שיחה:משה שטרנבוך

ראב"ד

משה שטרנבוך הוא ראב"ד? לא הבנתי כלום. Fade to Black 12:09, 27 בספטמבר 2007 (IST)

הכוונה היא ל"ראש אב בית דין", השני בהיררכיה של העדה החרדית לגאב"ד, טוביה וייס. יחסיות האמת • ♥ 12:14, 27 בספטמבר 2007 (IST)

הוא היה גר פעם בראש העין?

הוא היה ראש כולל בראש העין

מה עם ההעברה להערות מראי מקומות? לא יקל על הקורא?אדג - שיחה 02:46, 19 באפריל 2010 (IDT)

ראה בויקיפדיה:הערת שוליים. לא כל מקור שמים בהערת שוליים, אלא רק מקור שנועד לטענות ספציפיות שאינן חלק מהותי מהערך; את השאר רצוי לשים בכותרים שבסוף.

עם זאת תמיד יש חריגים. כך לדוגמה בערכים על אמוראים קשה לכתוב מקור אחד בסוף, כי רוב מוחלט של מה שאנחנו יודעים אודותם מפוזר בכל מיני מסכתות, כך ששם מתאימות יותר הערות שוליים. גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 03:08, 19 באפריל 2010 (IDT)

לא משמע לי בכלל

שהראב"ד (רייבעד של העיידה!) למד בחברון (?!), איך הגענו מחברון לעדה החרדית ככה? המידע מהימן? Guy.al - שיחה 22:58, 30 בספטמבר 2010 (IST)

זה לא כל כך חריג. משה הירש מנטורי קרתא למד בלייקווד. נרו יאיר • שיחה • ב' בחשוון ה'תשע"א • 16:24, 10 באוקטובר 2010 (IST)

אינצקלופדי או לא?

בין נרו יאיר לבין כיכר השבת התחולל מאבקון: האם להוריד את הפיסקה העוסקת בדעתו של נשוא הערך אודות שידוכים ופגישות. אני מצטרף לדעתו של כיכר השבת, שאין מעניננה של אינצקלופדיה להביא כל פרט מהשקפת עולמו המסועפת של נשוא הערך, אלמלא היה ייחודית לו, או נושאת בחובה משמעות רחבה יותר.--אדג - שיחה 16:26, 30 בספטמבר 2012 (IST)

דעתו שאין להיפגש יותר מפעם עד שלוש לפני הנישואין היא פרט בלתי חשוב? אמנם ייתכן שזה מקובל ממילא באותה קבוצה חברתית. אבקש מאקקק שיחווה את דעתו. נרו יאיר • שיחה • י"ט בתשרי ה'תשע"ג • 00:21, 5 באוקטובר 2012 (IST)

זו היא השקפת עולם חסידית-חרדית די ממוצעת (קיצוניות אחת טוענת שפגישה אחת מספיקה, השניה לא מגבילה כלל את מספר הפגישות ואופיים. הוא איפשהו שם באמצע).--אדג - שיחה 09:10, 5 באוקטובר 2012 (IST)

והכי מגוחך זה לכתוב ש"יש לברר היטב את כל הפרטים שניתן לברר על ידי מחנכים, חברים ומכרים של המיועד". ומה עושים כל השאר, לא מבררים ומבררים עד שתצא דעתם?--אדג - שיחה 09:11, 5 באוקטובר 2012 (IST)

אקקק ענה לי במייל שגם לדעתו זה מיותר, ואם כן אני מסיר את התנגדותי. נרו יאיר • שיחה • י"ט בתשרי ה'תשע"ג • 12:57, 5 באוקטובר 2012 (IST)

הצעה: קטגורית משפחת שטרנבוך

אולי כדאי להוסיף קטגורית משפחת שטרנבוך, שתכלול את הרב משה שטרנבוך ואחיו רבי אליהו שטרנבוך מאנטורפן, גיסו הרב דוד סולובייציק, והאחיין הרב אשר אריאלי. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
213.151.61.227 17:56, 11 במרץ 2013 (IST)

בעד
בברכה, Tshuva - שיחה 16:25, 1 במאי 2014 (IDT)

העריכה מהיום

לא הבנתי את העריכה מהיום.

• לפי הכתבה הזו הרב שלמה זלמן איראם הוא אכן מרבני פוניבז'.

• ממשלת נתניהו אינה מתכוונת לחייב בחורי ישיבות בגיוס?!

• דעתו של הרב שטרנבוך על כוונות קברניטי המדינה חשובה לכשעצמה, ובפרט שהיא משליכה על היחס הראוי לגזירת הגיוס, ובפרט לעניין השאלה ההלכתית של הגדרתה כשעת השמד, שמחייבת במסירות נפש אפילו על ערקתא דמסני. בברכה, משתמש כבד - 11:43, 22/04/13

א. "מרבני" בעגה החרדית הכוונה היא בדרך כלל אברך ותיק בישיבה. אם היה ר"מ - היה כתוב בפירוש ר"מ. ב. בהחלט לא מדובר על חיוב בגיוס אלא על שלילת הטבות מרוב האברכים מעל גיל 22, והטבות משופרות לשאר. ג. לדעתי הכוונה ברורה גם כך, אבל השבתי את המילים המבהירות זאת עוד יותר. נרו יאיר • שיחה • י"ב באייר ה'תשע"ג • 11:56, 22 באפריל 2013 (IDT)

א. אוקי קיבלתי. ב. במסמך כתוב: "חובת השירות הצבאי או האזרחי לכל אזרח במדינת ישראל, מגיל 18 ומעלה." "שימוש בכלים כלכליים על פני הכלים הפלילים." כלומר החובה היא חובה, אלא שהאכיפה לא תתבצע באמצעות המשטרה. גם לא מדובר רק על הטבות משופרות לשאר, אלא על מניעת הטבות שונות מאברך שאינו "ממצה כושר השתכרות". בכל מקרה המילה "עידוד" אינה מייצגת את התוכנית, ולא את דברי הרב שטרנבוך שהתנגד לגיוס בכפייה כלכלית. בברכה, משתמש כבד - 12:18, 22/04/13

"החובה" שם היא אידאל מופשט. לפי התוכנית הזאת עצמה פשוט לא יחייבו אלא ינקטו בסנקציות כלכליות ותו לא. עוד כתוב שם בפירוש ש"המתמידים" יקבלו מילגה מוגדלת. כמובן יש פער בין מה שמייחס הרב שטרנבוך לממשלה ובין מה שהיא אומרת, וכפי שכותבת שם רוט: "כמתברר עיקר תוכניות הגיוס אינן נוגעות לזמנה של הממשלה החדשה. כך גם עיקריה חמורות הרבה פחות ממה שחששו תחילה המפלגות החרדיות". עם זאת, לאור דבריך אשפר את הניסוח. נרו יאיר • שיחה • י"ב באייר ה'תשע"ג • 12:38, 22 באפריל 2013 (IDT)

