לדלג לתוכן

שיחת טיוטה:דימויים של יהודים כבעלי חיים בשיח הפלסטיני

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חשיבות[עריכת קוד מקור]

הערך הזה נוצר בוויקיאנגלית בתגובה לערך דימויים של פלסטינים כבעלי חיים בשיח הישראלי (Animal stereotypes of Palestinians in Israeli discourse). שני הערכים המיותרים הללו מבוססים על ליקוט של מידע בצורה סלקטיבית - סינתיזה של מחקר מקורי. אני גם מאוד בספק שמתרגם הערך קרא את מקורותיו ובדק כי הם נכונים. Kershatzשיחה 17:11, 20 במאי 2024 (IDT)תגובה

יש קריטריונים כלשהם להחליט אם הערך עומד בהם? ואם לא האם כל ערך שקיים בויקי האנגלית מצדיק ערך בויקי העברית? קלאוזביץשיחה 21:05, 20 במאי 2024 (IDT)תגובה
המינוח השיח הפלסטיני הוא לא רציני. הנושא אם יש לו מקום לערך הוא ביטויים של גנאי כלפי יהודים בתרבות המוסלמית. מי-נהרשיחה 03:18, 21 במאי 2024 (IDT)תגובה
מכיוון שהביטויים המובאים בערך נאמרו באופן עקבי על ידי ראשי הנהגת הארגונים המרכזיים ברשות הפלסטינית (פת"ח, חמאס, גא"פ וכו'), אני בעד חשיבות הערך. אם היה מדובר רק על מינוחים עממיים בלבד, לא היתה לו חשיבות, כיוון שאפשר למצוא מינוחים כאלו בקרב 'פשוטי העם' כמעט בכל קבוצת אוכלוסייה. העובדה שיש על זה ערך באנגלית מוסיפה משקל, אך היא לא מקנה חשיבות אוטומטית, כמובן. יאיר דבשיחה • י"ג באייר ה'תשפ"ד • 08:39, 21 במאי 2024 (IDT)תגובה
אני נוטה להסכים עם קרשץ, אי נוחות רבה בקריאת הערך והרגשה של מחקר מקורי Hila Livneשיחה 11:20, 21 במאי 2024 (IDT)תגובה
גם לי יש אי נוחות מקריאת הערך. וזו בדיוק הסיבה שתרגמתי את הערך מאנגלית לעברית. אם בוויקיפדיה העברית לא מבינים את החשיבות והנכונות של ערך מסוג זה, שכל מילה ומילה בו נכונה (כן, @Kershatz, קראתי את רוב המקורות. ממליץ לך גם) אז זה בעיקר עצוב לי ומרחיק אותי עוד קצת מכתיבה פה.
מאז אוקטובר אני כותב בעיקר באנגלית. להתמודד עם אנטישמיות זה משהו אחד, להתמודד עם אטימות וטהרנות ישראלית (ואני לא טוען שמישהו מהכותבים פה חוטא בזה חלילה) זה כבר כנראה גדול עליי.Eladkarmelשיחה 14:13, 21 במאי 2024 (IDT)תגובה
כמובן שכמתרגם הערך אני בעד חשיבות ? Eladkarmelשיחה 14:14, 21 במאי 2024 (IDT)תגובה
לא לגמרי ברורה לי חשיבות הערך. בכל השפות שאני מכירה משתמשים בבעלי חיים כציון גנאי: כלב, חמור, צפרדע, ג'וק וכו, כדי להעליב אנשים וקבוצות, וזה לא ייחודי רק נגד יהודים (אפילו, ר"ל, יהודים מדברים כך על אחרים!). בנוסף, העניין עם החזירים והקופים חוזר לקוראן. עצם העובדה שאין התייחסות לספרות הענפה שעסקה בכך מפחיתה עוד יותר מחשיבותו של הערך בעיני. סיון ל - שיחה 15:30, 21 במאי 2024 (IDT)תגובה
