מקדש הורדוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חזית מקדש הורדוס לפי שיטת מיכאל אבי יונה במודל הולילנד
דגם של בית המקדש השני (בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני
בית המקדש כפי שעשה הורדוס (תקריב). מוזיאון ישראל
מחצבה שנתגלתה ב-2007 בצפון ירושלים, שכנראה שימשה את הורדוס לחציבת אבנים למקדש

מקדש הורדוס הוא כינוי לבית המקדש השני אחרי שהמלך הורדוס הרחיב את הר הבית ובנה עליו מחדש את המקדש ברוב פאר הדר, במאה הראשונה לפני הספירה, עליו אמרו חז"ל: "מי שלא ראה בנין הורדוס לא ראה בנין נאה מימיו" (בבא בתרא ד' א', סוכה נ"א ב'). למרות שמדובר במקדש חדש לגמרי, לא מקובל לקרוא לו בית המקדש השלישי משום שעבודת הקורבנות המשיכה ברצף, גם תוך כדי הבנייה.

הסיבה לבנייתו מחדש של המקדש, היא כנראה נטייתו האישית של הורדוס לבנות מבני פאר שינציחו את זכרו. בנוסף, היה זה ניסיון לשפר את הקשר בינו ליהודים ולהוכיח להם שהוא מלך מטעמם.

לקראת הבניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת שמונה-עשרה למלכות הורדוס (19 לפנה"ס) החליט הורדוס "לבנות את בית המקדש לאלוהים... סבור היה שמפעל זה שלו יהיה מהולל מכל מה שעשה - והוא יהיה לו לזכר עולם" (יוספוס פלאביוס, קדמוניות היהודים ט"ו, 380). הורדוס מכנס את העם לתיאטרון (כפי שעשה במספר הזדמנויות כדי לפנות אל העם ולשכנעו בדברים) ומכריז:

"...ומכיוון שאני מולך היום ברצון אלוהים ושלום רב לנו ואוצרות כסף והכנסות גדולות, והדבר החשוב ביותר, כיוון שהרומאים השולטים בכל, אם ייתכן לומר כך, הם ידידי ורוחשים לי חיבה, אנסה לתקן את מה שנפגם מאונס ומשעבוד בזמן הקודם ולשלם לאלוהים ביראה שלמה על כל מה שזכיתי בו בימי מלכותי זו"

– יוספוס פלאביוס, קדמוניות היהודים ט"ו 387

בתחילה נבהלו היהודים ופחדו פן יהרוס הורדוס את המקדש הקיים ופן יטמא את ההיכל. אולם הורדוס הבטיח כי יקים את המקדש החדש ורק לאחר-מכן יהרוס את הישן.

את בית המקדש עצמו בנו עשרת אלפים פועלים, ביניהם אלף כהנים שהוכשרו כבנאים, על מנת שלא יכנס מי שאינו כהן אל המתחם המקודש.

עבודות הבנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הורדוס שינה לחלוטין את הטופוגרפיה של אזור הר הבית לצורך הרחבת בית המקדש. קודם לכן היה הר הבית רבוע וממדיו היו 500 אמה על 500 אמה (250 על 250 מטרים). בדרום הר הבית עמדה מצודה (כנראה החקרא). הורדוס הרחיב את שטח הר הבית משלוש רוחותיו (עיקר ההרחבה הייתה לכיוון דרום, וצפון, והרחבה מועטת הייתה לכיוון מערב). הורדוס שיטח את ההר שהיה צפונית להר הבית וגבוה ממנו, ואפשר בניית רחבה ישרה לכיוון צפון. כמו כן הרס הורדוס את מבנה המצודה הדרומית להר (מצודה נוספת - האנטוניה - נבנתה על ידי הורדוס צפונית לרחבת הר הבית), ובנה על גבי קשתות את הרחבה הנרחבת. בחומה המזרחית של הר הבית ניתן לראות עד ימינו את התפר בין הבנייה החשמונאית לבנייה ההרודיאנית המרחיבה את הר הבית לכיוון דרום. תפר זה נמצא 32 מטרים צפונית לקצה הדרום מזרחי של חומת הר הבית של ימינו.

הורדוס בנה את רחבת המקדש החדשה בסגנון הרומי המקובל באותה עת - מערכת של ארבעה סטווים המקיפה חצר שבמרכזה המקדש מקדשים דומים היו קיימים בערים רומיות נוספות כגון אנטיוכיה, תדמור (פלמירה) ואלכסנדריה.

משך העבודות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודות הבנייה החלו בשנה ה-18 למלכותו של הורדוס (בשנת 19 לפנה"ס). ישנן כמה סברות שונות בעיקר לגבי מועד סיום העבודות. לפי אחת הגישות, נמשכו העבודות 9 שנים - מתוכן 8 שנים נמשכה עבודת בניית הסטווים והרחבה. בניית בניין המקדש עצמו נמשכה כשנה וחמישה חודשים (יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, פרק ט"ו, 420 - 421). על-פי גישה זו, הבנייה הסתיימה בימי חייו של הורדוס (שמת ב-4 לפנה"ס).

