') | 8 | 71,730 | גינאה החדשה | שפות Extended West Papuan (אנ') |
| שפות Eastern Trans-Fly (אנ') | 4 | 6,760 | גינאה החדשה | |
| שפות Fas (אנ') | 2 | 2,840 | גינאה החדשה | שפות Left May – Kwomtari (אנ'),
שפות Kwomtari–Fas (אנ') |
| שפות East Geelvink Bay (אנ') | 12 | 8,005 | גינאה החדשה | |
| שפות Lakes Plain (אנ') | 19 | 8,455 | גינאה החדשה | |
| שפות Left May (אנ') | 6 | 2,005 | גינאה החדשה | שפות Left May – Kwomtari (אנ') |
| שפות Kwomtari (אנ') | 3 | 1,510 | גינאה החדשה | שפות Left May – Kwomtari (אנ'), שפות Kwomtari–Fas (אנ') |
| שפות Mairasi (אנ') | 3 | 4,385 | גינאה החדשה | |
| שפות Nimboran (אנ') | 5 | 8,500 | גינאה החדשה | |
| שפות North Bougainville (אנ') | 4 | 10,020 | גינאה החדשה | |
| שפות Piawi (אנ') | 2 | 2,600 | גינאה החדשה | |
| שפות Ramu – Lower Sepik (אנ') | 32 | 65,830 | גינאה החדשה | |
| שפות Senagi (אנ') | 2 | 2,960 | גינאה החדשה | |
| שפות Sepik (אנ') | 55 | 162,704 | גינאה החדשה | |
| שפות Skou (אנ') | 8 | 5,665 | גינאה החדשה | |
| שפות South Bougainville (אנ') | 9 | 68,700 | גינאה החדשה | |
| שפות Tor–Kwerba (אנ') | 24 | 16,195 | גינאה החדשה | |
| שפות Torricelli (אנ') | 57 | 113,705 | גינאה החדשה | |
| שפות Trans-Fly – Bulaka River (אנ') | 22 | 16,312 | גינאה החדשה | |
| שפות טרנס–גינאה החדשה | 476 | 3,540,024 | גינאה החדשה | |
| שפות מערב בריטניה החדשה (אנ') | 3 | 6,550 | גינאה החדשה | |
| שפות מערב פפואה | 23 | 269,425 | גינאה החדשה | |
| שפות Yuat (אנ') | 6 | 7,700 | גינאה החדשה | |
| שפות Bunuban (אנ') | 2 | 100 | אוסטרליה | |
| שפות Wagaydyic (אנ') | 2 | 5 | אוסטרליה | |
| שפות Western Daly (אנ') | 3 | 21 | אוסטרליה | |
| שפות Southern Daly (אנ') | 2 | 1,980 | אוסטרליה | |
| שפות Limilngan (אנ') | 1 | 23 | אוסטרליה | |
| שפות Jarrakan (אנ') | 3 | 130 | אוסטרליה | |
| שפות Nyulnyulan (אנ') | 3 | 94 | אוסטרליה | |
| שפות Worrorran (אנ') | 3 | 108 | אוסטרליה | |
| שפות Mirndi (אנ') | 3 | 261 | אוסטרליה | |
| שפות Arnhem Land (אנ') (מוּצעת) | 7 | 1,811 | אוסטרליה | |
| שפות Gunwinyguan (אנ') | 5 | 1,314 | אוסטרליה | |
| שפות פמה-ניונגן | 300 | 23,539 | אוסטרליה | |
| שפות Tangkic (אנ') | 3 or 4 | 73 | אוסטרליה | |
| שפות אלגיות (אנ') | 41 | 214,768 | אמריקה הצפונית | |
| שפות Caddoan (אנ') | 5 | 46 | אמריקה הצפונית | |
| שפות Chimakuan (אנ') | 1 | 10 | אמריקה הצפונית | |
| שפות אסקימו–אלאוט | 10 | 108,705 | אמריקה הצפונית | |
| שפות Hokan (אנ') | 21 | 7,171 | אמריקה הצפונית | |
| שפות Iroquoian (אנ') | 9 | 14,543 | אמריקה הצפונית | |
| שפות Keres (אנ') | 2 | 10,670 | אמריקה הצפונית | |
| שפות מאיה | 31 | 6,522,182 | אמריקה הצפונית | |
| שפות Mixe–Zoque (אנ') | 17 | 153,612 | אמריקה הצפונית | שפות Totozoquean (אנ') |
| שפות Muskogean (אנ') | 6 | 15,640 | אמריקה הצפונית | |
| שפות נה-דנה | 44 | 208,552 | אמריקה הצפונית | דנה–יניסיאן (שנויה במחלוקת) |
| שפות אוטו-מנגאיות | 176 | 1,678,214 | אמריקה הצפונית | |
| שפות Penutian (אנ') (מוּצעת) | 16 | 3,513 | אמריקה הצפונית | |
| שפות Salishan (אנ') | 25 | 1,969 | אמריקה הצפונית | |
| שפות Siouan (אנ') | 14 | 33,399 | אמריקה הצפונית | |
| שפות Takic (אנ') | 6 | 35 | אמריקה הצפונית | |
| שפות Tanoan (אנ') | 6 | 6,000 | אמריקה הצפונית | |
| שפות Totonacan (אנ') | 12 | 282,250 | אמריקה הצפונית | שפות Totozoquean (אנ') |
| שפות יוטו-אצטקיות | 58 | 1,910,442 | אמריקה הצפונית | |
| שפות Wakashan (אנ') | 6 | 710 | אמריקה הצפונית | |
| שפות Wintuan (אנ') | 1 | נכחדה | אמריקה הצפונית | שפות Penutian (אנ') |
| שפות Yok-Utian (אנ') | 42 | 35 | אמריקה הצפונית | שפות Penutian (אנ') |
