שפות באפריקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: תרגמת.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
Map showing the traditional language families spoken in Africa:
  Afroasiatic (Semitic-Hamitic)
  Austronesian (Malay-Polynesian)
Niger-Congo:
  Bantu
  Central and Eastern Sudanese
  Central Bantoid
  Eastern Bantoid
  Guinean
  Mande
  Western Bantoid
Nilo-Saharan:
  Kanuri

ישנן כ- 1250–2100[1] ואף יש הסופרים מעל 3000 שפות אם מדוברות באפריקה.[2] השפות מחולקות לשש משפחות חשובות:

ישנן מספר שפות נוספות השייכות למשפחות קטנות אחרות כמו גם שפות שטרם סיווגו. בנוסף, יש באפריקה מגוון רחב של שפות סימנים, שברובן הן שפות מבודדות שלא משתייכות לאף משפחת שפות והתפתחו באופן עצמאי . Language isolate

כמאה שפות נמצאות בשימוש נרחב לתקשורת בין-אתנית. ערבית, סומלית, ברברית, אמהרית, אורומו, סווהילי, האוסה, פולה ויורובה מדוברות על ידי עשרות מיליוני אנשים. אם אשכולות של עד מאה שפות דומות נספרות יחד, 12 שפות יחשבו כמדוברות על ידי 75 אחוזים, ו15 שפות על ידי 85 אחוזים מהאפריקאים, כשפה ראשונה או נוספת.[3]

המגוון הלשוני הגבוה של מדינות אפריקניות רבות (בניגריה לבדה יש יותר מ -500 שפות,[4] אחד הריכוזים הגדולים ביותר של גיוון לשוני בעולם) יצר מדיניות לשונית חיונית בעידן הפוסט-הקולוניאלי. בשנים האחרונות, מדינות אפריקה הפכו יותר ויותר מודעות לערך של ההון הלשוני שלהם. ילדים בעלי רקע אתני מעורב נחשפים בקביעות ליותר משפה אחת כבר מלידה.

אנשים בעלי רקע אתני מעורב נישאים לעתים קרובות גם מחוץ לשבט מה שמוביל לכך שמשקי בית דו לשוניים ורב לשוני הינם נפוצים ביותר.[5] מדיניות שפה המפותחת כיום מכוונת בעיקר לרב לשוניות. לדוגמה, כל שפות אפריקה נחשבות שפות רשמיות של האיחוד האפריקאי. 2006 הוכרזה על ידי האיחוד האפריקאי כ "שנת השפות האפריקניות".[6] עם זאת, למרות ששפות בייניים רבות משמשות לרדיו, עיתונים, וכן בחינוך בבית הספר, וחלק גדול מהן נחשבות כשפות לאומיות, רק מעטות מהן הן שפות רשמיות ברמה הלאומית.

חלוקה לקבוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית השפות המדוברות באפריקה משתייכות לאחת מתוך שלוש משפחות: שפות אפרו-אסיאתיות שפות נילו- סהריות ושפות ניז'ר-קונגו. מאות שפות נוספות שייכות למשפחות קטנות ביניהן אובנג'יאן (שלעתים נכללת בניגר קונגו) וקויסאן שכוללת משפחות שונות של שפות באפריקה. בנוסף ישנן שפות באפריקה שמשתייכות למשפחות של שפות הודו-אירופיות ושפות אוסטרונזיות, אשר רב השפות בהן מדוברות מחוץ לאפריקה. בנוסף באפריקה יש מספר שפות נוספות שאינן משויכות לאף משפחה ויש אפוא את שפת סימנים.

שפות אפרו-אסייתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשפות האפרו-אסייתיות מדברים בברחבי צפון אפריקה, בקרן אפריקה, בדרום-מערב אסיה ובחלקים של סאהל. ישנן בערך 375 שפות אפרו-אסייתיות אשר 200–300 מיליון אנשים דוברים אותן. התתי משפחות הגדולות ביותר הן: שפות בֶּרְבֶּרִיוֹת, שפות שמיות, שפות צ'אדיות ושפות כושתיות. האזור בו התפתחו השפות האפרו-אסייתיות אינו ודאי, אך בנוגע לשפות השמיות- התת-משפחה העיקרית (הכוללת בין היתר עברית, ערבית ואמהרית) נראה כי התפתחו בחצי האי ערב. השפות השמיות הן התת-משפחה היחידה מתוך המשפחת השפות האפרו-אסיתיות אשר מדברים בהן מחוץ לאפריקה.