המכתב פורסם לאחר ההסכמים הקואליציוניים, כך שאין להניח שהרב שטרנבוך לא ידע מפני מה הוא מתריע. אידיאל מופשט או לא, לפיד (את בנט) היה מוכן ללכת לבחירות בשביל שההסכם הקואליציוני יחייב בני ישיבות בגיוס, ואין לכבס את הביטוי. גם כשמורה בכיתה א' נותנת שיעורי בית הם חובה, שאינה נאכפת בשוטים. או אולי גם שוטים הם רק סנקציה שנועדה לעודד? בברכה, משתמש כבד - 12:52, 22/04/13

דברי רוט שציטטתי הם ראיה לכך שרוב החרדים מייחסים לממשלה כוונות דרמטיות הרבה יותר מכפי שהן בפועל. הנושא אינו מה אמר לפיד בבחירות. סנקציות כלכליות (שמשמעותן עדיין אינה ברורה, אבל קרוב לוודאי מדובר בשלילת הקצבות ולא קנסות) אינן "לחייב". כמובן אי אפשר להשוות את הממשלה לכיתה א', בכל מקום "חובה" מקבלת משמעות שונה. נרו יאיר • שיחה • י"ב באייר ה'תשע"ג • 13:08, 22 באפריל 2013 (IDT)

המסמך אינו מבהיר מה יהיו הסנקציות. הוא כן מבהיר שהגיוס הוא חובה, בסגנון הרגיל של קביעת דבר מה כחובה חוקית ותוך הדגשת סיסמת גיוס החובה. אין ספק שלפי ההסדר החדש תלמיד ישיבה שלא יתגייס ולא יכלל במכסת המתמידים, לא 'יצא ידי חובתו'. אבל בשביל שלא ישתמע מהדגשת הביטוי דבר מה שאין בו, בינתיים ערכתי את המשפט תוך השמטת הביטויים "לחייב" ומאידך "לעודד". משתמש כבד - 13:33, 22/04/13

אין מקום לדקדק בכך שהמילה "חובה" מוזכרת במסמך. "לגייס" עלול להישמע כמהלך הנעשה תוך כפיית המגויס, כמו שאר המגויסים במדינה, ולא היא. הצעתי עתה אפשרות נוספת: נקיטה בסנקציות כלכליות כדי להביא לגיוסם. נרו יאיר • שיחה • י"ב באייר ה'תשע"ג • 18:01, 22 באפריל 2013 (IDT)

א. ניסחתי "לפעול למען גיוס". זה ניסוח כללי ואובייקטיבי, המכסה את כל אפשרויות הפעולה של הממשלה. ב. הרב איראם אינו אברך מן השורה בכולל פוניבז' אלא בעל תפקיד בישיבה - אמנם לא ר"מ רשמי, אבל משהו שמתקרב לכך. הניסוח "מרבני ישיבת פוניבז'" ראוי. ג. ניתן לכתוב על חתנו הרב שרייבר שהוא "משמש כראש כולל" גם בלי לציין את שמו של הכולל. זהו פרט אזוטרי שאפשר לחיות גם בלעדיו. גרש - שיחה 19:23, 22 באפריל 2013 (IDT)

א. מה לעשות, לממשלה אין כוונה לגייס אברכים כמו את כל האזרחים, לא כל האפשרויות באות בחשבון. ב. אנא ציין בבירור את תפקידו של הרב איראם, כדי שנבין אם הוא רב רק במובן החרדי או גם במובן המקובל אצלנו. נרו יאיר • שיחה • י"ב באייר ה'תשע"ג • 20:26, 22 באפריל 2013 (IDT)

א. הניסוח הזה הוא קולע, כי אין בו כל התייחסות לפרטי הצעדים המעשיים אלא הוא מציין את הכיוון הכללי. כל צעד שתנקוט הממשלה, בלי יוצא מן הכלל, עונה לנוסח הזה. ב. במובן הוויקיפדי, "מרבני ישיבת..." משמעו אדם הנמנה עם צוות הישיבה הנושא בה בתפקיד רוחני כלשהו - מראש הישיבה ועד אחרון ה'משיבים'. גרש - שיחה 21:07, 22 באפריל 2013 (IDT)

ב. לדעתי 'משיב' אינו רב של ממש. אולי בכל זאת תגלה לנו מה עושה הרב איראם? נרו יאיר • שיחה • י"ב באייר ה'תשע"ג • 21:11, 22 באפריל 2013 (IDT)

אין לי מושג על מה הויכוח, אבל זאת אני יודע - משיב הוא רב בישיבה לכל דבר ועניין Guy.al - שיחה 21:26, 22 באפריל 2013 (IDT)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└ בחור בישיבה שישאל אותו שאלה, יקרא לו "הרב". ביוגרף שרוצה לנפח את הנוכחות הרבנית במשפחת שטרנבוך, יקרא לו "הרב". אבל אנחנו לא. לדעתי גם אין צורך לציין בערך שבעלה של בתו האלמונית הוא משיב (או נושא ונותן, או מעביר חבורה) בישיבה שלו, וממילא שאלת התואר מיותרת. בעניין הטענה שהמדינה תכפה גיוס רק על מי שאינם בני ישיבות, דעתי היא שהמדינה אינה 'כופה' גיוס על איש, אלא מאיימת בסנקציות, לרבות במאסר, על מי שלא עומד בחובת התגייסותו. הנספח להסכם הקואליציוני אינו פוטר ממאסר בני ישיבות שיפרו את החובה. זוהי שאלה שנשארת פתוחה (אם כי לא סביר שהמדינה תכלא קבוצה מגובשת של אלפי חרדים) ועל רקע זה כתב הרב שטרנבוך מה שכתב. לכן אין להציג את תוכנית הממשלה כביכול מהותה היא סנקציות כלכליות. מהותה היא גיוס בני ישיבות (או שוויון בנטל, מנקודת הראות של אדריכליה). לשם כך הוחלט על הגברת הפיקוח, על סנקציות כלכליות, ובעיקר על ביטול הפטור הגורף לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם. גם הניסוח לפיו כוונת הממשלה היא "להביא לגיוס בני ישיבות" מרחיק מדי לטעמי, כביכול היא לא תשלח להם צווי גיוס בעצמה. אני מציע את הנוסח החלופי "לבטל את הפטור הגורף לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם". בברכה, משתמש כבד - 23:12, 22/04/13

אין שום כוונה "לנפח נוכחית רבנית". מקובל בערכי אישים לציין בני משפחה (אשה, אחים, בנים, חתנים), ואם הם בעלי עיסוק ראוי לציון - מציינים זאת. זה הכל. במקרה הנוכחי: מי שנושא משרה תורנית, אפילו זוטרה, בישיבה מרכזית כמו ישיבת פוניבז' (אינני יודע להגדיר במדויק את תפקידו של הרב איראם) - אין סיבה שלא נציין זאת. לשאלה האם 'משיב' הוא "מרבני": מי שהוא ראש ישיבה/ר"מ/מגיד שיעור ממש - אין צורך להגדירו "מרבני", פשוט נגדירו בתוארו המדויק. את מי אפוא נגדיר "מרבני"? נושא ונותן/משיב/משגיח קטן וכדומה. גרש - שיחה 23:20, 22 באפריל 2013 (IDT)

משתמש כבד, איום במאסר הוא כפייה. אם מדובר בשלילת הטבות בלבד - המילה "כפייה" מטעה. הנספח שולל בהחלט אפשרות של מאסר, משום שכתבו בו שמדובר בסנקציות כלכליות בלבד. ראה בקישור שהבאת. המדינה (אכן בניגוד לרושם שנוצר בתקשורת החרדית, במתכוון או שלא במתכוון) אכן לא תשלח צווים למי שיתנגדו לשירות צבאי.

