פבלו רוזנברג
 | |
| פבלו רוזנברג בהופעה בבסיס חיל האוויר נבטים | |
| לידה |
6 באפריל 1965 (בן 56) רוסריו, ארגנטינה |
|---|---|
| מוקד פעילות |
ארגנטינה  |
| תקופת הפעילות | 1992–היום (כ־29 שנים) |
| עיסוק |
זמר |
| סוגה | רוק, רוק כבד, רוק ישראלי |
| שפה מועדפת |
עברית |
| חברת תקליטים | הליקון, איל רוברט הפקות, NMC |
  | |
פבלו רוזנברג (נולד ב-6 באפריל 1965) הוא זמר ומוזיקאי ישראלי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוזנברג נולד ברוסריו שבארגנטינה, בן בכור לאב יהודי רופא ולאם שנולדה נוצרייה קתולית והתגיירה. ב-1971 בגיל שש עלה עם משפחתו לישראל וגדל בבית שאן. כעבור שלוש שנים שבה המשפחה לארגנטינה, אך לאחר כשנה שבה המשפחה לישראל[1].
ב-1975, בגיל 10, קיבל רוזנברג את הגיטרה הראשונה שלו. הוא התחיל ללמוד רפואה במסלול העתודה האקדמית, אך נשר אחרי השנה הראשונה. בשנת 1983 התגייס רוזנברג לצה״ל ושירת בתפקיד מש״ק שלישות. לאחר שחרור החל בלימודי ספרות אנגלית באוניברסיטת חיפה, אך לא סיים אותם[2].
רוזנברג היה זמר חתונות מצליח בסוף שנות ה-80, בלהקות כמו "מנדרין", "הוט ליידי" עם רפי זוהר ו"שלישיית דויד אל". כשהשתחרר הצטרף אל להקת הרוק "סטלה מאריס", לאחר שפנו אליו ותיקי הלהקה ניק מילר, דובי סוני ופימה שוסטר. הלהקה הוחתמה ב-1992 בחברת הליקון, ובאותה שנה הוציאה את אלבומה הראשון, "סטלה מאריס". רוזנברג היה סולן הלהקה, והשתתף בכתיבת חלק מהשירים. שירי האלבום שרוזנברג השתתף בכתיבתם וזכו להצלחה היו "תני לי ללכת", "לילה טוב" ,"אישתר" ו"לשרוד" (בו גם היה שותף להלחנת השיר).
ב-1994 יצא אלבומה השני של להקת סטלה מאריס, "השער נפתח". חלקו של רוזנברג ביצירה גדל באלבום זה, והוא כתב את המילים לכל שירי האלבום. בין שיריו הבולטים היו "נר על החלון", "משחקים אסורים", "זה לא מאוחר", "אם זה נכון" ו"אבוד לי". לאחר הוצאת האלבום עזב את רוזנברג את הלהקה, ופתח בקריירת סולו.
ב-1996 יצא אלבום הסולו הראשון של רוזנברג "רק הלב יודע". את האלבום הפיק ניק מילר, חברו של רוזנברג ללהקת סטלה מאריס. רוזנברג כתב והלחין את רוב שירי האלבום, ומתוכו זכו להצלחה גדולה השירים "בדמעות שאת בוכה", "אם רק תבואי", "במרווח טיפות הגשם" ו"כמה קשה להחליט". סגנון האלבום היה שונה למדי מהרוק הכבד שאפיין את להקת סטלה מאריס.
ב-1998 הוציא רוזנברג את אלבומו השני, "בין ערביים", שהפיק עם ניק מילר. מתוך האלבום הצליחו השירים "בין ערביים" (שלמה ארצי), "הלילה היא הולכת" (פבלו רוזנברג), "כשאת איתי" (ארקדי דוכין וגיא לנדאו) ו"אלונה אומרת" (פבלו רוזנברג)
בשנת 2000 הקליט רוזנברג גרסת כיסוי מצליחה עם יואב יצחק לשירו של עוזי פוקס "ילדונת". גרסתם לשיר זכתה בפרס תמוז לביצוע מחודש באותה שנה. השיר נכלל באלבומו של רוזנברג "כל יום יותר" שיצא בשנת 2001, בהפקה משותפת שלו ושל הזמר שושן. שושן הלחין לאלבום את השיר "שובר ת'ראש" שזכה להצלחה. שירים נוספים שהצליחו מהאלבום היו "שני" ו"מלכת היופי".
