שמואל דותן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שמואל דותן

ד"ר שמואל דותן (ג' כסלו תש"ג, 12 בנובמבר 1942 – י"ג אב תשנ"ח, 5 באוגוסט 1998), היסטוריון, מרצה ואיש חינוך. מרבית מחקריו עוסקים בתולדות היישוב בתקופת המנדט הבריטי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דותן נולד בשכונת נחלת-יצחק שבגבעתיים. ב-1966 סיים את התואר הראשון בלימודי היסטוריה כללית ומקרא באוניברסיטת תל אביב וכן את לימודיו במחלקה להכשרת מורים. ב-1968 זכתה עבודתו לתואר מוסמך במדעי הרוח בהיסטוריה כללית: 'מדיניות החוץ של ארצות הברית כלפי אירופה מפרוץ מלחמת העולם השנייה ועד הצטרפותה של ארצות הברית למלחמה' - לציון 'בהצטיינות יתרה'. ב-1973 הגיש את חיבורו לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה בהיסטוריה של עם ישראל: 'הצעות ותוכניות של התנועה הציונית לזרמיה לפתרון שאלת ארץ-ישראל, 1945-1929'.

בשנים 1970-1965 שימש מורה להיסטוריה בבית הספר התיכון העירוני בחולון, ונתן שיעורי הדגמה לתלמידי המחלקה להכשרת מורים באוניברסיטת תל אביב. בשנים 1980-1971 היה אסיסטנט, מדריך ומרצה בחוג להיסטוריה של עם ישראל וארץ-ישראל באוניברסיטת תל אביב, ונבחר פעמיים כ'מרצה המצטיין' במשאלי סטודנטים. כמו כן שימש חוקר במכון לחקר הציונות וישראל ע"ש חיים ויצמן.

בסוף שנות השישים היה מפקד קורס קציני חינוך בצה"ל. בין המרצים בקורס באותה עת כיהן כמרצה בכיר אריה יצחקי, והשניים קשרו קשרי ידידות שנמשכו שנים רבות. בהמשך, היה אריה יצחקי לתלמידו של שמואל.

בשנים 1998-1971 היה מרצה להיסטוריה במכללה האקדמית בית ברל ומרכז החוג להיסטוריה במכללה במשך 12 שנים. בשנים 1998-1973 שימש מרצה להיסטוריה במגמה להכשרת מורים אקדמאים בסמינר הקיבוצים והיה העורך של שנתון סמינר הקיבוצים. בשנים 1981-1980 שימש מרצה במכללה לביטחון לאומי.

הוא עסק בהכשרת מורים להיסטוריה ובהדרכתם במסגרות מגוונות, וכן שיכלל ופיתח חומרי למידה בהיסטוריה. בשנות הלימודים תשל"ו-תשל"ח שימש יועץ מקצועי לאגף הנוער במשרד החינוך בפרויקט 'לפני שלושים שנה', ובמסגרת זו פיתח חומרי למידה ותוכנית חינוכית להיכרות עם תולדות היישוב היהודי בארץ-ישראל בזמן החדש.

במשך כעשור היה ממחברי שאלון בחינות הבגרות בהיסטוריה. כמו כן חיווה דעתו על כתבי יד של ספרים ומאמרים רבים בתחומי התמחותו.

היה בעל דרגת רס"ן (מיל.). היה נשוי ואב לשלושה.

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

העולם היהודי לנוכח תוכנית החלוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחקרו על התהליך הפנימי שחל בעולם המחשבה היהודי לאחר שנודעה התוכנית הבריטית לחלוקת ארץ-ישראל ולייסוד מדינת יהודים קטנה בה, מגלה דותן כי אמנם הפולמוס שעוררה התוכנית בעולם היהודי נמשך תקופה קצרה – שנה עד שנה ומחצה – אך לקחו בו חלק כמעט כל הגורמים בעם היהודי. במחקר – העוסק בוויכוח על חלוקת הארץ ושלמות הארץ, באנטי-ציונות בעם היהודי ובתנועת הרפורמה בו - יש ניסיון לזהות ולמיין את הטיעונים שהשמיעו המתפלמסים למחנותיהם, וכן לברר עד כמה חשו מחויבות לרעיונותיהם ולאמונותיהם, כיצד דימו את עצמם, ובאיזו מידה שינו את עמדותיהם במהלך הפולמוס.