מבין השפות ההאפרו–אסיתיות- המדוברות ביותר הן השפות:

הערבית (שפה שמית אשר הגיעה ממערב אסיה), סומלית (שפה כושית), ברברית (שפה ברברית), האוסה (שפה- צ'אדית), אמהרית (שפה שמית) ואורומו (שפה כושית).

השפות האפרו-אסייתיות בעלות ההיסטוריה הכתובה העתיקה ביותר ביחס לשאר השפות הקיימות כיום- זאת בהתייחס לכתבים של מצרים העתיקה והשפה האכדית ממסופוטמיה.

שפות נילו-סהריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחת השפות הנילו-סהריות היא ככל הנראה המשפחה המגוונת ביותר הכוללות מגוון של כמאה שפות. אזור תפוצת השפות של משפחה זו הוא צפון-מזרח עד מערב אפריקה, מהנילוס לצפון טנזניה, עד ניגריה וקונגו. מספר הדוברים את השפות הוא כ 30 מיליון. שפות תת-המשפחה הזו הן שפות טונאליות, והמוכרות שבהן הינן מסאי, סונגהי, נובין ועוד.

שפות ניז'ר-קונגו[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחת השפות הניז'ר-קונגו היא בין המשפחות הגדולות בעולם והגדולה ביותר באפריקה במדדים של אזור גאוגרפי שנפרש על מרבית הסהרה, מספר דוברי השפה כ 600 מיליון אנשים ( כ 85% מאוכלוסיית אפריקה) ומספר השפות (1514 שפות שונות). חלק גדול מהשפות במשפחה הן שפות טונאליות ביניהן יורובה, יגבו, אשנטי ואווה. משנת 1963 בעקבות הצעתו של גרינברג ג'וסף במשפחה זו נוטים לכלול גם את משפחת השפות הכרדופאניאן (אשר התפתחו ככל הנראה בכרדפאן, פרובינציה בסודן). באופן כללי השפות הנכללות במשפחה הגדולה הזו מקובלות על הבלשנים השונים מלבד הקושי לקבוע האם להכליל את שפות האובנג'יאן כחלק מהמשפחה.

משפחות של שפות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפות אוסטרונזיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר מהשפות המדוברות ביבשת שייכות למשפחות שמקורן מחוץ ליבשת אפריקה. לדוגמה מלגשית השפה של מדגסקר, שייכת למשפחת השפות האוסטרואנזיות שמדוברות בעיקר באזורי אוקיאניה ודרום-מזרח אסיה.

שפות הודו-אירופאיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפריקאנס זוהי השפה ההודו-אירופאית היחידה שידועה אשר התפתחה באפריקה. אפריקאנס התפתחה מההולנדית של המאה ה-17 אשר אליה השתרבבו מילים אנגליותצרפתיותאפריקניות ואפילו אסיאתיות. היא מדוברת בדרום היבשת, ומרבית דוברי השפה חיים בדרום אפריקה. בנמיביה היא משמשת לשפה שמגשרת בין העמים השונים, וניתן למצוא מעט דוברים בבוטסואנה ובזימבבואה. הערכה הינה שבכל העולם ישנם בין 15 ל 20 מיליון אנשים הדוברים אפריקאנס.

בנוסף תחת משפחה זו מונים את האנגלית, הצרפתית, האיטלקית, הפורטוגזית והספרדית שפות שנכנסו לשימוש באפריקה בתקופת הקולניאליזם. הן מוגדרות שפות רשמיות בהרבה מדינות, ורבים מדברים אותם בעיקר על מנת לתקשר עם אנשים שונים שלא דוברים את אותה שפת האם. גרמנית הייתה שפה מדוברת באפריקה עד מלחמת העולם הראשונה שבסופה בריטניה וצרפת קיבלו את הקולוניות שהיו בכיבוש גרמני. עם זאת, עד היום בנמיביה בעיקר האוכלוסייה הלבנה עדיין מדברת גרמנית למרות שזוהי אינה שפה רשמית במדינה כבר משנות התשעים. בשל כך שאפריקה נכבשה רבות בידי מעצמות שונות במהלך ההיסטוריה ישנן עדויות לשפות הודו-אירופיות נוספות כדוגמת פרסית עתיקה ויוונית במצרים ולטינית בצפון אפריקה.

