שפות נוסטרטיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נוסטרטית
התפוצה העולמית של השפות במאקרו-משפחה הנוסטרטית, על פי סרגיי סטארוסטין
התפוצה העולמית של השפות במאקרו-משפחה הנוסטרטית, על פי סרגיי סטארוסטין
שנויה במחלוקת
תפוצה גאוגרפית אירופה, אסיה מלבד דרום-מזרחה, צפון אפריקה וקרן אפריקה, החוג הארקטי
סיווג שפה
מאקרו-משפחה היפותטית
  • נוסטרטית
שפה אם פרוטו-נוסטרטית
חלוקות משנה הודו-אירופית
שפות אורליות
שפות אלטאיות (טורקית, מונגולית וטונגוסית
שפות כרתווליות
שפות אפרו-אסיאתיות (לא תמיד כלולה)
שפות קוריאניות
דראווידיות
שפות יפניות
עילמית (כלולה לעיתים)
שומרית (כלולה לעיתים)
ניבחית (כלולה לעיתים)
שפות יוקאגיר (לא תמיד כלולה)
שפות צ'וקוטקו-קמצ'טקיות (לא תמיד כלולה)
שפות אסקימו-אליאוט (לא תמיד כלולה)
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: 1. תרגמת, 2. עיצוב "קישורים חיצוניים", 3. עיצוב "לקריאה נוספת".
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: 1. תרגמת, 2. עיצוב "קישורים חיצוניים", 3. עיצוב "לקריאה נוספת".
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

משפחת השפות הנוסטרטיות (Nostratic languages) היא מאקרו-משפחה היפותטית, הכוללת רבות ממשפחות-השפות של ילידי אירואסיה, על אף שההרכב והמבנה המדויקים שלה משתנים בין דעותיהם של הוגי ההיפותזה. היא בדרך כלל כוללת את השפות הכרתווליות, ההודו-אירופיות והאורליות; כמה שפות ממשפחת השפות האלטאיות השנויה במחלוקת; השפות האפרו-אסיאתיות המדוברות בצפון אפריקה, בקרן אפריקה, בחצי האי ערב ובמזרח הקרוב, וכן השפות הדרווידיות בתת היבשת ההודית (ואחרים מוסיפים גם את השפות העילמו-דרווידיות (אנ'), המחברות בין הודו לרמה האיראנית).

שפת המוצא הקדומה המשוערת של המשפחה הנוסטרטית נקראת פרוטו-נוסטרטית (Proto-Nostratic).[1] ההנחה היא שפרוטו-נוסטרטית דוברה בין 15,000 ל-12,000 לפני הספירה, בתקופה האפיפלאוליתית, קרוב לסוף עידן הקרח האחרון.[2]

הראשון שכתב על ההיפותזה הנוסטרטית היה הבלשן הולגר פדרסן בראשית המאה העשרים. את השם "נוסטרטי" גזר ב-1903 מהמילה הלטינית "nostrates", שמשמעותה "בני עמנו, מִשֶלָנו". ההשערה הורחבה באופן משמעותי בשנות ה-60 של המאה העשרים בידי בלשנים סובייטים, והבולטים בהם ולדיסלב איליץ'-סביטיץ' ואהרן דולגופולסקי. קבוצת חוקרים זאת כוּנתה "אסכולת מוסקבה" בידי אלן בומהרד (2008, 2011 ו-2014) וזכתה לתשומת לב מחודשת באקדמיה דוברת האנגלית מאז שנות התשעים.

היפותזה זו שנויה במחלוקת, וזוכה לדרגות שונות של קבלה בקרב בלשנים ברחבי העולם – רובם דוחים אותה ביתר תוקף[דרוש מקור] וכן דוחים השערות רבות אחרות על מאקרו-משפחות. ישנם בלשנים הנוקטים עמדה אַגנוסטית בנושא.[3][4][5][6] מקבץ דומה של שפות, המשפחה האירו-אסיאתית, הציע ג'וזף גרינברג (2000); זו אומצה בידי מריט רולן, בעוד שבומהרד (2008) מחשיב אותה כמשפחה-בת של המשפחה הנוסטרטית.

היסטוריה של המחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור ההיפותזה הנוסטרטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברבע האחרון של המאה ה-19 הציגו בלשנים שונים הצעות שקישרו את השפות ההודו-אירופיות עם משפחות-שפות אחרות כגון הפינו-אוגרית והאלטאית.[7]

ב-1903 זכה הצעות אלה לדחיפה משמעותית כאשר הולגר פדרסן הציע את השפה ה"נוסטרטית" – אב קדמון משותף לשפות ההודו-אירופיות, הפינו-אוגריות, שפות סָמוֹײֵד בהרי אורל, השפות הטורקיות, מונגולית, מנצ'ורית, שפות יוּקגיר במזרח הרחוק של רוסיה, שפות "אסקימו" בצפון הארקטי של אמריקה, השפות השמיות וה"חמיות", ואף השאיר את הדלת פתוחה לשילובן של קבוצות נוספות בהמשך.

השם "נוסטרטית" נגזר מהמילה הלטינית nostrās, שפירושה "בן עמנו/ארצנו, מִשֶלָנו" (ברבים: nostrates) ופדרסן הגדיר אותו כמורכב מאותן משפחות-שפה הקשורות להודו-אירופיות.[8] מריט רולן ציין כי הגדרה זו אינה טקסונומית למהדרין, אלא אמורפית, כיוון שישנן דרגות שונות של קשר, רחוק או קרוב יותר. יתרה מכך, כמה בלשנים שקיבלו באופן כללי את המונח (כמו גרינברג ורולן עצמו) מתחו ביקורת על השם "נוסטרטי" כאתנוצנטרי,[9] ומרטין ברנל תיאר את המונח כבעל טעם רע ואמר שמשתמע ממנו שדוברי שפות ממשפחות אחרות מוּדרים מהדיון האקדמי.[10]

מנגד, ניתן לטעון כי המושג מתעלה מעל כל השתייכות אתנוצנטרית, (ואכן, הנרי סוויט, בן זמנו של פדרסן, ייחס חלק מהתנגדותם של מומחי השפות ההודו-אירופיות להיפותזות של קשרים גנטיים רחבים יותר – כ"דעה קדומה נגד הורדתה [של ההודו-אירופית] מכס הבידוד הגאה וקישורה לשפות הגזעים הצהובים".)[11]

שמות אחרים שהוצעו עבור משפחת-העל הענקית לא הגיעו לכדי אותו היקף דיון נרחב. שם כזה לדוגמה היה "מיטיאן" Mitian, שנוצר מחיבור כינויי הגוף הראשון (mi "אני") והשני (ti "אתכם/אתכן"), המשוחזרים לפרוטו-שפה הנוסטרטית הקדומה, כיוון שהם משותפים לשפות כה רבות בקבוצת-העל הזו.[12]

תומך מוקדם בהיפותזה הנוסטרטית היה הבלשן הצרפתי אלבר קוני, שהיה ידוע בתרומתו בפיתוח תאוריית העיצורים הלועיים[13] שמסבירה את הקשרים המוקדמים במשפחת השפות ההודות-אירופיות. קוני פרסם את עבודתו "מחקרים בתנועתיוּת, עיצוריוּת והיווצרות שורשים ב'נוסטרטית', האב הקדמון של ההודו-אירופית ושל החמית-שמית" (Recherches sur le vocalisme, le consonantisme et la formation des racines en 'Nostratique', Ancêtre de l'indo-européen et du chamito-sémitique) ב-1943. על אף שקוני היה מוערך מאמוד כבלשן, עבודתו זו על נוסטרטית התקבלה באופן פושר.