גרש, א. מקובל לציין בני משפחה מפורסמים. איננו נוהגים לכתוב שבנו או אחיו, משה כהן, הוא נהג באגד או פקיד בעיריית בת ים. ב. אם אינך יודע מהו תפקידו של איראם, מניין הביטחון שהוא נושא בתפקיד כלשהו?! נרו יאיר • שיחה • י"ג באייר ה'תשע"ג • 00:03, 23 באפריל 2013 (IDT)

אנחנו נכנסים לפינות מיותרות ומדשדשים בהן. מקובל להקדיש פסקה מיוחדת בערכי האישים ל"משפחה" - ולא בכדי. מי שנכנס לערך על רב מסוים ולאחר שקורא עליו ומגיע לפסקה על משפחתו, מן הסתם הוא סקרן לדעת על קשרי החיתון שלו (בדרך כלל הוא מחותן עם משפחות רבניות ידועות), מיהם בני משפחתו ומה עיסוקם (התורני, בדרך כלל). לכן מן הראוי שנספק לו את מידע הזה גם אם מדובר במשרות לא בכירות ודי אלמוניות, כמו ראשי כוללים וכדומה. המידע הזה לא בא על חשבון שום דבר אחר ואין בו דופי. עם כל הכבוד, משרה תורנית זה לא נהג באגד או פקיד בעיריית בת ים, בוודאי לא כשמדובר ב'שטעלע', אפילו זוטר, בישיבת פוניבז'. למיטב ידיעתי הרב איראם אכן בעל משרה כלשהי בישיבת פוניבז', פשוט אינני יודע את תפקידו המוגדר. גרש - שיחה 00:29, 23 באפריל 2013 (IDT)

בעיניי האמינות שלנו, גם בפרטים קטנים, אינה מיותרת. מקובל להקדיש פסקה, אבל לא מקובל לתאר בה כל אח ואפילו לא כל ילד. דווקא בגלל שהקורא סקרן לדעת מהם קשרי החיתון עלינו להבהיר אותם, ולהבחין בין ר"מ בפוניבז' ובין אברך שם. ראש כולל - מילא. הקורא כנראה יודע שכולל יכול להיות קטן. אני מבין מדבריך שאינך בטוח לגמרי מה הוא עושה שם. אם הוא אברך - זו אינה משרה תורנית והתואר "מרבני" הוא מידע מטעה. נרו יאיר • שיחה • י"ג באייר ה'תשע"ג • 00:36, 23 באפריל 2013 (IDT)

בוודאי ובוודאי. אכן, אם יתברר שהרב איראם הוא אברך מן המניין "גרידא", אין מקום לאזכורו. גרש - שיחה 00:48, 23 באפריל 2013 (IDT)

עדכון לאחר בירור: הרב איראם משמש כ'משיב' בישיבת פוניבז', ונחשב אפוא מצוות רבני הישיבה. גרש - שיחה 00:16, 25 באפריל 2013 (IDT)

(בחזרה לגיוס) במסמך מדובר, למשל, על תעדוף המשרתים בקבלה לעבודה בשירות הציבורי. כפייה היא מושג סובייקטיבי, ולכן לא השתמשתי בו בלי להבהיר את דברי. הדיון על המושג עצמו מיותר כי איש לא הציע להשתמש בו בערך. "סנקציות כלכליות בלבד" זה ציטוט מתוך דברי הפרשנות של מערכת "בחדרי חרדים" למסמך המלא שמופיע בהמשך הדף. אמת שהמסמך מזכיר סנקציות כלכליות בלבד, כלומר שרק לגביהם התקבלה החלטה מיוחדת. אך גם לא הייתה הסכמה מפורשת להפקיע את הסנקציות הפליליות החלות על משתמטים לפי החוק הקיים. בברכה, משתמש כבד - 00:43, 23/04/13

העדפה בקבלה למקום עבודה כלשהו (ודאי בשירות הציבורי, שהאווירה בו חילונית) היא נשק מגוחך למדי כנגד מי שרוצים להישאר בכולל. התוספת בלבד נכונה אך למעשה אין בה צורך. אין ראיה כלשהי על כוונה לנקוט בסנקציות שאינן כלכליות. שוב, לא מדובר כלל על השוואת מעמד החרדים לכלל היהודים, עד גיל 21 הם יהיו פטורים לגמרי (בניגוד לשאר) וגם אחר כך תהיה אפשרות של שירות אזרחי, שלא לדבר על 1800 מתמידים בכל שנתון. גם זה בניגוד לשאר. בשורה התחתונה, אין שום ראיה לסנקציות כלשהן, מלבד מניעת הטבות ממשלתיות שניתנות לאחרים. וגם זה, רק באוגוסט 2017. עד אז - פטור גורף למי שלא רוצה לשרת. נרו יאיר • שיחה • י"ג באייר ה'תשע"ג • 21:32, 23 באפריל 2013 (IDT)

אינני מבין לשם מה צריך להתפתל בניסוחים כאלה ואחרים, כשיש נוסח כללי ופשוט שהכל כלול בו - מעידוד לגיוס על ידי תמריצים ומלגות, דרך סנקציות כלכליות על אי גיוס ועד להפעלת סנקציות פליליות. גרש - שיחה 21:43, 23 באפריל 2013 (IDT)

גרש, חזרת על עריכתך בלי להתייחס להסתייגותי דלעיל מהנוסח המרחיק. יאיר, איני צריך להביא ראייה לסנקציות לא כלכליות כלשהן. אתה צריך להביא ראייה לכך שתוכנית הממשלה מסתכמת בסנקציות כלכליות, ושדבר זה כה ברור לכל הנוגעים בדבר עד שיש להציג את דברי הרב שטרנבוך כאמורים בהקשר זה. זה ודאי אינו נכון, כי לעצם קביעת הגיוס לצה"ל כחובה גם לתלמידי ישיבות יש משמעות הצהרתית, וזו מפורשת במסמך. טרם שמעתי את דעתכם על הנוסח "לבטל את הפטור הגורף מגיוס לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם". בברכה, משתמש כבד - 21:56, 23/04/13

ניתן, כמובן, לנסח באופנים שונים, כמו הגרסה שהצעת, או: "לחוקק חוק לשיוויון בנטל" וכדומה. בינתיים השארתי את הנוסח הפשטני והכוללני ביותר, כזה המצביע על כיוון כללי בלי שום כניסה לפרטים. גרש - שיחה 22:05, 23 באפריל 2013 (IDT)