משפחות קטנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלוש המשפחות הקטנות של קויסאן בדרום אפריקה לא הראו קשר קרוב לאף משפחת שפות גדולה. בנוסף, יש משפחות אחרות אשר לא מראות קשר למשפחות הגדולות שהוזכרו.

שפות קריאוליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הקולניאליזם ביבשת מרבית השפות הקיראוליות בעולם נוצרו באפריקה. שפה קְרֵיאוֹלִית היא שפה טבעית, שהתפתחה מתמהיל של כמה שפות, אך התנתקה מהן במידה מספקת כדי להיחשב לשפה עצמאית. חלקן מבוססות על השפות ההודו- אירופיות, חלקן על ערבית וחלקן מבוססות על שפות מקומיות. לדוגמה בקמרון השפה הקריאולית המבוססת על צרפתית, אנגלית ושפות אפריקיות מקומיות ידועה בשם קמפרנגליש נהיית פופולרית יותר ויותר.

שפות אשר לא משויכות למשפחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפות רבות באפריקה לא משויכות למשפחות, רובן בשל מחסור בידע, בקרב השפות היותר נחקרות נוטים להגדיר באופן לא וודאי, את אונטוגה וגומבה לשפות אפרו-אסייתיות. את שאבו לנילו-סהריות, גאלאה, מברה ובאיות לשפות ניז'ר-קונגו

שפת הסימנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדינות רבות באפריקה יש שפת סימנים לאומית. לדוגמה שפת סימנים אלג'רית, טוניסאית, ואתיופית. שפות סימנים אחרות שייכות לאזור קטן או לכפרים בודדים. בנוסף גם קיימות שפות הסימנים המוכרות ביניהן: שפת הסימנים של פאג'ט גורמן (המבוססת על אנגלית) בנמיביה ובאנגולה, שפת סימנים סודנית בסודאן ודרום סודאן ושפת סימנים צרפתית באזורים שהיוו בעבר קולוניות צרפתיות.

שפות באפריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך ההיסטוריה הארוכה של שפות רב לשונית ביבשת אפריקה, שפות אפריקניות היו כפופות לתופעות כמו היחס לשפה, התפשטות השפה, שינוי השפה, והיכחדותה של השפה. דוגמה לכך היא התפשטות שפות הבנטו – דוברי הבנטו התפשטו על רוב שטח אפריקה שמדרום לקו המשווה, והחליפו את דוברי קוי-סאן מדרום אפריקה ובנוסף החליפו דוברי שפות נוספים ממרכז אפריקה. דוגמה נוספת היא התפשטות השפה הערבית במאה ה-7, דבר שהוביל להרחבת השפה הערבית מאזור המקור שלה באסיה אל צפון אפריקה וקרן אפריקה.

שפות סחר הן תופעה עתיקת יומין בנוף הלשוני אפריקה. חידושים תרבותיים ולשוניים התפשטו לאורך נתיבי סחר והשפות של העמים הדומיננטיים בסחר התפתחו כשפות התקשורת העיקריות (לשון משותפת). חשיבות מיוחדת בהקשר זה היא לברברים (צפון ומערב אפריקה), ג'ולה (מערב אפריקה המערבית), פולפולד (מערב אפריקה), האוסה (מערב אפריקה), סוואהילית (מזרח אפריקה), סומליה (קרן אפריקה ) וערבית (צפון אפריקה בקרן אפריקה).

לאחר שקבלה את עצמאותה, רבות ממדינות אפריקה, בחיפוש אחר אחדות לאומית, בחרו בשפה אחת, בדרך כלל הייתה זו השפה הקולוניאלית הקודמת, אשר תשמש אותם לממשל וחינוך. עם זאת, בשנים האחרונות, מדינות אפריקה תומכות יותר ויותר בשמירה על גיוון לשוני. מדיניות השפה המתפתחת כיום באפריקה מכוונות בעיקר לרב לשוניות.