אסכולת מוסקבה לבלשנות השוואתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוד ההשערה הנוסטרטית של פדרסן לא התקדמה משמעותית בעולם המערבי, בברית המועצות היא הפכה לפופולרית למדי. ולדיסלב איליץ'-סביטיץ' ואהרן דולגופולסקי, שבתחילה עבדו עצמאית ובנפרד, הרחיבו את הגרסה הראשונה של ההיפותזה הנוסטרטית במהלך שנות השישים, והכלילו בה משפחות-שפות נוספות. איליץ'-סביטיץ' גם חיבר את המילון הראשון לנוסטרטית.

מקור עיקרי לפריטים במילון של איליץ'-סביטיץ' היה עבודתו הקודמת של אלפרדו טרומבטי (1866–1929), בלשן איטלקי שפיתח מערכת למיון כל שפות העולם, אשר הושמץ באותה תקופה[14] וכמעט כל הבלשנים התעלמו ממנו. בזמנו של טרומבטי, התפיסה הנרחבת לגבי מיון שפות הייתה שההוכחה הבטוחה לקשר גנטי היא דמיון במערכות הנטייה בַשפות. לאחר מכן, ההשקפה שהפכה למקובלת הייתה שהשיטה ההשוואתית – שקודם לכן שימשה כאמצעי ללימוד שפות שכבר ידועות כקשורות זו לזו, וללא כל התייחסות למיון שלהן[15] – היא האמצעי היעיל ביותר לבסס קשר גנטי. אך עם הזמן נוצרה גישה קשוחה שמאמינה בשיטה ההשוואתית כהלגיטימי היחיד למיון שפות. נקודת מוצא זו הייתה בסיסית להשקפתם של הנוסטרטים החדשים. אף על פי שאיליץ-סביטיץ' אימץ רבות מהאטימולוגיות של טרומבטי, הוא ביקש לאמת אותן על ידי השוואה באופן שיטתי של מערכות הצלילים של השפות המטופלות.

המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2008 התרחשו כמה אירועים מהותיים במחקרים הנוסטרטיים: ראשית, המילון הנוסטרטי של דולגופולסקי בגרסתו האחרונה הועלה לאינטרנט;[16] אלן בומהרד פרסם טיפול מקיף בנושא בספריו, "שחזור של פרוטו-נוסטרטית", בשני כרכים;[17] וכן הוקם אתר האינטרנט "נוסטרטיקה" (Nostratica), שאליו הועלו טקסטים חשובים במחקרים הנוסטרטיים, אך כבר אינו פעיל.[18]

עוד אירוע משמעותי היה שבומהרד פרסם סקירה ביקורתית על המילון של דולגופולסקי, וטען בה כי יש לכלול רק את האטימולוגיות הנוסטרטיות החזקות ביותר, בניגוד לגישתו המרחיבה יותר של דולגופולסקי, המעדיפה לכלול אטימולוגיות רבות אפשריות אך לא ודאיות.[19] בתחילת 2014 פרסם אלן בומהרד את הספר האחרון שלו בנושא השפות הנוסטרטיות, "מבוא מקיף לבלשנות נוסטרטית השוואתית (A Comprehensive Introduction to Nostratic Comparative Linguistics).[20]

משפחות-השפה הנכללות בנוסטרטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקרי הנוסטרטית מסכימים על גרעין משותף של משפחות-שפה הכלולות במשפחת-העל הנוסטרטית, אך חלוקים לגבי שילוב משפחות נוספות מעבר לגרעין זה.

שלוש הקבוצות המקובלות פה אחד בקרב חוקרי הנוסטרטית הן השפות ההודו-אירופיות, השפות האורליות והשפות האלטאיות; אף שקיומה של המשפחה האלטאית שנוי במחלוקת בקרב בלשני העולם, היא נלקחת כמובנת מאליה על ידי הנוסטרטים. כמעט כולם כוללים גם את משפחות-השפות הכרתווליות והדראווידיות.[21]

בעקבותיהם של פדרסן, איליץ'-סביטיץ' ודולגופולסקי, מרבית תומכי התיאוריה הנוסטרטית כוללים את המשפחה האפרו-אסיאתית, אם כי ביקורות שהשמיעו ג'וזף גרינברג ואחרים מסוף שנות השמונים ואילך סברו כי יש להעריך זאת מחדש.

להלן מקבץ מייצג למדי של משפחות-השפה הנכללות במשפחת-העל הנוסטרטית, על פי סדר גאוגרפי גס (ובסדר הסתעפות פילוגנטי משוער, בעקבות סטארוסטין):[22]

יש הכוללים במשפחה הנוסטרטית גם את שומרית ואטרוסקית, הנחשבות בדרך כלל כשפות מבודדות. אחרים, לעומת זאת, מחשיבים אחת מהן או את שתיהן כחברות במאקרו-משפחה אפשרית אחרת, "שפות דֶנֶה-קווקז". שפה מבודדת אחרת, עילמית, מופיעה גם היא כנוסטרטית בכמה הצעות-מיון. היא מקובצת לעיתים קרובות יחד עם השפות הדראווידיות כמשפחה ה"עילמו-דראווידית".[23][24]

ב-1987 הציע ג'וזף גרינברג מאקרו-משפחה דומה, שהוא כינה "אֵירָאסיאתית" (Eurasiatic).[25] היא כוללת בה את אותן משפחות-הליבה ה"יוראלטאיות" (Euraltaic) – הודו-אירופית, אוראלית ואלטאית – אך אינה כוללת חלק מהמשפחות המפורטות לעיל, בעיקר האפרו-אסיאתית. בערך באותה תקופה חוקרי נוסטרטית רוסים, ובולט בהם סרגיי סטארוסטין, ניסחו גרסה מתוקנת של המשפחה הנוסטרטית, שהייתה מעט נרחבת יותר מזו של גרינברג, אך כמוהו לא כללו בה את האפרו-אסיאתית.

החל בשנות האלפיים המוקדמות, עלתה הסכמה בקרב תומכי ההיפותזה הנוסטרטית. גרינברג למעשה הסכים עם התפיסה הנוסטרטית, אף על פי שהדגיש הבחה פנימית עמוקה בין ה"שכבה" הצפונית שלו (האירו-אסיאתית שלו) ל"שכבה" הדרומית (ובמרכזה האפרו-אסיאתיות והדראווידיות). חוקר הנוסטרטית האמריקאי אלן בומהרד רואה באֵירָאסיאתית ענף של נוסטרטית, לצד ענפים אחים אחרים: כרתוולית, אפרו-אסיאתית ועילמו-דרווידית. באופן דומה, גאורגי סטארוסטין (2002) הגיע למקבץ כולל משולש: הוא רואה באפרו-אסיאתית, בנוסטרטית ובעילמית ענפים אחים שווי-מרחק זה מזה, הקרובים זה לזה יותר מאשר לכל משפחה אחרת.[26] האסכולה של סרגיי סטארוסטין כללה כעת שוב את האפרו-אסיאתית תחת המשפחה הנוסטרטית בהגדרתה הנרחבת, תוך שהיא שומרת את המונח "איראסיאתית" לתת-המקבץ הצר יותר הכולל את יתר חלקי משפחת-העל. אם כן, ההצעות האחרונות נבדלות בעיקר בנקודה היכן הן ממקמות בדיוק את המשפחות הכרתווליות והדראווידיות.

