שה-ין
 | |
| תחנת הרכבת שה-ין (十堰站) | |
| מדינה |
 הרפובליקה העממית של סין |
|---|---|
| מחוז | חוביי |
| שטח | 23,708 קמ"ר |
| גובה | 1,640 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בנציבות העירונית | 3,209,004[1] (2020) |
| ‑ במטרופולין | 1,428,629 (2020) |
| ‑ צפיפות | 135.4 נפש לקמ"ר (2020) |
| קואורדינטות | 32°38′06″N 110°46′32″E / 32.63507°N 110.7755°E |
| אזור זמן | UTC +8 |
| אתר שה-ין | |
.png)
שְׁה-יֵן (בסינית: 十堰; בפין-יין: Shíyàn; מילולית: "עשרת הסכרים") היא נציבות עירונית במחוז חוביי שבמרכז הרפובליקה העממית של סין. בשנת 2007 נבחרה העיר לעשר הערים המובילות בסין על ידי דו"ח "Chinese Cities Brand Value Report", אשר פורסם בפסגת פורום הערים הסיניות בבייג'ינג.[2] על פי מפקד האוכלוסין של סין משנת 2020, אוכלוסיית הנציבות העירונית מנתה כ-3.209 מיליון תושבים, מתוכם כ-1.43 מיליון בשלושת הרבעים[1].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך שנות השישים, מאו דזה-דונג ופקידים אחרים בממשל, מחשש לטלטלה ופלישה, ביקשו להקים תעשייה במקומות מרוחקים יותר.[3] שה-ין, שנמצאת בצפון-מערב חוביי שהיה ידוע אז בעוניו, הייתה אז כפר קטן המונה כמה מאות משקי בית בלבד.[3][4] בשנת 1967 נשלחו לראשונה צוותי עובדים ומהנדסים לשה-ין במטרה לסקור אתרים למפעלי רכב ומפעלים במסגרת תוכנית בניית החזית השלישית. בהוראת מאו בשנת 1969, ייצור המשאיות בשה-ין החל.[3] כ־25,000 עובדי בניין נשלחו לשה-ין במהלך תקופה זו כדי לצייד את העיר בתשתית הדרושה לפרויקט כזה.[4]
בעשורים שלאחר מכן חוותה העיר צמיחה כלכלית מואצת עקב מתקנים אלה, שהעסיקו כמעט 200,000 עובדים.[3][4] עם זאת, בתחילת שנות ה-90 עקפו את שה-ין יותר ויותר מיזמי רכב חדשים, שמוקמו בערים גדולות יותר ועם קישורי תחבורה טובים יותר.[3] בשנת 2003, דונגפנג מוטורס העבירה את מפעל רכבי הנוסעים הראשי שלה לווהאן, וכתוצאה מכך הייתה ירידה באוכלוסייה בשה-ין.[4]
החל משנת 2019 פועל קו רכבת מהירה המתוכנת לפעליות של 350 עד קמ"ש לווהאן.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנציבות העירונית שה-ין משתרעת על פני 23,708 קמ"ר בצפון-מערב מחוז חוביי והיא הנציבות הצפונית ביותר במחוז. היא גובלת בנציבות העירונית שְׂיָאנְגְיָאנְג וברובע המיוער שֶׁנּוֹנְגְגְ'יָה מדרום-מזרח ובמחוזות חנאן, שאאנשי וצ'ונגצ'ינג מצפון-מזרח, מצפון-מערב ומדרום-מערב בהתאמה. העיר מרוחקת כ-400 ק"מ צפון-מערבית לבירת המחוז ווהאן. הרי ווּדָאנְג עוברים בכיוון מזרח-מערב דרך שה-ין[4], עליהם נמצא אחד ממרכזים החשובים ביותר לאמונה הדאואיסטית. האזורים מסביב מכילים כ-200 מקדשים, אנדרטאות, מנזרים ואתרים נוספים המקודשים לדאואיזם.
חלוקה מנהלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנציבות העירונית שה-ין מחולקת לשלושה רבעים, ארבע נפות ונפה עירונית אחת:
| מפה | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||
| שם | סינית | פין-יין | אוכלוסייה (מפקד 2020)[1] | שטח | צפיפות | |
| רובע מָאוֹגְ'ייֵן | 茅箭区 | Máojiàn Qū | 601,548 | 539.9 | 1,114 | |
| רובע גָ'אנְג-וָאן | 张湾区 | Zhāngwān Qū | 431,859 | 656 | 658.3 | |
| רובע יוּ'נְיָאנְג | 郧阳区 | Yúnyáng Qū | 395,222 | 3,848 | 102.7 | |
| נפת יוּ'נְשִׂי | 郧西县 | Yúnxī Xiàn | 371,012 | 3,512 | 105.6 | |
| נפת ג'וּשָׁאן | 竹山县 | Zhúshān Xiàn | 346,069 | 3,611 | 95.85 | |
| נפת ג'וּשִׂי | 竹溪县 | Zhúxī Xiàn | 283,578 | 3,307 | 85.76 | |
| נפת פָֿאנְג (אנג') | 房县 | Fáng Xiàn | 369,776 | 5,119 | 72.23 | |
| הנפה העירונית דָאנְגְ'יָאנְגְקוֹאוּ (אנג') | 丹江口市 | Dānjiāngkŏu Shì | 409,940 | 3,116 | 131.6 | |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של שה-ין
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 3 China: Húbĕi (Prefectures, Cities, Districts and Counties) - Population Statistics, Charts and Map, citypopulation.de
- ↑ "China's Top 10 Most Livable Cities". hnloudi.gov.cn. Hunan Loudi Official Government. 2012-03-28. אורכב מ-המקור ב-2013-04-10.
- 1 2 3 4 5 Abrams, Jim (1990-08-05). "Detroit of China Surrounded by Backwater of Poverty : Asia: The arrival of the 20th Century proves to be a blessing only for some". Los Angeles Times (באנגלית אמריקאית). אורכב מ-המקור ב-2020-06-08.
- 1 2 3 4 5 Tang, Frank (2018-11-15). "State carmaker in China's Motown shifts gear to keep up with market". South China Morning Post (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-2020-05-22.