שפות רשמיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Official languages in Africa
  Arabic
  French
  other languages

מלבד השפות הקולוניאליות לשעבר- אנגלית, צרפתית, פורטוגזית וספרדית, השפות להלן הינן רשמיות ברמה הלאומית באפריקה :

שפות אפרו-אסיותיות
שפות אוסטרונזיות
הודו- אירופאיות
אפריקאנס
שפות ניז'ר- קונגו
שפות קריאוליות

שפות חוצות גבולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגבולות הקולוניאליים שהקימו מעצמות אירופאיות בעקבות ועידת ברלין ב-1884–1885 מחלקים את אפריקה לקבוצות אתניות רבות ולקהילות הדוברות את השפות האפריקניות. אף על פי כן, הגבולות מתארות את המציאות של שפות אפריקניות רבות, אשר בה יש השלכות על הבדלי שפה משני צדי גבול (במיוחד כאשר השפות הרשמיות הן שונות), הבדלים בסטנדרטים לכתיבת השפה ועוד. בשפות חוצות גבולות בולטות השפות ברברית (אשר משתרע על פני חלק של צפון אפריקה ועוד כמה חלקים של מערב אפריקה), סומלית (מתיחות על פני רוב קרן אפריקה), סווהילי (המדוברת באזור האגמים הגדולים של אפריקה), פולהאפריקה, סאהל ומערב אפריקה) ולאו, השפה בהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, אתיופיה, קניה, טנזניה, אוגנדה, סודאן ודרום סודאן). כמה אפריקאים בולטים כגון נשיא מאלי לשעבר וכן היו"ר לשעבר של ועדת אפריקה, עומק קונרה התייחסו לשפות החוצות גבולות כגורם שיכול לקדם את אחדות אפריקה.[10]

שינוי ופיתוח השפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפה באפריקה, כמו בשאר היבשות, אינה קבועה. בנוסף להשפעה של הגבולות, ישנו מדרג של ניבים שונים (כגון לגבו ורבים אחרים), קוינס ( לדוגמה נ'קו ורונייקיטארה), ובנוסף ישנה הופעה של ניבים חדשים (כגון שנג). במדינות מסוימות נעשים מאמצים ממשלתיים לפיתוח גרסאות מתוקננות של השפות. ישנן גם שפות שכמעט ואינן מדוברות ולכן נחשבות בסכנת הכחדה.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתוך מיליארד תושבי אפריקה (ב-2009), כ- 17 אחוזים דוברים את דיאלקט הערבית, כ- 10 אחוזים דוברים סווהילית שהיא השפה המשותפת של דרום מזרח אפריקה; כ- 5 אחוזים דוברים דיאלקט של ברברית וכ- 5 אחוזים דוברים האוסה אשר משמשת כשפה המשותפת בחלקים נרחבים של הסאהל.

שפות חשובות נוספות במערב אפריקה הן יורובה, איגבו ופולה. שפות עיקריות נוספות באפריקה הן אמהרית (Amharic), אורומו (oromo) וסומלית.

בדרום אפריקה שפות חשובות הן זולו, קוסה ואפריקאנס.[11] אנגלית, צרפתית ופורטוגזית הן שפות חשובות נוספות באפריקה. כ- 130 מיליון, 115 מיליון ו30 מיליון אפריקאים דוברים שפות אלה בהתאמה כשפת האם שלהם או כשפה שנייה.

פורטוגזית הפכה לשפה הלאומית של אנגולה.[12]

תכונות לשוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן מספר תכונות לשוניות המשותפות לכמה שפות המדוברות באפריקה בעוד שישנן תכונות פחות נפוצות. הסיבה לכך שיש תכונות שהן נפוצות היא ככל הנראה לא בזכות מקור משותף לכל השפות אלא בזכות קשר בין השפות (הנוצר מהשאלה) ניבים וביטויים ספציפיים יכולים להיות בגלל רקע תרבותי דומה.

פונטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תכונות פונטיות נפוצות כוללות:

  • סוגים מסוימים של עיצורים כמו כאלו הנחתכים בשפתיים (בא), כאלו הנחתכים בחיך האחורי (ק'א) כאלו הנחתכים בסדק הקול, וקליקים המצויים באפריקה הדרומית. עיצורים אמיתיים החתכים בשפתיים מאוד נדירים ומחוץ לאפריקה וקליקים כמעט ולא ניתן למצוא מחוץ לאפריקה.
  • צלילים כמו 'קפא' ו'גבא' נמצאים במקומות שמדרום לסהרה.
  • צלילים כמו 'מפא' ו'נגא' נפוצים באפריקה אבל כמע ולא נמצאים מחוצה לה.
  • רצף של עיצורים בתחילתן של כל מיני מילים נפוצים גם כן.
  • עצירות של צלילים המופקים בעזרת האף כמו 'בא' ו'מא' נפוצים בעיקר במערב אפריקה.
  • מערכות טון פשוטות אשר משמשות למטרות דקדוקיות.
  • צלילים יחסית לא נפוצים בשפות אפריקאיות כוללים דיפתונג, אותיות תנועה עגולות ועיצורים המערבים את הלשון האחורית

