שושנק הראשון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שישק הראשון)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שושנק הראשון
Crystal Palace sphinx.gif
לידה המאה ה־10 לפנה״ס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 924 לפנה״ס עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מצרים העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מדינאי עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת Twenty-second Dynasty of Egypt
צאצאים Iuput
Nimlot
אוסרכון הראשון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
פניו של שושנק הראשון כפי שתוארו בתבליט קיר מצרי.
שושנק הראשון ובנו-תבליט במקדש כרנך
כתובת שישק הראשון שהתגלתה בתל מגידו, הכתובת היום מוצבת במוזיאון רוקפלר

שושנק הראשון היה מלך מצרים - מייסדה של השושלת ה-22 (הלובית) ששלטה במצרים בשנים 924-945 לפנה"ס. שושנק הראשון מזוהה בידי רב החוקרים עם המלך המצרי שישק -מלך מצרים הנזכר במקרא שלוש פעמים.

קיים ויכוח על תקופת שלטונו של שושנק הראשון, האגיפטולוג קנת קיטצ'ן (Kenneth Kitchen) קבע את שלטונו בשנים 924-945 לפנה"ס. אך כיום יותר מקובל בין החוקרים שהוא שלט בשנים 922-943 לפנה"ס. תיארוך זה נובע מהערכה שמסעו הצבאי לארץ ישראל נערך בשנת 925 לפנה"ס, ושהוא חי עוד מספר שנים לאחר המסע.

לפני שהומלך למלך, היה שושנק הראשון מפקד בצבא מצרים, ויועץ למלך הקודם פסוסנס השני. אבותיו היגרו מלוב בתקופת הממלכה החדשה. דודו אוסרקון הזקן מלך במצרים במשך שש שנים לפחות, כחלק ממלכי השושלת ה-21, לכן לא נחשבה עלייתו לשלטון כהפתעה גמורה. הוא נישא למאעתקארה בתו של פסוסנס השני, ולאחר עלייתו לשלטון בחר בבנו אוסורקון הראשון כיורשו, ומינה את בנו השני לתפקיד הכהן הגדול של אמון בתבי, מושל מצרים העליונה ומפקד הצבא. את בנו השלישי מינה כמפקד הצבא בעיר הרקלאופוליס שבמרכז מצרים.

שושנק הראשון שמר על טאניס כעיר בירתו, ולא הכין כל תוכניות לבניית עיר בירה חדשה[1].

מסעו הצבאי של שושנק הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאור על הקיר הדרומי במקדש אמון-רע מכרנך של מסע הכיבושים של ששונק הראשון בארץ ישראל המתוארך ל-925/6 לפנה"ס, ותוצאותיו - שבויי מלחמה מישראל ומיהודה אשר סביב צווארם קשורים חבלים המוחזקים על ידי אמון-רע

שישק מלך בימי המלך שלמה. שני המלכים גילו עניין בפיתוח המסחר עם גְבָל שבפיניקיה, ולכן נעשו במהרה מתחרים על ההשפעה בפיניקיה בכלל ובגבל בפרט. הואיל ולא היה מסוגל לנקוט בפעולה צבאית ישירה בראשית ימי מלכותו, העדיף שישק פעילות מדינית והעניק מקלט למתנגדו של שלמה, ירבעם בן נבט שברח למצרים, תוך סיכום ביניהם שבזמן המתאים יצאו להילחם על יהודה, ירבעם מהצפון כמנהיג בית יוסף ופרעה מדרום. לאחר מות שלמה חזר ירבעם ליהודה, מרד ברחבעם והקים את ממלכת ישראל, ולאחר שהבין שרחבעם אינו חפץ להילחם בו התחמק משישק והפר את הסיכום. כשהבין זאת שישק סבר שהתנאים בשלו לפעולה צבאית. הוא פלש ליהודה וישראל והחריב ערים רבות (925 לפנה"ס לערך).

פרטים על מסע זה נתגלו בכתובת ארוכה ומפורטת על קירותיו של מקדש אמון בכרנך שבמצרים: על הקיר הדרומי של המקדש נמצא תחריט ובו רשימת טופונימים המכילה כ-150 שמות מקומות אותם כבש שושנק בארץ ישראל. ירושלים לא מופיעה ברשימת השמות. אמנם ייתכן שירושלים הייתה רשומה באחד החלקים של הכתובת שלא נשתמרו, אולם אם השמות כתובים בסדר גאוגרפי מסוים היינו מצפים למצוא אותה אחרי איזכור בית חורון וגבעון, ושם הכתובת שלמה.