| שפות Yuki-Wappo (אנ') | 2 | נכחדה | אמריקה הצפונית | |
| שפות Alacalufan (אנ') | 1 | 12 | אמריקה הדרומית | |
| שפות Arawan (אנ') | 8 | 5,870 | אמריקה הדרומית | |
| שפות Araucanian (אנ') | 2 | 262,000 | אמריקה הדרומית | |
| שפות אראוואק | 54 | 699,709 | אמריקה הדרומית | |
| שפות Arutani–Sape (אנ') (מוּצעת) | 2 | 47 | אמריקה הדרומית | |
| שפות Aymaran (אנ') | 3 | 2,808,740 | אמריקה הדרומית | |
| שפות ברבקואה | 3 | 24,800 | אמריקה הדרומית | |
| שפות Cahuapanan (אנ') | 2 | 10,370 | אמריקה הדרומית | |
| שפות קריב | 29 | 67,376 | אמריקה הדרומית | |
| שפות Catacaoan (אנ') | (3) | נכחדה | אמריקה הדרומית | |
| שפות Chapacuran (אנ') | 4 | 2,019 | אמריקה הדרומית | |
| שפות Charruan (אנ') | (10) | נכחדה | אמריקה הדרומית | |
| שפות Chibchan (אנ') | 20 | 306,267 | אמריקה הצפונית, אמריקה הדרומית | |
| שפות Chimuan (אנ') | (3) | נכחדה | אמריקה הדרומית | |
| שפות Choco (אנ') | 7 | 114,600 | אמריקה הדרומית | |
| שפות Chonan (אנ') | (6) | נכחדה | אמריקה הדרומית | |
| שפות Esmeralda–Yaruroan (אנ') (מוּצעת) | 1 | 6,000 | אמריקה הדרומית | |
| שפות Guaicuruan (אנ') | 4 | 49,350 | אמריקה הדרומית | שפות Mataco–Guaicuru (אנ') |
| שפות Hibito–Cholon (אנ') | 2 | נכחדה | אמריקה הדרומית | |
| שפות Jicaquean (אנ') | 1 | 350 | אמריקה הדרומית | |
| שפות Jirajaran (אנ') | 3 | נכחדה | אמריקה הדרומית | |
| שפות Jivaroan (אנ') | 4 | 89,630 | אמריקה הדרומית | |
| שפות Katembri–Taruma (אנ') | 1 | 10 | אמריקה הדרומית | |
| שפות Katukinan (אנ') | 2 | 10 | אמריקה הדרומית | |
| שפות Lencan (אנ') | 2 | נכחדה | אמריקה הדרומית | |
| שפות Lule–Vilela (אנ') | 1 | 10 | אמריקה הדרומית | |
| שפות Macro-Jê (אנ') (מוּצעת) | ? | 51,093 | אמריקה הדרומית | |
| שפות Macro-Otomákoan (אנ') | 4 | 1,961 | אמריקה הדרומית | |
| שפות Mascoian (אנ') | 6 | 20,728 | אמריקה הדרומית | |
| שפות Matacoan (אנ') | 7 | 60,280 | אמריקה הדרומית | |
| שפות Misumalpan (אנ') | 4 | 192,050 | אמריקה הדרומית | |
| שפות Mosetenan (אנ') | 1 | 5,320 | אמריקה הדרומית | |
| שפות Mura (אנ') | 1 | 360 | אמריקה הדרומית | |
| שפות Nadahup (אנ') | 4 | 2,894 | אמריקה הדרומית | |
| שפות Nambikwaran (אנ') | 6 | 1,068 | אמריקה הדרומית | |
| שפות Otomákoan (אנ') | 2 | נכחדה | אמריקה הדרומית | שפות Macro-Otomákoan (אנ') |
| שפות Pano–Tacanan (אנ') (מוּצעת) | 27 | 42,014 | אמריקה הדרומית | |
| שפות Peba–Yaguan (אנ') | 1 | 5,700 | אמריקה הדרומית | |
| Puinavean (אנ') | 1 | 3,000 | אמריקה הדרומית | |
| שפות קצ'ואה | 45 | 7,768,820 | אמריקה הדרומית | |
| שפות Piaroa–Saliban (אנ') | 3 | 18,630 | אמריקה הדרומית | |
| שפות Tequiraca–Canichana (אנ') | (2) | נכחדה | אמריקה הדרומית | |
| שפות Timotean (אנ') | (2) | נכחדה | אמריקה הדרומית | |
| שפות Tiniguan (אנ') | 2 | 1 | אמריקה הדרומית | |
| שפות Tucanoan (אנ') | 23 | 30,308 | אמריקה הדרומית | |
| שפות Tupian (אנ') | 66 | 5,026,502 | אמריקה הדרומית | |
| שפות Uru–Chipaya (אנ') | 2 | 1,200 | אמריקה הדרומית | |
| שפות Witotoan (אנ') | 7 | 17,478 | אמריקה הדרומית | |
| שפות Xincan (אנ') | (5) | נכחדה | אמריקה הדרומית | |
| שפות Yanomaman (אנ') | 4 | 31,670 | אמריקה הדרומית | |
| שפות Zamucoan (אנ') | 2 | 5,900 | אמריקה הדרומית | |
| שפות Zaparoan (אנ') | 3 | 90 | אמריקה הדרומית | |
| שפות עזר בינלאומיות (אנ') | 49 | 2,000,000 | שפה עולמית? (אנ') |
שפות מבודדות[עריכת קוד מקור | עריכה]
שפות מבודדות הן שפות שלא ידוע לאיזו משפחת-שפות הן שייכות, על פי המחקר הקיים. כיוון ששפה מבודדת אינה חלק מאף משפחה ידועה, ניתן גם לתאר אותה כחברה היחידה במשפחה משלה.
אפריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בַּנְגִימֶה (Bangime, במאלי, שפת בני דוגון)
- הַדְזָה (בטנזניה)
- סַנְדָאוּוֶה (Sandawe, בטנזניה, אולי קשורה לשפות קוּוֶּיי Khoe)
אסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- איינו – שפה או שפות (ביפן ורוסיה, כמו ערבית או יפנית, המגוון באיינו גדול דיו כך שחלק מהחוקרים משערים שמדובר בעד 12 שפות, ומנגד אחרים רואים בה שפה יחידה עם ניבים שונים מאוד)
- ניבחית או גיליאק (ברוסיה, לעיתים מקושרת לשפות צ'וקוטקו–קמצ'טקיות)
- קוריאנית (בקוריאה הצפונית, בקוריאה הדרומית, וביאנְבְּיאן בסין). לעיתים מקושרת לפליאו-סיבירית; לחלופין, הניב של גֵ'ג'וּ לעיתים ממוין כשפה נפרדת, אחות לקוריאנית במשפחת-השפות הקוריאניות)
- קוסונדה (אנ') (בנפאל)
- ניהאלי (אנ') (בהודו, לעיתים מקושרת לקוסונדה או למוּנְדָה (אנ'))
- בורושסקי (בפקיסטן והודו, לעיתים מקושרת לשפות יניסיאן)
- עילמית (באיראן, נכחדה, לעיתים מקושרת לשפות דראווידיות)
- שומרית (בעיראק, נכחדה)
- חאתית (בטורקיה, נכחדה, לעיתים מקושרת לשפות צפון-מערב קווקזיות (אנ'))
אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אמריקה הצפונית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אַטַקָאפָּה (בלואיזיאנה וטקסס בארצות הברית; נכחדה; חלק מקבוצת שפות מפרץ מקסיקו ההיפותטית (אנ'))
- צ'יטימאצ'ה (Chitimacha; בלואיזיאנה בארצות הברית; נכחדה; ייתכן שחלק מקבוצת שפות מפרץ מקסיקו ההיפותטית (אנ'))
- קוויטלאטק (Cuitlatec; בגווררו במקסיקו; נכחדה)
- האידה (Haida; בקולומביה הבריטית בקנדה, באלסקה בארצות הברית)
- וואבה (Huave; בוואחאקה במקסיקו)
- קרנקאווה (Karankawa; בטקסס בארצות הברית; נכחדה)
- קוטנאי (Kutenai; בקולומביה הבריטית בקנדה; באיידהו ומונטנה בארצות הברית)
- נָאצֶ'ה (Natchez; במיסיסיפי ולואיזיאנה בארצות הברית; קשורה לשפות מאסקוגי בקבוצת שפות מפרץ מקסיקו ההיפותטית (אנ'))
- פורפצ'ה (Purépecha, ידועה גם כטַרַסְקָאן; במישואקאן במקסיקו)
- טאקלמה (Takelma; באורגון בארצות הברית; נכחדה; חלק מקבוצת שפות Penutian ההיפותטית)
- טימוקואה (Timucua; בפלורידה וג'ורג'יה בארצות הברית; נכחדה)
- טונקאווה (Tonkawa; בטקסס בארצות הברית; נכחדה)
- טוּניקָה (במיסיסיפי, לואיזיאנה וארקנסו בארצות הברית; חלק מקבוצת שפות מפרץ מקסיקו ההיפותטית (אנ'))
- יוּצִ'י (בג'ורג'יה ואוקלהומה בארצות הברית)
- זוּני (ידועה גם כשִיוּוִּי; בניו מקסיקו בארצות הברית)
אוקיאניה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוסטרליה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לאראגייה (Laragiya)
- מלק-מלק (Malak-Malak)
- מינקין (Minkin; נכחדה; אולי חברה במשפחת יִיוואיג'ן Yiwaidjan או טאנקית Tankic)
- נגורמבור (Ngurmbur; אולי חברה במשפחת מאקרו-פמה-נגויאן)
- טיווי (Tiwi; איי מלוויל ובאתהרסט)
גינאה החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אבינומְן (Abinomn; באסו, פוֹיָה; בצפון איריאן)
- אנם (Anêm; בבריטניה החדשה)
- אטה (Ata; ב-Pele-Ata, וָּאסִי; בבריטניה החדשה)
- בוסה (Busa ; בסנדאון)
- איסיראווה (Isirawa; בצפון איריאן)
- קול (Kol; בבריטניה החדשה)
- קואוט (Kuot; פנראס; באירלנד החדשה)
- מאספ (Massep)
- פיו (Pyu)
- סולקה (Sulka; בבריטניה החדשה)
- טאיאפ (Taiap או גאפון; בסֵפּיק)
- יאלה (Yalë או נגטמאן; בסנדאון)
- יאווה (Yawa; במפרץ גילווינק)
- ילה (Yele; באי רנל)
אמריקה הדרומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Aikanã (ברונדוניה בברזיל)
