שיחה:ים סוף (אתר מקראי)
למה מוחקים[עריכת קוד מקור]
את מה שאני כותב כל הזמן? אמרו שאני צורך להראות משהו שמוכיח שזה נכון ואמרתי שזה מופיע ביבנה כרך 7 ים סוף, ובכל זאת מחקו לי! אתם מוכנים להסביר לי לפחות למה מוחקים לי כל הזמן?
- אתה צודק. מתקיים דיון בנושא בדלפק היעוץ, היתה צריכה להינתן כאן הפנייה אליו. הנה היא כעת. (ראה בסעיף "ים סוף") אייתלאדאר (שיחה) 23:17, 14 דצמ' 2004 (UTC)
אני זה שהוספתי את ההערה על השם- "הים האדום". על הצבעים ומה שהם מסמלים. נשאלתי מדוע, זהו תרגום חופשי מוויקיפדיה האנגלית בערך "black sea". איתי חנן
נורא ואיום[עריכת קוד מקור]
הערך באנגלית ארוך הרבה יותר. יש להעתיק משם את חלק ההיסטוריה ואת החיים באוקיינוס. בערך זה יש לטפל בדחיפות!. אלירן 18:36, 5 באוקטובר 2007 (IST)
טלמון. תגידו לי, אתם נורמלים? ביוונית עתיקה ובלטינית - העתיקו מהאנגלים?
בקשר למידע בערך[עריכת קוד מקור]
בתכנית "האם אתה חכם יותר מתלמיד כיתה ו'", הייתה שאלה "מה תהיה טמפרטורת המים 5 מר מתחת לפני המים?", התשובה הייתה "21 מעלות" בעוד שבערך רשום שהטמפרטורה הקבועה של המים הם 18 מעלות. ובכך אחד משי המקורות מוטעה ולפי ההיגיון כנראה ששלנו, יש למחוק את הנתון ולשנותו ל-21 מעלות צלזיוס. אלירן 22:01, 6 באוקטובר 2007 (IST)
- כנראה שמה שכתוב בערך באמת שגוי, אבל עליך למצוא נתון ממקור אמין יותר, לא מתוכנית כזו. odedee • שיחה 22:11, 6 באוקטובר 2007 (IST)
- מצאתי בדיוק את מה שאתה מחפש, הנה האתר ובו מצוי המידע [1] ואני מצתת מהמקור: "טמפרטורת המים של פני השטח היא 26-20 מעלות צלזיוס, אך מעט עמוק יותר, ולכל עומקו של מפרץ אילת, שורה כל השנה טמפרטורה קבועה של 21 מעלות צלזיוס. מימיו של מפרץ אילת מלוחים ביותר, בשל התאדותם המרוכזת, והם חמימים ונוחים לרחצה, שכן גם בחורף אין הטמפרטורות יורדות בהם מתחת ל-21 מעלות צלזיוס" ―אלירן (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- יפה מאוד. תקן והוסף את המקור. odedee • שיחה 01:36, 7 באוקטובר 2007 (IST)
- מצאתי בדיוק את מה שאתה מחפש, הנה האתר ובו מצוי המידע [1] ואני מצתת מהמקור: "טמפרטורת המים של פני השטח היא 26-20 מעלות צלזיוס, אך מעט עמוק יותר, ולכל עומקו של מפרץ אילת, שורה כל השנה טמפרטורה קבועה של 21 מעלות צלזיוס. מימיו של מפרץ אילת מלוחים ביותר, בשל התאדותם המרוכזת, והם חמימים ונוחים לרחצה, שכן גם בחורף אין הטמפרטורות יורדות בהם מתחת ל-21 מעלות צלזיוס" ―אלירן (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
תיאוריה מופרכת[עריכת קוד מקור]
הוצאתי מן הערך את הפסקה הבאה:
תאוריה נוספת היא שהוא נקרא על שם קני הסוף (reed) שיש בו, ובתרגום לאנגלית ולשפות אירופאיות אחרות השתרשה הטעות, שכן יש לקרוא לו "The Red Sea" ולא כמו בשמו המקורי "The Reed sea".