שפות טוניות מצויות בכל העולם אבל נעשה בהן שימוש בעיקר באפריקה. דוגמאות לשפות טוניות הן שפות אשר מדוברות באזור הנילו- סהרה והקויסאן ובנוסף, גם הרוב המוחלט של השפות הניז'ר-קונגו. הסוג הנפוץ ביותר של מערכת טונים כוללת שתי רמות טונים, גבוהה ונמוכה ( (High (H) and Low (L ). צלילים מנוגדים יכולים להתרחש ולרוב מפורשים כשני טונים או יותר המצויים ברצף על הברה אחת. למנגינות של הטונים יש תפקיד חשוב, כלומר לעתים קרובות ניתן לקבוע מסקנות משמעותיות על ידי הפרדת רצפי טון ("מנגינות") מהמשפט הנושא אותם.

תחביר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנים תחביריים נפוצים כוללים את השימוש הנפוץ של פעלים, שמות תואר וביטוי של השוואה באמצעות הפועל "לעלות". לשפות הניז'ר-קונגו יש מספר גדול של מגדרים שיוצרים התאמה בפעלים בפעלים של מילים אחרות. זמנים וקטגוריות אחרות של השפה יכולים להיקבע על ידי הטון בלבד ואופן ההגייה.

סמנטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעתים קרובות יחסית, מושג אחד משמש גם לשם של בע"ח וגם לשם של הבשר. לדוגמה המילה nama משמשת לחיה/בשר בהרבה שפות אפריקאיות.

מספר דוברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטבלה הבאה מציגה את המספר הדוברים של כל שפה ביבשת אפריקה-