לפי גרינברג, המשפחה ה"איראסיאתית" ומשפחת שפות "אמרינד" מהוות צומת באילן היוחסין הגנטי, שכן הן קרובות זו לזו יותר מאשר ל"משפחות האחרות של העולם הישן".[27]

ישנן מספר היפותזות אשר מכלילות את הנוסטרטית בתוך "על-מערכה" (mega-phylum) לשונית אף יותר נרחבת, המכונה לפעמים "בורֵיאָן" (מלשון "צפוניות"), וגם כוללת את משפחת-העל "דֶנֶה-קווקז" ואולי את שפות "אמרינד" ואת השפות ה"אוסטריות" (Austric). ראשי התיבות סקא"ן (SCAN) ניתנו למקבץ הכולל את שפות "סינו-קווקז", "אמרינד" ונוסטרטית.[28]

המולדת המקורית של נוסטרטית ובידולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלן בומהרד וקולין רנפרו (Renfrew) מסכימים באופן כללי עם המסקנות המוקדמות של איליץ'-סביטיץ' ושל דולגופולסקי בחיפושם אחר המולדת המקורית (אוּרהיימַט, Urheimat בגרמנית) של דוברי פרוטו-נוסטרטית, במהלך תקופת האבן התיכונה (או האפיפלאוליתית) באזור הסהר הפורה, השלב שקדם מיד לתקופה הנאוליתית והיה המעבר אליה.

כשמביטים בכלל האלמנטים התרבותיים של תקופה זו, בולטים במיוחד שני רְצפים של ממצאים ארכאולוגיים שעשויים להתאים לדוברי הנוסטרטית הקדומים או לאבותיהם המיידיים. שתי ההיפותזות הללו ממקמות את הפרוטו-נוסטרטית באזור הסהר הפורה, בערך בסוף תקופת הקרח האחרונה.

  • הרצף הארכאולוגי הראשון מהשניים מתמקד באזור הלבנט. התרבות הכֶּבָּארית (20,000 עד 17,000 שנים לפני זמננו)[29] לא רק הביאה איתה את המיקרולית לאזור, אלא גם יש לה זיקה אפריקאית ובפרט לשיטת הליטוש "אוּשְטָטָה" (Ouchtata) הקשורה לתרבות המיקרוליתית "הָלְפָן" במצרים (20,000 עד 17,000 שנים לפני זמננו)[30] בני התרבות הכֶּבָּארית, בתורם, היו אבותיהם הישירים של בני התרבות הנָאטוּפית (10,500 עד 8,500 לפנה"ס), אשר לה משמעות עצומה עבור פרהיסטוריונים כעדות הברורה ביותר למעבר משמעותי מתרבות ציידים ולקטים לתרבות ייצור מזון בתקופה הנאוליתית. שתי התרבויות הרחיבו את השפעתן מחוץ לאזוריהן, אל דרום אנטוליה. לדוגמה, בקיליקיה, בתרבות בֶּלְבָּשִי (13,000–10,000 לפנה"ס) ניכרת השפעה של התרבות הכבארית, ואילו בתרבות בֶּלְדִיבִּי (10,000–8,500 לפנה"ס) ניכרת השפעה נאטוּפית ברורה.
  • האפשרות השנייה לתרבות הקשורה למשפחה הנוסטרטית היא תרבות זַרְזיאן (12,400–8,500 לפנה"ס) בהרי זגרוס, שהשתרעה צפונה לכיוון קוֹהיסְטאן בקווקז ומזרחה לתוך איראן. במערב איראן, תרבות מְלֶפָטִי (10,500–9,000 לפנה"ס) הייתה אבותיהם של אוסף האלמנטים התרבותיים של עלי טָאפָּה (9,000–5,000 לפנה"ס) ושל ג'ייטון (6,000–4,000 לפנה"ס). ועוד יותר מזרחה, תרבות היסאר (בהודו) נחשבת לסמן המזוליתי המקדים לתרבות קֶלְטִימִינָר (5,500 עד 3,500 לפנה"ס) בערבות קירגיזסטן.

ב-1969 פרסם קנט פלאנרי את התיאוריה שלו על תקופת "מהפכת המנעד הרחב",[31][32] ובה טען שטרם התקופה הנאוליתית, התרחש מעבר מהיר של האנושות לשימוש בצמחים ובחיות מגוונים הרבה יותר, תוך שימוש במיקרוליתים, בחץ וקשת וביות הכלבים הראשונים. הוצע כי ייתכן שמהפכה זו הייתה ה"מנוע" התרבותי שהוביל להתרחבות התרבויות הללו. אין ספק, שהתרבויות אשר ממצאים להן הופיעו באתרים האלה – מערת פרנכתי באגן הים האגאי (יוון), אתר לֶפֶּנְסְקי וִיר בבלקן (סרביה), ומוּרזָק-קוֹבָּה (9100–8000 לפנה"ס) וגְרֶבֶּנְקִי (8500–7000 לפנה"ס) בערבות אוקראינה – כולן הציגו עדויות לשינויי התרבות.

בומהרד (2008) הציע כי פרוטו-נוסטרטית התגבשה עד 8,000 לפנה"ס, תחילתה של המהפכה הנאוליתית בלבנט, על פני שטח המשתרע על פני כל הסהר הפורה ומעבר אל הקווקז (פרוטו-כרתוולית), אל מצרים ולאורך הים האדום ועד קרן אפריקה (פרוטו-אפרואסיאתית), אל הרמה האיראנית (פרוטו-עילמו-דרווידית) ואל מרכז אסיה (פרוטו-אירואסיאתית, שלאחר מכן המשיכה להתפצל לפרוטו-הודו-אירופית, פרוטו-אוראלית ופרוטו-אלטאית) עד 5,000 לפנה"ס.

יש אקדמאים הסוברים, כי התרבות הכֶּבָּארית נגזרה מהתקופה הפלאוליתית העליונה בלֶבנט, שם התחיל האלמנט המיקרוליתי,[33] אף כי תרבויות מיקרוליתיות נמצאו קודם לכן באפריקה.

שיטת הליטוש "אושטטה" היא מאפיין גם של התרבות האחמרית המאוחרת בתקופה הפלאוליתית העליונה, ואולי אינה מעידה על השפעה אפריקאית.[33]

שחזור של פרוטו-נוסטרטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן יובא פירוט בלשני של השחזור של השפה-האם של משפחת-העל הנוסטרטית, דהיינו פרוטו-נוסטרטית. הנתונים לקוחים מעבודותיהם של קייזר ושֶבוֹרוֹשְקין (1988) ושל בֶּנְגְסוֹן (1998) ומתועתקים באלפבית הפונטי הבינלאומי (IPA.

פונולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטבלאות להלן מפורטות הפונמות (הצלילים המבחינים) המשוחזרות בשפה הפרוטו-נוסטרטית (קייזר ושבורושקין 1988). בומהרד (2008), אשר נסמך יותר על אפרו-אסיאתית ועל דרווידית מאשר על אוּרלית (וכמוהו יתר חברי "אסכולת מוסקבה"), משחזר מערכת תנועות שונה, עם שלושת זוגות התנועות /a/~/ə/, /e/~/i/, /o/~/u/, בנוסף לתנועות העצמאיות /i/, /o/ ו-/u/. שלושת זוגות התנועות נועדו לייצג את הגיוון הצלילי התת-פונמי, אשר בין היתר מתבטא בכמה מקרי הדרגתיות התנועה (אבלאוט) ובדפוסי הרמוניית תנועות שנמצאות בחלק מהשפות-הבּנות.

עיצורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיצורים המשוחזרים בפרוטו-נוסטרטית מוצגים בטבלה להלן. כל הבחנה מוגדרת כמַבְדֶלֶת (ניגודית, מינימלית) על ידי הנוסטרטים שמשחזרים אותם.