בשנת 2004 הוציא רוזנברג את הסינגל "אל תדאגי לי אמא", שבו השתתפה גיסתו שרון חזיז. רוזנברג כתב את השיר עם ארז ברזוליק והלחין אותו עם המוזיקאי הנרי. השיר זכה להצלחה במצעדי הפזמונים. גרסה מחודשת שלו נכללה באלבומו הבא של רוזנברג, "חיכיתי לך", שיצא בשנת 2005. מפיק האלבום היה יעקב למאי. הסינגלים שיצאו מהאלבום היו "חיכתי לך", "אלפיים שנה" ו"שפוט שלך". נכלל בו גם הדואט "מלדיטה לונה" עם שלומי שבת. באותה השנה השתתף בכתיבת השיר "כשאתה נשבר" של מאיה בוסקילה, מתוך אלבום הבכורה שלה, סיפור מכור.
בשנת 2005 השתתף רוזנברג בתוכנית המציאות "רוקדים עם כוכבים".
בשנת 2006 הוציא רוזנברג אלבום אוסף, שנקרא "האוסף". נכלל בו שיר אחד חדש, "קוביות". באותה שנה יצא רוזנברג למופע משותף עם שלומי שבת, שהועלה בין היתר בקיסריה, בהיכל התרבות ובבנייני האומה. בספטמבר 2007 יצא האלבום "המופע המשותף בקיסריה", שתיעד את הופעתם של רוזנברג ושבת בקיסריה ביולי באותה שנה.
בשנת 2008 הקליט רוזנברג גרסת כיסוי לשירו של חנן יובל "אתם זוכרים את השירים" עבור הפרויקט השני של "עבודה עברית". בשנת 2009 היה מעורב ביצירת אלבומו העשירי של אורי פיינמן.
באוגוסט 2009 הוציא רוזנברג את אלבום הסולו החמישי שלו, "העולם שלנו". מהאלבום יצאו סינגלים לשירים "העולם שלנו", "עכשיו את יודעת", "עד שמצאתי אותך" ו"פרצת לי את הלב", אך לא זכו להצלחה רבה, וכך גם האלבום כולו.
במשך עונת שידורים אחת (2010) נמנה רוזנברג עם צוות השיפוט של תוכנית הזמר "כוכב נולד".
בשנת 2012 יצא אלבומו "כשאני מתאהב", ובו גרסאות עבריות לשירים ספרדיים בתרגומו של רוזנברג. מהאלבום התפרסמו השירים "כשאני מתאהב" ו"לולה לא לבד".
בינואר 2013 שיתף רוזנברג פעולה עם הרכב "האולטראס" והוציאו לרדיו את ״רומנטיקנוס״.
בשנת 2014 יצא האלבום "נורמלי". מהאלבום התפרסמו השירים "נורמלי" "איזה עולם שמח" ו"כל אחד יכול" עם רוני דלומי.
בשנת 2015 יצא האלבום "פבלו, אוכל וחברים" שכולל בתוכו דואטים עם אומנים שאירח בתוכניתו ״פבלו אוכל וחברים״ בערוץ 24.
בנובמבר 2016 הוציא סינגל ראשון ״תהרגי אותי״ מתוך האלבום ״החיים שלי עכשיו שיצא בשנת 2017.
בשנת 2017 החל להשתתף בסדרת הדוקו-ריאליטי "טיול אחרי צבא" שמשודרת בערוץ כאן 11 וכוללת תיעוד טיולים שערך במקומות שונים בעולם עם השחקן גל תורן[3]. מן התוכנית שודרו ארבע עונות כאשר פבלו וגל השתתפו בשלוש מהן.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוזנברג היה נשוי למנהלת האמנים, נעמי אלשיך (אחותו של איציק אלשיך, מנכ"ל חברת "הליקון") מ-1991 והם הורים לתאומים, שנולדו ב-1998. הם התגרשו בשנת 2005. בנובמבר 2020 שמה נעמי אלשיך קץ לחייה, לאחר שנות התמודדות עם דיכאון[4].