ההבדל הוא שבמקרה הנידון מדובר בתופעה שחוזרת על עצמה בקרב ההנהגה של קבוצת האוכלוסייה בה עוסק הערך. במידה ויימצא כי בקבוצת אוכלוסייה כזו או אחרת ישנה תופעה רחבה של שימוש בבעלי חיים ככינויים לקבוצת אוכלוסייה אחרת על ידי מנהיגי הקבוצה, אתמוך בחשיבות גם שם. יאיר דבשיחה • י"ד באייר ה'תשפ"ד • 22:05, 21 במאי 2024 (IDT)תגובה
ליאיר: יש לנו כבר את הערך חזירת יהודים. TheStrikerשיחה 22:07, 21 במאי 2024 (IDT)תגובה
(תוספת מה-26/5:) בויקיאנגלית יש גם את הערך על כינוי הגנאי "מרנוס" (מספרדית: חזירים), ששימש לתיאור האנוסים בספרד ופורטוגל בתקופה הסמוכה לגירוש, שאני מאוד אשמח אם ייכתב בעברית. TheStrikerשיחה 12:37, 26 במאי 2024 (IDT)תגובה
נגד חשיבות לא על כל דבר צריך לכתוב ערך. לוגי ; שיחה 14:36, 22 במאי 2024 (IDT)תגובה
גם אני בעד הערך שקיים לא רק בויקיפדיה באנגלית, אלא גם בערבית וברוסית. מצטרף לדבריו של יאיר דב. אם מדובר בסמנטיקה עקבית של ראשי הנהגת הארגונים המרכזיים ברשות הפלסטינית, כפי שהערך ממחיש, זה דומה לביטויים אנטישמיים אחרים שיש עליהם ערך דוגמת חזירת יהודים ש-thesriker ציין.ה. או אקלזיה וסינגוגה ודימויים אנטישמיים אחרים (דימוי הגבר היהודי כאישה, אגדת תקיעת הסכין בגב). אני רואה שאין בעברית ערך על קריקטורות אנטישמיות אבל אני חושב שבהחלט ראוי שיהיה. ניצן צבי כהןשיחה 10:32, 23 במאי 2024 (IDT)תגובה
@סיון ל בערך המקורי באנגלית היתה התייחסות למקור הקוראני של החזירים והקופים. היא נמחקה (זמנית אני מקווה) בגלל מלחמות עריכה בערך האנגלי. אבל כאן אפשר להוסיף את ההקדמה שנמחקה. ואעשה זאת מייד. Vegan416שיחה 12:30, 26 במאי 2024 (IDT)תגובה
בעקבות הדיון שיניתי דעתי אני בעד Hila Livneשיחה 16:07, 23 במאי 2024 (IDT)תגובה
ככותב הערך באנגלית אני כמובן בעד חשיבות אם כי אין לי זכות הצבעה כאן כרגע. אבל אני רוצה לדחות את טענת המחקר המקורי. אין כאן שמץ של מחקר מקורי. כל הטענות שבערך מבוססות על מקורות משניים אמינים. Vegan416שיחה 12:04, 26 במאי 2024 (IDT)תגובה
כאתה כותב על ערך, שעוסק בהשמצת יהודים ובדיויים לחיות טמאות ומושפלות, שהוא "ליקוט של מידע בצורה סלקטיבית", האם אתה מתכוון, שהערך שוכח לציין גורמים פלסטינאים רבים, שמשבחים יהודים, ומדמים אותם לחיות אציליות?
בקיצור, אולי יש בעיה במקורות. אבל ברור שאין בעיה במהות הערך. לכן יש חשיבות, אבל אולי צריך לשים על הערך תבנית הדורשת שיפור מקורות המידע שבו. אולי. אני אני בעד חשיבות הערך. תודה. אומרים ישנהשיחה 14:53, 2 ביוני 2024 (IDT)תגובה