דו-שפתיים מכתשיים או שיניים מכתשיים-חכיים בתר-מכתשיים חִכִּיים וילוניים ענבליים לועיים סדקיים
מרכזיים צִדִיים
סותמים מסודקים [34] ʔ
בלתי-קוליים p t k q
קוליים b d ɡ ɢ
מחוככים מסודקים tsʼ tɬʼ tɕʼ tʃʼ
בלתי-קוליים ts
קוליים dz
חוככים בלתי-קוליים s ɬ ɕ ʃ χ ħ h
קוליים ʁ ʕ
אפיים m n ŋ
רוטטים r
מקורבים l j w

תנועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קדמיות מרכזיות אחוריות
סגורות */i/*/y/[35] */u/
אמצעיות */e/ */o/
כמעט-פתוחות */æ/
פתוחות */a/

קשרי צלילים בין משפחות-השפות הכלולות בנוסטרטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטבלה הבאה מציגה את קשרי-הצלילים המשוערים בין משפחות-השפה הכלולות במשפחת-העל הנוסטרטית, ומורכבת מנתונים של קייזר ושבורושקין (1988) ושל סטארוסטין.[36] הם הלכו בדרכו של איליץ'-סביטיץ' ועבודתו בנושא הקשרים ההיסטוריים של הצלילים בשפות הנוסטרטיות: העיצורים הנוסטרטיים הבלתי-קוליים התגלגלו לעיצורים הקוליים בפרוטו-הודו-אירופית (פה"א), והעיצורים הנוסטרטיים המסודקים התגלגלו לעיצורים הבלתי-קוליים בפה"א (על פי המקובל),[37] וזאת בניגוד לתאוריית העיצורים הסדקיים בפה"א, המקובלת כמעט פה אחד בבלשנות העולמית, ולפיה העיצורים המסודקים בפה"א (ע"פ המקובל) התגלגלו מעיצורים קוליים. בכדי לתקן את החריגה הזו, בלשנים כמו מָנאסְטֵר רֳאמֵר[38] ובומהרד[39] הציעו למתוח קשר בין העיצורים הבלתי-קוליים והמסודקים בנוסטרטית לבין העיצורים בפה"א, כפי המוצג בטבלה.

שיטת התעתיק: כיוון שבלשנים העובדים על פרוטו-הודו-אירופית, על פרוטו-אורלית ועל פרוטו-דראווידית אינם משתמשים בדרך כלל באלפבית הפונטי הבינלאומי (IPA), הנתונים שלהם המופיעים במשבצות אלה בטבלה כאן ניתנים גם הם, כאשר האותיות שלהם שונות מאותיות ה-IPA. אותיות ה-IPA נכתבות כאן בין לוכסנים, כי זהו תעתיק פונמי. הערכים המדויקים של הפונמה "p₁*" בפרוטו-אפרו-אסיאתית ובפרוטו-דראווידית אינם ידועים. הסימן קבוצה ריקה "∅" מציין כי הצליל נעלם ולא הותיר עקבות. מקפים מסמנים התפתחויות שונות בתחילת מילה ובתוך מילה; מעולם לא הופיעו עיצורים בסופן של מילות שורש. (המשבצות הריקות בטבלה נובעות מכך שרשימת הקשרים בין העיצורים המחוככים והחוככים של סטארוסטין לא מזכירה את אפרו-אסיאתית ולא את דראווידית, וקייזר ושבורושקין לא מציינים את הצלילים האלה הרבה.)

שימו לב, כי קיימים כמה שחזורים שונים זה מזה של פרוטו-אפרו-אסיאתית (ראו את [1] לשני שחזורים לאחרונה). על השחזור הנמצא בשימוש כאן נטען שהוא מבוסס מדי על פרוטו-שמית (יעקובוביץ' 1998[40]).

בדומה לכך, מאמרם של קייזר ושבורושקין קודם בהרבה ל"מילון האטימולוגי של השפות האלטאיות" של סטארוסטין ועמיתים (2003; ראו את הערך על שפות אלטאיות) ועל כן הוא מניח מערכת פונולוגית שונה במקצת עבור פרוטו-אלטאית.