שמו של הים לא נגזר משיבוש של שמו באנגלית. ביוונית ובלטינית קוראים לו "הים האדום" (ובשפות האלה המילים ל"סוף" ול"אדום" שונות לגמרי). הניסיון להעלות כאן תאוריות המסתמכות על דמיון בין שתי המילים באנגלית החדשה נראה מופרך לחלוטין. אלדד • שיחה 06:41, 11 בפברואר 2008 (IST)
משה נטה את ידו[עריכת קוד מקור]
משה נטה ידו על הים ולא הכה בים; יש למשה סיפור עם מים ומכות מצרי: אחיו אהרון הוא המכה על היאור (הנילוס) במכות מצרים, ואילו עכשיו - בקריעת הים ניצב משה מול הים, הפעם עליו לכאורה להכות על המים, אלא שכתוב "ויט משה את ידו על המים..." (שמות יד, כ"ז) כמו להטות אוזן; לקרב את האוזן, כך משה, התקרב אך לא הכה. ―אנונימי לא חתם
גובה פני הים של ים סוף[עריכת קוד מקור]
- הועבר מהכה את המומחה
מהו על פי ההגדרות של ישראל (לא הצלחתי להוציא מהם משהו). אדם נבו•שיחה 00:39, 9 ביולי 2009 (IDT)
- ים סוף מחובר לאוקיאנוס ולכן גובהו זהה - 0 מ'. או שלא הבנתי את השאלה. Shambler 00:52, 9 ביולי 2009 (IDT)
- האוקיינוסים האטלנטי והשקט מחוברים זה לזה, אבל הפרשי הגובה ביניהם בפנמה הם בסביבות 20 סנטימטר. מסתבר שלחוק כלים שלובים לוקח זמן... אז מה גובהו של ים סוף? אדם נבו•שיחה 05:51, 9 ביולי 2009 (IDT)
- זה חדש לי. לפי זה, מה זה בכלל "גובה פני הים"? איזה ים? ולפי דבריך צריך בערך של כל ים לציין מה גובהו לעומת שאר הימים, לא? נרו יאיר • שיחה • י"ז בתמוז ה'תשס"ט • 16:16, 9 ביולי 2009 (IDT)
- האוקיינוסים האטלנטי והשקט מחוברים זה לזה, אבל הפרשי הגובה ביניהם בפנמה הם בסביבות 20 סנטימטר. מסתבר שלחוק כלים שלובים לוקח זמן... אז מה גובהו של ים סוף? אדם נבו•שיחה 05:51, 9 ביולי 2009 (IDT)
- זה ים פנימי שסביר שיש לו גובה משלו. עם זאת, גובה פני הים הוא נתון מוחלט וכך יש להתייחס לכל הימים בעולם. גובה הימים (לעומת גובה הים) אכן משתנה ומושפע מהירח (גאות ושפל), זרמים ותנאי אקלים. Ori • PTT 17:03, 9 ביולי 2009 (IDT)
עדיין לא קיבלתי תשובה. בגובה פני הים כתוב הנתון על הפרשי הגובה בין האוקיינוסים בפנמה - האם יש נתון דומה על גובהו של ים סוף? אדם נבו•שיחה 18:03, 9 ביולי 2009 (IDT)
- לפי המתואר במסמך הזה, בשנת 1963 נמצא הפרש כי הים האדום באילת גבוה ב-24 ס"מ מהים התיכון בתל אביב. בדיקה מדויקת יותר בשנת 2001 מצאה כי אין הפרש משמעותי. כוזרי - שיחה 18:27, 9 ביולי 2009 (IDT)
- ציטוט מתוך האבסטרקט: New leveling was carried out in the recent years, with improved geometry of the network. Orthometric correction was not applied yet. The first results indicate no real change in the leveling, as well as in the difference of the mean sea level of 2001 between Tel-Aviv and Eilat. The last gravimetric measurements will be completed and applied soon.
- זה מנוסח קצת מוזר, אבל אני מבין מזה שלא היה שינוי מהמדידה הקודמת (1963), ולא שאין הבדל בין גבהי פני שני הימים. אני מבין נכון? אדם נבו•שיחה 18:37, 9 ביולי 2009 (IDT)
שינוי שם הערך לשם "הים האדום"[עריכת קוד מקור]
אף אחד לא קורא לים האדום "ים סוף". זה שם מקראי וארכאי. ברוב ספרי הגיאוגרפיה והאטלסים שבדקתי, הוא נקרא "הים האדום" ולא ים סוף. ברור שיש מקום לאזכר את השם המקראי, אך שם הערך צריך להיות השם המקובל והנפוץ. -- גבי • שיח 17:27, 23 ביולי 2009 (IDT)
- לדעתי השם המוכר והנפוץ הוא ים סוף. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ב' באב ה'תשס"ט • 17:31, 23 ביולי 2009 (IDT)