"לחוקק חוק לשיוויון בנטל" זה גם לא נכון וגם לא ניטרלי. בינתיים הכנסת את הנוסח שלך פעמיים, חרף התנגדות שני עורכים אחרים. בברכה, משתמש כבד - 22:07, 23/04/13

אין לי בעיה מיוחדת עם הנוסח שהצעת. אם כי לטעמי הנוסח "לפעול למען גיוס בני ישיבות" הוא הפשטני ביותר, כדבריי לעיל, ובמיוחד כשהדבר מובא בהקשר של דברי הרב שטרנבוך המדבר כנגד הגיוס. גרש - שיחה 22:27, 23 באפריל 2013 (IDT)

"לגייס בני ישיבות" הוא הפשטני ביותר ודי בו להבנת דברי הרב שטרנבוך. אבל אני מוכן להתגמש לאור ההתנגדות לנוסח שעלול לגרום אי הבנה באשר לכוונת הממשלה עצמה. בברכה, משתמש כבד - 23:30, 23/04/13

מסכים עם "לחוקק חוק לשוויון בנטל". ממתי אני צריך להביא ראיה שלממשלה אין אחות? תביא אתה ראיה שיש כוונה רצינית למשהו יותר מסנקציות כלכליות שעליהן מדברים ההסכמים הקואליציוניים. "לגייס בני ישיבות" הוא פשטני מדי ומטעה, אין שמץ כוונה להשוות את מעמד החרדים לזה של שאר היהודים, או לגייסם בעל כורחם מעבר לשלילת הטבות ממשלתיות (וגם זה רק בעוד למעלה מארבע שנים), ואתם יודעים את זה. נרו יאיר • שיחה • י"ג באייר ה'תשע"ג • 23:37, 23 באפריל 2013 (IDT)

מי דיבר על "לגייס בני ישיבות"? הנוסח המוצע הוא "לפעול למען גיוס בני ישיבות". יחי ההבדל הקטן. "לפעול למען", כיצד ובמה? כל מה שתעשה הממשלה בכיוון הזה, בלי יוצא מן הכלל, נכלל ב"לפעול למען". גרש - שיחה 23:45, 23 באפריל 2013 (IDT)

אוקיי, אבל גם "לפעול למען גיוס בני ישיבות" אינו מתאים, כי פעלו למטרה זו, בדרכים עדינות יותר, גם עד היום. אני מקבל את הנוסח החדש (ביטול הפטור/דחייה גורף/ת). נרו יאיר • שיחה • י"ג באייר ה'תשע"ג • 23:48, 23 באפריל 2013 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: ודאי שהכוונה אינה לסנקציות הכלכליות (אם כי במקרה של לפיד עצמו גם זה לא בטוח), אלא לגייס בני ישיבות. אלא שאתה טוען שהמשמעות המעשית היחידה של כוונת הגיוס היא הסנקציות הכלכליות. כאן אני טוען שחובת ההוכחה היא עליך. בברכה, משתמש כבד - 23:50, 23/04/13

כאמור, גם קודם רצו לגייס בחורי ישיבות, בזה אין כל חידוש. כל מה שהתחדש הוא אופן העידוד, ובעניין זה אין לך ראיה ליותר מסנקציות כלכליות. נרו יאיר • שיחה • י"ג באייר ה'תשע"ג • 23:53, 23 באפריל 2013 (IDT)

רצו לגייס חרדים. מנין שרצו לגייס בני ישיבות שתורתם אומנותם? מדיניות הממשלה מאז תש"ח הייתה לפטור אותם. השאלה אינה כמה חרדים או בני ישיבות יתגייסו בהסכמה. נציגי החרדים גם הקפידו להצהיר שהם אינם מתנגדים להגברת האכיפה כנגד משתמטים. בברכה, משתמש כבד - 00:06, 24/04/13

חרדים שידעו שלא לומדים גייסו (אם כי כמובן לא ידעו על רבים). מובן מאליו שרצו, בעיקר בעשור האחרון, לגייס גם חלק ממי שלומדים, זה היה הרעיון של חוק טל. נרו יאיר • שיחה • י"ד באייר ה'תשע"ג • 12:42, 24 באפריל 2013 (IDT)

הרעיון של חוק טל היה לתת פיתרון לחרדי שחושש לעזוב את הישיבה מאימת הגיוס לשירות מלא ומיידי בתנאים רגילים. מעמדם של הלומדים נשאר בעינו. בברכה, משתמש כבד - 12:53, 24/04/13

לא, דובר שם בפירוש על שוויון בנטל. זו הייתה המטרה של שנת ההכרעה, למשוך את מי שאכן לומדים לעזוב את הישיבות. בדיונים בבג"ץ הסכימה המדינה שבינתיים זה לא עובד, אבל ביקשה זמן נוסף כדי להגיע למטרה הזאת. נרו יאיר • שיחה • י"ד באייר ה'תשע"ג • 13:13, 24 באפריל 2013 (IDT)

שוויון בנטל יכול לבוא גם על חשבון המשתמטים. דברי הסנגוריה של הפרקליטות, לאחר עשור כשהחוק עמד למבחן בג"ץ אל מול חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, לא בהכרח משקפים את כוונת המחוקק, שממילא אינה רלוונטית. עיקר תכלית החוק הייתה להסדיר את הפטור לאחר שבג"ץ פסל את סמכות שר הביטחון להעניק פטור גורף. בברכה, משתמש כבד - 13:43, 24/04/13

שבירה

כיצד ייתכן שוויון בנטל, מנקודת מבט חילונית, אם נניח 10% יתגייסו? הפרקליטות מייצגת בעניין זה את הממשלה. נרו יאיר • שיחה • י"ד באייר ה'תשע"ג • 13:49, 24 באפריל 2013 (IDT)

אם אתה מעוניין בפרשנות שלי לחוק, הבא נא ציטטה מפורשת. מעורבות הממשלה בעניין הסתכמה במינוי היועמ"ש, שמוסמך לייצג אותה ואת חוקי הכנסת בפני בג"ץ. בברכה, משתמש כבד - 13:55, 24/04/13

לא מבין. כפי שכתבתי, עצם הרעיון של שנת הכרעה מיועד לגרום לבחורי ישיבות להתגייס ולהצטרף לשוק העבודה. נרו יאיר • שיחה • י"ד באייר ה'תשע"ג • 14:02, 24 באפריל 2013 (IDT)

כאמור, היא מיועדת למי שכבר מעוניין להתנסות בחיים האזרחיים שמחוץ לישיבה. המתמידים אינם צריכים שנת הכרעה, ואם מישהו העלה בדעתו שהיא תהפוך לנורמה ולא לאות קלון במגזר, כלל אינו מבין את החברה החרדית. בברכה, משתמש כבד - 14:08, 24/04/13

מתמידים הוא מושג אחר שיש להגדירו בנפרד (וזה לא פשוט). אני מדבר על בחורי ישיבות במובן הרחב. נרו יאיר • שיחה • ט"ז באייר ה'תשע"ג • 14:06, 26 באפריל 2013 (IDT)

נראה לי שפורמט הדיון הזה אינו יעיל. @ בברכה, משתמש כבד - 01:47, 28/04/13

הקים ישיבה

הרב שטרנבוך הקים הקיץ ישיבה, מי יודע פרטים? בחור ישיבה א - שיחה 04:12, 29 במאי 2013 (IDT)

‏הפלישה הרוסית לחצי האי קרים על פי הגר"א

הרב שטרנבוך פרסם את הנ"ל. גנדלף הביע התנגדות להצגת העניין, לדעתי אם רוצים להוסיף ביקורת אפשר אך הנושא מעניין ובעל חשיבות לדעתי, וגם קיבל כותרות בעתונות המגזרית וגם בעתונות הד"ל (ישנם שני REFים בפסקא לדוגמא).