עיצורים
פרוטו-נוסטרטית פרוטו-הודו-אירופית פרוטו-כרתוולית פרוטו-אוּרָלית פרוטו-אלטאית פרוטו-דראווידית פרוטו-אפרו-אסיאתית
/p/ /p/, /b/ /p/, /b/ /p/ /p/ "p₁"-, -/p/-, /v/- "p₁"-, -/p/-, -/b/-
/pʼ/ /p/ /pʼ/-, /p/- /p/-, -pp- -/pː/-, -/p/- /pʰ/-, -/p/-, -/b/- /b/-, -/p/-, -/v/- /p/
/b/ bʰ /bʱ/ /b/ /p/-, -/w/- /b/ /b/-, -/v/-, -/p/- /b/
/m/ /m/ /m/ /m/ /m/, /b/ /m/ /m/
/w/ w/u̯ /w/ /w/, /u/ /w/, /u/ /b/-?, ∅-, -/b/-, -∅-, /u/ /v/-, ∅-, -/v/- /w/, /u/
/t/ /d/ /t/ /t/ /d/ /d/-, -/t/-, -/d/- /t/
/tʼ/ /t/ /tʼ/ /t/-, -tt- -/tː/-, -/t/- /tʰ/-, -/t/- /d/-, -/t/-, /d/- /tʼ/, /t/
/d/ dʰ /dʱ/ /d/ /t/-, -ð- -/ð/- /d/ /d/-, -ṭ- -/ʈ/-, -ḍ- -/ɖ/- /d/
/ts/ (/tɕ/) /sk/-, -/s/- /ts/, /tɕ/ ć /tɕ/ /tʃʰ/, -/s/- -/c/- -/s/-
/tsʼ/ (/tɕʼ/) /sk/-, -/s/- /tsʼ/, /tɕʼ/ ć /tɕ/ /s/
/dz/ (/dʑ/) /s/ /dz/, /dʑ/, /z/, /ʑ/ /s/, ś /ɕ/ /dʒ/ /z/-
/s/ (/ɕ/) /s/ /s/, /ɕ/ /s/, ś /ɕ/ /s/ j /ɟ/ /s/
/n/ /n/ -/n/- /n/ -/n/- n- /n̪/-, -n- -/n̪/-, -ṉ- -/n̺/- /n/
/nʲ/ y-/i̯- /j/-, /n/- ń /nʲ/ /nʲ/-, -/n/-? -ṇ-? -/ɳ/ /n/
/r/ (/rʲ/) /r/ /r/ /r/ /l/-?, -/r/-, /rʲ/ /n̪/-, -/r/-, -ṟ- -/r̺/-, ṛ /ɻ/ /r/
/tɬ/ /s/-, -/l/- /l/ j- /j/- /tɬ/-, -/l/-
/ɬ/ /l/ /l/ -x-? -/ɬ/- /l/ /d/, /ɭ/ /l/
/l/ /l/ /l/ /l/ /l/ n- /n̪/-, -/l/- /l/
/lʲ/ /l/ /r/, /l/ lˈ /lʲ/ /lʲ/ ḷ /ɭ/ /l/
/tʃ/ /st/-, /s/- /tʃ/ ć /tɕ/ /tʃʰ/
/tʃʼ/ /st/ /tʃʼ/ č, š /tʃ/, /ʃ/ /tʃʰ/-, -/s/-
/dʒ/ /st/ /dʒ/ č /tʃ/ /dʒ/
/ʃ/ /s/ /ʃ/ š /ʃ/ /s/ /d/, /ɭ/
/j/ y/i̯ /j/ /j/ /j/- /j/ y /j/ /j/
/k/ /ɡ/, ǵ /ɡʲ/, gʷ /ɡʷ/ /k/ /k/ /k/-, -/ɡ/- /ɡ/-, -/k/-, -/ɡ/- /k/
/kʼ/ /k/, ḱ /kʲ/, kʷ /kʷ/ /kʼ/ /k/-, -kk- -/kː/-, -/k/- /kʰ/-, -/k/- /ɡ/-, -/k/-, -/ɡ/- /kʼ/
/ɡ/ gʰ /ɡʱ/, ǵʰ /ɡʲʱ/, gʰʷ /ɡʷʱ/ /ɡ/ /k/-, -x- -/ʁ/- /ɡ/ /ɡ/-, -∅- /ɡ/
/ŋ/ -/n/- -/m/-? /ŋ/ -/nʲ/- n- /n̪/-, -ṉ- -/n̺/-, -/t/- -/n/-
/q/ h₂ /χ/ /q/ ∅-, -/k/- ∅-, -/k/-, -/ɡ/- ∅-, -/ɡ/- /χ/
/qʼ/ /k/, ḱ /kʲ/, kʷ /kʷ/ /qʼ/-, -/kʼ/- /k/-, -kk- -/kː/- /kʰ/-, -/k/- /ɡ/-, -/k/-, -/ɡ/- /kʼ/
/ɢ/ h₃ /ʁ/ /ʁ/ -x- ∅-, -/ʁ/- ∅-, -/ɡ/- /ʁ/
/χ/ h₂ /χ/ /χ/ ∅-, -x- -/ʁ/-? ∅- ∅- /ħ/
/ʁ/ h₃ /ʁ/ /ʁ/ ∅-, -x- -/ʁ/-? ∅- ∅- /ʕ/
/ħ/ h₁ /h/ /h/ > ∅ ∅-, -x- -/ʁ/-? ∅- ∅- /ħ/
/ʕ/ h₁ /h/ /h/ > ∅ ∅-, -x- -/ʁ/-? ∅- ∅- /ʕ/
/ʔ/ h₁ /ʔ/ /h/ > ∅ /ʔ/
/h/ h₂? /χ/ /h/ > ∅ ∅-, -x- -/ʁ/-? ∅- ∅- /h/
תנועות
פרוטו-נוסטרטית פרוטו-הודו-אירופית פרוטו-כרתוולית פרוטו-אורלית פרוטו-אלטאית פרוטו-דראווידית פרוטו-אפרו-אסיאתית
/a/ /e/, /a/ /e/ /a/ /a/ /a/ /a/ ?
/e/ /e/, ∅ /e/, ∅ /e/ /e/ /e/, /i/
/i/ /ai̯/, /e/, /ei̯/, /i/, ∅ /e/, /i/, ∅ /i/ /i/ /i/ /i/ ?
/o/ /e/, /o/ /we/ ~ /wa/ /o/ /o/ /o/, /a/
/u/ /au̯/, /e/, /eu̯/, /u/ /u/ ~ /wa/ /u/ /u/ /u/, /o/ /u/ ?
/æ/ /e/ /e/, /a/, /aː/ /æ/ ä /æ/ /a/
/y/ /e/ /u/ /y/, /ø/ ü /y/ /u/

מורפולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיוון שאלמנטים דקדוקיים מושאלים פחות בקלות מאשר מילים, דמיון דקדוקי בין שפות נחשב בדרך כלל ראיה חזקה יותר לקשר גנטי ביניהן מאשר דמיון באוצר המילים. קייזר ושֶבוֹרושקין (1988) הציעו את הקשרים הבאים (אשר שונו מעט כדי לייצג את השחזור של פרוטו-אלטאית בידי סטארוסטין ועמיתים [2003]). הסימן /N/ מייצג עיצור אפּי כלשהו. הסימן /V/ מייצג תנועה כלשהי. (הערות האזהרה שנכתבו לעיל בנושא אפרו-אסיאתיות ודראווידית חלות גם להלן.)

פרוטו-נוסטרטית פרוטו-הודו-אירופית פרוטו-כרתוולית פרוטו-אוּרלית פרוטו-אלטאית פרוטו-דראווידית פרוטו-אפרו-אסיאתית
מוספיות שמניות
/na/ "במקור מילית לוקטיבית" [41] /en/

'in'

/nu/,

/n/ [42]

-/na/ -/na/ -/n/
/Na/ או /Næ/ "רבים חי" -/(e)n/ -/NV/² -/aːn/
-/tʼV/ "רבים דומם" [43] [44] -/t/- -/t/ -/tʰ/- -/æt/
-/kʼa/ "הקטנה" -/k/- -/akʼ/-, -/ikʼ/ -kka -/kːa/, -kkä -/kːæ/ -/ka/ [45]
מוספיות פועל
/s(V)/ "מודוס גרימה-רצון" -/se/- -/su/, -/sa/ -ij -/iɟ/- /ʃV/-, -/ʃ/-
/tʼV/- "גרימה-עצמי" -t(t)- -/t(ː)/- -/t/-[46] -/t/- /tV/-
מיליוֹת
/mæ/ "מודוס איסור" mē /meː/ /maː/, /moː/ /mæ/, /bæ/ /ma/- /m(j)/
/kʼo/ "חיזוק ואוגד" -/kʷe/ 'and' [47] /kwe/ -/ka/, -kä -/kæ/ -/ka/ /k(w)/

בנוסף, קייזר ושבורושקין[48] כתבו את הדברים הבאים לגבי הדקדוק של פרוטו-נוסטרטית (שתי כוכביות מסמלות שחזורים המבוססים על שחזורים; פורמט הציטוט שוּנָה):

הפועל עמד בסוף המשפט (סדר מילים של נושא–פועל SV ונושא–פועל–מושא SOV).

הגוף הראשון נוצר על ידי הוספת כינוי הגוף הראשון mi** לפועל; בדומה, כינוי הגוף השני נוצר על ידי הוספת ti**. לא היו סופיות לכינוי הגוף השלישי בהווה [או לכל הפחות שחזורו לא היה אפשרי], ואילו כינוי הגוף השלישי בעבר היה הסופית di-** (איליץ' סביטיץ' 1971, עמ' 218–219).

פעלים היו במעמד פעיל או סביל, של גרימה (קוזאטיביים), איווי (דֶזידרטיביים) או חוזרים/עצמיים (רפלקסיביים); והיו סָמָנים מיוחדים לרוב הקטגוריות האלה. לשמות עצם היה מין דקדוקי חי או דומם, וסמני צורת הרבים היו שונים זה מזה בכל קטגוריה. היו סמנים סובייקט לאובייקט, מוספיות לסימון יַחֲסַת המקום (לוקאטיב) ויחסת הכיוון (לאטיב) וכו'. כינויים הבחינו בין מושא ישיר לעקיף, בין שמות עצם חיים לדוממים, אבחנות מסוג "קרוב:רחוק", "מכליל (אינקלוסיבי) : מחריג (אקסקלוסיבי)" וכיוצא בזה. נראה שלא היו תחיליות. מילים בשפה הנוסטראטית היו או זהות לשורשים שלהן, או שנוצרו על ידי הוספת סיומות או סופיות.