בעד חשיבות מהנימוקים דלעיל. עמירם פאלשיחה 12:26, 23 במאי 2024 (IDT)תגובה

בעד חשיבותShaishyyשיחה 01:48, 24 במאי 2024 (IDT)תגובה
בעד חשיבות מטענות קודמייBalbergשיחה 08:22, 24 במאי 2024 (IDT)תגובה
נגד חשיבות. זהו היבט מאד ספציפי של אנטישמיות שלא מצדיק ערך בפני עצמו (אין לנו בכלל ערכים כמו דימויים של יהודים כבעלי חיים בשיח האנטישמי או אפילו מוטיבים אנטישמיים). יש למזג את עיקרי הערך לתוך הערך אנטישמיות או לערכים משיקים. מיכאל.צבאןשיחה • ט"ז באייר ה'תשפ"ד • 10:25, 24 במאי 2024 (IDT)תגובה
למה לא? מה לגבי חזירת יהודים? בר 👻 שיחה 03:21, 25 במאי 2024 (IDT)תגובה
לא הכרתי את הערך. על כל פנים, במקרה שהבאת מדובר בתופעה שלפי הערך עליה התקיימה מאות שנים על פני שטח נרחב, וגם חשיבותו כערך עצמאי לא ברורה לי (הערך מכיל שני משפטים שמתארים את התופעה לצד רשימה לא ארוכה של מופעים). מיכאל.צבאןשיחה • י"ח באייר ה'תשפ"ד • 09:42, 26 במאי 2024 (IDT)תגובה
צריך להוסיף גם את הערכים הללו. אגב בעברית לדעתי יש עוד הרבה מקורות בנושא של הערך הנוכחי. בכתיבת הערך האנגלי העדפתי להשתמש כמעט אך ורק במקורות באנגלית מסיבות מובנות (לא אוהבים שם הסתמכות מרובה על מקורות בשפות שאינן אנגלית). Vegan416שיחה 12:20, 26 במאי 2024 (IDT)תגובה
נגד חשיבות זאת קטסטרופה ויקיפדית, מסגור הערך מראש לשיח הפלסטיני הוא הטיה בדרגה שגוררת חסימה.
יש לנו ערך או שניים כאלה, כמו הסתה לטרור במערכת החינוך ברשות הפלסטינית, מהימים שהטייה התקבלה בסלחנות. גארפילד.
La Nave🎗 12:41, 26 במאי 2024 (IDT)תגובה
את מוזמנת לתרגם את הערך המקביל באנגלית לעברית לצורך האיזון Vegan416שיחה 12:51, 26 במאי 2024 (IDT)תגובה
נגד חשיבות (אם זה לא היה ברור מקודם). סיון ל - שיחה 13:25, 26 במאי 2024 (IDT)תגובה
חיפשתי אחר המקור הראשון שהשתמשו בו פה באנגלית ומצאתי תרגום לעברית באתר כותר היהודים בעולם האסלאם. אין פה שום שמץ של הצדקה למשפט הבא אותו מתיימר הכתוב לתקף "אמירות אנטישמיות הכוללות דה-הומניזציה של יהודים, התקיימו בקרב מוסלמים וערבים מאז ימי הביניים. ישנן דעות שונות לגבי תפוצתה של אנטישמיות זו, אך מוסכם שהיא הייתה בדרך כלל פחות חמורה מאשר בעולם הנוצרי". אני לא ראיתי שום דבר שקרוב לדה-הומניזציה שכתוב בספר זה. אם כבר הספר מדבר בתוקף על האנטישמיות הנוצרית שמועתקת לעולם המוסלמי בסוף המאה ה-19 ותחילת ה-20 ומדבר יותר על הגילויים של האנטישמיות הזו בדמות פוגרומים וסנקציות מקומיות ואזוריות.
אי ההתאמה בין הערת השוליים לתוכן שכתוב פה זו דוגמה אחת, ומספיקה, כדי להבין שמי שתרגם את הערך (וביתר שאת מי שכתב אותו במקור) לא טרחו לבדוק את המקורות שהם כביכול התבססו עליהם.
יכול להיות שאפשר לדון בתת-סוגה של אנטישמיות המשווה לסוג מסוים של חיה; אם כי מעולם לא נתקלתי בקטלוג כזה ואני לא מבין את נחיצותו; אבל אם יש אכן ספרות על כך - המקום לכך יהיה בתוך ערך על אנטישמיות או על אנטישמיות בעולם המוסלמי. בטח ובטח לא כפי שזה מוצג כרגע כ"דימויים של יהודים כבעלי חיים בשיח הפלסטיני". גארפילד - שיחה - עזרו לנו במיזם האסם 14:14, 26 במאי 2024 (IDT)תגובה
@גארפילד
אם אתה יודע לקרוא אנגלית אתה מוזמן לעיין בדף 33 בספר של ברנרד לואיס שהההפניה מפנה אליו, ולראות שם את המשפט הבא:
The language of the abuse if often strong. The conventional epithets are apes for Jews and pigs for Christians
ובהערת השוליים (35) הוא מוסיף שם
Sometimes the term pig is applied for both
https://books.google.co.il/books?id=z6u_EAAAQBAJ&pg=PA33#v=onepage&q&f=false
האם לדעתך זו אינה אמירה הכוללת דה-הומניזציה של יהודים? Vegan416שיחה 15:19, 26 במאי 2024 (IDT)תגובה
גארפילד, אגב, אתה יכול למצוא את הטקסט המלא של הספר באנגלית כאן ולראות שהוא מדבר בדף 33 על התקופה שלפני העת החדשה במזרח התיכון. Vegan416שיחה 18:34, 26 במאי 2024 (IDT)תגובה
