סיפוח יהודה ושומרון למדינת ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

במלחמת ששת הימים בשנת 1967 כבשה ישראל את שטחי יהודה ושומרון, ומאז היא שולטת בהם. הצעות שונות הועלו בישראל לסיפוח מדיני של שטחי יהודה ושומרון, או חלקים מהם, למדינת ישראל.

חלק מהתוכניות לספח את יהודה ושומרון למדינת ישראל קשורות בפתרון המדינה האחת וחלקן קשורות באידאולוגיה של ארץ ישראל השלמה.

מאז מלחמת ששת הימים סופחה מיהודה ושומרון רק מזרח ירושלים למדינת ישראל. שאר השטחים כפופים למשטר צבאי. במשך השנים, הוחלו חלקים מהחוק הישראלי דרך צווים צבאיים על ההתנחלויות ביהודה ושומרון[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מנדט חבר הלאומים לארץ ישראל שתוקף בחוקת האו"ם, נועדו שטחי ארץ ישראל המערבית מנהר הירדן ועד לים התיכון, להתיישבות יהודית כחלק מבית לאומי לעם היהודי.

הספר הלבן הראשון, שאושרר על ידי חבר הלאומים ב-1922, קבע כי שטח הבית הלאומי היהודי יחול רק על חלק מארץ ישראל. על פי תוכנית החלוקה, שלא יושמה, רוב שטחי יהודה ושומרון היו מיועדים למדינה ערבית. לאחר סיומו של המנדט הבריטי כבשה ירדן שטחים אלו, ומשנת 1948 עד 1967 היו נתונים יהודה ושומרון ומזרח ירושלים תחת שלטון ירדן. נציגי ההנהגה הפלסטינית הביעו את תמיכתם במלך ירדן בקונגרס יריחו ב-1 בדצמבר 1948, ובכנסים נוספים נערכו באותה שנה. בשנת 1950 סיפחה ירדן באופן רשמי את שטחי יהודה ושומרון והעניקה לתושביהם אזרחות ירדנית מלאה, לרבות הזכות לבחור ולהיבחר. תושבי יהודה ושומרון קיבלו כ-30 מושבים בפרלמנט הירדני, ייצוג המתאים באופן יחסי לגודל האוכלוסייה. השליטה הירדנית באזורים אלה הגיעה לסיומה עם כיבוש האזור על ידי ישראל במלחמת ששת הימים.

בשנת 1981 חוקקה הכנסת את חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, המחיל על מזרח ירושלים את הריבונות הישראלית ובכך מצרף אותה למדינה. רוב המדינות והארגונים הבינלאומיים גינו את החוק, ואינם מכירים בצעד זה (עוד קודם לכן רוב המדינות לא הכירו דה יורה בירושלים כבירת ישראל). בשנת 2018 הכירה ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל וגואטמלה הלכה בעקבותיה.

מערכות החוקים ביהודה ושומרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – החקיקה ברשות הפלסטינית

במלחמת ששת הימים כבש צה"ל את שטחי יהודה ושומרון והונהג בהם משטר צבאי, המכונה "תפיסה לוחמתית". לפי הפרשנות הנפוצה לחוק הבינלאומי, שטחי יהודה ושומרון מוגדרים כשטח כבוש מכיוון שהשטח נתפס בידי צבא, והצבא הוא הריבון בשטח. החוק החל על הפלסטינים באזורים אלה הוא החוק הירדני, שחל בהם טרם מעברם לשליטת ישראל, עם תוספות של החוק הצבאי הישראלי[2]. חלק מחוקי מדינת ישראל חל על הישראלים המתגוררים בשטחים אלה.

לאחר הקמת ההתנחלויות הישראליות ביהודה ושומרון חוקקה הכנסת תקנות המעניקות לבתי המשפט הישראלים סמכות שיפוטית על הפרות חוק שביצעו אזרחים ישראלים בשטחי יהודה ושומרון. כתוצאה מצעד זה נוצרה ביהודה ושומרון מערכת חוק כפולה: מערכת אחת של חוקים ובתי משפט לבעלי האזרחות הישראלית, ומערכת אחרת עבור הפלסטינים.