- "לדעתי" זה לא נימוק אנציקלופדי. -- גבי • שיח 17:41, 23 ביולי 2009 (IDT)
- ים סוף 107,000 הים האדום 175,000 שהרוב מתוכם זה מלונות ומסעדות בשם זה. אין שום עדיפות לשם שאתה מציע, להיפך. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ב' באב ה'תשס"ט • 17:57, 23 ביולי 2009 (IDT)
- קודם כל, בחיפוש בגוגל ים סוף מניב 80,000 לעומת 174,000 לים האדום, שזה יותר מכפליים. ואם כבר, אז רוב האזכורים של "ים סוף" הם באתרים שמצטטים את התנ"ך, ויש הרבה יותר כאלה משמות של מלונות ומסעדות. ובכל מקרה, מבחן גוגל הוא לא הקובע במקרה זה, אלא ספרי גיאוגרפיה ואטלסים, ושם יש רוב עצום ומובהק לשם "הים האדום". -- גבי • שיח 18:02, 23 ביולי 2009 (IDT)
- אני נותן לך קישור לחיפוש עם 107,000 אז איך אתה טוען 80,000? חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ג' באב ה'תשס"ט • 18:08, 23 ביולי 2009 (IDT)
- באמת מוזר... הנה, אני מעתיק ומדביק: " Results 1 - 10 of about 80,600 for "ים סוף".". אולי אתה משתמש בדפדפן שמטה את תוצאות החיפוש? -- גבי • שיח 18:11, 23 ביולי 2009 (IDT)
- האמת, לא מוזר. גוגל לא מראה אותן תוצאות במדינות שונות, מסיבות שמסובך לפרטן. היות ואני בארה"ב ואתה בישראל, אנו מקבלים מספרים שונים. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ג' באב ה'תשס"ט • 18:15, 23 ביולי 2009 (IDT)
- באמת מוזר... הנה, אני מעתיק ומדביק: " Results 1 - 10 of about 80,600 for "ים סוף".". אולי אתה משתמש בדפדפן שמטה את תוצאות החיפוש? -- גבי • שיח 18:11, 23 ביולי 2009 (IDT)
- אני נותן לך קישור לחיפוש עם 107,000 אז איך אתה טוען 80,000? חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ג' באב ה'תשס"ט • 18:08, 23 ביולי 2009 (IDT)
- קודם כל, בחיפוש בגוגל ים סוף מניב 80,000 לעומת 174,000 לים האדום, שזה יותר מכפליים. ואם כבר, אז רוב האזכורים של "ים סוף" הם באתרים שמצטטים את התנ"ך, ויש הרבה יותר כאלה משמות של מלונות ומסעדות. ובכל מקרה, מבחן גוגל הוא לא הקובע במקרה זה, אלא ספרי גיאוגרפיה ואטלסים, ושם יש רוב עצום ומובהק לשם "הים האדום". -- גבי • שיח 18:02, 23 ביולי 2009 (IDT)
- ים סוף 107,000 הים האדום 175,000 שהרוב מתוכם זה מלונות ומסעדות בשם זה. אין שום עדיפות לשם שאתה מציע, להיפך. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ב' באב ה'תשס"ט • 17:57, 23 ביולי 2009 (IDT)
- "לדעתי" זה לא נימוק אנציקלופדי. -- גבי • שיח 17:41, 23 ביולי 2009 (IDT)
- תעזבו את גוגל, תלכו לבדוק באנציקלופדיות קלאסיות דוגמת האנציקלופדיה העברית, השם בעברית הוא ים סוף - הים האדום הוא תרגום שלא התאזרח בעברית. בברכה. ליש - שיחה 09:07, 24 ביולי 2009 (IDT)
- צריך לבדוק בפרסומים רשמיים של מדינת ישראל וגם באנציקלופדיות ובאטלסים איך בדיוק קוראים לים הזה. מבחן גוגל הוא לא פתרון טוב במקרה כזה. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 09:22, 24 ביולי 2009 (IDT)
- בארץ נהוג להגיד ים סוף ולא הים האדום, ים סוף הוא שם מזוהה ועדיף בויקיפדיה עברית להשתמש בשמות שהיו נהוגים בעברית מאז ומעולם, כמו שאנו אומרים צרפת ולא פרנס. בשמות ערכים שמקורם בתנך ואינם מזוהים חד משמעית עדיף להשתמש בשמות המקובלים בעולם Hanay - שיחה 09:28, 24 ביולי 2009 (IDT)