הלקסיקון[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי דולגופולסקי, לשפה הפרוטו-נוסטראטית היה מבנה אנליטי, שהוא הראה באמצעות הפרדה בין מילות עזר המקדימות את הפועל (פרפוזיציה) או באות אחריו (פוסטפוזיציה) בַשפות הבנות במשפחה. דולגופולסקי קבע שלוש קטגוריות לקסיקליות בשפה הפרוטו-נוסטראטית:

סדר המילים היה נושא–מושא–פועל כשהנושא הוא שם עצם (למשל "האשה תפוחים תאכל"), ומושא–פועל–נושא כשהנושא הוא כינוי גוף (למשל "תפוחים תאכל היא"). סמן האטריבוטיב (ממומש במילת תוכן) הקדים את שם העצם (למשל "שני תפוחים"). כינוי גוף אטריבוטיבי ('שלי', 'זה') עשוי לבוא אחר שם העצם (למשל "תפוחים שלי"). מילות עזר נחשבות פוסטפוזיציות.

כינויי גוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

כינויי גוף לעיתים רחוקות שאולים משפות אחרות. לכן, ההקבלות הרבות בין כינויי הגוף בשפות הנוסטרטיות השונות הן עדות חזקה למדי לקיומה של שפה פרוטו-נוסטרטית. עם זאת, הקושי למצוא מילים מקבילות בין השפות האפרו-אסיאתיות נחשב בידי כמה חוקרים כראיה לכך שלמשפחת-העל הנוסטרטית יש שניים או שלושה ענפים – אפרו-אסיאתי ואירָאסיאתי (ואולי דרווידי) – ושניתן לייחס את רוב או את כל הכינויים בטבלה הבאה לשפה הפרוטו-אירָאסיאתית.

ניבחית היא שפה חיה (אמנם בימיה האחרונים) עם אורתוגרפיה, המובאת כאן. /V/ פירושה תנועה כלשהי, ולא ברור איזו יש לשחזר.

מטעמי מקום, אטרוסקית אינה כלולה כאן, אך העובדה שהיו בה המילים /mi/ "אני" ו-/mini/ "אותי" נראית מתאימה ברמה אידיאלית לדפוס המשוחזר בפרוטו-נוסטרטית. עובדה זו הביאה חוקרים[49] לטעון כי שפות אגאיות או טירְסֵניות היו ענף נוסטרטי נוסף.

אין שחזור של פרוטו-אסקימו-אלאוט, אף על פי שקיומה של משפחת אסקימו-אלאוט מוסכם בדרך כלל.[50]

פרוטו-נוסטרטית פרוטו-הודו-אירופית פרוטו-אוּרלית פרוטו-אלטאית פרוטו-כרתוולית פרוטו-דראווידית פרוטו-יוקאגיר ניבחית פרוטו-
צ'וקוטקו-
קמצ'טקיות
פרוטו-
אסקימו
פרוטו-אפרו-אסיאתית
'אני'
(נושא)
/mi/ h₁eǵom
/ʔeɡʲom/
[note 1]
/mi/ /bi/ /me/, /mi/ /met/ ни /ni/ [note 1] /wi/ ˈIˈ, -/ˈˈˈmˈˈˈkət/ ˈI [act on] theeˈ /mi/,[note 2] -/mi/[note 3]
'אותי'~'לי'~'שלי'
(מושא)
/minV/ /mene/[note 4] /minV/- /mine/- /men/- [note 1]
'את/ה'
(נושא)
/tʼi/ and/or
/si/
ti ~ tū
/ti/ ~ /tuː/
/ti/ /tʰi/
and/or /si/
[note 5] /tet/ тъи, чи
/tʰi/, /t͡ʃi/
/tu/ /ci/[note 6] /t(i)/
'אותך'~'לך'~'שלך' (מושא) /tʼinV/ and/or
/sinV/
te- /te/- tū- /tuː/- /tʰin/-
and/or /sin/-
/si/-, /se/- -/mkəˈˈˈtˈˈˈ/ ˈI [act on] theeˈ
'אנחנו'

(כולל הנמען, אינקלוסיבי)

/mæ/ /we/-, -/me/- 'we' mä- ~ me- /mæ/- ~ /me/- 'we' /ba/(nom.)

/myn/- (oblique) 'we'
/men/-, /m/- ma ~ mā
/ma/ ~ /maː/
'we'
/mit/

'we'
мер
/mer/
'we'
/mur/

'we'
/m(n)/[note 2]
'אנחנו'

(לא כולל הנמען, אקסקלוסיבי)

/na/ /ne/- 'we'[note 7] /naj/, /n/-[note 8] nām /naːm/ 'we' /naħnu/[note 9]
'אתם/ן' /tʼæ/ -/te/[note 10] tä /tæ/ /tʰV/
and/or /sV/
/tit/ /tur/ ?/t(V)/

השוואת מילים אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקסט לדוגמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-60 של המאה העשרים חיבר ולדיסלב איליץ'-סביטיץ' שיר קצר תוך שימוש בגרסתו לפרוטו-נוסטרטית[51] (בדומה לאגדת שלייכר, עם ניסיונות דומים עם כמה שחזורים שונים של פרוטו-הודו-אירופית). השיר מובא להלן בהקבלה לשפות אחרות.

נוסטרטית (באיות של Illich-Svitych's) נוסטרטית (אפ"ב) רוסית אנגלית פינית עברית
K̥elHä wet̥ei ʕaK̥un kähla /KʼelHæ wetʼei ʕaKʼun kæhla/ Язык – это брод через реку времени, Language is a ford through the river of time, Kieli on kahluupaikka ajan joen yli, שפה היא מעבר דרך נהר הזמן,
k̥aλai palhʌ-k̥ʌ na wetä /kʼat͡ɬai palhVkʼV na wetæ/ он ведёт нас к жилищу умерших; it leads us to the dwelling of those gone before; se johdattaa meidät kuolleiden kylään; היא מובילה אותנו אל משכנם של אלה שעברו לפנינו;
śa da ʔa-k̥ʌ ʔeja ʔälä /ɕa da ʔakʼV ʔeja ʔælæ/ но туда не сможет дойти тот, but he cannot arrive there, mutta ei voi tulla sinne se, אבל לא יכול להגיע לשם
ja-k̥o pele t̥uba wete /jakʼo pele tʼuba wete/ кто боится глубокой воды. who fears deep water. joka pelkää syvää vettä. מי שפוחד ממים עמוקים.

הערך הצלילי של K̥ או אינו ודאי – הוא יכול להיות /kʼ/ או /qʼ/. בדומה, H יכולה להיות הגויה /h/ או /ħ/ לכל הפחות. V או ʌ מייצגות תנועה לא ברורה.