המאבק על ארץ-ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחקרו על הדרך שהובילה להקמת מדינת ישראל – מאיר דותן באור חדש שאלות יסוד כמו: האם הייתה לציונות 'מטרה סופית'; כיצד השפיעה הסוכנות היהודית על בריטניה ועל ארצות הברית לתמוך בתוכנית החלוקה; מידת הכרתו של האו"ם בזכות היהודים על ארץ-ישראל; נסיבות הולדתו של רעיון המרד בבריטים ומשקלו בהשגת העצמאות היהודית בארץ-ישראל; מידת 'תרומתה' של השואה להקמת מדינת ישראל; והגורמים להתפנות בריטניה מן הארץ ולחלוקתה ב-1948. המחקר סוקר את כל התוכניות לפתרון שאלת ארץ-ישראל, גלגוליהן, תומכיהן והוויכוחים סביבן מאז ראשית המאה: מדינה יהודית משני עברי הירדן או בארץ-ישראל המערבית; חלוקה; קנטוניזציה; מדינה דו-לאומית; מדינה פדרטיבית; מועצה מחוקקת; פדרציה של המזרח-התיכון; מדינה 'כנענית'; 'בילול' הערבים ביהודים; 'נאמנות'; דומיניון; מדינה ערבית; טרנספר של ערבים.

המפלגה הקומוניסטית בארץ-ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחקרו על תולדות המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה (פק"פ) - עד הקמתה של מדינת ישראל - עוסק דותן בין השאר במלחמת האזרחים בספרד, בירוביג'ן, 'משפטי הטיהורים' בברית-המועצות, הסטליניזם, פרשת הירידה לקרים של קבוצת מנחם אלקינד מגדוד העבודה, ההתנגדות לציונות בעם היהודי ומפלגת פועלי ציון שמאל. בין היתר מביא הספר ראיות לכך שיהודים חברי המפלגה הקומוניסטית בארץ-ישראל הם שרצחו את חיים ארלוזורוב, ממנהיגי מפא"י. בספרו מציין דותן כי אברהם שושני (רוזנצווייג) העיד באוזניו כי שמע מפי מנהיג המפלגה על הישיבה שבה הוחלט על רצח ארלוזורוב, ועל כך שהוחלט כי הרוצחים ידברו אנגלית בעת המעקב, כדי שלא לעורר את חשדם של הבריטים. דותן מעיד בספר כי אימת מידע זה שבע פעמים לפני שפרסם אותו. יצוין כי תאוריה זו שנויה במחלוקת בן החוקרים ולא התקבלה, אף בנו של חיים ארלוזורוב, שאול ארלוזורוב, נמנה עם השוללים אותה.

כתבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פולמוס החלוקה בתקופת המנדט, יד יצחק בן-צבי, ירושלים תש"מ (שש הדפסות)
  • המאבק על ארץ-ישראל, ההוצאה לאור משרד הביטחון, תל אביב תשמ"ב (תשע הדפסות, תורגם לאנגלית)
  • אדומים, שבנא הסופר, כפר-סבא תשנ"ה (שתי הדפסות, פרס יד יצחק בן-צבי)
  • מגרש ביתי, כפר-סבא תשנ"ז
  • A land in the Balance, MOB Books, Tel-Aviv 1993