נגד חזק ועוד יותר נגד ההתנשאות שמפגין כאן אחד העורכים כלפי מי שחושב אחרת ממנו. אפשר ליצור על על אנטישמיות מובלמית ואפילו אנטישמיות פלשסטינית - זה עוד איזשהו מושג מוגדר שאפשר להפוך אותו לאנציקלופדי. אבל על דבר כל כך ספציפי? מוגזם. Biegel • תייגו אותי במענה לדברישיחה 16:53, 28 במאי 2024 (IDT)תגובה
נגד. התופעה של דימוי אוייב לחיות היא נפוצה וחוצת גבולות - יהודים הוצגו כחיות על ידי נוצרים הרבה יותר מאשר על ידי מוסלמים (זה כתוב במשפט הראשון של ערך זה), ועל ידי מוסלמים הרבה יותר מאשר על ידי פלסטינים (כי פלסטינים קיימים פחות ממאה שנה). גם היהודים השוו (ומשווים) מוסלמים, נוצרים ועובדי אלילים לחיות. גם שחורים, ילידים אמריקאים ואסיאתיים הושוו לחיות על ידי "האדם הלבן" במשך אלפי שנים - להיפך.
העובדה שיש לנו ערך כל כך ארוך ומפורט דווקא על אחד המופעים השוליים והחדשים של תופעה אוניברסלית וארוכת ימים נראית לי קצת מביכה, קצת מוטה ומאד לא מקצועית. יש להעביר לטיוטה, לצמצם מאד, ולשלב בערך ריב יריעה על התופעה הכללית. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - "אין לי צורך בהיפותזה הזאת" - 10:11, 2 ביוני 2024 (IDT)תגובה
בוויקיפדיה הערבית (זו עם דגל "פלסטין" בלוגו) יש ערך כזה. זו לא הוכחה למרכזיות התופעה... אבל זה נראה לי מראה משהו. לא? Eladkarmelשיחה 10:35, 2 ביוני 2024 (IDT)תגובה
@איתמראשפר הדרך לפתור את בעיית "חוסר האיזון" היא ליצור ערכים על כלל הנושאים הללו הללו שהזכרת. לא למחוק ערכים קיימים. אפשר להתחיל למשל מלתרגם את הערך Animal stereotypes of Palestinians in Israeli discourse מויקיפדיה האנגלית. אמנם יש איתו כמה בעיות כמו ארכנות בהערות שוליים, וכמה דוגמאות מפוקפקות, אבל אפשר לתקן אותן תוך כדי תרגום, וברובו הוא נכון (לצערנו).
מעבר לזה יש לנו בויקיפדיה העברית הרבה מאד ערכים על כל מיני אנשים ותופעות עכשוויות שמנקודת מבט "אוניברסלית וארוכת ימים" הם חסרי חשיבות כנראה וספק אם מישהו יתעניין בהם היום במדינות אחרות, או שמישהו יזכור או יתענייין בהם בעוד 100 שנים אפילו במדינת ישראל. אין מנוס מכך שבכל אנציקלופדיה תהיה מידה מסויימת של הדגשת נושאים בעלי עניין לוקאלי ועכשווי. זה טבעי ונורמלי. בכל זאת ויקפידיה העברית מיועדת בראש ובראשונה לאנשים דוברי עברית (שרובם המכריע הם יהודים/או ישראלים) ושחיים במאה ה21.... Vegan416שיחה 11:40, 2 ביוני 2024 (IDT)תגובה
הנושא הרחב הזה לא כלול בתחומים שבהם אני עוסק בויקיפדיה, ולא אתחיל לחקור אותו פתאום רק בגלל שמישהו החליט לכתוב על פינה קטנה מתוכו ערך מוגזם ומוטה, ולהתעלם מכל השאר. זה כאילו שמישהו יכתוב ערך רחב יריעה בשם הצפת רחוב דיזנגוף בחורף 2024 לפני שקיימים הערכים גשם, שיטפון והוריקן קתרינה, וכשנגיד לו שזה מקרה פרטי וקטן מתוך תופעה גלובלית עתיקה הוא ישלח אותנו לכתוב את הערכים החסרים. זה לא עובד ככה. גם תרגום הערך דימוי פלסטינים לבעלי חיים בשיח הישראלי לא יעזור, כי הוא סתם תמונת מראה של הערך הזה: זה רק יחמיר את הבעיה. הערך צריך לעבור לטיוטה, להצטמצם מאד, ולהשתלב בעתיד כפרק בתוך ערך על התופעה הגלובלית העתיקה. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - "אין לי צורך בהיפותזה הזאת" - 13:18, 2 ביוני 2024 (IDT)תגובה
לא אמרתי שדווקא אתה חייב לכתוב את הערך הזה. אבל ודאי מישהו בויקיפדיה יכול להרים את הכפפה הזו. אולי אפילו אני אם אף אחד אחר לא יעשה זאת. ואשר לדוגמא ההיפותטית שלך בהחלט אין למחוק את הערך הצפת רחוב דיזנגוף בחורף 2024, בהנחה שנכתב עליו במקורות אדקמיים ועתונאיים כפי שנכתב על נושא הערך הנוכחי, רק בגלל שאין ערכים לגשם, שיטפון והוריקן קתרינה. הדבר הנכון לעשות גם במקרה ההיפותטי שלך הוא לכתוב את הערכים הללו. Vegan416שיחה 13:31, 2 ביוני 2024 (IDT)תגובה
מסכימה Euridiciשיחה 14:38, 7 ביוני 2024 (IDT)תגובה