מנגד, קיימות מספר עדויות לכך שהבנייה הסתיימה שנים אחרי מותו של הורדוס. על פי הנאמר בברית החדשה נמשכו עבודות הבנייה ארבעים ושש שנים (הבשורה על פי יוחנן פרק ב', 20), וככל הנראה התיאור בברית החדשה הוא הנכון ולא פרק הזמן של 18 השנים המצוין ב"קדמוניות היהודים", וזאת לאור העובדות ההיסטוריות המתוארות על ידי יוסף בן מתיתיהו עצמו, התואמות את גרסת הברית החדשה. ממצא נוסף שמציב את תאריך סיום הבנייה של חומות הר-הבית אחרי השנה ה-17 לספירה הוא מטבעות שהתגלו מתחת לכותל המערבי. ב-2011 קבעה רשות העתיקות כי ארבעה מטבעות שנמצאו מתחת לכותל נטבעו בידי הנציב הרומי ולריוס גרטוס בשנה 17/18 לספירה.‏[1] פירוש הדבר שקשת רובינסון, ואולי חלק ארוך יותר של הכותל המערבי, נבנו לאחר שנה זו – כלומר: לפחות 20 שנה אחרי פטירתו של הורדוס, בימי נינו אגריפס השני.

מבנה מקדש הורדוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרידי קשת רובינסון אשר הובילה אל הסטיו המלכותי

המקדש היה מורכב מהיכל ומכמה חצרות-עזרות שהקיפו אותו. ההיכל עמד בראש הר הבית ואילו העזרות היו נמוכות ומוקפות חומה, לצדיהן היו מוסדות המקדש ובתי מלאכה שעסקו בתחזוק המקדש. החצר החיצונית הייתה קרויה "עזרת נשים" ובה נערכו התאספויות לשם קריאת תורה. באירועים אלו היו נוכחות גם נשים - וזה אחד ההבדלים בין בית המקדש השני והראשון.


Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הסטיו המלכותי

המפואר מבין הסטיום היה הסטיו המלכותי, שהיווה למעשה בזיליקה ושימש כמרכז למסחר ולמשפט (כמו הפורומים ברומא העתיקה). על פי המסופר בתלמוד הבבלי, מסכת שבת ט"ז, ע"א) ישבה הסנהדרין בסטיו המלכותי. על מנת להקל על הגישה אל הסטיו המלכותי בפרט ואל הר הבית בכלל בנה הורדוס מערכת של קשתות ושערים. קשת רובינסון שהיוותה למעשה המחלף הראשון בהיסטוריה, הוביל את הבאים ישירות לתוך הסתיו המלכותי. מתחתיו, נבנו מערכת של מעברים המובילים את המבקרים ישירות לתוך בית המקדש - אלו הם שערי חולדה: השער המשולש והשער הכפול.

בחומה המערבית של הר הבית בנה הורדוס, נוסף על קשת רובינסון, גם את קשת וילסון - קשת נוספת שהובילה מהעיר העליונה אל הר הבית, וכן מהרחוב שלרגלי הר הבית, בו היו מוסדות השלטון של העיר (אולם הבונים החופשיים) הובילו שני פתחים אל הר הבית: שער ברקלי - המצוי במקום בו מצויה עזרת הנשים של הכותל המערבי בימינו ושער וורן, שהיה מצוי צפונית לקשת וילסון, באזור הכותל הקטן.

הכתובת בכניסה - העתק במוזיאון ברומא - המקור באיסטנבול

הרחבת הר הבית על ידי הורדוס ובניית המעברים הרבים המובילים אליה יצרה רחבה חדשה, שלא היוותה אזור מקודש. לצורך ההפרדה בין האזור המקודש לאזור המסחרי החדש נבנה סורג סביב גבולות הר הבית החשמונאים. שרידים מסורג זה התגלו, ומראים כי על הסורג היו כתובות ביוונית ולטינית עליהם כתוב:

הזר אל ייכנס פנימה מהסורג והמחיצה אשר סביב המקדש. כל זר שייתפס דמו בראשו

נוסף על מעברי הכניסה של עולי הרגל למקדש, בנה הורדוס מעברי יציאה לכוהנים אל מקוואות טהרה שהיו בעיר דוד. מעברים אלה שהיו מצויים מתחת למדרגות המובילות אל שערי חולדה נקרא מסיבות.

שרידי קשת רובינסון נראים כיום בקרבת הפינה הדרום מערבית של הר הבית. שרידי קשת וילסון מצויות באזור עזרת הגברים של הכותל המערבי. שער וורן ושער ברקלי סתומים בימינו. ניתן לראות את השערים בחומת הכותל המערבי, והמדרגות שהובילו מהם מהווים כיום את בורות מים מספר 30 ומספר 19 (בהתאמה) בהר הבית.

בראש מבנה השער של הסטיו המלכותי ניצב בית התקיעה בו תקעו בחצוצרות להכריז על כניסת השבת. שרידי בית התקיעה נתגלו בחפירות הכותל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]