הפסקא:

הפלישה הרוסית לחצי האי קרים על פי הגר"א

בדרשה שנשא הרב בפורים ה'תשע"ד, אותו היום שבו נערכה הצבעה ברוסיה בנוגע לסיפוח חצי האי קרים לרוסיה בצעד חד צדדי, הדהים הרב את תלמידיו כשאמר כי קבלה בידו מהגאון מווילנא כי

כאשר תשמעו שהרוסים כבשו את העיר קרים,
תדעו שמתחילים כבר פעמי הגאולה,
כאשר תשמעו שהרוסים הגיעו לעיר קונסטנטינופול (כיום נקראת איסטנבול),
אז כבר תלבשו בגדי שבת, ואל תפשטו אותם כיוון שבכל רגע המשיח עומד לבוא".

— הרב שטרנבוך במהלך מסירת השעור בנושאי פורים וגאולה, פורים ה'תשע"ד

הרב ציין כי אמנם איננו יודעים מהי בדיוק משמעות "פעמי הגאולה" והציע שיתכן כי כוונת הגר"א הייתה שהמעשה יהיה כפעמון המעורר את עם ישראל לתשובה.

יש לציין שזה לא רב "סהרורי", הוא ראב"ד וגם ראש ישיבה גדולה!
האם ישנם עוד שסוברים כמוני בנושא החשיבות והעניין? בברכה, Tshuva - שיחה 16:15, 1 במאי 2014 (IDT)

מדובר בהתבטאות חד פעמית שאין לה שום משמעות לביוגרפיה של הרב שטרנבוך ולכן אין מה להזכיר אותה. בשוליים אציין שהרוסים כבשו את קרים לראשונה כמה עשרות שנים אחרי האמירה של הגר"א ולא ראיתי שהמשיח כבר כאן. ‏DGtal‏ 16:19, 1 במאי 2014 (IDT)

ראשית זה בכלל לא משנה אם הוא טעה, אדרבא - יתכן וזה יותר מעניין לציין דבר שכזה.

שנית, הוא לא ציין שיבוא המשיח אלא הגדיר "פעמי הגאולה", המשיח יתקרב כשיכבשו את איסטנבול, ראה לעיל, על כל פנים ודאי ישנם דתיים לאומיים (ואולי גם חילונים ציוניים) שיראו בכל בהחלט סימן (הפעם הראשונה הייתה מעט לפני קום המדינה)

לא הבנתי מה ההתנגדות עדיין, אם קיימת נא להסביר. בברכה, Tshuva - שיחה 16:22, 1 במאי 2014 (IDT)

ההתנגדות היא שזו פיקנטריה שעושים ממשפט או שניים שרב אמר בשיעור שעיקרו אחר לגמרי. אם הוא היה כותב ספר או מאמר בנושא, אולי אפילו מעביר שיעור, ניחא, אבל הוא סך הכל ציין מסורת (שלפי הבנתי כבר פורסמה בעבר). זה מהותי לביוגרפיה שלו??? ‏DGtal‏ 16:28, 1 במאי 2014 (IDT)

לא קשור לביוגרפיה, אלא כאייטם עצמאי, וחשוב, ואם הרוסים יעשו מה שהוא הוסיף זה בכלל יהא שו"ס.
בברכה, Tshuva - שיחה 16:51, 1 במאי 2014 (IDT)

מסכים עם דיגיטל. אגב, המשאל היה בקרים ולא ברוסיה, ולא ראיתי התייחסות לוורט הפורימי במקור לא חרדי. בברכה, גנדלף - 17:44, 01/05/14

מי היה השדכן?

"בגיל 27 התארס עם יפה, בתו של התעשיין יעקב שכטר, ממקורבי החזון איש, שאף היה השדכן." לא בהיר מספיק מי השדכן - יעקב שכטר או החזון איש. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לפי כללי העברית התקינה ברור לחלוטין שהחזון איש היה השדכן. כך עולה גם מההקשר. ביקורת - שיחה 20:41, 2 באוגוסט 2015 (IDT)

תלמידים

חסר כאן מידע מפורט על תלמידיו הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
185.24.207.250 15:27, 16 במרץ 2018 (IST)

אתה מוזמן ויכול לפרט כמו כולם, רק שיהיה נכון וכתוב כראוי. מאורות נתן - שיחה 15:31, 16 במרץ 2018 (IST)

קול התור

הויקיפד שערך את הנושא לקל התור מתייחס כאילו הוא דבר מוסכם שר' הלל משקלוב הוא ערך את קול התור ונושא הערך בא להוציא מרעיון זה, בעוד שמבחינה מחקרית ההיפך הוא הנכון. א. כלל הרבנים וראשי הישיבות בחוג החרדי רובם ככולם אינם אוחזים מהספר קול התור כדעת נשוא הערך. ב. ספר קול התור שלנו כתוב בסגנון מאוד מאוחר, והמקדימים טוענים שהספר שבידינו קיצור מהספר המקורי, אבל הפשטות הראשונית היא לא כך. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
15:36, 16 במרץ 2018 (IST) בר בי רב

דבריך מעניינים ויתקבלו לערך, אם תביא אסמכתאות ותפרט נוסח טוב. לגבי "כלל הרבנים" אני לא חושב, אולי הרוב, וגם זה לא בטוח. מאורות נתן - שיחה 15:39, 16 במרץ 2018 (IST)

כמדומני שהדברים שכתבתי כאן על קול התור הם פשוטים ואינם צריכים אסמכתאות בר בי רב.