- Andoque (בקולומביה ופרו)
- Betoi (בקולומביה)
- Camsá (בקולומביה)
- Candoshi-Shapra (בפרו)
- Cayuvava (בבוליביה)
- Cofán (בקולומביה ואקוודור)
- Fulniô (בפרנמבוקו בברזיל)
- Guató (בברזיל ובוליביה)
- Waorani (ידועה גם כסַאבֵּלָה, Waodani; באקוודור ופרו)
- Irantxe (במאטו גרוסו בברזיל)
- Itonama (בבוליביה)
- Kanoê (בברזיל)
- Kwaza (ברונדוניה בברזיל)
- Leco (בבוליביה)
- מאפוצ'ה (Mapuche; בצ'ילה)
- Movima (בבוליביה)
- Omurano (בפרו)
- Oti (בסאו פאולו בברזיל; נכחדה)
- Páez (בקולומביה; ראו גם את Paezan)
- Puelche (בארגנטינה וצ'ילה)
- Puquina (בבוליביה; נכחדה)
- Ticuna (בקולומביה, פרו וברזיל)
- Warao (בגיאנה, סורינם וונצואלה)
- Yaghan (בצ'ילה)
- Yuracaré (בבוליביה)
- Yuri (בקולומביה וברזיל)
- Yurumanguí (בקולומביה)
שפות בלתי-ממוינות[עריכת קוד מקור | עריכה]
שפות נחשבות בלתי-ממוינות, אם מסיבה כלשהי עדיין לא נעשה מאמץ מספיק להשוות אותן לשפות אחרות, או לעיתים יותר קרובות מכיוון שהן תועדו בצורה לא טובה מספיק שתאפשר מיון מהימן. רוב השפות הללו נכחדו, וככל הנראה לעולם לא יהיו ידועות מספיק טוב למיון.
אפריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אונגוטה (Ongota; אולי אפרו-אסיאתית)
- קוואדי (Kwadi; נכחדה; אולי Khoe)
- דומפו (Dompo)
- מְפְּרָה (Mpra; כנראה ניז'ר–קונגו)
- מְפּוּר (Mpur; בגאנה)
- גָ'אלָא (Jalaa)
- לָאָל (Laal)
- מרואיטית (Meroitic; נכחדה; כנראה נובית, ענף במשפחה הנילו-סהריות המוצעת)
- שאבו (Shabo; אולי נילו-סהרית)
- באיוט (Bayot)
- בורו (Boro; נכחדה; אולי ניז'ר-קונגו)
- קוג'רגה (Kujargé; כנראה אפרו-אסיאתית)
- אובלו (Oblo)
- וייטו (Weyto)
- רימבה (Rimba)
- אורופום (Oropom; נכחדה; ייתכן שהמידע לא אמין)
- וָּאוּוּ (Wawu)
- אומאיו (Omaio; טנזניה)
- סרנגטי-דורובו (Serengeti-Dorobo; טנזניה)
- וזימבה (Vazimba; ייתכן שלשון תשתית), ראו את בֵּיאוֹסִי Beosi (מדגסקר)
- גואנצ'ית (Guanche; נכחדה; ייתכן שאפרו-אסיאתית, ובייחוד ברבר)
אסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- איסאורית (Isaurian; נכחדה, אולי הודו-אירופית וקשורה ללוּוית)
- קפדוקית עתיקה (נכחדה)
- מיסית (Mysian; נכחדה)
- רוּאַנְרוּאַן (Ruanruan; נכחדה)
- גוּתית (Gutian; נכחדה)
- קסקית (Kaskian; נכחדה, אולי קשורה לחאתית)
- קאסית (Kassite; נכחדה, אולי קשורה או חלק מחורית–אוררטית)
- שׂיוֹנְגְנוּ (Xiongnu; נכחדה, עם קוד גלוטולוג, בלתי ממוינת)
- שִׂיאנְבֵּיי (Xianbei; נכחדה)
- הוּנית (Hunnic; נכחדה)
- קימרית (Cimmerian; נכחדה; כנראה הודו-אירופית)
- קנאבוי (Kenaboi; נכחדה, אולי אוסטרו-אסיאתית)
- פלשתית (Philistine; נכחדה; אולי הודו-אירופית)
- פרוטו-פרתית (Proto-Euphratean; נכחדה)
- סנטינלית (Sentinelese; אין מידע על השפה, אולי קשורה לאונגן)
- טמבורה (Tambora; נכחדה; אולי קשורה או חלק מענף Timor–Alor–Pantar של שפות טרנס-גינאה החדשה)
- שפת ה"-כּ" הבלתי-מפוענחת בתימן העתיקה (נכחדה; כנראה שמית, ומזוהה עם חמיירית)
- הַרַפָּאן (Harappan; נכחדה, אולי קשורה לדראווידיות)
- בקטרו-מרגיאנית (Bactro-Margianan; נכחדה)
אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- איברית (Iberian; בספרד; נכחדה)
- טרטסית (Tartessian; בספרד ופורטוגל; נכחדה)
- צפון פיקנית (North Picene; באיטליה; נכחדה)
- קַמוּנית (Camunic; באיטליה; נכחדה; אולי טירנית)
- מינואית (Minoan; בכרתים; נכחדה)
- Eteocretan (בכרתים; נכחדה; כנראה השתלשלה ממינואיות)
- Eteocypriot (בקפריסין; נכחדה)
- Trojan (נכחדה)
