עמק איילון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עמק איילון
(למפת השפלה רגילה)
HaShfela.svg
 
עמק איילון
עמק איילון
מנזר השתקנים
שרידי הכנסיות באמאוס ניקופוליס
אנדרטה לזכר חטיבת אלכסנדרוני שלחמה בלטרון
אתר ההנצחה "יד לשריון"

עמק איילון הוא עמק השוכן בדרך שבין ירושלים לתל אביב. לכל אורך הדורות שימש ציר תנועה חשוב לירושלים. בשל מיקומו נערכו קרבות רבים על השליטה בו. שם העמק נגזר משמה של העיר איילון שהייתה בנחלת שבט דן לפני נדידת השבט צפונה. העמק מוזכר בספר יהושע בפרק י' פסוק י"ב:

אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לה', בְּיוֹם תֵּת ה' אֶת הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל: שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם, וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקומו של עמק איילון בין הרי ירושלים במזרח, גבעות השפלה מדרום והרי בנימין מצפון. גובהו של העמק נע בין 140 ל-200 מטרים מעל פני הים, שטחו כ–40 קילומטרים רבועים וקרקעותיו פוריות. מימיו של העמק מתנקזים לנחל איילון שמוצאו בהרי יהודה וסופו בנהר הירקון. בעמק שוכן פארק איילון-קנדה וניטע יער קק"ל - יער עזרא.

יישובים הנמצאים באזור העמק הם כפר בן נון, נוף איילון, שעלבים ומשמר איילון השייכים למועצה אזורית גזר; מבוא חורון השייך למועצה אזורית מטה בנימין והעיר מודיעין הנמצאת בצפון העמק.

בעמק עוברים כביש 1, כביש 424 וכביש 3 - המובילים כולם מהשפלה לכיוון הרי יהודה, וחוצה אותו גשר הרכבת של קו הרכבת המהיר לירושלים, המכונה גם גשר 6.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת המקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת הכיבוש הערבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יעד הכיבוש של שוּרַחִבּיל אִבּן חסנה כחלק מתוכנית הכיבוש הערבי ומרכז לכוחות הערבים במסעם לכיבוש הארץ במאה השביעית לספירה.

תקופת הצלבנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הצלבנים העריכו את עמק איילון כנכס אסטרטגי והקימו בו את מבצר לטרון ("לה טורון דה שבלייה" - מגדל האבירים בצרפתית), ששמו שובש ללטרון על ידי התושבים המקומיים.
  • יש המזהים באמאוס ניקופוליס שבעמק איילון את מיקומה של אמאוס, שבה, לפי האמונה נוצרית, התגלה ישוע הנוצרי לשני תלמידיו, לאחר תחייתו מן המתים.
  • באזור לטרון נערכו קרבות רבים בין הצלבנים למוסלמים. בלטרון נבנה מבצר שהוחזק על ידי מסדר הטמפלרים וננטש בשנת 1187. המבצר בלטרון הוקם כדי לתת מענה לבעיית חוסר הביטחון בתנועה בדרכים העולות לירושלים. רובו של המבצר נהרס לחלוטין בידי המוסלמים.

במדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בעמק נערכו קרבות רבים בין כוחות צה"ל וחילות הלגיון הירדני בעיקר על הרכס לטרון בשל שליטתו על הדרך לירושלים. במלחמת העצמאות לא נכבש לטרון והיה ללשון ירדנית מוקף בשלושה עברים בשטח ישראלי. חלקים נכבדים מעמק איילון היו לשטח הפקר בין ישראל וממלכת ירדן. מספר שנים לאחר המלחמה החלו חקלאים ירדנים לעבד חלקות אדמה קטנות בתוך העמק. עם הזמן התרחב היקף השטח המעובד על ידי הירדנים וישראל נכנסה מהצד הדרום מערבי עם כלים חקלאיים כבדים לעבד שטחים בצד שלה. מנזר השתקנים החכיר את אדמותיו לקיבוץ נחשון לעיבוד[1]. לאחר מלחמת ששת-הימים הורחב עיבוד שטחי העמק בידי היישובים הישראליים.

אתרים בעמק איילון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אריה יצחקי, עמק איילון ואתריו, הוצאת מודן, תל אביב 1990.
  • דברים שרואים מכאן - עמק איילון ומורדות הרי יהודה, מבוא חורון, 2008.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שפי גבאי, קונפליקטים בעמק השקט, דבר, 17 ביוני 1964
עמק איילון ומעליו גשר הרכבת
Magnify-clip.png
עמק איילון ומעליו גשר הרכבת
עמק איילון מיער המגינים
Magnify-clip.png
עמק איילון מיער המגינים

קואורדינטות: 31°50′53″N 34°58′30″E / 31.84806°N 34.97500°E / 31.84806; 34.97500