- צריך לבדוק בפרסומים רשמיים של מדינת ישראל וגם באנציקלופדיות ובאטלסים איך בדיוק קוראים לים הזה. מבחן גוגל הוא לא פתרון טוב במקרה כזה. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 09:22, 24 ביולי 2009 (IDT)
גרתי בארץ שלושים שנה (לא כולל חופשות מולדת) ואני וכל סובבי קראנו לים הזה "ים סוף". אני אומנם קצת מבוגר אבל לא חייתי בתקופת המיקרא. זה שמו העברי המקובל של הים הזה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 14:36, 24 ביולי 2009 (IDT)
- כמורת דרך אני תמיד משתמשת ב'ים סוף' ולא ב'ים האדום'. בעד להשאיר כמו שהוא. תמרה ♣ שיחה 14:41, 24 ביולי 2009 (IDT)
- השלימו את הסיסמא: מים ____ עד ים כינרת. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 14:43, 24 ביולי 2009 (IDT)
- אני גם כן לא מכיר אנשים שבאמת אומרים "הים האדום". כמובן שכולם יודעים שים סוף זה הים האדום, אבל זה נתפס ככינוי יותר משם אמיתי. סתם עומר • שיחה 16:43, 24 ביולי 2009 (IDT)
- במאגר המונחים של האקדמיה ללשון העברית מופיע "ים סוף", ולא "הים האדום". "Red Sea bottle-nosed dolphin" נקרא בעברית "דּוֹלְפִינַן יַם-סוּף". אני גם לא חושב שדוברי עברית קוראים לים הזה "האדום", ודומני שברור ששמו הנוכחי של הערך הוא המתאים יותר. odedee • שיחה 20:08, 24 ביולי 2009 (IDT)
- כל הציטוטים של שירים ושמות דגים מוכיחים ש"ים סוף" הוא שם מליצי מקובל, מתוקף היותו שם מקראי. ברור גם שמורי דרך יעדיפו שם שהמטיילים זוכרים משיעורי תנ"ך. אבל בגיאוגרפיה מקובל לנקוט בשם "הים האדום" שוא מדוייק יותר. השם "הים האדום" מופיע ב"אטלס ידיעות אחרונות", באטלס "כתר" ובעוד כמה אטלסים שבדקתי. גם באנציקלופדיית ynet הערך נקרא "הים האדום", והוא נכתב על ידי איש מקצוע העוסק בגיאוגרפיה. שיקולים כמו "כולם קוראים לו 'ים סוף' ואני לא מכיר אף אחד שקורא לו 'הים האדום'" מובילים למצב שבו ערכים בויקיפדיה העברית נראים כאילו נכתבו על ידי חובבנים. -- גבי • שיח 11:13, 26 ביולי 2009 (IDT)
- הרי הטיעון הראשון שלך היה "אף אחד לא קורא לים האדום "ים סוף".". עידו • שיחה 11:17, 26 ביולי 2009 (IDT)
- הכוונה שלי הייתה שבקרב אנשי הגיאוגרפיה (ובמידה רבה גם ההיסטוריה) אף אחד לא קורא לים האדום "ים סוף", כי הוא לא נשמע רציני. -- גבי • שיח 11:21, 26 ביולי 2009 (IDT)
- ים סוף עדיף, אני לא מכיר מישהו שמדבר על ים סוף ואומר הים האדום, כולם יודעים שזה הכינוי שלו אבל אפחד לא אומר "הים האדום" כולם אומרים ים סוף, פישאנדיון - שיחה - חסרים רק 25!! 16:29, 26 ביולי 2009 (IDT)
- כפי שהסברתי לעיל, "כולם אומרים" הוא לא טיעון מוצלח. כולם קראו ליוסף לפיד "טומי לפיד" ובכל זאת הערך נושא את השם המכובד שלו יוסף לפיד. גם לחיפה כולם קוראים חיפה (הבנת, נכון?) ולא יעלה על הדעת להשתמש בשם העממי ככותרת לערך באנציקלופדיה. "ים סוף" הוא שם מקובל כי זוכרים אותו משיעורי תנ"ך, אבל השם של הים בספרי גיאוגרפיה ובאטלסים הוא "הים האדום". -- גבי • שיח 17:29, 26 ביולי 2009 (IDT)
- באטלס האונברסיטאי ובאטלס הפיסי מדיני כלכלי של משה ברוור (שהם האטלסים הנפוצים ביותר אצל תלמידי בית ספר) כתוב "ים סוף" וברוב המפות מוסיפים בסוגריים "הים האדום" ניר ר - שיחה 18:55, 26 ביולי, ה' באב ה'תשס"ט (IDT)
- ללא ספק זה צריך להיות ים סוף. בברכה, ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 19:01, 26 ביולי 2009 (IDT)