דימויים של פלסטינים כבעלי חיים בשיח הישראלי?![עריכת קוד מקור]

כותב הערך ציין בפתיח "ובמקביל לו דימויים של פלסטינים כבעלי חיים בשיח הישראלי".

מדובר בהאשמה חמורה, ונטולת מקור, כלומר- בערך לא צוין שום מקור לטענה, ואני לא מצאתי מקור אחר לזה גם מחוץ לויקיפדיה. (וכוונתי למקורות רציניים, ולא לטוקבקים).

נראה שכותב הערך רצה ליצור דימוי של אובייקטיביות בכך שהפנה את הטענה לשני הצדדים בסכסוך, אבל אם אין לך מקור להאשים את הישראלים אז אין סיבה להאשים את הישראלים בכל מה שהפלסטינים עושים. (שוויון זה להאשים כל אחד במה שהוא עשה, ולא להאשים את שני הצדדים בכל מעשה נעשה ע"י מי מהצדדים).

אני חושב שכדאי לתקן את הניסוח, לניסוח מדויק יותר.

בן93שיחה 13:59, 5 ביוני 2024 (IDT)תגובה

שלום לעורכי הדף,
נדרש ולו מקור איכותי בודד אחד לרפואה שיתייחס לנושא כנושא אחוד. אם אין, איסוף כל העובדות (ואפילו כולן נכונות כל אחת בנפרד) כך לערך אחד הוא אסור מפני שהאיסוף לכשעצמו הוא מחקר מקורי. אם ישנו מקור איכותי שכזה, נא לספק אותו כאן בדף השיחה של הטיוטה.
בברכה, ~ מקף ෴‏ 19:22, 7 ביוני 2024 (IDT)תגובה