על כפילות זו אמרה איילת שקד: "צריך להבין שהיום קיימים פערים בין החוקים שחלים בתוך הקו הירוק ומעבר לו. ישנם תחומים שלמים שלא מטופלים ביהודה ושומרון ומחכים בעצם לחתימת צו אלוף על מנת שיחיל אותם בשטחי יו"ש. כך למשל דברים שאסורים בתחומי הקו הירוק מותרים מחוצה לו"[3].

חלק מן ההצעות להחיל ריבונות על שטחי יהודה ושומרון למדינת ישראל כוללות החלה חלקית או מלאה של החוק הישראלי על תושבים פלסטיניים.

לסיפוח יש השלכות משפטיות, כלכליות, חברתיות ביטחוניות ומדיניות[4][5].

הצעות לסיפוח יהודה ושומרון למדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים הועלו מספר רעיונות והצעות להחלת חוקי מדינת ישראל על שטחי יהודה ושומרון. להלן כמה מהן.

החלת ריבונות באופן חד צדדי וסיפוח גושי ההתיישבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטחי C בכחול

בשטח C קיימת שליטה ישראלית מלאה, ביטחונית ואזרחית. נפתלי בנט הציע בשנת 2012 להחיל ריבונות פורמלית על שטח זה לישראל ולתת חיזוק חוקי למצב ששורר בפועל, במסגרת "תוכנית ההרגעה"[6]. ב-2014 הוא שיגר מכתב לבנימין נתניהו ובו דרישה לספח לישראל את גושי ההתנחלויות סביב אריאל, מעלה אדומים, אלפי מנשה וגוש עציון[7]. בשנת 2016 אמר: "בנושא ארץ ישראל אנחנו צריכים לעבור מבלימה להכרעה. אנחנו צריכים לסמן את החלום והחלום הוא שיהודה ושומרון יהיו חלק מארץ ישראל הריבונית"[8].

לאחר קמפיין של מועצת יש"ע ושדולת ארץ ישראל שהחל בשנת 2016[9], הגישו יואב קיש ובצלאל סמוטריץ' הצעת חוק לסיפוח מעלה אדומים[10]. בהקשר זה הודיעה הרשות הפלסטינית: "סיפוח מעלה אדומים יביא לסיום תהליך השלום. זה מסוכן ולא מקובל"[11].

הפגנה נגד סיפוח יהודה ושומרון, כיכר רבין, 6 ביוני 2020

סיפוח מלא[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברות הכנסת ציפי חוטובלי ומירי רגב הביעו תמיכה בסיפוח מלא של שטחי יהודה ושומרון למדינת ישראל. חוטובלי אמרה: "הפרדיגמה של הסכמי אוסלו התרסקה. הגיעה העת לזנוח את פתרון שתי המדינות לטובת פתרון מדיני אחר והוא סיפוח אזרוח - החלת הריבונות באיו"ש ומתן אזרחות ישראלית לפלסטינים"[12].

רגב הקימה בכנסת את "השדולה להחלת החוק הישראלי ביהודה ושומרון", ואמרה: "כפי שהחלנו את החוק הישראלי ברמת הגולן ובמזרח ירושלים, שום דבר לא אמור למנוע מאיתנו את החלת החוק הישראלי גם על היישובים היהודיים ביהודה ושומרון"[13].

נפתלי בנט התייחס לעניין במאמרו "תוכנית ההרגעה" מפברואר 2012 ואמר שלדעתו סיפוח מלא של יהודה ושומרון על שני מיליון הערבים שבתוכם אינו ישים[14].

היו שהציעו החלת ריבונות מלאה, ללא זכות הצבעה לפלסטינים. כך למשל מיקי זוהר בראיון[15]. על הצעה זו הגיב שר הביטחון אביגדור ליברמן, ואמר שסיפוח ללא זכות הצבעה לפלסטינים יגרור משבר עם הממשל האמריקאי והקהילה הבינלאומית. עוד אמר: "החלת הריבונות על יהודה ושומרון תביא לקליטת 2.7 מיליון פלסטינים בישראל [...] בהתאם לחוק הישראלי הם חייבים לקבל מינימום מעמד של תושבים. זה אומר מהיום הראשון 20 מיליארד שקל רק מביטוח לאומי לדמי אבטלה ודמי לידה ותשלומים נוספים. אני לא מדבר על תקציבי משרדי פנים שיכון ומשרדים נוספים שגם הם ילכו לשם[16].".