- באטלסים של משה ברוור אכן כתוב "ים סוף", כי הם מיושנים. באטלסים מודרניים (שמניתי לעיל) כתוב "הים האדום", אפילו בלי "ים סוף" בסוגריים. כך גם בספרי גיאוגרפיה (שוב, למעט ספרים מיושנים שנכתב בהם השם התנ"כי). אלה נימוקים ראויים, לעומת הפוסק שמעלי שקובע מסמרות ללא נימוק כלשהו. -- גבי • שיח 10:24, 27 ביולי 2009 (IDT)
- ח'אלס, גבי. אתה בדעת יחיד ואתה מחליף נימוקים בכאלה שסותרים את נימוקיך הקודמים בקצב מסחרר. הנח לנו. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 11:47, 27 ביולי 2009 (IDT)
- לרשם רשומות ההיסטוריה - אני מסכים עם עידו ב-100%! חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ו' באב ה'תשס"ט • 15:07, 27 ביולי 2009 (IDT)
- ואני עז? ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 15:33, 27 ביולי 2009 (IDT)
- סוג של. -- גבי • שיח 17:14, 27 ביולי 2009 (IDT)
- אם לא סיפרו לך, עיזים יודעות לנשוך. ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 17:15, 27 ביולי 2009 (IDT)
- סוג של. -- גבי • שיח 17:14, 27 ביולי 2009 (IDT)
- ואני עז? ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 15:33, 27 ביולי 2009 (IDT)
- לרשם רשומות ההיסטוריה - אני מסכים עם עידו ב-100%! חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ו' באב ה'תשס"ט • 15:07, 27 ביולי 2009 (IDT)
- ח'אלס, גבי. אתה בדעת יחיד ואתה מחליף נימוקים בכאלה שסותרים את נימוקיך הקודמים בקצב מסחרר. הנח לנו. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 11:47, 27 ביולי 2009 (IDT)
- באטלסים של משה ברוור אכן כתוב "ים סוף", כי הם מיושנים. באטלסים מודרניים (שמניתי לעיל) כתוב "הים האדום", אפילו בלי "ים סוף" בסוגריים. כך גם בספרי גיאוגרפיה (שוב, למעט ספרים מיושנים שנכתב בהם השם התנ"כי). אלה נימוקים ראויים, לעומת הפוסק שמעלי שקובע מסמרות ללא נימוק כלשהו. -- גבי • שיח 10:24, 27 ביולי 2009 (IDT)
- ללא ספק זה צריך להיות ים סוף. בברכה, ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 19:01, 26 ביולי 2009 (IDT)
- באטלס האונברסיטאי ובאטלס הפיסי מדיני כלכלי של משה ברוור (שהם האטלסים הנפוצים ביותר אצל תלמידי בית ספר) כתוב "ים סוף" וברוב המפות מוסיפים בסוגריים "הים האדום" ניר ר - שיחה 18:55, 26 ביולי, ה' באב ה'תשס"ט (IDT)
- כפי שהסברתי לעיל, "כולם אומרים" הוא לא טיעון מוצלח. כולם קראו ליוסף לפיד "טומי לפיד" ובכל זאת הערך נושא את השם המכובד שלו יוסף לפיד. גם לחיפה כולם קוראים חיפה (הבנת, נכון?) ולא יעלה על הדעת להשתמש בשם העממי ככותרת לערך באנציקלופדיה. "ים סוף" הוא שם מקובל כי זוכרים אותו משיעורי תנ"ך, אבל השם של הים בספרי גיאוגרפיה ובאטלסים הוא "הים האדום". -- גבי • שיח 17:29, 26 ביולי 2009 (IDT)
- ים סוף עדיף, אני לא מכיר מישהו שמדבר על ים סוף ואומר הים האדום, כולם יודעים שזה הכינוי שלו אבל אפחד לא אומר "הים האדום" כולם אומרים ים סוף, פישאנדיון - שיחה - חסרים רק 25!! 16:29, 26 ביולי 2009 (IDT)
- הכוונה שלי הייתה שבקרב אנשי הגיאוגרפיה (ובמידה רבה גם ההיסטוריה) אף אחד לא קורא לים האדום "ים סוף", כי הוא לא נשמע רציני. -- גבי • שיח 11:21, 26 ביולי 2009 (IDT)
- הרי הטיעון הראשון שלך היה "אף אחד לא קורא לים האדום "ים סוף".". עידו • שיחה 11:17, 26 ביולי 2009 (IDT)