מעמד השפות הנוסטרטיות בקרב הבלשנות ההשוואתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Philip Baldi, The Foundations of Latin, Berlin: Mouton de Gruyter, 2002.
  • Bengtson, John D. (1998). "The 'Far East' of Nostratic". Mother Tongue Newsletter 31:35–38 (image files)
  • Bomhard, Allan R., and John C. Kerns (1994). The Nostratic Macrofamily: A Study in Distant Linguistic Relationship. Berlin, New York, and Amsterdam: Mouton de Gruyter. ISBN 3-11-013900-6
  • Bomhard, Allan R. (1996). Indo-European and the Nostratic Hypothesis. Signum Publishers.
  • Bomhard, Allan R. (2008). Reconstructing Proto-Nostratic: Comparative Phonology, Morphology, and Vocabulary, 2 volumes. Leiden: Brill. ISBN 978-90-04-16853-4
  • Bomhard, Allan R. (2008). A Critical Review of Dolgopolsky's Nostratic Dictionary. Bomhard - A Critical Review of Dolgopolsky's Nostratic Dictionary : Allan R. Bomhard : Free Download, Borrow, and Streaming : Internet Archive, Internet Archive (באנגלית)
  • Bomhard, Allan R. (2008). The Glottalic Theory of Proto-Indo-European and Consonantism and Its Implications for Nostratic Sound Correspondences. Mother Tongue. [2]
  • Bomhard, Allan R. (2011). The Nostratic Hypothesis in 2011: Trends and Issues. Washington, DC: Institute for the Study of Man. ISBN (paperback) 978-0-9845383-0-0
  • Bomhard, Allan R. (2018). A Comprehensive Introduction to Nostratic Comparative Linguistics: With Special Reference to Indo-European. Four volumes, 2,807 pages, combined into a single PDF. Published as an open-access book under a Creative Commons license. Available for free download at: https://www.researchgate.net/publication/323987149_A_Comprehensive_Introduction_to_Nostratic_Comparative_Linguistics_3rd_edition_2018, via ResearchGate.net.
  • Bomhard, Allan R., (December 2020). A Critical Review of Illič-Svityč's Nostratic Dictionary. Published as an open-access book under a Creative Commons license. Available for free download at: https://www.researchgate.net/publication/347524360_A_Critical_Review_of_Illic-Svityc's_Nostratic_Dictionary, via ResearchGate.net.
  • Campbell, Lyle (1998). "Nostratic: a personal assessment". In Joseph C. Salmons and Brian D. Joseph (eds.), Nostratic: Sifting the Evidence. Current Issues in Linguistic Theory 142. John Benjamins.
  • Campbell, Lyle, and William J. Poser (2008). Language Classification: History and Method. Cambridge: Cambridge University Press.
  • Campbell, Lyle (2004). Historical Linguistics: An Introduction (2nd ed.). Cambridge: The MIT Press.
  • Cuny, Albert (1924). Etudes prégrammaticales sur le domaine des langues indo-européennes et chamito-sémitiques. Paris: Champion.
  • Cuny, Albert (1943). Recherches sur le vocalisme, le consonantisme et la formation des racines en « nostratique », ancêtre de l'indo-européen et du chamito-sémitique. Paris: Adrien Maisonneuve.
  • Cuny, Albert (1946). Invitation à l'étude comparative des langues indo-européennes et des langues chamito-sémitiques. Bordeaux: Brière.
  • Dolgopolsky, Aharon (1998). The Nostratic Macrofamily and Linguistic Paleontology. McDonald Institute for Archaeological Research. ISBN 978-0-9519420-7-9
  • Dolgopolsky, Aharon (2008). Nostratic Dictionary. McDonald Institute for Archaeological Research. Aharon Dolgopolsky, Nostratic Dictionary, 2008-05-07. (באנגלית)
  • Dybo, Vladimir (2004). "On Illič-Svityč's study ‘Basic Features of the Proto-Language of the Nostratic Language Family'." In Nostratic Centennial Conference: The Pécs Papers, edited by Irén Hegedűs and Paul Sidwell, 115-119. Pécs: Lingua Franca Group.
  • Flannery, Kent V. (1969). In: P. J. Ucko and G. W. Dimbleby (eds.), The Domestication and Exploitation of Plants and Animals 73-100. Aldine, Chicago, IL.
  • Gamk¹relidze, Thomas V., and Vjačeslav V. Ivanov (1995). Indo-European and the Indo-Europeans, translated by Johanna Nichols, 2 volumes. Berlin and New York: Mouton de Gruyter. ISBN 3-11-014728-9 (¹Actually /qʼ/ in Georgian.)
  • Greenberg, Joseph (2000, 2002). Indo-European and its Closest Relatives. The Eurasiatic Language Family. (Stanford University), v.1 Grammar, v.2 Lexicon.
  • Greenberg, Joseph (2005). Genetic Linguistics: Essays on Theory and Method, edited by William Croft. Oxford: Oxford University Press.
  • Illich-Svitych, V. M. В. М. Иллич-Свитыч (1971-1984). Опыт сравнения ностратических языков (семитохамитский, картвельский, индоевропейский, уральский, дравидийский, алтайский). Введение. Сравнительный словарь. 3 vols. Moscow: Наука.
  • Kaiser, M.; Shevoroshkin, V. (1988). "Nostratic". Annu. Rev. Anthropol. 17: 309–329. doi:10.1146/annurev.an.17.100188.001521.
  • Kaiser, M. (1989). "Remarks on Historical Phonology: From Nostratic to Indo-European". Reconstructing Languages and Cultures BPX 20:51-56. [3]
  • Manaster Ramer, Alexis (?). A "Glottalic" Theory of Nostratic [4]
  • Norquest, Peter (1998). "Greenberg's Visit to Arizona". Mother Tongue Newsletter 31:25f. (image files)
  • Renfrew, Colin (1991). "Before Babel: Speculations on the Origins of Linguistic Diversity". Cambridge Archaeological Journal. 1 (1): 3–23. doi:10.1017/S0959774300000238.
  • Renfrew, Colin, and Daniel Nettle, editors (1999). Nostratic: Examining a Linguistic Macrofamily. McDonald Institute for Archaeological Research. ISBN 978-1-902937-00-7
  • Ruhlen, Merritt (1991). A Guide to the World's Languages, Volume 1: Classification. Edward Arnold. ISBN 0-340-56186-6
  • Ruhlen, Merritt (1994). On the Origin of Languages: Studies in Linguistic Taxonomy. Stanford, California: Stanford University Press.
  • Ruhlen, Merritt (1998). "Toutes parentes, toutes différentes". La Recherche 306:69–75. (French translation of a Scientific American article.)
  • Ruhlen, Merritt (2001). "Taxonomic Controversies in the Twentieth Century". In: Jürgen Trabant and Sean Ward (eds.), New Essays on the Origin of Language 197–214. Berlin: Mouton de Gruyter.
  • Salmons, Joseph C., and Brian D. Joseph, editors (1998). Nostratic: Sifting the Evidence. John Benjamins. ISBN 1-55619-597-4
  • Stachowski, Marek, "Teoria nostratyczna i szkoła moskiewska".(pdf) – LingVaria 6/1 (2011): 241-274
  • Starostin, Georgiy S. (1998). "Alveolar Consonants in Proto-Dravidian: One or More?". (pdf) Pages 1–14 (?) in Proceedings on South Asian languages
  • Starostin, Georgiy S. (2002). "On the Genetic Affiliation of the Elamite Language". (pdf) Mother Tongue 7
  • Sweet, Henry (1900, 1995, 2007). The History of Language. ISBN 81-85231-04-4 (1995); ISBN 1-4326-6993-1 (2007)
  • Szemerényi, Oswald (1996). Introduction to Indo-European Linguistics. Oxford: Oxford University Press.
  • Trask, R. L. (1996). Historical Linguistics. New York: Oxford University Press.
  • Yakubovich, I. (1998). Nostratic studies in Russia
  • WITCZAK K.T., KOWALSKI A.P. (2012). "Nostratyka. Wspólnota językowa indoeuropejska". In: Przeszłość społeczna. Próba konceptualizacji, red. S. Tabaczyński i in. (red.), Poznań, pp. 826–837.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ E.g. Bomhard 2008.
  2. ^ (Bomhard 2008:240).