בר בי רב בלי אסמכתאות, ימחקו דבריך על ידי מי שלא יחשוב כמוך, ויגיד שטענתו צודקת גם הוא בלי אסמכתאות. תנסה לתקן דברים שמצאת שעובדתית לא נכונים (לכל "בר בי רב"...) ממבט אובייקטיבי. בנקודות מחלוקת ציין את הדעה האחרת עם אסמכתא. אגב אתה צריך לעשות הזחה כשאתה מגיב (בכל פעם לכתוב : נוסף, ראה מה עשיתי), וכן כשאתה חותם בסוף, פשוט תלחץ על סימני הטילדה שמופיעים בכותרת העליונה. בהצלחה. מאורות נתן - שיחה 16:00, 16 במרץ 2018 (IST)

רכישת ספריו

האם הרב יהיה מוכן למכור אפליקציה המכילה את כל ספריו נניח תמורת מאתיים שח

טעות בכתובת. כאן אנציקלופדיה. נרו יאיר • שיחה • כ"ה בניסן ה'תש"ף • 11:46, 19 באפריל 2020 (IDT)

שנות ה-70'

באופן מפתיע, לא מצאתי שום מקור על פועלו של הרב שטרנבוך. הוא לא לימד בשום מקום בשנים האלה? רק כתב ספרים? תמוה משהו. נדמה לי שבאותן שנים הוא גר בבני ברק, אך לא ברור מה עשה אז.

תקיפת נכדי הרב והשלטת טרור בשכונה

אתה, שמש מרפא, מנסה למחוק את איזכור העניין בטענת "רכילות". לפי ההגדרה בויקיפדיה: "רכילות עוסקת בהפצת מידע שלא זכה לפרסום רחב, לעיתים תוך חדירה לפרטיות". מכיוון שהדבר פורסם ב-2 כתבות שונות באינטרנט + הגיע לכדי התערבות של המשטרה שאף עודדה להגיש תלונה בנושא, הרי שהסוגיה המדוברת לא עומדת תחת הגדרה זו. גם אם נצמד להגדרה של האקדמיה ללשון העברית - "שיחה או העברת מידע על עניינים אישיים של הזולת שלא בפניו", לא ניתן לפטור את הנושא, שכן בכתבה מצוין במפורש שגם כלפי אברכים שניסו להגן על הילדים הופעלה אלימות, ואף הגדירו את המצב כ"שכונה תחת אימה/טרור". הרי לנו: תקיפת נכדי הרב לאור יום מחוץ למוסד לימוד, אברכים שמנסים להגן על הילדים נתקלים באלימות קשה מצד הפורעים, נהג שהסיע אותם קיבל מטח אבנים לרכבו, חבורות אברכים מלוות בהתנדבות את הילדים מדי בוקר כדי להגן עליהם (וגם על כך סופגים איומים מרומזים על בני משפחותיהם), המשטרה מעורבת ופועלת לאתר את הקיצוניים - כל זה בתגובה ישירה לעמדות הרב ופסיקתו כמנהיג ציבור. נסה לחשוב על מקרה מקביל עם בני משפחה של שופט. שום דבר שעונה להגדרה כלשהי של רכילות. נסה יותר: "צנזורה". סטודנט של החיים - שיחה 07:16, 24 בנובמבר 2021 (IST)

צנזורה, לא פחות. להזכירך, מדובר בערך ביוגרפי. האם התנכלות לנכדי הרב הוא פרט ביוגרפי? בכלל, מצחיק לדלות רק את הפרט ה"חם" הזה, כאשר אירוע משמעותי הרבה יותר כמו פרישה מהבד"צ בזמנו ועוד לא הוזכרו, למרות שסוקרו בהרחבה. שמש מרפא - שיחה 07:37, 24 בנובמבר 2021 (IST)

קחו 2 ערכים שבהם מתאים להכניס את המידע הזה: סיקריקים (קבוצה חרדית) או אתרא קדישא. מה זה שייך לערכו של רב שטנרבוך? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה - אז אם משהו שאכל האב גרם למישהו לנסות לשבור לנכדיו את השיניים, ודאי שזה חלק מהסיפור עליו. לפיכך אין ספק שהאירוע רלוונטי לערך והוכנס בקונטקסט נכון, ויש להחזיר את העריכה של סטודנט. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - 15:40, 24 בנובמבר 2021 (IST)

גם אני בעד החזרת העריכה של "הסטודנט". Esternit - שיחה 15:48, 24 בנובמבר 2021 (IST)

האנונימי צודק. מדובר בחבורת בריונים שנוקטים באלימות כלפי כל מי שלא בא להם בטוב, יהיה זה מי שאמור להיות רבם (ראב"ד העדה), אורי לופוליאנסקי, הרב שטיינמן או כל אדם אחר. זה דפוס ההתנהגות שלהם, ואין לזה קשר לרב שטרנבוך. מתייג את ‏ בעלי הידע בחרדים. שמש מרפא - שיחה 02:59, 25 בנובמבר 2021 (IST)

בהחלט לא חלק מהערך על הרב שטרנבוך, לדעתו. לו היו תוקפים אותו אישית אז ניחא (גם אני כתבתי בערך יעקב תופיק אביעזרי שניקבו את צמיגי מכוניתו וגם בערך מנחם פרוש כתוב על המכות שספג מחסידי גור) אבל זה שתקפו את הנכדים שלו - לא מעניינו של הערך. Biegel - שיחה 06:47, 25 בנובמבר 2021 (IST)

הערך על הרב משה שטרנבוך כולל מספר כותרות: "ביוגרפיה" , "משפחתו", "השקפתו". אפשר לטעון שהתוספת ראוי שיימצא לה מקום אחר, אולי תחת כותרת חדשה: "חיים אישיים" (-> המקום בו הוכנסה התקיפה של מאיר פרוש לפני כחודשיים, בערך שלו). אבל לטעון שאין לדבר מקום בערך כלל (בגלל שלא הוכנסה פרישתו מהבד"צ / בגלל שהאלימות לא הופנתה כלפיו ישירות אלא כלפי צאצאיו / בגלל שהבריונים הללו תקפו עוד אנשים) זו לא טענה שמחזיקה. מהכתבות עולה שהתקיפות של נכדיו נעשו מתוקף תפקידו כאיש ציבור וכפועל יוצא מהפסיקה שלו. זה מה שהוכנס לערך. אם זה יקל עליכם, אפשר להוסיף משפט מתווך בין המשפט שכבר קיים לבין התוספת על התקיפה. אבל אין מקום לצנזר אותה. סטודנט של החיים - שיחה 07:33, 25 בנובמבר 2021 (IST)

לדעתי יש בהחלט מקום להזכיר את הנושא. תקיפת הנכדים נעשתה בדיוק בגלל שהם הנכדים שלו - כדי לפגוע בו דרך הנכדים. לא ניתן לטעון שזה לא קשור אליו. לגבי הטענה שיש מקומות מתאימים יותר להכניס את המידע הזה, אני לא רואה סיבה לבחור - אפשר להזכיר את זה גם בערכים על סיקריקים (קבוצה חרדית) או אתרא קדישא אם רוצים, זו לא סיבה לא להזכיר את זה גם כאן, כי זה בהחלט רלוונטי. ליבליך - שיחה 10:48, 25 בנובמבר 2021 (IST)

לאור רוב של 4 בעד איזכור הנושא (ליבליך, איתמר, ESTER, אנוכי) מול 2 מתנגדים (שמש, BIEGEL) - שחזרתי את העריכה שלי. סטודנט של החיים - שיחה 15:22, 27 בנובמבר 2021 (IST)