- Paleo-Sardinian (בסרדיניה; נכחדה)
- Paleo-Corsican (בקורסיקה; נכחדה)
- Elymian (בסיציליה; נכחדה; ייתכן שהודו-אירופית)
- Sicanian (בסיציליה; נכחדה)
- Sicel (בסיציליה; נכחדה; כנראה הודו-אירופית)
- Pelasgian (ביוון; נכחדה)
- Liburnian (בבלקן; נכחדה; אולי הודו-אירופית)
- Paeonian (בבלקן; נכחדה; אולי הודו-אירופית)
- Etruscan language (באיטליה; נכחדה; כנראה Tyrsenian)
- Raetic language (באיטליה; נכחדה; כנראה Tyrsenian)
- Lemnian language (ביוון; נכחדה; כנראה Tyrsenian)
אמריקה הצפונית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Macorix (נכחדה; באנטילים הגדולים)
- Guanahatabey (נכחדה; באנטילים הגדולים)
- Ciguayo (נכחדה; באנטילים הגדולים)
- Akokisa (בטקסס בארצות הברית; נכחדה)
- Tequesta (בפלורידה בארצות הברית; נכחדה)
- Quinipissa (בלואיזיאנה בארצות הברית; נכחדה)
- Pascagoula (במיסיסיפי בארצות הברית; נכחדה)
- Coree (בקרוליינה הצפונית בארצות הברית; נכחדה)
- Congaree (בקרוליינה הדרומית בארצות הברית; נכחדה; אולי אראוואק)
- Eyeish (בטקסס בארצות הברית; נכחדה)
- Cusabo (בקרוליינה הדרומית בארצות הברית; נכחדה; ייתכן שהייתה אראוואקאראוואק)
- Bidai (בטקסס בארצות הברית; נכחדה)
- Guale (בג'ורג'יה בארצות הברית; נכחדה)
- Yamasee (בג'ורג'יה בארצות הברית; נכחדה)
- Appalousa (בלואיזיאנה בארצות הברית; נכחדה)
- Avoyel (בלואיזיאנה בארצות הברית; נכחדה)
- Pedee (בקרוליינה הדרומית בארצות הברית; נכחדה)
- Guachichil (במקסיקו בארצות הברית; נכחדה)
אוקיאניה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- טֶטֶפָּּארֶה (Tetepare; באיי סולומון)
- מוֹקְסֵלָה (Moksela; באינדונזיה; בלתי ממוינת)
אוסטרליה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נְגַאִיגוּנְגוּ (Ngaygungu; נכחדה; אולי פמה-ניונגן)
- וַּקַבּוּנְגָה (Wakabunga)
- נְדְרָאנְגית (Ndrangith; בקווינסלנד)
גינאה החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Bayono-Awbono (אולי טרנס-גינאה החדשהטרנס-גינאה החדשה)
- דִיבִּיָאסוֹ (Dibiyaso)
- Elseng (אולי שפות בּוֹרְדֶר)
- Kapori (כנראה קשורה לקַאוּרֶה Kaure)
- Kehu (כנראה קשורה לשפות מפרץ מזרח גילווינק)
- Kembra
- Kimki
- Kosare (כנראה קשורה לשפת קאורה Kaure)
- Purari (אולי טרנס-גינאה החדשה)
- Pyu [moribund] (אולי Left May – Kwomtari או מבודדת)
- Saponi (נכחדה; אולי שפת Lakes Plain או שפת East Bird's Head – Sentani )
- Sulka (סביר שקשורה לשפות Baining השכנות ולשפות Kol)
- Tause (אולי חלק מ-the East Bird's Head – ההצעה של סנטאני)
- Afra (גוססת)
אמריקה הדרומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- טאושירו (Taushiro; בפרו)
- פלשיירוס (Flecheiros; בברזיל)
- מאז'נה (Majena; בבוליביה; נכחדה)
- קארנקי (Caranqui; באקוודור; נכחדה; אולי בשפות ברבקואה)
- סינופאנה (Sinúfana; בקולומביה; נכחדה; אולי בשפות צ'וקואה)
משפחות-שפה שנכחדו ושפות לא ממוינות[עריכת קוד מקור | עריכה]
חלק זה מביא רשימה של שפות ומשפחות-שפה שנכחדו ואין להן שפות קרובות משפחה חיות. רוב השפות שנכחדו סובלות מהיעדר-תיעוד, דבר שמקשה על המיון שלהן לקבוצות גדולות יותר. יתר השפות, אלה שנכחדו וכן תועדו היטב, משויכות למשפחות קיימות. אם כן, רק מעט מהשפות שנכחדו ידועות היטב ועם זאת ממוינות כשפות מבודדות (יחידות במשפחותיהן, "עצמאיות גנטית"); לדוגמה, שומרית העתיקה מתועדת היטב במסמכים כתובים רבים שהשתמרו ופוענחו, אך עם זאת לא נמצאה שפה מתועדת אחרת או שפה חיה שדומה לה מספיק.
