שחר קמתי להודות
שחר קמתי להודות
|
|---|
|
שַׁחַר קַמְתִּי לְהוֹדוֹת לְךָ אֱלֹהַי תְהִלָּתִי. וַאֲרַנֵּן לְךָ בֹּקֶר וְאוֹדִיעֲךָ חַטָּאתִי. תִּנָּתֶן לִי בָזֶה שָֹכָר לִפְעֻלָּתִי[1]. נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי: לְפָנִים זֹאת בְּיִשְֹרָאֵל[2] מַקְרִיבֵי הַקָּרְבָּן. אִם חַטָּאַי כַּשָּׁנִי כֻּלּוֹ הָפַךְ לָבָן[3]. וְאֶדַּדֶּה כָּל שְׁנוֹתַי וְאַאֲנִין עַל הַחֻרְבָּן. וְאֵין לִי לְבַד מִלָּתִי. וְעוֹלָתִי תְפִלָּתִי. נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי: מִזְבֵּחַ בִּהְיוֹתוֹ וְקָדָשִׁים לִזְבִיחָה. וְהֵבִיא אִישׁ אֶת זִבְחוֹ וְחַטָּאתוֹ נִמְחָה. אָפַס מֶנִּי מְכַהֵן וְאֵין זֶבַח וְאֵין מִנְחָה[4]. תּוֹדָתִי זְבִיחָתִי. וְשִׂיחָתִי מִנְחָתִי. נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי: הֵן בִּהְיוֹת הָעֲבוֹדָה וְכֹהֲנִים עַל מִשְׁמֶרֶת. הֲלֹא חַטָּאת מְכַפֶּרֶת וְהָעוֹלָה מַכְשֶׁרֶת. וְאֵין חַטָּאת וְאֵין עוֹלָה וְלֹא חֵלֶב וְיוֹתֶרֶת. וְאֶשְׁפֹּךְ אֶת רִנָּתִי. וְאַפִּיל תְּחִנָּתִי. נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי: הֵן קֶדֶם בַּמִּקְדָּשׁ בְּקוּם זְרִיזִים בְּאַשְׁמֹרֶת. טְהוֹרִים נִצְּבוּ לְהָפִיס חֲדָשִׁים לִקְטֹרֶת. וְאֵין לְבוֹנָה וְאֵין קְטֹרֶת וְנִשְׁאַרְתִּי שְׁחַרְחֹרֶת. בְּהִתְוַדּוֹתִי חַטָּאתִי. תְּהֵא כְקָרְבָּן תּוֹדָתִי[5] נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי: חֲזֵה קָדוֹשׁ כִּי יָדִי כָּבְדָה עַל אַנְחָתִי. וְאֵין מִי יַעֲמֹד בַּעֲדִי וְאֵין לִי בֵּית מְנוּחָתִי. לְבַד בְּךָ אַזְכִּיר שִׁמְךָ מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי[6]. הַעֲבֵר אֶת אַשְׁמָתִי. וְעָנְתָה בִּי צִדְקָתִי. נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי: |
שחר קמתי להודות היא סליחה לאשמורות מאת רבי שלמה אבן גבירול, שנועדה למעמדי הסליחות בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה. היא נקלטה בסדר הסליחות במנהגי אשכנז, בנוסח איטליה (גם בשחרית של יום הכיפורים), ובסדר "שפתי רננות" (סדר סליחות כמנהג טריפולי וג'רבה), ובעבר גם בנוסח רומניא[7]. הסליחה ידועה גם בשל הרפרן שלה, נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי.
תוכן הסליחה מבוסס על כך שבעקבות חורבן בית המקדש לא ניתן יותר להקריב את הקרבנות המכפרים, ועל כן אין ברירה אלא לבקש שמילות התפילה והוידוי תשמשנה כתחליף לעבודת הקורבנות במטרה לרצות את הקב"ה, ולזכות בחיים.
בסוף כל מחרוזת של הסליחה מופיע הפזמון החוזר, המשתמש בביטוי של אסתר המלכה[8]: ”נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי”. במשפט זה מודגש שבקשת החיים של המשורר אינה רק בקשה אישית על חייו שלו, אלא בקשה לחיי העם כולו.
באקרוסטיכון רמוז שם המחבר (שלמה הקטן - חזק).
בהשפעת הסליחה הזו חוברה סליחה נוספת, "יושב בסתר עליון מגני וצנתי", שגם בה הפזמון החוזר הוא "נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי".
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שחר קמתי, בביצוע הראל טל, באתר הידברות
- מילות הסליחה בסליחות ליום חמישי, באתר Sefaria
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הלשון על פי הפסוק "יש שכר לפעולתך", ספר ירמיהו, פרק ל"א, פסוק ט"ו.
- ^ הלשון על פי הפסוק "וזאת לפנים בישראל", מגילת רות, פרק ד', פסוק ז'.
- ^ רעיון הכפרה הוא על פי הפסוק "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו", ספר ישעיהו, פרק א', פסוק י"ח. הקישור לקרבן הוא במאמר חז"ל על שעיר המשתלח במשנה, מסכת יומא, פרק ו', משנה ח': "וכשהגיע שעיר למדבר היה הלשון מלבין שנאמר אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו". הסיומת היא שיבוץ של לשון הכתוב בספר ויקרא, פרק י"ג, פסוק י"ג: "כֻּלּוֹ הָפַךְ לָבָן טָהוֹר הוּא".
- ^ המשורר משתמש בלשון הפסוק ספר הושע, פרק ג', פסוק ד': "אֵין מֶלֶךְ וְאֵין שָׂר וְאֵין זֶבַח וְאֵין מַצֵּבָה".
- ^ השורש של "תודה" ושל "וידוי" זהים, ולכן מבקש המשורר שווידויו יחשב לו כקרבן תודה. הווידוי מכונה בשם "תודה" גם בלשון הפסוק ספר יהושע, פרק ז', פסוק י"ט "וְתֶן לוֹ תוֹדָה וְהַגֶּד נָא לִי מֶה עָשִׂיתָ אַל תְּכַחֵד מִמֶּנִּי".
- ^ צירוף מילים זה, שמוכר לנו לראשונה בפיוט זה מפרי עטו של רבי שלמה אבן גבירול, שימש לאחר כמאה שנה או יותר את מחבר הפיוט הידוע מעוז צור, לפתיחת הפיוט שלו. צירוף זה בנוי על הפסוק בספר תהלים, פרק ל"א, פסוק ג': "הֱיֵה לִי לְצוּר מָעוֹז לְבֵית מְצוּדוֹת לְהוֹשִׁיעֵנִי", והצירוף "צור ישועתי" מופיע בפסוק אחר (ספר תהלים, פרק פ"ט, פסוק כ"ז): "הוּא יִקְרָאֵנִי אָבִי אָתָּה אֵלִי וְצוּר יְשׁוּעָתִי".
- ^ שד"ל, מבוא למחזור בני רומא, עמ' 65; מנחם עמנואל הרטום, מחזור מנהג איטלייאני לפי הנהוג בכל הקהילות, ירושלים תשס"ה, כרך שני, עמ' 964, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים) וכרך שלישי, עמ' 456, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים); שפתי רננות, ג'רבה ה'תש"ו, עמ' 56, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ מגילת אסתר, פרק ז', פסוק ג'.