תוכנית חילופי השטחים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכנית חילופי השטחים, היא תוכנית חילופי שטחים שהוצגה לראשונה על ידי אביגדור ליברמן במאי 2004 בעת שהיה שר התחבורה, כאחד המרכיבים במסגרת תוכניתו הכוללת לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

עיקרה של התוכנית הוא סיפוח גושי התנחלויות לישראל ובמקביל העברת שטחים ישראליים באזור "המשולש" המאוכלסים בערבים לידי המדינה הפלסטינית לכשתוקם. לפי התוכנית, ערביי ישראל אשר מתגוררים כיום באזור זה, יאבדו את אזרחותם הישראלית, אלא אם כן הם יבחרו להגר לישראל בגבולותיה החדשים ולהישבע אמונים למדינת ישראל.

עד כה לא פורסמה תוכנית מפורטת, גם לא תואר התהליך המשפטי, החברתי והאופרטיבי למימושה של ההצעה. כמו כן, קיימת גם אי בהירות בנוגע לאופן מימושו של המהלך - האם יהיה חלק מהסכם או מהלך חד-צדדי, האם יותנה בהסכמת האזרחים או יתממש גם בלעדיה.

בעד ונגד התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תומכי התוכנית טוענים כי היתרון הטמון בפתרון מסוג זה הוא צמצום האיום הדמוגרפי בקרב אוכלוסייה, אשר לטענתם, נאמנותם למדינה מוטלת בספק ומסכנת את צביונה היהודי של מדינת ישראל בעתיד.

מנגד, תוכנית חילופי השטחים עוררה מחלוקת רבה וזכתה להתנגדות מצד ערביי ישראל ומצד חוגי השמאל בישראל. מתנגדי התוכנית טוענים כי תוכנית חילופי השטחים איננה דמוקרטית, גזענית ושתכליתה העיקרית היא דה-לגיטימציה של הימצאות ערביי ישראל במדינת ישראל. סקרים שנערכו הראו שמרבית ערביי ישראל אינם מעוניינים לעבור לגדה המערבית או לעזה, במידה ותקום מדינה פלסטינית בשטחים הללו.‏[1]

על פי מחקר משנת 2006 אותו ערכו שאול אריאלי, דובי שורץ והדס תגרי ממכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, הצעת ליברמן להעביר לצד הפלסטיני את יישובי ואדי ערה והמשולש, יכולה להעביר לכל היותר כ-148,000 איש לצד הפלסטיני. כמות אוכלוסייה אשר שווה בגודלה בערך לעשירית ממספר ערביי ישראל, ולחצי ממספר התושבים של מזרח ירושלים.[2][3]

חוקיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפטנים שונים ציינו כי שלילת האזרחות הישראלית של חלק מערביי ישראל במסגרת חילופי אוכלוסייה וחילופי שטחים עם הרשות הפלסטינית יהיו בלתי חוקיים תחת החוק הישראלי ותחת החוק הבינלאומי. הם ציינו כי ישראל יכולה להחליט כי אזור "המשולש", אשר מאוכלס בעיקר על ידי ערביי ישראל, לא יהיה יותר חלק מישראל אבל לא ניתן יהיה לבטל את אזרחותם הישראלית של האנשים אשר גרים שם.[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Uri Dromi, Israeli Arabs and the vote, NY Times, March 23, 2006
    יצחק בן-חורין, סקר: רוב הערבים בישראל לא רוצים לפלסטין, באתר ynet‏, 9 בדצמבר 2010
  2. ^ גדי טאוב, תוכנית ליברמן - כמה עובדות שכדאי לדעת, 28 באוגוסט 2006
  3. ^ שאול אריאלי, דובי שורץ והדס תגרי, עוון ואיוולת: על ההצעות להעביר יישובים ערביים מישראל לפלסטין, בהוצאת מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, 2006