| שם המשפחה | שפות | שנת הכחדות | מיקום | מתועדת היטב? | משפחת-העל המוצעת |
|---|---|---|---|---|---|
| חורית-אוררטית (אנ') | 2 | המאה ה-7 לפנה"ס? | אסיה | כן | שפות אלרודיאן (אנ') |
| שפות טסמניות (כמה משפחות) | 5–16 | 1905 | אוסטרליה | לא | |
| שפות מזרח דיילי (אנ') | 2 | 2006 | אוסטרליה | חלקית | |
| שפות טירניות (אנ') | 3 | המאה ה-3 | אירופה | חלקית | |
| בַּאֵנָאן (אנ') | 1 | שנות ה-40 במאה ה-20 | אמריקה הדרומית (באהיה, ברזיל) | לא | |
| קוּלִי (אנ') | 1 | המאה ה-20 | אמריקה הדרומית (צפון פרו) | לא | |
| קונסה (אנ') | 1 | שנות ה-50 במאה ה-20? | אמריקה הדרומית (אטקמה, צ'ילה) | חלקית | |
| גאמלה (אנ') | 1 | ? | אמריקה הדרומית (מרניאו, ברזיל) | לא | |
| גורגוטוקי (אנ') | 1 | המאה ה-17 | אמריקה הדרומית (מזרח בוליביה) | לא | |
| וָּאמוֹאֶה (אנ') | 1 | ? | אמריקה הדרומית (פרנמבוקו, ברזיל) | לא | |
| שפות מאליבו (אנ') | 9 | ? | אמריקה הדרומית (קולומביה) | לא | |
| מוניצ'י (אנ') | 1 | שנות ה-90 במאה ה-20 | אמריקה הדרומית (לורטו, פרו) | חלקית | אראוואק |
| נאטו (שפה) (אנ') | 1 | המאה ה-19? | אמריקה הדרומית (פרנמבוקו, ברזיל) | ||
| פנקרארו (אנ') | 1 | המאה ה-20 | אמריקה הדרומית (מזרח ברזיל) | לא | |
| פנסלאו (אנ') | 1 | המאה ה-17 | אמריקה הדרומית (קיטו, אקוודור) | לא | |
| סצ'ורה (אנ') | 1 | המאה ה-19? | אמריקה הדרומית (פיאורה, פרו) | לא | |
| טראיריו (אנ') | 1 | ? | אמריקה הדרומית (מזרח ברזיל) | לא | |
| טושה (שפה) (אנ') | 1 | המאה ה-19? | אמריקה הדרומית (מזרח ברזיל) | לא | |
| שוקו (שפה) (אנ') | 1–3 | ? | אמריקה הדרומית (מזרח ברזיל) | לא | |
| שוקורו (שפה) (אנ') | 1 | ? | אמריקה הדרומית (מזרח ברזיל) | לא | שוקורואן (אנ') |
| יורומאנגווי (אנ') | 1 | המאה ה-19? | אמריקה הדרומית (קולומביה) | לא | |
| אדאי (אנ') | 1 | המאה ה-19 | אמריקה הצפונית (לואיזיאנה, ארצות הברית) | לא | |
| אלאגווילק (אנ') | 1 | המאה ה-18? | אמריקה הצפונית (גואטמלה) | לא | |
| ארנאמה (אנ') | 1 | המאה ה-19 | אמריקה הצפונית (טקסס, ארצות הברית) | לא | |
| אטקאפה (אנ') | 1 | המאה ה-20 | אמריקה הצפונית (לואיזיאנה, ארצות הברית) | חלקית | |
| בֵּייַתוּק (אנ') | 1 | 1829 | אמריקה הצפונית (ניופאונדלנד, קנדה) | לא | |
| קאלוסה (אנ') | 1 | המאה ה-18? | אמריקה הצפונית (פלורידה, ארצות הברית) | לא | |
| קאיוסה (אנ') | 1 | שנות ה-30 במאה ה-20 | אמריקה הצפונית (אורגון, ארצות הברית) | ||
| צ'ומשאן (אנ') | 6 | שנות ה-60 במאה ה-20? | אמריקה הצפונית (קליפורניה, ארצות הברית) | ||
| קוטונאמה (אנ') | 1 | המאה ה-19? | אמריקה הצפונית (גבול טקסס, ארצות הברית–מקסיקו) | ||
| מראטינו (אנ') | 1 | ? | אמריקה הצפונית (מקסיקו) | לא | יוטו-אצטק |
| נאולאן (אנ') | 1 | שנות ה-50 | אמריקה הצפונית (מקסיקו) | לא | |
| קוויניגואה (אנ') | 1 | ? | אמריקה הצפונית (צפון-מזרח מקסיקו) | לא | |
| סולאנו (אנ') | 1 | המאה ה-18 | אמריקה הצפונית (גבול טקסס, ארצות הברית–מקסיקו) | לא |
מיוני שפות אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיון השפות למשפחות נעשה תוך הנחה שכולן מתפתחות משפה-אם (פרוטו-שפה) חד-הורית ומתפצלות עם הזמן לשפות-בנות שונות. על אף שרובן המכריע של השפות מתאימות למדי לתיאור זה, ישנן יוצאות מן הכלל. שפה מעורבת מתייחסת לרוב לשילוב מסוים של שפות קיימות, שעשויות בתורן להיות ממשפחות-שפה שונות. פידג'ין היא שפה פשוטה המשמשת לתקשורת יעילה בין קבוצות הדוברות שפות שונות; התפתחות פידג'ין בדרך כלל כוללת תערובת רכיבים הלקוחים מהשפות השונות וכן פישוט של רכיבים אלה. כאשר פידג'ין מתפתח לשפה יציבה יותר, הנרכשת מלידה בפי ילדים, הוא נקרא בדרך כלל קריאול. שפה ניתנת ליצירה או בנייה גם מהיסוד, ולא להתפתח משפות קיימות, בין אם לצורך קלות השימוש בה ובין אם לצורך ספרותי בדיוני; אלה מכונות כשפות מתוכננות.