הערך כולו הוא מחקר מקורי והוא צריך לעבור מהפך לפני שיהיה ניתן להכניס אותו לויקיפדיה העברית. Bakbik1234שיחה 19:51, 7 ביוני 2024 (IDT)תגובה
דרוש מחקר שמראה שמדובר בתופעה ייחודית לפלסטינאים ביחסם לישראל, ולא בתופעה אנושית כלל עולמית של דימוי אויבים לבעלי חיים. תודה למקף שעומד על המשמר. ‏ La Nave🎗 20:43, 7 ביוני 2024 (IDT)תגובה
על פי אותו הגיון צריך גם למחוק את הערכים טרור יהודי וטרור פלשטיני, מכיוון שטרור הוא לא תופעה ייחודית לסכסוך הישראלי-פלשטיני. Vegan416שיחה 22:01, 8 ביוני 2024 (IDT)תגובה
אני חולק לחלוטין על הצעד השרירותי של @גארפילד ו@מקף. ממתי מפסיקים הצבעה רק בגלל טענות של "זה לא מוצא חן בעיני"? הטענות של גארפילד מוטעות לחלוטין. הערך מלא בהפניות למקורות עצמאיים שדנים בנושא של הערך בצורה רצינית ומהימנה. הנה רשימה חלקית:
הרט רחל, Rachel Hart (2014). "ביקורת פוליטית ואנטישמיות בקריקטורה הערבית: קריקטורות בעיתון פלסטין בשנת 1936, "המרד הערבי הגדול"" [Political criticism and anti-Semitism in Arab cartoons: cartoons in Falastin newspaper in 1936, "The Great Arab Revolt]. Kesher / קשר (in Hebrew) (46). Tel-Aviv University: 148, 150.
Gerteiny, Alfred G. (2007). The Terrorist Conjunction: The United States, the Israeli-Palestinian Conflict, and al-Qa'ida. Bloomsbury Publishing USA. p. 93.
Bruneau, Emile; Kteily, Nour (2017-07-26). "The enemy as animal: Symmetric dehumanization during asymmetric warfare". PLOS ONE. 12 (7): e0181422.
Gordon, Gregory (2018). "Freedom of Expression, Hate Speech, and Incitement to Terrorism and Genocide: Resonances and Tensions". In Bayefsky, A. F.; Blank, L.R. (eds.). Incitement to Terrorism. Brill. p.20
Oliver, Anne Marie; Steinberg, Paul F. (2006). The Road to Martyrs' Square: A Journey into the World of the Suicide Bomber. Oxford University Press. pp. 101–102.
Solomon, Dana L. (2018). Ideological Battlegrounds: Entertainment to Disarm Divisive Propaganda. Lexington Books. p. 108.
Normand, Linn (2016). Demonization in International Politics: A Barrier to Peace in the Israeli-Palestinian Conflict. Springer. pp. 123, 195–207
Nazzal, Nafez & Leila (1996). "The Politicization of Palestinian Children: an Analysis of Nursery Rhymes". Palestine-Israel Journal. 3 (1).
Kotek, Joël (2009). Cartoons and Extremism: Israel and the Jews in Arab and Western Media. Vallentine Mitchell. p. 61 Vegan416שיחה 21:58, 8 ביוני 2024 (IDT)תגובה
ועוד כמה מקורות עצמאיים שדנים בנושא של הערך בצורה רצינית ומהימנה:
Kressel, Neil J. (2012). The Sons of Pigs and Apes: Muslim Antisemitism and the Conspiracy of Silence. Potomac Books.
07.26.2023 ,Anti Defamation League ,Arab Cartoons Dehumanize and Demonize Israel, Its People and Leadership
Itamar Marcus, PA depicts Israelis/Jews as animals, Palestinian Media Watch, Jul 25, 2023