שלטי חוצות שהציבה מועצת יש"ע בירושלים נגד תוכנית טראמפ

חוק הנורמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2014 הוצע "חוק הנורמות" בוועדת השרים לענייני חקיקה, שבו מוצע להחיל באופן ישיר את חוקי הכנסת על התושבים הישראליים ביהודה ושומרון[17].

החוק הוגש פעמיים אך לא קודם, ובשנת 2016 הודיעה שרת המשפטים איילת שקד כי היא פועלת לגבש מתווה חלופי להחלת החקיקה הישראלית ביהודה ושומרון[18]. על פי המתווה, שתוכנן ביחד עם השר יריב לוין בוועדת השרים לענייני חקיקה, תגובש הנחיה לפיה כל הצעת חוק ממשלתית תעבור באופן אוטומטי גם בצו אלוף ותחול על שטחי יהודה ושומרון[19].

תוכנית הריבונות של נתניהו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנסת ה-20 בלם ראש הממשלה בנימין נתניהו מספר יוזמות שעלו מימין להחלת ריבונות ביהודה ושומרון, מעלה אדומים ואזורים נוספים[20]. באפריל 2019, יומיים לפני הבחירות לכנסת העשרים ואחת, הבטיח נתניהו כי יקדם ריבונות ישראלית בשטחי יהודה ושומרון[21]. במהלך הבחירות לכנסת העשרים ושתיים הודיע נתניהו: "כוונתי להחיל את הריבונות הישראלית על בקעת הירדן וצפון ים המלח"[22].

תוכנית השלום של הנשיא טראמפ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות פרסום תוכנית השלום של הנשיא טראמפ בינואר 2020 הודיע נתניהו על כוונתו לספח חלקים מיהודה ושומרון, בפרט בבקעת הירדן ובהתנחלויות. יו"ר מועצת יש"ע דוד אלחייני, שנסע עם נתניהו לוושינגטון, הכריז כי הוא מתנגד לתוכנית, מכיוון שהיא מכירה בהקמת מדינה פלסטינית[23]. פורסם שתהיה ב-2 בפברואר 2020 הצבעה בממשלה על החלת ריבונות על חלק מיהודה ושומרון[24]. ההצבעה בוטלה על רקע התנגדות הממשל האמריקאי[25][26].

עם הקמת הממשלה ה-35 סוכם כי החלת הריבונות תתבצע ב-1 ביולי 2020, בכפוף להסכמות[27]. הממשל האמריקאי מחד ריכך את עמדתו ביחס להתנחלויות ומאידך הקונגרס קיבל הצעה המתנגדת לסיפוח[28][29]. המתמודדים הדמוקרטים לנשיאות ארצות הברית מתחו ביקורת על החד צדדיות שבתוכנית המאה[30]. סיפוח הבקעה מנוגד לעמדת רוב הקהילה הבינלאומית ונתקל בהתנגדות האיחוד האירופי, רוסיה[31], ממלכת ירדן[32] והרשות הפלסטינית[33].

בתחילת יוני 2020, חודש לפני המועד, החלו במועצת יש"ע בקמפיין המבקר את תוכנית טראמפ ומתנגד לחלקים ממנה[34]. באיחוד האירופי הזהירו מסנקציות והשלכות; הפלסטינים איימו בניתוק התיאום הביטחוני. בכירי המפלגה הדמוקרטית הזהירו מפני הסיפוח[35] חודשים לפני בחירות וחילופי שלטון אפשריים בארצות הברית. מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש קרא לישראל לזנוח את תוכניות הסיפוח[36].

בני גנץ, ראש הממשלה החלופי ושר הביטחון, פנה לאלופי צה"ל לשעבר אבי מזרחי, רוני נומה ויעקב אייש, והציע להם לעמוד בראש גוף שייקרא "מנהלת הסיפוח", שמטרתו להכין את צה"ל לקראת מהלך החלת הריבונות בשטחי יהודה ושומרון ולבצע עבודת מטה. שלושתם סירבו[37][38].