  3. ^ For instance Philip Baldi: "No particular side on the issue is taken in this book" (Baldi 2002:18).
  4. ^ Salmons, Joseph C.; Joseph, Brian D. (1998). Nostratic: Sifting the Evidence (באנגלית). John Benjamins Publishing. ISBN 978-90-272-3646-3. On the other hand, Comrie baldly states, in answer to his own question of the relatedness of Altaic, Uralic and Indo-European pronominal systems, "I do not know". Other agnostics represented in this volume, such as Ringe, Vine, Campbell, and even Hamp, demonstrate that the hypothesis is being taken seriously indeed by skeptics specializing in Indo-European and Uralic, at least. While these scholars seek to test the hypothesis, Nostratic has been around long enough and has been discussed widely enough that some regard the genetic affiliations as established.
  5. ^ Manaster Ramer, Alexis; Michalove, Peter A. "Nostratic hypothesis | proposed language family". Encyclopedia Britannica (באנגלית). The Nostratic theory is among the most promising of the many currently controversial theories of linguistic classification. It remains the best-argued of all the solutions hitherto presented for the affiliations of the languages of northern Eurasia, a problem that goes back to the German Franz Bopp and the Dane Rasmus Rask, two of the founders of Indo-European studies.
  6. ^ Kallio, Petri; Koivulehto, Jorma (2017). "Beyond Proto-Indo-European". In Klein, Jared; Joseph, Brian; Fritz, Matthias (eds.). Handbook of Comparative and Historical Indo-European Linguistics (באנגלית). Vol. 3. Walter de Gruyter. pp. 2280–2291. ISBN 978-3-11-054243-1. In general, Nostratic studies have failed to meet the same methodological standards as Indo-European studies, but then again so have most non-Indo-European studies.
  7. ^ Sweet 1900: vii, 112–132.
  8. ^ Pedersen as cited by Ruhlen, 1991: 384.
  9. ^ Ruhlen 1991: 384-5.
  10. ^ Bernal (1987). "Nostratic and Euroasiatic". Black Athena. Rutgers University Press. ISBN 0-8135-3655-3.
  11. ^ Sweet (1900), The History of Language, cit in Ruhlen 1991: 381-2.
  12. ^ Ruhlen 1991:259.
  13. ^ Szemerényi 1996:124.
  14. ^ Cf. Trombetti’s defense against his critics in Come si fa la critica di un libro (1907).
  15. ^ Cf. Greenberg 2005:159. See also Saussure's remarks on Franz Bopp, the founder of comparative linguistics, after Saussure has described the discovery of Indo-European by Cœurdoux and William Jones: "Bopp's originality is great. His merit is not to have discovered the kinship of Sanskrit with other European languages, but to have conceived that there was a subject for study in the precise relations of one related language to another related language." (From course notes by R. Engler, quoted by Tullio De Mauro in his critical edition of Ferdinand de Saussure, Cours de linguistique générale, Paris: Payot, 1972, p. 412; cp. Cours p. 14.)
  16. ^ Dolgopolsky, Aharon (7 במאי 2008). Nostratic Dictionary. ISBN 9781902937441 – via www.repository.cam.ac.uk. {{cite book}}: (עזרה)
  17. ^ Reconstructing Proto-Nostratic (2 vols) - Brill. www.brill.com. Brill. 25 ביוני 2008. ISBN 9789004168534. {{cite book}}: (עזרה)
  18. ^ http://www.nostratic.net/index.php?lang=en
  19. ^ Bomhard, Allan R. "Bomhard - A Critical Review of Dolgopolsky's Nostratic Dictionary".
  20. ^ Bomhard, Allan R. (15 בפברואר 2016). "A Comprehensive Introduction to Nostratic Comparative Linguistics (2nd edition)". {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ Mallory, J.P.; Adams, D.Q. (2006). The Oxford Introduction to Proto-Indo-European & the Proto-Indo-European World (Oxford Linguistics). Oxford University Press. p. 84. ISBN 0199296685. נבדק ב-2019-07-23.
  22. ^ http://starling.rinet.ru/images/globet.png
  23. ^ Salmons Joseph, Nostratic: sifting the evidence (1998)
  24. ^ Bomhard, Allan R. (1999). "Next of Kin: The search for relatives of Indo-European". In Sheila M. Embleton; John Earl Joseph; Hans-Josef Niederehe (eds.). The Emergence of the Modern Language Sciences: Methodological perspectives and applications. Philadelphia: John Benjamins. pp. 101–108.
  25. ^ Greenberg, J., "The Indo-European First and Second Person Pronouns in the Perspective of Eurasiatic, Especially Chukotkan", Anthropological Linguistics Vol. 39, No. 2 (Summer, 1997), p. 187.
  26. ^ http://starling.rinet.ru/Texts/elam.pdf
  27. ^ Greenberg 2002:2.
  28. ^ Pinker, Steven. The Language Instinct: How the Mind Creates Language. William Morrow and Company: New York, 1994. p. 256
  29. ^ Richter, Tobias et al. 2011. Interaction before Agriculture: Exchanging Material and Sharing Knowledge in the Final Pleistocene Levant. Cambridge Archaeological Journal 21:1, 95–114. doi:10.1017/S0959774311000060
  30. ^ Fred Wendorf, Romuald Schild and Herbert Haas. A New Radiocarbon Chronology for Prehistoric Sites in Nubia. Journal of Field Archaeology, Vol. 6, No. 2 (Summer, 1979), pp. 219-223
  31. ^ Weiss, E., W. Wetterstrom, D. Nadel, and O. Bar-Yosef, "The broad spectrum revisited: Evidence from plant remains" (Proc. Natl. Acad. Sci. USA 2004 101:9551-9555)
  32. ^ F Hole, KV Flannery, JA Neely (1969)"Prehistory and human ecology of the Deh Luran plain: an early village sequence from Khuzistan, Iran", (University of Michigan)
  33. ^ 1 2 Debitage Analysis of ‘Uyun al-Hammâm The Reconstruction of Epipalaeolithic Reduction Sequences by Danielle Macdonald B.A. Honours, University of Toronto, 2005
  34. ^ These phonemes do not occur in some or most reconstructions of Proto-Nostratic. They are omitted or put in brackets in the "Sound correspondences" table below, except for */p/.
  35. ^ The phoneme */y/ appears in Bomhard but not in some other reconstructions of Proto-Nostratic.
  36. ^ http://starling.rinet.ru/cgi-bin/bdescr.cgi?root=config&morpho=0&basename=\data\nostr\nostret
  37. ^ Kaiser (1989)
  38. ^ Manaster Ramer(?). A "Glottalic" Theory of Nostratic.
  39. ^ Bomhard, A. (2008). The Glottalic Theory of Proto-Indo-European and Consonantism and Its Implications for Nostratic Sound Correspondences.
  40. ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2008-04-25. נבדק ב-2006-02-27. {{cite web}}: (עזרה)
  41. ^ Quoted from Kaiser and Shevoroshkin 1988:313
  42. ^ Marked with a question mark in Kaiser and Shevoroshkin 1988
  43. ^ The Eskimo–Aleut languages, too, have a plural marker -/t/. – Like them, Proto-Altaic did not distinguish animate and inanimate nouns.
  44. ^ The Proto-Indo-European animate plural marker /-s/ has been suggested to belong here.
  45. ^ The Kurukh language has -/kan/.
  46. ^ Only in Proto-Turkic and its descendants.
  47. ^ As in Latin senatus populusque romanus 'the Roman Senate and people'.
  48. ^ Kaiser and Shevoroshkin 1988:314f.
  49. ^ Cf. Bomhard 1996.
  50. ^ See Bomhard 2008:209: "While Proto-Eskimo–Aleut has not yet been reconstructed, great progress has been made in reconstructing Proto-Eskimo."
  51. ^ Wilford, John Noble (1987-11-24). "Linguists Dig Deeper Into Origins of Language". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-08-20.