- כל הציטוטים של שירים ושמות דגים מוכיחים ש"ים סוף" הוא שם מליצי מקובל, מתוקף היותו שם מקראי. ברור גם שמורי דרך יעדיפו שם שהמטיילים זוכרים משיעורי תנ"ך. אבל בגיאוגרפיה מקובל לנקוט בשם "הים האדום" שוא מדוייק יותר. השם "הים האדום" מופיע ב"אטלס ידיעות אחרונות", באטלס "כתר" ובעוד כמה אטלסים שבדקתי. גם באנציקלופדיית ynet הערך נקרא "הים האדום", והוא נכתב על ידי איש מקצוע העוסק בגיאוגרפיה. שיקולים כמו "כולם קוראים לו 'ים סוף' ואני לא מכיר אף אחד שקורא לו 'הים האדום'" מובילים למצב שבו ערכים בויקיפדיה העברית נראים כאילו נכתבו על ידי חובבנים. -- גבי • שיח 11:13, 26 ביולי 2009 (IDT)
- במאגר המונחים של האקדמיה ללשון העברית מופיע "ים סוף", ולא "הים האדום". "Red Sea bottle-nosed dolphin" נקרא בעברית "דּוֹלְפִינַן יַם-סוּף". אני גם לא חושב שדוברי עברית קוראים לים הזה "האדום", ודומני שברור ששמו הנוכחי של הערך הוא המתאים יותר. odedee • שיחה 20:08, 24 ביולי 2009 (IDT)
- אני גם כן לא מכיר אנשים שבאמת אומרים "הים האדום". כמובן שכולם יודעים שים סוף זה הים האדום, אבל זה נתפס ככינוי יותר משם אמיתי. סתם עומר • שיחה 16:43, 24 ביולי 2009 (IDT)
- השלימו את הסיסמא: מים ____ עד ים כינרת. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 14:43, 24 ביולי 2009 (IDT)
אני חושב שהגיעה העת לסיים דיון זה. מלבד משתמש אחד, אין מישהו נוסף שתומך בשינוי המוצע. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 17:17, 27 ביולי 2009 (IDT)
פסקת השם[עריכת קוד מקור]
הסברה הנוספת שמובאת שם, שלפיה הים האדום הוא שיבוש של ים סוף שמקורו באנגלית, אינה מתיישבת עם הטענה בתחילת הפסקה שלפיה השם הים האדום היה קיים ביוונית. דב ט. - שיחה 12:44, 28 באוגוסט 2009 (IDT)
- וראו גם #תיאוריה מופרכת לעיל. אלדד הסיר את תאוריית reed-red בעבר, נראה שהדבר הנכון הוא להשאיר אותה, ולהסביר שהיא שגוייה. דב ט. - שיחה 12:47, 28 באוגוסט 2009 (IDT)
חוקר המקרא פנחס נאמן מסביר את מקורו של השם הים האדום באצות האדומות שגדלות על קרקעית הים.ShlomoKatzav - שיחה 13:00, 28 בספטמבר 2021 (IDT)
שינוי שם הערך לשם "הים האדום" (2)[עריכת קוד מקור]
בדקתי בפרסומים רשמיים של מדינת ישראל, וגיליתי שהמרכז למיפוי ישראל מפרסם את מפלס הים האדום בשנים שונות [2], משרד התיירות קורא לנו "להתפקנק בכיף מול הים האדום" [3], וגם מפעיל את מנהלת תיירות הים האדום [4] ומספר כי חופי הים האדום אידיאליים לספורט ימי [5], והמשרד להגנת הסביבה קורא למנוע זיהומים בים האדום [6] ומפעיל תחנה למניעת זיהום בים האדום [7]. כל זאת בנוסף לשם "הים האדום" המקובל בספרי היסטוריה וגיאוגרפיה מודרניים, כמו "אטלס ידיעות אחרונות", אטלס "כתר" ואנציקלופדיית ynet.
לאור זאת ברור לי ששם הערך צריך להיות "הים האדום" ולא "ים סוף" שהוא שם מיושן. אשמח לשמוע אם יש למישהו נימוקים רציניים נגד שינוי השם.
-- גבי • שיח 16:20, 27 בספטמבר 2010 (IST)
- כן. לים קוראים ים סוף. "הים האדום" הוא כינוי מודרני ומתורגם, שנועד גם לקרוץ לתיירים למיניהם. אבל שם הים במקורותינו ועד היום, הוא ים סוף. הלל • שיחה • י' בחשוון ה'תשע"א • 18:34, 17 באוקטובר 2010 (IST)
- לא שיניתי את דעתי, עד בעד ים סוף. הסבר לעיל בפסקה קודמת Hanay • שיחה 18:41, 17 באוקטובר 2010 (IST)
- הלל - השם באטלסים מדעיים לא נועד לקרוץ לתיירים. נראה לי שהגיאוגרפים שכותבים כיום מעדיפים את השם המקובל והמדוייק "הים האדום" על פני השם המקראי, ולכן כדאי גם לוויקיפדים לנהוג כאנשי גיאוגרפיה ולא כתלמידים בשיעור תורה. -- גבי • שיח 19:41, 17 באוקטובר 2010 (IST)