בנימין מזר ניתח את הכתובת ושיחזר את מסעו של שושנק הראשון, שאותו הוא זיהה עם הדמות המקראית שישק. המסע העיקרי התנהל לכיוון ממלכת ישראל, וחלקו פנה דרומה לנגב. המסע עבר מעזה לגזר, ומשם דרך אילון, בית חורון וגבעון לירדן. המשיך בירדן המרכזי, עמק בית שאן, עמק יזרעאל, מגידו, נחל עירון ולאורך השרון. מזר יחס לשישק חלק מהחורבן באתרים שנחפרו: תל בטש שכבה IV, גזר שכבה VIII, תל אל מזר, תל א-סעידייה, ותל אל חמה שבעמק הירדן, בית שאן, מגידו שכבה VA-IVB, תל אבו הואם שכבה IV, תל מבורך VII, תל מיכל ותל קסילה שכבה VIII. שבר מאסטלה עם הקרטוש של שושנק הראשון שהתגלה במגידו, פירש מזר כשבר מאסטלת ניצחון שהציב שושנק במגידו לאחר שנכבשה, ובה הוא תיאר את כיבושיו. בעיר גבל התגלה בסיס פסל עם שמו של שושנק הראשון.

קבר שושנק הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שושנק שלט במצרים כ-21 שנה, ולאחר מותו ירש אותו בנו אוסרקון הראשון. עד היום לא נמצא קברו של שושנק הראשון. פריט הקבורה היחיד שידוע הוא תיבה קנופית, שנמצאת במוזיאון לאגיפטולוגיה בברלין. ישנם אגיפטולוגים שסבורים שהוא נקבר בעיר טאניס. אחרים משערים שהוא נקבר בעיר ממפיס, בגלל מפעלי הבניה שלו בעיר.

זיהוי שושנק הראשון עם שישק במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

שושנק הראשון מזוהה בידי רב החוקרים עם המלך המצרי שישק -מלך מצרים הנזכר במקרא שלוש פעמים. אם אכן שישק הוא שושנק הראשון, הרי כי אז זהו האירוע הראשון המוזכר במקרא, שלו נמצאה עדות ממקור חיצוני, ומכאן חשיבותו הרבה לחקר תולדות עם ישראל.

פולקלור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסרט שודדי התיבה האבודה, מזוהה שושנק הראשון עם המלך שישק. הוא מתואר כמי שכבש את ירושלים, בזז את בית המקדש הראשון, ולקח איתו למצרים את ארון הברית. במצרים הוא הציב את הארון בעיר הבירה שלו טאניס (צען). לאחר זמן לא רב, העניש אלוהים את טאניס, וקבר אותה בחול. בסוף שנות ה-30 שלח אדולף היטלר משלחת צבאית לחפור את טאניס, ולמצוא את ארון הברית, שישמש אותו כנשק לכיבוש העולם. העלילה אינה תואמת את הכתוב בתנ"ך ואת הכתובת בכרנך. בשני המקורות לא מצוין ששישק לקח מבית המקדש את ארון הברית (אם כי בספר מלכים נכתב "ואת הכל לקח"[2] שממנו אפשר להבין שכל אוצרות המקדש נלקחו, כולל ארון הברית), ולפי הכתובת מכרנך כלל לא ברור אם שישק הגיע בכלל לירושלים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנימין מזר, "מסע שישק לארץ-ישראל", כנען וישראל, ירושלים תשל"ד, עמ' 234–244
  • נדב נאמן, "מסע שישק לארץ ישראל בראי הכתובות המצריות, המקרא והממצא הארכאולוגי", ציון סג, תשנ"ח, עמ' 247–276
  • יוחנן אהרוני, "מסע שישק", "ביצורי רחבעם", ארץ ישראל בתקופת המקרא, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, ירושלים תשמ"ז, עמ' 249–257

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שושנק הראשון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Ancient Egyptians: People of the Pyramids, נכתב על ידי Rosalie F. Baker, Charles F. Baker, הוצאת Oxford University Press, USA, עמ' 175
  2. ^ וַיִּקַּח אֶת-אֹצְרוֹת בֵּית-ה', וְאֶת-אוֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ, וְאֶת-הַכֹּל, לָקָח; וַיִּקַּח אֶת-כָּל-מָגִנֵּי הַזָּהָב, אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה (מלכים א', י"ד, כ"ו)