שפות סימנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – שפת סימנים
מערכות היחסים המשפחתיות של שפות הסימנים אינן מבוססות היטב, עקב מחסור במחקר הבלשני, וכתוצאה מכך רבות מהן מוגדרות כמבודדות.[3]
משפחות-שפות-סימנים
| שם משפחה | מקום | מספר שפות |
|---|---|---|
| שפות סימנים צרפתיות | אירופה, יבשת אמריקה, אפריקה הפרנקופונית, חלקים מאסיה | מעל 50 |
| שפות סימנים בריטיות | בריטניה, אוסטרליה, ניו זילנד, דרום אפריקה | 4–10 |
| שפות סימנים ערביות | חלק גדול מהעולם הערבי | 6–10 |
| שפות סימנים יפניות | יפן, קוריאה, טאיוואן | 3 |
| שפות סימנים גרמניות | גרמניה, פולין, ישראל | 3 |
| שפות סימנים שוודיות | שוודיה, פינלנד, פורטוגל | 3 |
מעבר למשפחות-שפות-הסימנים הללו, קיימות הרבה שפות סימנים המוגדרות מבודדות לעת עתה, כולל:
- שפת הסימנים הסינית
- שפת הסימנים של הוואי
- שפת הסימנים אינואיטית
- שפת הסימנים של מאוריציוס
- שפת הסימנים של ניקרגואה
- שפת הסימנים של פרו
משפחות-שפה מוּצעות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפסקה זו אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב בה וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא שקלו לשפר את אמינות הפסקה באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הפסקה בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
להלן רשימה של משפחות-על שהוצעו על ידי חוקרים אך עדיין לא התקבלו באופן גורף בבלשנות העולמית. משפחות-על אלה מקבצות משפחות-שפה מקובלות לקבוצות גנטיות גדולות יותר; התמיכה בהצעות אלה משתנה; השפות הדנה–יניסאיות למשל, הן הצעה שנערכה לאחרונה וקיבלה בדרך כלל טוב, בעוד ששחזורים של השפה הפרוטו-עולמית נתפסים לעיתים קרובות כמדע שוליים; להצעות שמבוססות עצמן על הצעות אחרות יש הסבירות שחלקן יצוינו בסוגריים.
| השם המוּצע | תיאור | מקובלוּת ההצעה במיינסטרים [דרוש מקור] |
|---|---|---|
| פרוטו-עולם | שפה אם קדמונית משותפת משוחזרת לכל השפות האנושיות | נדחתה במידה רבה |
| אמרינדיאניות | כל השפות ביבשת אמריקה שאינן משתייכות למשפחות אסקימו-אלאוט או נה-דנה | נדחתה במידה רבה |
| אלמוסן (אלגונקיות-וקאשיות) (אנ') | אלגיות (אנ'), קוטנאי (אנ') ומוסן (אנ') (נדחתה) | נדחתה במידה רבה |
| מוסן (אנ') | סאליש (אנ'), וקאשיות (אנ'), וצ'ימקואה (אנ') בצפון-מערב אמריקה הצפונית. | שפראכבונד |
| אצטק–טנואה (אנ') | יוטו-אצטק (אנ') וטנואה (אנ'). | אפשרית |
| קואווילטק (אנ') | שפות ילידיות של טקסס המודרנית. | שפראכבונד |
| שפות מפרץ מקסיקו (אנ') | מוסקוגי (אנ') עם ארבע שפות מבודדות שנכחדו באזור מפרץ מקסיקו בארצות הברית. | אפשרית |
| הוקאן (אנ') | כתריסר שפות בחוף המערבי של אמריקה הצפונית | חלקן ייתכנו, אחרות נדחו |
| שפות מאקרו-סו (אנ') | סוּ (אנ'), אירוקוי (אנ'), קאדו (אנ'), ויוצ'י (אנ'). | שנויה במחלוקת |
| ג'ה-טופי-קריב (אנ') | מאקרו-ג'ה (אנ') (סביר להניח), טופי וקריב באמריקה הדרומית. | אפשרית |
| מאקרו-ג'ה (אנ') | 11 משפחות-שפה באמריקה הדרומית | חלקן כנראה ממוינות נכון, שנויות במחלוקת |
| מאקרו-מאיה (אנ') | שפות מאיה (אנ') עם טוטונק (אנ'), מיחה-סוקה (אנ'), ווָּאבֶה (אנ'). | נדחתה במידה רבה |
| שפות טוטוסוקה (אנ') | טוטונק (אנ') ומיחה-סוקה (אנ') במסו-אמריקה. | אפשרית |
| שפות מאקרו-פאנו (אנ') | פָּאנוֹ-טָקָאנָה (אנ') (כנראה) וצ'ימאנה-צ'ון (אנ') (כנראה) | אפשרית |
| שפות מטאקו-ואיקורו (אנ') | מטאקו (אנ'), ואיקורו (אנ'), מסקוי (אנ'), וצ'רואה (אנ') באמריקה הדרומית | ? |
| שפות פנוטי (אנ') | כמה שפות במערב אמריקה הצפונית | שנויה במחלוקת |
| קצ'ומרה (אנ') | קצ'ואניות (אנ') ואיימרה (אנ') | שנויה במחלוקת |
| Yuki–Wappo | יוקי (אנ') ו־וָּאפּוֹ (אנ'), שתיהן נכחדו. | אפשרית |
| Borean | כל משפחות-השפה בעולם מלבד באפריקה שמדרום לסהרה, גינאה החדשה, אוסטרליה ואיי אנדמן. | נדחתה במידה רבה |