- מה "מדויק" יותר בשם "הים האדום"? וחוסר ההבנה שלך לגבי המקום המרכזי במורשת המקרא והתלמוד והשפעתה הישירה על לשון ימינו, תמוה ביותר. אז יש כמה אטלסים שבחרו בשם הזה, מנימוקיהם שלהם. לי זה לא מעלה ולא מוריד. אני רק לא מבין מדוע אתה מעלה את זה כבר פעם שנייה, אחרי שזכית להתנגדות גורפת בפעם הקודמת. הלל • שיחה • י' בחשוון ה'תשע"א • 19:48, 17 באוקטובר 2010 (IST)
- אני מעלה את זה שוב כי מצאתי שיש גופים ממשלתיים שגם הם בחרו להשתמש בשם המדוייק "הים האדום". מורשת המקרא זה סבבה, אבל שמות של מקומות נקבעים על ידי אנשי הגיאוגרפיה (לשיטתך, הטמבלים האלה שעורכים את האטלסים) ולא על ידי מורים לתנ"ך. באנציקלופדיה השיקולים לבחירת שם ערך הם: השם הנפוץ והשם הנכון. אם השם הנפוץ הוא לא השם הנכון, אז השם הנכון יהיה שם הערך, והשם הנפוץ יוזכר בפתיח. וזה מה שאנחנו צריכים לעשות במקרה הזה, לדעתי. -- גבי • שיח 07:39, 18 באוקטובר 2010 (IST)
- השם הנכון הוא ים סוף - אין שום דבר "מדויק" בשם "הים האדום". מאז ומעולם, וברצף, נקרא המקום הזה ים סוף בעברית. זה שיש לו שם נוסף, מתורגם, לא תשנה את העובדה הזאת. אם יחליטו באטלס לקרוא לירושלים "אל קודס" זה לא ישנה שום דבר. אלעזר - שיחה 17:23, 18 באוקטובר 2010 (IST)
- מאד נפוץ להגיד במידה ו.. או במידה ש... כמילות תנאי במקום להגיד "אם" אבל זו שגיאה בעברית. האם נתחיל להשתמש בצירוף מילים זה כי זה נפוץ? Hanay • שיחה 17:28, 18 באוקטובר 2010 (IST)
- מה "מדויק" יותר בשם "הים האדום"? וחוסר ההבנה שלך לגבי המקום המרכזי במורשת המקרא והתלמוד והשפעתה הישירה על לשון ימינו, תמוה ביותר. אז יש כמה אטלסים שבחרו בשם הזה, מנימוקיהם שלהם. לי זה לא מעלה ולא מוריד. אני רק לא מבין מדוע אתה מעלה את זה כבר פעם שנייה, אחרי שזכית להתנגדות גורפת בפעם הקודמת. הלל • שיחה • י' בחשוון ה'תשע"א • 19:48, 17 באוקטובר 2010 (IST)
- הלל - השם באטלסים מדעיים לא נועד לקרוץ לתיירים. נראה לי שהגיאוגרפים שכותבים כיום מעדיפים את השם המקובל והמדוייק "הים האדום" על פני השם המקראי, ולכן כדאי גם לוויקיפדים לנהוג כאנשי גיאוגרפיה ולא כתלמידים בשיעור תורה. -- גבי • שיח 19:41, 17 באוקטובר 2010 (IST)
- לא שיניתי את דעתי, עד בעד ים סוף. הסבר לעיל בפסקה קודמת Hanay • שיחה 18:41, 17 באוקטובר 2010 (IST)
משוב[עריכת קוד מקור]
אפשר להוסיף אגדה על ים סוף כדי שיהיה יותר מעניין109.65.204.133 15:08, 23 בינואר 2012 (IST)
ים סוף המקראי[עריכת קוד מקור]
ציטוט מתוך הערך:
- מספר פרשנים סבורים שמדובר במפרץ סואץ, אולם חוקרים רבים סבורים כי חציית ים סוף נעשתה באחד האגמים שבקרבת הים התיכון או באגמים המרים.
אבל בערך האגמים המרים נאמר שהאגמים המרים נוצרו במאה ה-19 כתוצאה מכריית תעלת סואץ.
האם זה אומר שמשה רבנו חזה מראש את כריית תעלת סואץ ואפילו כתב זאת בספר התורה, או שיש לנו כאן תאוריה שפשוט לא מחזיקה מים?
- אכן לא סביר. הורדתי את הקטע הבעייתי. תודה. דיסקוברי - שיחה 08:41, 1 בפברואר 2012 (IST)
מקור השם בשפה העברית חסר[עריכת קוד מקור]
קיים בערך רק הסבר לשם "הים האדום", היכן ההסבר לשם העברי "ים סוף"?
- אכן, ההסבר חסר, ושני דיונים שלמים נערכו למעלה מבלי שאף אחד טרח להסביר למה הים הזה נקרא ים סוף. האמת היא שמדובר כנראה בטעות מושרשת, שהדיונים רק מראים איך טעות שכזו הופכת למציאות.
