תאופיק אבו אל-הודא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תאופיק אבו אל-הודא
توفيق ابو الهدى
Hussein, with Prime Minister Tawfiq Abul Huda - Throne ceremony.jpg
לידה 1894
עכו, האימפריה העות'מאנית
פטירה יולי 1956 (בגיל 62 בערך)
עמאן, ירדן
מדינה ירדןירדן ממלכת ירדן
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה עצמאי
ראש ממשלת ירדן
תקופת כהונה 28 בספטמבר 193815 באוקטובר 1944 (6 שנים)
הקודם אבראהים האשם
הבא סמיר א-ריפאעי
ראש ממשלת ירדן
תקופת כהונה 28 בדצמבר 194712 באפריל 1950 (שנתיים ו 15 שבועות)
הקודם סמיר א-ריפאעי
הבא סעיד אל-מופתי
ראש ממשלת ירדן
תקופת כהונה 25 ביולי 19515 במאי 1953 (שנה ו 40 שבועות)
הקודם סמיר א-ריפאעי
הבא פאוזי אל-מולקי
ראש ממשלת ירדן
תקופת כהונה 4 במאי 195430 במאי 1955 (שנה)
הקודם פאוזי אל-מולקי
הבא סעיד אל-מופתי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תאופיק אבו אל-הודא (ערבית: توفيق ابو الهدى; 1894 - יולי 1956; כונה גם: תאופיק פאשא אבו אל-הודא) היה פוליטיקאי ירדני, ראש ממשלת ירדן בארבע כהונות לאורך השנים 1938-1955, במהלכן הרכיב 12 ממשלות. כהונתו הראשונה הייתה בשנים 1938-1944, כאשר ירדן עדיין הייתה חלק מהמנדט הבריטי של עבר הירדן. שלוש כהונותיו האחרות היו לאחר קבלת עצמאותה של ממלכת ירדן מידי בריטניה, בשנים 1947-1950, 1951-1953 ו-1954-1955. שימש כראש ממשלת ירדן בזמן מלחמת העצמאות והסכמי שביתת הנשק.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאופיק אבו אל-הודא היה פלסטיני שנולד בעכו בשנת 1894, אחד משורה של פלסטינים שהגיעו לעמדות צמרת בפוליטיקה הירדנית בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20[1]. התמנה לראש ממשלה לראשונה בספטמבר 1938. בשנת 1943, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, נשלח למצרים בידי האמיר עבדאללה כדי לצדד ברעיון איחוד סוריה הגדולה תחת בית האשם[2]. ניסיון זה לא צלח לבסוף. באוקטובר 1944 סיים את כהונתו הראשונה.

לאחר עצמאות ירדן מידי בריטניה התמנה בשנית לתפקיד ראש הממשלה בסוף 1947 ופעל להפחתת התלות הירדנית בממלכה הבריטית. בינואר 1948, לפי הוראתו של המלך עבדאללה, נועד בחשאי אבו אל-הודא בבריטניה עם שר החוץ הבריטי ארנסט בווין, והשיג את הסכמתו לסיפוח ירדני של השטחים בארץ ישראל שיועדו לפי תוכנית החלוקה להקמת מדינה ערבית, וזאת בתנאי שהירדנים לא יחדרו לשטחים שניתנו ליהודים[3].

לאחר רצח המלך עבדאללה ביולי 1951 בירושלים התפטר ראש הממשלה סמיר א-ריפאעי ואבו אל-הודא מונה לראש ממשלה במקומו[4]. אבו אל-הודא היה מהגורמים שלחצו על מינוי בנו טלאל חרף מחלתו הנפשית. הוא שימש כראש ממשלה לאורך רוב כהונתו של טלאל. לאחר כשנה בתפקיד הודח טלאל, וירש אותו בנו חוסיין עם הגיעו לגיל 18[5]. חוסיין ניסה להוביל מדיניות ליברלית שלא צלחה, ובעקבות זאת התפטר ראש הממשלה פאוזי אל-מולקי ואותו החליף אבו אל-הודא במאי 1954. כהונתו הרביעית הסתיימה כעבור שנה, במאי 1955.

ביולי 1956 התאבד אבו אל-הודא בביתו שבעמאן[6].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יוסף נבו, ירדן: החיפוש אחר זהות, עמ' 15
  2. ^ Mary C. Wilson, King Abdullah, Britain and the making of Jordan, pg. 142-143
  3. ^ יוסף נבו, ירדן: החיפוש אחר זהות, עמ' 31
  4. ^ אבי שליים, המלך חוסיין: ביוגרפיה פוליטית, עמ' 59
  5. ^ יוסף נבו, ירדן: החיפוש אחר זהות, עמ' 57
  6. ^ http://rulers.org/indexa1.html