ב-2009 נישא בשנית, לדוגמנית מירי לוי הצעירה ממנו ב-18 שנה, ובמרץ 2013 נולדה להם בת.
אחיו שמוליק רוזנברג היה נשוי לזמרת שרון חזיז.
מתגורר כיום בתל אביב.
דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רק הלב יודע (1996)
- בין ערביים (1998)
- כל יום יותר (2001)
- חיכיתי לך (2005)
- האוסף (2006)
- המופע המשותף בקיסריה - עם שלומי שבת (2007)
- העולם שלנו (2009)
- כשאני מתאהב (2012)
- נורמלי (2013)
- פבלו, אוכל וחברים (2015)
- החיים שלי עכשיו (2017)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פבלו רוזנברג, באתר שירונט
פבלו רוזנברג, באתר MusicBrainz (באנגלית)
פבלו רוזנברג, באתר Discogs (באנגלית)- פבלו רוזנברג, באתר Tab4u
- פבלו רוזנברג, באתר סטריאו ומונו
- פבלו רוזנברג, באתר בית לזמר העברי
- פבלו רוזנברג, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- התוכנית עם פבלו רוזנברג, נפגשים עם קבלה, מתוך ערוץ הקבלה
- העולם של פבלו רוזנברג, באתר nrg, 21 במאי 2009
- דן שילון, טלי מורנו, "יש כאלה שאני יכול להעביר אודישן לפי תחושת בטן", באתר מאקו, 28 בינואר 2010
- נטע פלג, מארגנטינה באהבה, מגזין המושבות, 19 במרץ 2010
- ערן סויסה, בעדינות, אמיגו: ריאיון עם פבלו רוזנברג, באתר nrg, 5 במאי 2010
- פבלו רוזנברג: אנרגטי מתמיד, מגזין המושבות, 28 בינואר 2011
- שגיא בן נון, פבלו האני: פבלו רוזנברג נחשף, באתר nrg, 17 בפברואר 2012
- ליאת רון, פבלו רוזנברג: "בגיל 40 הבנתי שיש לכסף חשיבות", באתר גלובס, 2 באפריל 2012
- סטלי סולומונוב, פבלו רוזנברג: "החוצפה שלי, והחלומות שלי", באתר ynet, 28 במאי 2013
- אורלי מירקין, אנשים, פבלו רוזנברג: "זה מאוד קשה לדעת מי אתה בתוך המקצוע הזה", באתר מאקו, 7 ביולי 2013
- סטלי סולומונוב, פבלו רוזנברג: "כולנו קצת לא שפויים - בגלל שאנחנו פה", באתר ynet, 26 במרץ 2014
- הילה אלפרט, על אהבה, יצירה ואוכל, באתר ישראל היום, 23 במאי 2014
- רן בוקר, פבלו רוזנברג: "דרוויש הוא משורר, לא מחבל. אם יזדמן, אלחין שיר נוסף שלו", באתר ynet, 13 בנובמבר 2016
יהודה נוריאל, אפקט פבלו, באתר "ידיעות אחרונות", 2 בדצמבר 2016
ניקי גולדשטיין,"קארפול קריוקי" עם פבלו רוזנברג, ראיון באתר יוטיוב, אוגוסט 2017- ניר וולף, הטלנובלה שלי, באתר ישראל היום, 31 באוגוסט 2017
- נבו זיו, העולם המופלא, באתר "ידיעות אחרונות", 2 באוקטובר 2018
- יואב בירנברג, "נשבענו שיותר לא נריב", באתר "ידיעות אחרונות", 7 באוגוסט 2019
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "ישבנו וכבר התחלנו לחשוב מי עוזב", באתר מאקו, 24 ביוני 2018
- ^ איריס קול, פבלו רוזנברג יוצא למלחמה: "אמנים עסוקים רק בתחת של עצמם", באתר מעריב אונליין, 13 ביולי 2017
- ^ זיו שחר, סמים, מקדשים ותובנות: פבלו רוזנברג וגל תורן ב"טיול אחרי צבא", באתר מעריב אונליין, 9 באוקטובר 2017
- ^ רז שכניק, "נעמי הייתה אומרת לי, 'פבלו, אני בדיכאון קשה'. זו הייתה נורת אזהרה", באתר "ידיעות אחרונות", 18 בדצמבר 2020