| Alarodian | צפון-מזרח קווקזיות with extinct חורית-אוררטית (אנ') | שנויה במחלוקת |
| סינו-אוסטרונזיות (אנ') | סינו-טיבטיות, אוסטרונזיות, וקרא-דאי (אנ') | שנויה במחלוקת |
| אוסטריות (אנ') | אוסטראסיאתיות (אנ'), אוסטרונזיות ולעיתים אחרות נוספות. | חלקן שנויות במחלוקת, אחרות נדחו |
| אוסטרו-טאי (אנ') | אוסטרונזיות וקרא-דאי (אנ') | שנויה במחלוקת |
| מיאו-דאי
(Kosaka 2002, ראו שפות המונג-מיין (אנ')) |
המונג-מיין וקרא-דאי (אנ') | ? |
| Austronesian–Ongan | אונגן ואוסטרונזיות | שנויה במחלוקת |
| דנה-קווקזיות (אנ') | נה-דנה (אנ'), צפון-קווקזיות (שנויה במחלוקת), סינו-טיבטיות, יניסאיות (אנ'), ואחרות. | נדחתה במידה רבה |
| קרסוק (אנ') | יניסיי (אנ') ובורושסקי (אנ') | שנויה במחלוקת |
| דנה-יניסיי (אנ') | נה-דנה (אנ') ויניסיאן | אפשרית |
| נוסטרטיות | אפרו-אסיאתיות, Kartvelian, Dravidian ואיראסיאתיות (נדחתה במידה רבה) | נדחתה במידה רבה |
| איראסיאתיות (אנ') | הודו-אירופיות, אורליות ואלטאיות | נדחתה במידה רבה |
| הודו-שמיות (אנ') | הודו-אירופיות ושמיות או אפרו-אסיאתיות | נדחתה במידה רבה |
| הודו-אורליות (אנ') | הודו-אירופיות ואורליות או Uralic–Yukaghir | שנויה במחלוקת |
| אורל-אלטאיות (אנ') | אורליות ואלטאיות (נדחתה במידה רבה) | מיושנת; נחשבת אזור התמזגות-שפות |
| אלטאיות | טורקיות (אנ'), מונגוליות (אנ'), טונגוסיות, קוריאניות (אנ') ויפניות (אנ') (ואולי איינו) | נדחתה במידה רב;באופן כללי נחשבת שפראכבונד |
| אורלו-סיביריות | אורליות, יוקגיר (אנ'), Eskimo–Aleut וייתכן שגם צ'וקוטקו-קמצ'טקיות (אנ') | שנויה במחלוקת |
| Uralic–Yukaghir | אורליות יוקגיר (אנ') | שנויה במחלוקת |
| Nivkh–Kamchukotic
(Fortescue 2011, ראו צ'וקוטקו-קמצ'טקיות (אנ')ניבחית) |
ניבחית וצ'וקוטקו-קמצ'טקיות (אנ') | ? |
| עילמו-דראווידיות (אנ') | עילמית ודראווידיות | נדחתה במידה רבה |
| דראווידיות-קוריאניות (אנ') | דראווידיות וקוריאניות (אנ') | מיושנת |
| פּוֹנְטיות (אנ') | צפון-מערב קווקזיות והודו-אירופיות | שנויה במחלוקת |
| איברו-קווקזיות (אנ') | צפון-מערב קווקזיות, צפון-מזרח קווקזיות, וקרטווליות (אנ') | שנויה במחלוקת |
| צפון קווקזיות | Northwest Caucasian וNortheast Caucasian | שנויה במחלוקת |
| הודו-שקטות (אנ') | כמה משפחות-שפה באוקיינוס השקט. | נדחתה במידה רבה |
| Macro-Pama–Nyungan | Several Australian language families. | שנויה במחלוקת |
| קונגו-סהריות | ניז'ר-קונגו ונילו-סהריות | שנויה במחלוקת |
| נילו-סהריות | Many families of central Africa. | שנויה במחלוקת |
| שפות קויסאן | שפות קליק אפריקאיות שאינן שייכות לאף מאקרו-פילום אחר.
African click-consonant languages that do not belong to any other macrophyla. |
נדחתה במידה רבה |
| נה-דנה (with Haida) | הצעתו של אדוארד ספיר. | שנויה במחלוקת |
| Macro-Chibchan | Lencan, Misumalpan וChibchan מתמזגות למשפחת-שפות אחת. (כנראה גם Xincan) | ? |
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שפה מתוכננת
- שפה בסכנת הכחדה
- שפה נכחדת/שנכחדה
- מאגר אתנולוג
- מאגר גלוטולוג
- Intercontinental Dictionary Series
- International auxiliary language
- שפות מבודדות
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- האתר של מאגר גלוטולוג
- האתר של מאגר אתנולוג
- פרויקט מולטי-טרי (MultiTree)
- טבלאות השוואתיות של משפחות-שפה שונות על פי רשימת סוואדש (מתוך ויקימילון באנגלית)
הערות שוליים
- ^ "אילו הן השפות הגדולות ביותר?". אתנולוג. 25 במאי 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "צפון הקווקז". אתנולוג. אורכב מ-המקור ב-2 ביולי 2016. נבדק ב-17 ביולי 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Wittmann, Henri (1991). "Classification linguistique des langues signées non vocalement" (PDF). Revue québécoise de linguistique théorique et appliquée (בצרפתית). 10 (1): 215–288.