מינויו לגאב"ד

‏ בעלי הידע בחרדים, הרב שטרנבוך הוכתר ע"י תומכיו לגאב"ד, באופן חד צדדי וללא הסכמת כל הפלגים בעדה החרדית. האם זה אומר שהוא הגאב"ד? דגן דיגן - שיחה 13:44, 21 ביולי 2023 (IDT)

כמובן שלא, יש מנגנון בעדה למינוי גאב"ד (סוג של ז' טובי העיר). שמש מרפא - שיחה 14:03, 21 ביולי 2023 (IDT)

אירוע ההכתרה מהיממה האחרונה נראה בהחלט מהלך דרמטי ביחסי הכוחות בתוך הנהגת העדה החרדית, בפרט שבקו הרשמי של חסידי סאטמאר בארה"ב כבר הוכרז על קבלת מרותו באופן רשמי. כמובן שצריך להמשיך ולעקוב להיכן זה מתפתח, אך ברור שמדובר באירוע שצריך להיות מוזכר בערך. נתן טוביאס - שיחה 14:27, 21 ביולי 2023 (IDT)

אין להכתרה הזו כמעט שום משמעות מעשית. למעשה, הוא ממש לא הגאב"ד ואין לו אף סמכות של גאב"ד מצד הנהלת העדה החרדית בכל הכרעה שהיא ובאף תחום שהעדה החרדית קובעת בו, כמו מערכת הכשרות שלה. ההנהלה של 'העדה', אכן התכנסה כבר לפני כשנה והחליטה שלא להחליט. אגב סאטמר, זה הרי כולל רק את החלק של ר' אהרן. סאטמר של וויליאמסבורג לא מכירה במינוי הזה. ידך-הגדושה - שיחה 00:18, 23 ביולי 2023 (IDT)

בכל זאת, הדרמה הזו צריכה להיות מוזכרת בשורה בערך לפחות שלמה5 - שיחה 11:24, 23 ביולי 2023 (IDT)

מוזכר בערך. דגן דיגן - שיחה 12:19, 23 ביולי 2023 (IDT)

דיווח שאורכב ב-02 באוגוסט 2023

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: לא ניתן לטפל

צריכים להחליף את התואר שלו מ'ראב"ד' ל'גאב"ד'. כי חוץ מכמה נערים קטנים הנקראים 'סיקריקים' הוא מוכר ונתקבל כהגאב"ד בפי כל.

והסיבה שלא כולם קוראים לו גאב"ד, הוא משום שהסיקריקים האלו מיודעים לכל לטרוריסטים שעלולים על הכל כפי שההיסטוריה מלמד אותנו, ומי שמעיז לקראותו כך מקבל איומים נוראים, לכך הם מפחדים להגיד גאב"ד, אבל האמת כל אחד יודע שהוא ה"גאב"ד" הרשמי. 

ולגבי הטענות של אנשים שצריכים להחליט דבר כזה ולמנות אותו ע"י בחירות בין כותלי הנהלת העדה, זה מופרך, כי מי שמכיר וזוכר קצת ההיסטוריה יודע היטב איך ר' משה ארי'ה פריינד והמהרי"מ דושינסקי זצ"ל נתמנו, זה היה באמצע הלוי' להגאב"ד הקודם, הוכרז ע"י בן אדם אחד שהוא נתמנה לגאב"ד. ולענינינו אצלינו זה לא היה ככה, אלא היה בחירות לפני שנה, והיה אז רוב מוחלט למנותו, רק משום סיבות שונות הוחלט ע"י אחד מראשי ההנהלה לדחות המינוי בשנה אחד. לסיכום: ר' משה שטרנבוך הוא הגאב"ד ירושלים, וצריכים להחליף פה את התואר ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש דיון בדף השיחה של הערך. נא לפנות לשם. פוליתיאורי - שיחה 01:58, 2 באוגוסט 2023 (IDT)

הדעת נוטה לסברתו של אנונימי. לאחר מינויו לגאב"ד בידי הרב שלזינגר - הוא הגאב"ד (לכל הפחות עד שיהיו בחירות רשמיות וכו'). ואביטה - שיחה 16:15, 4 באוגוסט 2023 (IDT)

‏ בעלי הידע בחרדים? ירמי (דגן דיגן) • שיחה 16:19, 4 באוגוסט 2023 (IDT)

ובמיוחד שמינוי זה היה לאחר הבחירות שהתקיימו שנה שעברה, בהם 25/40 הצביעו בעד מינויו (בעיקרון מספיק 21 מצביעים בעד בשביל שהמינוי יהיה תקף, אלא שבגלל איומים החליטו לדחות את המינוי בשנה) [ראו כאן: https://www.inn.co.il/news/575783/]. ואביטה - שיחה 16:30, 4 באוגוסט 2023 (IDT)

מעתיק תגובתי מהדיון מעלה:

אין להכתרה הזו כמעט שום משמעות מעשית. למעשה, הוא ממש לא הגאב"ד ואין לו אף סמכות של גאב"ד מצד הנהלת העדה החרדית בכל הכרעה שהיא ובאף תחום שהעדה החרדית קובעת בו, כמו מערכת הכשרות שלה. ההנהלה של 'העדה', אכן התכנסה כבר לפני כשנה והחליטה שלא להחליט. אגב סאטמר, זה הרי כולל רק את החלק של ר' אהרן. סאטמר של וויליאמסבורג לא מכירה במינוי הזה. ידך-הגדושה - שיחה 16:50, 4 באוגוסט 2023 (IDT)

מה שהיא החליטה שלא להחליט - זה לדחות את ההחלטה בשנה. אולי ההכרזה של הרב שלזינגר זוהי ההכתרה. בסופו של דבר זהו תואר שלו (גם בלי משמעות מעשית וזה מה שצריך להיות כתוב בראשית הערך).

[אגב, גם מצד תומכי הרב יצחק טוביה וייס מינוי זה בעינו, כבר מלפני מספר חודשים - כאשר בחתונה במשפחת הרב וייס הכתירו בצורה לא פורמלית את הרב שטרנבוך לגאב"ד זמני.] ואביטה - שיחה 16:55, 4 באוגוסט 2023 (IDT)

@דגן דיגן - מדוע אתה מבטל עריכתי כאשר הדיון בינתיים נוטה להשארת תואר זה? ואביטה - שיחה 16:58, 4 באוגוסט 2023 (IDT)

הדיון נוטה להשארת התואר?! צפה בבקשה בדיון שמעלינו, לא התרשמתי שההתנגדות הגורפת השתנתה. ירמי (דגן דיגן) • שיחה 17:50, 4 באוגוסט 2023 (IDT)

בדיון הצפציפי הזה - כן. יש כאן שנים בעד; אחד נגד; ואחד (אתה במקרה) שלא הביע דעה. ואביטה - שיחה 18:02, 4 באוגוסט 2023 (IDT)

ואביטה, אחרי שבדיון אחד הובע קונצנזוס בעד אפשרות מסוימת אתה לא יכול לפתוח דיון נוסף בלי לתייג את משתתפי הדיון הקודם ובכך לקבוע קונצנזוס חדש. כמו"כ לא ניתן לספור אנונימי מכיוון שהוא חסר זכות הצבעה. לילה טוב! ירמי (דגן דיגן) • שיחה 21:49, 5 באוגוסט 2023 (IDT)

אוקי. מקבל את הטיעון. ובכל אופן, כיוון שמבחינת הרבה אנשים התואר "הגאב"ד" שייך לו - מדוע לא לכתוב זאת בתוארים שלו?