כל הכבוד[עריכת קוד מקור]
לדעתי זה מספיק לדעת על הים אבל אפשר להרחיב את השם שלו כדי לדעת46.117.160.185 11:02, 20 ביולי 2012 (IDT)
ים סוף והים האדום[עריכת קוד מקור]
על פניו נראה שיש פה מיזוג של שני ערכים שספק רב אם יש קשר ביניהם. האחד הוא ים סוף - השם המקראי לים אותו חצה משה ביציאת מצרים (אם היה קיים ים זה כפי במסופר בחומש, הרי ככל הנראה מדובר באגם ביצתי גדול באזור תעלת סואץ של היום ויש גם תאוריות אחרות, ממש לא סביר שמדובר בים האדום); השני הוא הים האדום - ים עמוק מאוד שנמצא בין הפלטה הערבית לפלטה של אפריקה. באנגלית הערך מדבר על Red Sea ואילו עבור Yam Suph (Sea of Reeds) יש ערך נוסף Yam Suph. אני מציע לפצל את הים האדום כערך גאוגרפי ולהשאיר בערך הנוכחי את התאוריות על יציאת מצרים.Greyshark09 - שיחה 21:22, 10 במאי 2014 (IDT)
- ביצעתי חלוקת ערכים, אך יש צורך לבדוק את השימוש הנכון בשמות גם במאמרים קשורים.Greyshark09 - שיחה 23:13, 25 במאי 2014 (IDT)
שם הערך[עריכת קוד מקור]
בדף שיחה זה יש שני דיונים בעניין שינוי שם הדף, ובשניהם יש רוב ברור של תמיכה בשם "ים סוף" כשמו של הים המגיע לאילת. לא ברור לי איך למרות דיונים אלה שם הערך נקבע הים האדום. יתרה מזו: יש כ-700 קישורים אל הערך ים סוף במשמעותו המודרנית, ורק מעטים במשמעות המקראית. כיוון שכך, שיניתי את שם הערך הזה לים סוף (אתר מקראי), ות ים סוף הפכתי להפניה להים האדום. בנפרד אפתח דיון בשיחה:הים האדום על שם הערך. דוד שי - שיחה 16:13, 16 בנובמבר 2018 (IST)
- יש שלושה דיונים - הדיון האחרון בהשתתפות מועטה יש לציין (שלי בלבד) בדיוק מעל פסקה זו. לא היו התנגדויות באותו דיון שלישי שפתחתי ולכן ביצעתי.Greyshark09 - שיחה 10:25, 14 בדצמבר 2018 (IST)
- היות והחלוקה בוצעה כבר ב2014 ומאז לא היו שום התנגדויות והערות עד ההערה שלך, אין לבצע את איחוד הערכים בחזרה ללא דיון. אני שמח שפתחת דיון, אך זה ממש לא מקובל כי כבר טרם היון החלטת לבצע שינוי הפניה של ים סוף. זה לחלוטין חורג מהמקובל.Greyshark09 - שיחה 10:27, 14 בדצמבר 2018 (IST)
- אגב, קיבלתי תודה אישית בדף שלי מאחד העורכים בשם גבי על החלוקה דאז שיחת_משתמש:Greyshark09#תודה_על_עריכותיך, ככה שאי אפשר להגיד שאף אחד לא שם לב לחלוקה. עובדתית אף אחד לא התנגד במשך תקופה מאוד ארוכה.Greyshark09 - שיחה 10:31, 14 בדצמבר 2018 (IST)
הפניה ים סוף[עריכת קוד מקור]
ההפניה ים סוף נוצרה על ידי העברת העמוד הנוכחי לשם ים סוף (אתר מקראי) בנובמבר 2018 וללא שום דיון; בנוסף ההפניה ים סוף הועברה להים האדום ללא דיון וללא נימוק. יש לציין ששם הערך לעמוד זה היה ים סוף במשך יותר מ-4 שנים ובמהלך תקופה זו לא צצו שום התנגדויות מאז נעשה הפיצול בין הערכים ים סוף והים האדום ב-25 למאי 2014 (בהתאם לדיון שיחה:ים_סוף_(אתר_מקראי)#ים_סוף_והים_האדום). אשמח לדיון משכיל כיצד יש לנהוג בהפניה ים סוף - האם צריכה להצביע להים האדום, לים סוף (אתר מקראי) או להיות עמוד מפצל.Greyshark09 - שיחה 21:28, 13 באפריל 2019 (IDT)
דיווח שאורכב ב-29 במרץ 2020[עריכת קוד מקור]
- דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות
הערך יותר מנוקדת הנחה שסיפור המקראי הוא סיפור היסטוריה, זהו סיפור מיתולוגי, ים לא נקרע ולא נסגר, זה לא שיבר. יום סוף הוא ים מומצא לצורך הסיפור, זו דעתם של כל חוקרי המקרא ללא יוצא מן הכלל.
מיקום ים סוף[עריכת קוד מקור]
בערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק בסדרה "הסודות הקבורים של התנ"ך" סוברים שהמיקום של ים סוף המקראי הוא אגם מנזלה 2A06:C701:9922:A900:1047:DC22:1F72:4942 22:29, 23 באפריל 2023 (IDT)