שפה משפחה מספר המדינה
אפריקאנס שפות הודו-אירופיות 7,200,000[13] דרום אפריקהדרום אפריקה  דרום אפריקה
אקאן שפות ניז'ר-קונגו 11,000,000[14] גאנהגאנה  גאנה
אמהרית שפות אפרו-אסיאתיות 22,000,000[15] אתיופיהאתיופיה  אתיופיה
ערבית שפות אפרו-אסיאתיות 150,000,000[16] but with separate unintelligible varieties אלג'יריהאלג'יריה  אלג'יריה, צ'אדצ'אד  צ'אד, קומורוקומורו  קומורו, ג'יבוטיג'יבוטי  ג'יבוטי, מצריםמצרים  מצרים, אריתריאהאריתריאה  אריתריאה, לובלוב  לוב, מאוריטניהמאוריטניה  מאוריטניה, מרוקומרוקו  מרוקו, סומליהסומליה  סומליה, סודאןסודאן  סודאן, תוניסיהתוניסיה  תוניסיה
ברברית שפות אפרו-אסיאתיות אלג'יריהאלג'יריה  אלג'יריה מרוקומרוקו  מרוקו
צ'ווה שפות ניז'ר-קונגו 11,500,000[14] מלאווימלאווי  מלאווי, זימבבואהזימבבואה  זימבבואה
קריאולית שפות קריאוליות 1,500,000[14] מאוריציוס מאוריציוס מאוריציוס
אנגלית שפות הודו-אירופיות
צרפתית שפות הודו-אירופיות 120,000,000[17]
פולה שפות ניז'ר-קונגו 25,000,000[14]
גיקויו שפות ניז'ר-קונגו 6,600,000[18]
האוסה שפות אפרו-אסיאתיות 34,000,000[19]
איגבו שפות ניז'ר-קונגו 18,000,000[20]
קיריארוונדה שפות ניז'ר-קונגו 9,800,000[14] רואנדהרואנדה  רואנדה
קירונדי שפות ניז'ר-קונגו 8,800,000[14] בורונדיבורונדי  בורונדי
קונגו שפות ניז'ר-קונגו 5,600,000[21] מזוהה כשפה לאומית אנגולהאנגולה  אנגולה
לינגלה שפות ניז'ר-קונגו 5,500,000[14] הרפובליקה של קונגוהרפובליקה של קונגו קונגושפה לאומית
לאו עמים נילוטים 15,000,000 - 20,000,000 אתיופיהאתיופיה  אתיופיה, הרפובליקה של קונגוהרפובליקה של קונגו קונגו, קניהקניה  קניה, טנזניהטנזניה  טנזניה, אוגנדהאוגנדה  אוגנדה, דרום סודאןדרום סודאן  דרום סודאןand סודאןסודאן  סודאן.
מלגשית שפות אוסטרונזיות 18,000,000[22] מדגסקרמדגסקר  מדגסקר
מוסי שפות ניז'ר-קונגו 7,600,000[14] Recognised regional language in בורקינה פאסובורקינה פאסו  בורקינה פאסו
נדבלה שפות ניז'ר-קונגו 1,090,000[23] Statuatory national language in דרום אפריקהדרום אפריקה  דרום אפריקה
סוט'ו צפונית שפות ניז'ר-קונגו 4,600,000[24] דרום אפריקהדרום אפריקה  דרום אפריקה
אורומו שפות אפרו-אסיאתיות 26,000,000[14] אתיופיהאתיופיה  אתיופיה
פורטוגזית שפות הודו-אירופיות 13,700,000 (estimated)[25] אנגולהאנגולה  אנגולה, כף ורדהכף ורדה  כף ורדה, גינאה ביסאוגינאה ביסאו  גינאה ביסאו, גינאה המשווניתגינאה המשוונית  גינאה המשוונית, מוזמביקמוזמביק  מוזמביק, סאו טומה ופרינסיפהסאו טומה ופרינסיפה  סאו טומה ופרינסיפה
לסוטו שפות ניז'ר-קונגו 5,600,000[26] לסוטולסוטו  לסוטו, דרום אפריקהדרום אפריקה  דרום אפריקה, זימבבואהזימבבואה  זימבבואה
שילה שפות אפרו-אסיאתיות 14,000,000 (estimated)[27]
שונה שפות ניז'ר-קונגו 14,200,000 incl. Manyika, Ndau (2000–2006)[28] זימבבואהזימבבואה  זימבבואה, מוזמביקמוזמביק  מוזמביק, בוטסואנהבוטסואנה  בוטסואנה
סומלית שפות אפרו-אסיאתיות 16,600,000[29] סומליהסומליה  סומליה
סווהילי שפות ניז'ר-קונגו 15,000,000[30] official in טנזניהטנזניה  טנזניה, קניהקניה  קניה, אוגנדהאוגנדה  אוגנדה, national language of הרפובליקה הדמוקרטית של קונגוהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו  הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו
תיגרינית שפות אפרו-אסיאתיות 7,000,000[31] אריתריאהאריתריאה  אריתריאה
לובה-קסאי שפות ניז'ר-קונגו 6,300,000 (1991)[32] national language of הרפובליקה של קונגוהרפובליקה של קונגו קונגו
צאוואנה שפות ניז'ר-קונגו 5,200,000[33] דרום אפריקהדרום אפריקה  דרום אפריקה, בוטסואנהבוטסואנה  בוטסואנה
אומבונדו שפות ניז'ר-קונגו 6,000,000[34] recognised national language of אנגולהאנגולה  אנגולה
יורובה שפות ניז'ר-קונגו 28,000,000[14]
קוסה שפות ניז'ר-קונגו 7,600,000[14] דרום אפריקהדרום אפריקה  דרום אפריקה, זימבבואהזימבבואה  זימבבואה
זולו שפות ניז'ר-קונגו 10,400,000[14] דרום אפריקהדרום אפריקה  דרום אפריקה