Vegan416שיחה 08:45, 9 ביוני 2024 (IDT)תגובה

@Vegan416 לא הבנת. יש מקור לטרור ויש מקור לטרור פלסטיני כנושאים בפני עצמם. לעומת זאת, טרור פלסטיני בקרב בני 20 ותשעה חודשים עד 21 ויומיים הוא ערך שעשוי להכיל מגוון עובדות נכונות כל אחת בנפרד, אך שאיסופן יחד לערך שכזה "מנסה" ליצור מצירופן יותר מסכומן, דבר האסור ללא מקור איכותי כלשהו שתומך בהחלטה הזו.
גם כאן, עד עתה בכל הקישורים שצירפת, ברפרוף לא מובטח נדמה שניתן למצוא התייחסויות מגובשות ברמה זו או אחרת (אמירה זו אינה מחייבת) רק לאנטישמיות מוסלמית, אנטישמיות ערבית, טרור מונחה אנטישמיות, אנטישמיות בשיח הפלסטיני, זואומורפיזם בתעמולה. לא הצגת מקור לנושא של הטיוטה הזו שהתוכן שלה משלב אוסף עובדות מפה ומשם בלי שום סיבה להניח שהאיסוף אכן מהווה את הנושא שצירופו "יוצר" לכאורה. ~ מקף ෴‏ 12:08, 9 ביוני 2024 (IDT)תגובה
אני באמת לא מבין מה אתם רוצים. על פי מה אתם מחליטים באופן נחרץ כל כך מה נחשב "התייחסות מגובשת", שאתם מרגישים חופשיים לצפצץ על רוב ברור שמסתמן בהצבעה כנגד עמדתכם ופשוט לבטל אותה ex cathedra? הנה כמה ציטטות מהמקורות שהבאתי כאן:
The Palestinian Authority's outlets – and even children's shows and school curricula – have long called Jews snakes, monkeys, and pigs and called for the annihilation of Israel.
During the Intifada, Israelis and Jews were commonly described in the media of nationalists and Islamists alike as animals—octopuses, dragons, monkeys, and so forth.
The Arab cartoonists revive the antisemyth [sic] of the Jew as a vampire in a heightened form.
Similarly, the Hamas Prime Minister likened the State of Israel to "a cancer that is threatening to spread to other parts of the body.[.. ] The examples of dehumanization of Jews, Israel, and Zionists cited above—as well as numerous others—come from the respective leaders of Iran, Gaza, and Egypt. They are part of the dominant, even state-sanctioned rhetoric of those respective countries
An ADL review of cartoons related to these developments that were published in Arab-language media outlets highlight a common theme: Israeli zoomorphism, and the use of menacing and vicious animal forms to depict Israel, its policies, people, and leadership.
ויש עוד הרבה שאין לי כוח וזמן להעתיק כעת. מה הבעיה בהתייחסויות הללו? מה לא "מגובש" בהן? אם הבעיה היא במילים "השיח הפלשטיני" אז אפשר לשנות את שם הערך ל"אנימליזציה של יהודים וישראלים בשיח הערבי-מוסלמי" ולשנות את הערך בהתאם. Vegan416שיחה 12:41, 9 ביוני 2024 (IDT)תגובה
מקף הסביר את זה מצוין למעלה. לפי שמך vegan היחס לבעלי חיים הוא נושא שקרוב לליבך, לדעתי יש חשיבות לערך על השימוש בבעלי חיים לגנאי, ואתה יכול לכתוב אותו ולהשתמש בחלק המקורות שכאן.
הנה שני מקורות בשלוף באדיבות Copilot:. ‏ La Nave🎗 12:58, 9 ביוני 2024 (IDT)תגובה
לא. הוא לא הסביר את זה טוב בכלל. עובדה היא שאני ורוב העורכים שהשתתפו בהצבעה (ביחס של 2 ל1 בערך) חושבים אחרת מכם בנושא הזה. כולל כמה עורכים ותיקים ומנוסים. Vegan416שיחה 13:08, 9 ביוני 2024 (IDT)תגובה
ננסה שוב: האם יש מחקר שעוסק בפני עצמו בדימויים של יהודים כבעלי חיים בשיח בפלסטיני? כשהדגש הוא על (1) דימויים של יהודים כבעלי חיים ו(2) בשיח הפלסטיני. כלומר לא מחקר שעוסק באופן כללי בייצוגים של יהודים אלא ספציפית של יהודים כבעלי חיים, ולא באופן כללי בספרות האנטישמית או המוסלמית אלא ספציפית בשיח הפלסטיני. Kershatzשיחה 14:21, 9 ביוני 2024 (IDT)תגובה