שניאור זלמן אברמוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שניאור זלמן אברמוב
Avramov shneor.jpg
תאריך לידה 6 במאי 1908
תאריך עלייה 1920
תאריך פטירה 5 במרץ 1997 (בגיל 88)
כנסות 4-8
סיעה הציונים הכלליים, המפלגה הליברלית,
גח"ל, הליכוד
תפקידים בולטים

שניאור זלמן אברמוב (‏6 במאי 19085 במרץ 1997) היה חבר הכנסת ופעיל ציבור ישראלי.

אברמוב נולד בעיר מינסק שבאימפריה הרוסית (לימים בירת בלארוס). הוא עלה לארץ ישראל בגיל 12, ולמד בגימנסיה הרצליה. למד היסטוריה ומשפטים ב-Case Western Reserve University שבקליבלנד, אוהיו, ארצות הברית, ורכש תואר דוקטור. היה חבר וסגן נשיא באגודת הסטודנטים הציוניים "אבוקה"[1]. הוא שב ארצה בשנת 1935 והתמחה בעריכת דין במשרדו של דב יוסף בירושלים. אחר כך פתח משרד פרטי בתל אביב.

היה פעיל בתנועות ציוניות וליברליות עוד לפני קום המדינה. ב-1950 מונה ליו"ר אגודת ידידות ישראל-אמריקה, תפקיד שבו כיהן כ-14 שנים רצופות. כמו כן, היה חבר בוועד הפועל הציוני בשנים 19561959, יו"ר הוועד המנהל של המועצה הציבורית למען יהודי ברית המועצות וסגן הנשיא העולמי של הקונגרס הציוני העולמי. ב-1971 שימש עורך המשנה של האנציקלופדיה לציונות ולישראל (כתובה באנגלית). כיהן שנים ארוכות כיו"ר יד חיים ויצמן, ופעל למען פרסום כתביו של הנשיא הראשון וכתיבת הביוגרפיה שלו.

לכנסת נבחר חמש פעמים, ובקדנציה האחרונה, בכנסת השמינית, שימש סגן יושב ראש הכנסת.

שניאור זלמן אברמוב, שנהג לחתום על כתביו בשם ש.ז. אברמוב (ולעתים אף הוכר בשם שלמה זלמן אברמוב), פרסם מאמרים רבים בעיתונות היומית ובכתבי עת שונים. הוא נחשב לתאורטיקן המובהק של המפלגה הליברלית הישראלית, אם כי נטה על פי רוב לבטא עמדות מתונות יותר מאלה של מרבית חבריו למסגרות הפוליטיות שבהן היה פעיל, וזאת גם בתחומי החוץ והביטחון וגם בתחומים של חופש הדת והמצפון, שהעסיקו אותו רבות. בכתביו ובפעילותו תרם רבות לתשתית של מוסדות היהדות המתקדמת בישראל. היה יריב מר של ההסתדרות, אך העריך את תרומתה לעיצוב המשק והחברה.

בשנת 1938 נישא בלונדון להילדה (הדסה) לבית סנוומן, מורה ליוונית עתיקה שנפטרה בשנת 1975 בתל אביב. הם היו הורים לשתי בנות ובן. בשנת 1976 נישא לאילה זקס אברמוב ויחד עסקו בפילנתרופיה בתחום האמנות.

כתביו וספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שניאור זלמן אברמוב החל לפרסם בעתונות הארצישראלית עוד כשהיה סטודנט (בקליבלנד), והפך לכתב "הארץ" בארצות הברית. למעשה פרסם באופן שגרתי ורציף ב"הארץ" מאז שנת 1929 ועד שנת 1995. כמו כן תרם רבות ל"הבוקר", היומון של מפלגת הציונים הכלליים, ופרסם בכתבי עת מגוונים, החל ב"הפועל הצעיר" וכלה בזמנים.

ספריו:

  • The Perpetual Dilemma, Jewish Religion in the Jewish State (Fairleigh Dickinson, 1976) (באנגלית)
  • על מפלגה שנעלמה ועל ליברליזם (דביר, 1995).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "הכל פוליטי" מאת עמוס כרמל בערך עליו.