References[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Childs, G. Tucker (2003). An Introduction to African Languages. Amsterdam: John Benjamin.
  • Chimhundu, Herbert (2002). Language Policies in Africa. (Final report of the Intergovernmental Conference on Language Policies in Africa.) Revised version. UNESCO.
  • Cust, Robert Needham (1883). Modern Languages of Africa.
  • Ellis, Stephen (ed.) (1996). Africa Now: People - Policies - Institutions. The Hague: Ministry of Foreign Affairs (DGIS).
  • Elugbe, Ben (1998) "Cross-border and major languages of Africa." In K. Legère (editor), Cross-border Languages: Reports and Studies, Regional Workshop on Cross-Border Languages, National Institute for Educational Development (NIED), Okahandja, 23–27 September 1996. Windhoek: Gamsberg Macmillan.
  • Ethnologue.com's Africa: A listing of African languages and language families.
  • Greenberg, Joseph H. (1983). 'Some areal characteristics of African languages.' In Ivan R. Dihoff (editor), Current Approaches to African Linguistics, Vol. 1 (Publications in African Languages and Linguistics, Vol. 1), Dordrecht: Foris, 3-21.
  • Greenberg, Joseph H. (1966). The Languages of Africa (2nd edition with additions and corrections). Bloomington: Indiana University.
  • Heine, Bernd and Derek Nurse (editors) (2000). African Languages: An Introduction. Cambridge: Cambridge University Press.
  • Webb, Vic and Kembo-Sure (editors) (1998). African Voices: An Introduction to the Languages and Linguistics of Africa. Cape Town: Oxford University Press Southern Africa.
  • Wedekind, Klaus ( Oxford University Press.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שפות באפריקה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Heine, Bernd; Heine, Bernd, eds. (2000). African Languages: an Introduction. Cambridge University Press. 
  2. ^ Epstein, Edmund L.; Kole, Robert, eds. (1998). The Language of African Literature. Africa World Press. עמ' ix. ISBN 0-86543-534-0. בדיקה אחרונה ב-23 ביוני 2011. Africa is incredibly rich in language–over 3,000 indigenous languages by some counts, and many creoles, pidgins, and lingua francas. 
  3. ^ "HUMAN DEVELOPMENT REPORT 2004". United Nations Development Programme. 2004. 
  4. ^ "Ethnologue report for Nigeria". Ethnologue Languages of the World. 
  5. ^ Moore, Leslie. "Language socialization research and French language education in Africa: A Cameroonian case study." Canadian Modern Language Review 56.2 (1999): 329-350.
  6. ^ African Union Summit 2006 Khartoum, Sudan. SARPN.
  7. ^ According to article 7 of The Transitional Federal Charter of the Somali Republic: “The official languages of the Somali Republic shall be Somali (Maay and Maxaatiri) and Arabic. The second languages of the Transitional Federal Government shall be English and Italian.”
  8. ^ CIA – The World Factbook.
  9. ^ "The languages of South Africa". southafrica.info.
  10. ^ African languages for Africa's development ACALAN (French & English).
  11. ^ The Economist, "Tongues under threat", 22 January 2011, p. 58.
  12. ^ "The Embassy of the Republic of Angola - Culture". 
  13. ^ "Census 2011 – Home language". Statistics South Africa. בדיקה אחרונה ב-2 בפברואר 2010. 
  14. ^ 14.00 14.01 14.02 14.03 14.04 14.05 14.06 14.07 14.08 14.09 14.10 14.11 Nationalencyklopedin "Världens 100 största språk 2007" The World's 100 Largest Languages in 2007
  15. ^ "Amharic". 
  16. ^ "Arabic". 
  17. ^ La Francophonie dans le monde 2006-2007 published by the Organisation internationale de la Francophonie. Nathan, Paris, 2007
  18. ^ "Gikuyu". 
  19. ^ Ethnologue (2009) cites 18,5 million L1 and 15 million L2 speakers in Nigeria in 1991; 5.5 million L1 speakers and half that many L2 speakers in Niger in 2006, 0.8 million in Benin in 2006, and just over 1 million in other countries.
  20. ^ "Ibo - Language Information & Resources". 
  21. ^ "Kongo". 
  22. ^ "Malagasy". 
  23. ^ "Ndebele". Ethnologue. בדיקה אחרונה ב-20 בספטמבר 2016. 
  24. ^ "Sotho, Northern". 
  25. ^ "The Future of Portuguese - The Translation Company". 
  26. ^ "Sotho, Southern". 
  27. ^ Maaroufi, Youssef. "Recensement général de la population et de l'habitat 2004". 
  28. ^ "Ethnologue report for Shona (S.10)". 
  29. ^ "Somali". SIL International. 2013. בדיקה אחרונה ב-4 במאי 2013. 
  30. ^ Peek, Philip M.; Kwesi Yankah (2004). African folklore: an encyclopedia. Taylor & Francis. עמ' 699. ISBN 0-415-93933-X. 
  31. ^ "Tigrigna". 
  32. ^ "Luba-Kasai". 
  33. ^ "Tswana". 
  34. ^ "Umbundu".