[דרך משל: יש הרבה שטוענים כי הרב עדין אבן ישראל לא השתייך לחסידות חב"ד - זו סיבה להסיר זאת מהתיאור שלו בראשית הערך?!] ואביטה - שיחה 21:52, 5 באוגוסט 2023 (IDT)

אם הגאב"ד הבא מסומן כבר בחיי הגאב"ד הקודם, אין כל מניעה להכריז על כך בשעת ההלוויה ולאחר מכן לאשרר בכינוס רשמי למתן תוקף חוקי. כל זה לא קיים במקרה זה. 1) ממש לא סומן כגאב"ד הבא בחיי קודמו. כבר אז היו מחלוקות וחוגי 'העדה' נחצו באשר לתמיכתם או התנגדותם אליו. 2) כפועל יוצא, אכן לא הוכרז כגאב"ד בהלוויית הגאב"ד שנפטר. 3) העובדות היבשות הן שנכון לרגע זה, לא היה כל כינוס חוקי של הנהלת 'העדה' בה מינויו אושר. לא הוחלט לאשר את הבחירה בעוד שנה. ההנהלה התכנסה ודחתה את האסיפה הבאה לעוד שנה. נמתין בסבלנות לאסיפה רשמית וחוקית שתתכנס. עד אז, אין כל תוקף להכרזות כלשהן. ידך-הגדושה - שיחה 16:59, 4 באוגוסט 2023 (IDT)

מסכים עם @ידך-הגדושה, וכל מילה מיותרת. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה 18:54, 4 באוגוסט 2023 (IDT)

גם אני מסכים. שינוי יכול להתבצע רק אחרי החלטה רשמית או לכל הפחות אחרי התבהרות המצב שתראה ללא חולק את יחסי הכוחות המדויקים. • פּ‏ִירֵאוּס § שִֹיחָה • 22:23, 5 באוגוסט 2023 (IDT)

ראו בעמוד 6 במדריך תשפ"ד על "להבחל"ח מרן הגאב"ד".

https://www.breslevnews.net/wp-content/uploads/2024/04/%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%94%D7%9B%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%94-%D7%94%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%AA-%D7%97%D7%91-%D7%9C%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%95%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%93-%E2%80%A2-%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%9C%D7%91-%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A2%D7%A1.pdf

אם הם לא הפכו לחב"דניקים, ברור במי מדובר.

חג שמח! ‫85.130.195.181‬ 23:53, 23 באפריל 2024 (IDT)

שורה סתמית באמצע מאמר ארוך לא יכולה להיות הוכחה למינוי במקום שאנחנו יודעים שיש מחלוקת. למיטב זכרוני תמיד היו מודעות גדולות במדריך על דרשת שבת הגדול של 'מרן הגאב"ד' ו'מרן הראב"ד', האם הן שם? ואם לא, מדוע? • פּ‏ִירֵאוּס § שִֹיחָה • 23:59, 23 באפריל 2024 (IDT)

יש מודעה אחת במדריך על דרשת שבת הגדול של "רבינו הגאון האדיר פוסק הדור רשכבה"ג מרן רבי משה שטרנבוך שליט"א".

לא גאב"ד ולא ראב"ד. למה? כי יש כאלה שלא רוצים לשנות את התואר שלו ממה שהיה כל השנים ("ראב"ד"), אבל הוא כבר לא נושא בתואר הזה בשום פרסום בגלל אלו שלא רוצים שהוא יישאר בתואר הזה ולא ישודרג...

דה-פקטו הוא הסמכות העליונה של העדה החרדית ללא עוררין וזו בדיוק המשבצת של הגאב"ד מהקמת העדה ועד היום.

השאר סמנטיקה מטופשת. ‫85.130.195.181‬ 01:05, 24 באפריל 2024 (IDT)

אחרי הכל, אין שום סיבה שכאן בוויקיפדיה ניתן לו תפקידים או נצמיד לו תארים שנויים במחלוקת שלא ניתנו לו בשום צורה רשמית. גוף הסיפור מובהר היטב בפסקה הרלוונטית. לא-לנו להעריך מה גודלו ומידת השפעתו המדויקת של כל פלג בעדה החרדית. • פּ‏ִירֵאוּס § שִֹיחָה • 14:21, 24 באפריל 2024 (IDT)

נתנו לו את התואר בצורה רשמית זהה לזו שנתנה לקודמו: הכרזה של זקן רבני העדה, הרב אליקים שלזינגר.

גם אם יש גורמים בעדה שלא מכירים בכך.

גם בתואר "ראב"ד" שמוצמד לו כאן לא מכירים חלק מאנשי העדה (אלו שטוענים שהוא גאב"ד).

גם בפשקוילים המתפרסמים מזמן לזמן הוא לא מופיע לא כ"ראב"ד" ולא כ"גאב"ד".

כולם מכירים בו כסמכות העליונה ועל כך אין מחלוקת. ‫2A06:C701:BF90:4200:F564:DF7F:31:94B7‬ 17:37, 25 באפריל 2024 (IDT)

הפסקה בה מוזכר מרן הגאב"ד שליט"א מופיעה ככתבה וכלשונה כבר מספר שנים במדריך הכשרות (כאן משנת תשפ"א); מן־הסתם טעות סופר. אכן, מאז ההכתרה נמנעים מלהזכיר את הרב שטרנבוך באף אחד משני התארים, אך מה שחשוב לענייננו הוא התפקיד בו נושא הרב; במידה שהרב לא עוסק באף תפקיד מעשי בעדה החרדית וכל השאלה היא לגבי התואר, עלינו לכתוב כי בעקבות המחלוקת שני התארים הושמטו מהמודעות על הרב, שמתואר כפוסק הדור רשכבה"ג מרן. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • יום שני בשבת, כ"א בניסן ה'תשפ"ד; ולמנינם: 22:31, 29 באפריל 2024 (IDT).

כמות התמונות בערך

נכון לעכשיו יש בערך זה 15 תמונות, ללא כל פרופורציה לגודל הערך, מה שהופך אותו למעין אלבום תמונות זוטא של הרב שטרנבוך. לדעתי זה מוגזם, אבל לא מלאני ליבי למחוק לבד מעמלם של משתמשים יקרים. לכן אני נמלך כאן בקהילה. • פּ‏ִירֵאוּס § שִֹיחָה • 07:20, 12 באוקטובר 2023 (IDT)

לדעתי הפסקה "גלריה" מיותרת. ירמי (דגן דיגן) • שיחה 11:41, 12 באוקטובר 2023 (IDT)