תאוריית הקשר על הבונים החופשיים והיהודים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כרזה גרמנית המתארת ברית בין הבונים החופשיים ליהודים
צרפת הקתולית מובלת על ידי הבונים החופשיים ויהודים. צרפת, 1902
הארים משתחררים מכבליהם של הבונים החופשיים ויהודים. צרפת, 1897

תאוריית הקשר על הבונים החופשיים והיהודים היא תאוריית קשר אנטישמית הטוענת למעורבות קואליציה חשאית לכאורה בין היהודים לבונים החופשיים. תאוריות אלו היו פופולריות בימין הריאקציוני, במיוחד בצרפת, רוסיה ומזרח אירופה. טענות דומות עודן מתפרסמות ונפוצות כיום בעולם.

במשך למעלה ממאתיים שנה, נמנעה הצטרפותם של יהודים ללשכות בונים חופשיים רבות ביבשת אירופה. גם היום, בסקנדינביה כולה, בה פועלים שני "נוסחים" נוצריים "טהורים", של הבנייה החופשית, "הנוסח השוודי" ו"הנוסח הנורווגי", נאסרת הצטרפותם של יהודים ומוסלמים.

זקני ציון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הפרוטוקולים של זקני ציון

תאוריית הקשר על הבונים החופשיים והיהודים בעצם ביקשה לאחד יחדיו שתי תאוריות קונספירציה: טענות כנגד אנשי הבונים החופשיים לקנונית השתלטות עולמית וטענות אנטישמיות לקנוניה יהודית. תאוריה זו הושפעה רבות מהפרוטוקולים של זקני ציון, מסמך שזויף על ידי האימפריה הרוסית. הפרוטוקולים טוענים להסתננות יהודית לארגון הבונים החופשיים, שהשתמשו בארגון לקידום מטרותיהם. חסידי המזימה לקחו את טענת הפרוטוקולים לקיצוניות וטענו כי מנהיגי היהודים ומנהיגי הבונים החופשים, זהים.[1]

השפעה רעיונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי דניאל קרן, "ההשראה הרעיונית" לפרוטוקולים של זקני ציון היה ספרו של אוגוסטן דה בארואל, זיכרונות להבהרת ההיסטוריה של היעקוביניזם, בו טען כי המהפכה הצרפתית הייתה קנוניה בהובלת הבונים החופשיים, במטרה להפיל את תורת המוסר של הכנסייה הקתולית. בספר עצמו לא טוען דה בארואל למעורבות יהודית, אולם בשנת 1806 הפיץ דה בארואל מכתב מזויף שכנראה נשלח אליו על ידי אנשי משטרת המדינה שהתנגדו למדיניותו הליברלית של נפוליאון בונפרטה כלפי היהודים. המכתב הפנה את תשומת הלב לחלקם של היהודים לכאורה בקשירת הקשר שקודם לכן יוחס בלעדית לבונים החופשיים. מיתוס זה בקשר לקנוניה יהודית בינלאומית הופיע וחזר מאוחר יותר באירופה של המאה ה-19 במקומות כמו גרמניה ופולין.[2]

בארי דומוויל והקשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארי דומוויל(אנ'), מייסד הארגון הפרו-נאצי, "הקשר" (אנ') הנחיל את המונח "Judmas" לתאוריית הקשר על הבונים החופשיים והיהודים לכאורה, וטען כי לרובם המכריע של הפועלים במסגרת מטרות הבונים החופשיים והיהודים אין מושג על הכוונה או העבודה המתבצעת בסתר החזית המשותפת. כשהמטרה של היהודים הבינלאומיים היא העמדת מדינה אחידה עולמית שתהיה משועבדת לכח הכסף ותעבוד את אדוניה, היהודים. כשהבונים החופשיים הם שותפים בכירים לניהול וקידום המדיניות היהודית. דומוויל טען כי החל לחשוב על תאוריה זו בעקבות הגיותיו של היטלר והתייחס גם לפרוטוקולים של זקני ציון ולכח הסודי שעמד מאחורי מהפכת לאון דה-פונסן(צר').[3]

הבנייה החופשית בגרמניה הנאצית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרו "מיין קמפף" (פרק 11), האשים היטלר את היהודים בקשירת קשר עם הבונים החופשיים למטרת השתלטות מוחלטת על גרמניה וטען כי הם האחראים למצבה העגום של גרמניה בתקופה שאחרי מלחמת העולם הראשונה. לטענתו, הבונים החופשיים חברו עם היהודים כדי שידם תגיע בקלות אל "נשק" נוסף שישמש אותם נגדו: עולם הדפוס, שהיה אז בעיקרו מקצוע של יהודים. כפתרון לבעיה זו קרא היטלר בשנת 1931 להשמדת שני גופים אלה: יהודים ובונים חופשיים. מפקדים בכירים במשטר הנאצי קיבלו "מדריך" בו נכתב: "האיבה הטבעית של האזרח כנגד היהודים, והאיבה שלו כנגד הבונה החופשי כמשרתו של היהודי, חייבת להגיע לשיאה".

למרות שבאותם ימים אכן היו יהודים אשר השתייכו לארגון הבנייה החופשית, מספרם היה מועט. אף על פי כן, בעקבות הדברים שכתב היטלר ב"מיין קאמפף", ראו הנאצים בבונים החופשיים וביהודים גוף אחד והתייחסו אל כל בונה חופשי בדיוק כפי שהתייחסו אל כל יהודי.

רוסיה הפוסט-סובייטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשי
ראו גם – תאוריות הקשר על הכוזרים והיהודים

תאוריית הקשר על הבונים החופשיים והיהודים מצאה קרקע פורייה ברוסיה הפוסט-הסובייטית,[4] בשילוב עם עלילות דם והכחשת שואה. מסקר דעת קהל שבוצע במוסקבה בשנת 1990 עלה כי כ-18% מתושבי מוסקבה מאמינים כי קיימת קנוניה ציונית נגד רוסיה וכ-25% נוספים לא שללו אפשרות זו.

קשר לקבוצת בילדרברג[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשי
ראו גם – קבוצת בילדרברג

תאורטיקנים קונספירטיבים עכשוויים טוענים כי למעורבות קבוצת בילדרברג ליצירת סדר עולמי חדש, כשלעיתים קרובות מושפעים מתאוריית הקשר על הבונים החופשיים והיהודים, תוך האשמה למעורבות משפחת רוטשילד או את הבנקאים הבינלאומיים.[5]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "CHAPTER IV - CONSERVATIVE POLITICAL RHETORIC: THE JUDEO-MASONIC CONSPIRACY THEORY". Vanderbilt University. library.vanderbilt.edu.
  2. ^ "Shofar FTP Archives: documents/protocols/protocols.zion". Nizkor.org.
  3. ^ Domvile Barry, From Admiral to Cabin Boy, p.80-83.
  4. ^ "Anti-Semitic Conspiracy Theories Spread Globally As World Markets Grapple With Financial Crisis". Adl.org.
  5. ^ Peter Knight. Conspiracy Theories in American History: An Encyclopedia. ABC-CLIO, 2003