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ראשיתו של קומוניזם לאומי יהודי בא"י, הציונות ב', אוניברסיטת תל אביב 1971 (תשל"א), 236-208
  • הטרגדיה האשורית בעיראק, קשת ס', תשל"ג (1973), 202-191
  • רבי יעקב עמדן ודורו, שנתון ה-Hebrew Union College מס' 47, 1976
  • התוכנית הבריטית לחלוקת ארץ-ישראל 1944-1943, עיונים בציונות, אוניברסיטת חיפה 1979, 110-89
  • מהצעת הקנטונים אל תוכנית החלוקה 1934-1929, קתדרה 15, ניסן תש"ם אפריל 1980, 138-107
  • המאבק על החלוקה (השואה לא הייתה גורם מרכזי להחלטה על הקמת מדינת-ישראל על ידי האו"ם), עת-מול ח' (2), 1982, 5-3
  • כמה רגעים ביומנו של היסטוריון (בעקבות ספרי השלישי: 'אדומים'), נתיב ד' (6), 1991, 59-54
  • פרשנות אחרת לשואה: עיון בעמדתו של השמאל היהודי הרדיקלי, נתיב ד' (27), 1992, 59-54
  • שנאה עצמית יהודית-קומוניסטית והתגובה הציונית, האומה כ"ט (107), 1992, 297-291
  • פרשת רצח ארלוזורוב: הפתרון, הזדון, האדישות, האומה ל"א (113), 1993, 100-97
  • בירוביג'אן כאלטרנטיבה לארץ-ישראל - סגירת מעגל, האומה ל"א (114), 1994, 211-204
  • קומוניזם נגד ציונות בארץ-ישראל: הרהורים על מחקר חדש ובעייתי (מחבר שותף: בנימין פינקוס), עיונים בתקומת ישראל 3, 1993, 511-497
  • איני יכול להימנות עם המבליגים, עיונים בתקומת ישראל 4, 1994
  • המערכת הפוליטית הפנימית ביישוב היהודי 1948-1939, תולדות היישוב היהודי בארץ-ישראל, תקופת המנדט הבריטי, האקדמיה למדעים ומוסד ביאליק, ירושלים תשנ"ה 1995, 550-465
  • רצח ארלוזורוב לעומת רצח רבין (תשובה ליורם חזוני), נתיב 3 (50), 1996, 52-50
  • הציונים טעו, אבל למזלם – הערבים טעו יותר, מקור ראשון, 28.11.1997
  • מחג החנוכה ל'חג החשמונאים' - צמיחתו של 'חג לאומי' ציוני, מחקרי חג 10, 1998 תשנ"ט, 53-29
  • The Jewish Section of the Palestine Communist Party 1937-1939, Zionism, Tel-Aviv University 1975
  • Attempts at Arab-Jewish Agreement in Palestine during the 1930's, Zionism, Tel-Aviv University 1980
  • Religious Polemics Surrounding the 1937 Partition Plan, The Jerusalem Cathedra, 1982

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

על 'פולמוס החלוקה בתקופת המנדט'[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פולמוס החלוקה בתקופת המנדט, יורם ברונובסקי, הארץ, 21.12.79 ("מונוגרפיה מרתקת שיש בה חידוש בכתיבה על ענייני ארץ-ישראל בהיותה מונוגרפיה של רעיונות. במרכז ניצבת השאלה המרכזית של הציונות ...: צורתה – ומכאן גם תוכנה של ארץ-ישראל...")
  • חלוקה על הפרק, פרופ' יעקב שביט, ידיעות אחרונות, 21.12.1979 ("מחקר שיטתי ... של אחד מצומתי ההכרעה האידאולוגיים החשובים ביותר בתולדות הציונות. ... מכניס לראשונה סדר ושיטה במערבולת הפולמוס הסוער. ממיין את הנימוקים של המחייבים והשוללים, מתאר את התהליך הפנימי בעולם המחשבה הציוני והיהודי... מביא לא רק את עמדתם של החוגים הרשמיים, אלא את עמדתה של הציבוריות היהודית והציונית כולה...")
  • עיונים בהצעה לחלוקת הארץ, אריה מנצ'ר, כיוונים, חוברת 8 1980 ("הספר מלמד כיצד נעשה הדיון סביב תוכנית לפתרון שאלת ארץ-ישראל לבירור כלל-יהודי על הבעיה היהודית ודרכי פתרונה... פרק ההלכה הוא חידוש מוחלט בהיסטוריוגרפיה הציונית")

על 'המאבק על ארץ-ישראל'[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • השאלות המנדטוריות, פרופ' יעקב שביט, ידיעות אחרונות, 30.7.1982, עמ' 22 ("ניסיון כולל ראשון לתאר את המאבק המדיני לעיצוב עתידה הפוליטי של א"י. ... ניסיון לשלב היסטוריה מדינית בהיסטוריה רעיונית.")
  • המאבק על ארץ-ישראל, בצלאל עמיקם, על המשמר, 9.4.1982

על 'אדומים'[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • העולם האפל של האדומים, ד"ר אייל כפכפי, דבר, 17.1.92
  • מאחורי הגדר, ירון סחיש, ירושלים, 14.6.1991
  • הקומוניסטים חדרו לתוך מפא"י, אלכס דורון, מעריב, 7.6.1991
  • חיים ארלוזורוב - תיק פתוח, שלמה נקדימון, דיוקן (מקור ראשון), 28.6.2002
  • במאורת חשיש וזימה נולדה המאפיה השמאלנית, צבי שילוח, נתיב 27, 1992, 72-69
  • חיים באר ממליץ על ספר שריגש אותו במיוחד השנה, חיים באר, ידיעות אחרונות, 4.6.91

על 'מגרש ביתי'[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חפירה היסטורית במגרש הביתי, ירון גרוס, קול הכפר, 18.10.1996

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]