דובר הזרוע הצבאית של חמאס אמר ש"ההכרזה הישראלית על סיפוח היא הכרזת מלחמה על העם הפלסטיני"[39].

ב-1 ביולי תאריך היעד שהגדירו בישראל להחלת צעדים לריבונות, פרסם ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון טור בידיעות אחרונות, שבו כתב כי הוא מתנגד לצעדים חד צדדים מצד ישראל, "אני מקווה מעומק ליבי שהסיפוח לא ייצא לפועל, סיפוח יהווה הפרה של החוק הבינלאומי. הוא גם יהיה מתנה לאלה שרוצים לקבע את הסיפורים הישנים על ישראל"[40]. כשבועיים קודם, פרסם שגריר איחוד האמירויות בוושינגטון, יוסף אל-עותייבה, טור בעל עמדה דומה ודיבר על פוטנציאל ענק לקשרים חמים יותר בין המדינות שייפגע בשל הסיפוח[41].

באוגוסט 2020 החליט ראש הממשלה נתניהו להקפיא את תהליכי הסיפוח, בעקבות ההסכם לנרמול היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות[42].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
  2. ^ החקיקה ביהודה והשומרון, באתר הפרקליטות הצבאית.
  3. ^ זאב קם, שקד מבהירה: "חוק הנורמות לא בדרך לוועדת השרים", באתר nrg‏, 2 במאי 2016.
  4. ^ צוות המשרוקית של גלובס, כמה ישפיע סיפוח? תלוי אם את ישראלית או פלסטינית, גלובס, ‏2020-06-05
  5. ^ העולם נערך לקראת האפשרות שממשלת נתניהו-גנץ תקדם את הסיפוח החד-צדדי, www.zman.co.il, ‏2020-05-15
  6. ^ מורן אזולאי, יוזמת בנט: סיפוח 60% מהשטח, 2% מהפלסטינים, באתר ynet, 23 בפברואר 2012.
  7. ^ ברק רבידבנט קורא לנתניהו לספח גושי התנחלויות: "נציע לפלסטינים אזרחות מלאה", באתר הארץ, 9 באפריל 2014.
  8. ^ ברק רבידבנט: צריך לפעול עכשיו ולמסור את הנפש למען סיפוח הגדה, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2016.
  9. ^ מעלה אדומים דורשת ריבונות - צפו - חדשות מדיניות ופוליטיקה, ערוץ 7 חדשות, פוליטיקה, תרבות, יהדות ועוד
  10. ^ מתי טוכפלד, ‏החוק לסיפוח מעלה אדומים - לדיון בוועדת השרים לחקיקה, באתר ישראל היום, 14 במרץ 2017.
  11. ^ הרשות הפלסטינית: סיפוח מעלה אדומים יביא לסיום תהליך השלום, באתר רוטר.נט, ‏20 בינואר 2017.
  12. ^ תומר ניר, ‏חוטובלי: להעניק אזרחות לערביי יו"ש, באתר "סרוגים", 20 ביוני 2013.
  13. ^ יעקב בר-און, סופהשבוע, ‏מירי רגב נגד הביקורות: אני לא קיצונית, ואין לי עור של פיל, באתר מעריב השבוע, 23 ביולי 2013.
  14. ^ תוכנית ההרגעה, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי, ‏פברואר 2012(הקישור אינו פעיל).
  15. ^ ח"כ זוהר: במדינה האחת ערבים יזכו לזכויות מלאות - למעט הצבעה, באתר וואלה! NEWS‏, 6 במרץ 2017.
  16. ^ יהונתן ליסליברמן: קיבלנו מסר ישיר מארה"ב שסיפוח פירושו משבר מיידי עם הממשל החדש, באתר הארץ, 6 במרץ 2017.
  17. ^ מורן אזולאי, השרים אישרו: חוקי הכנסת תקפים גם ביו"ש, באתר ynet, 9 בנובמבר 2014.
  18. ^ יהונתן ליסשקד: אקדם מתווה להחלת החוק הישראלי בהתנחלויות, באתר הארץ, 2 במאי 2016.
  19. ^ ערוץ 7, בקרוב כל החוקים יחולו גם ביהודה ושומרון, באתר ערוץ 7, 5 במאי 2017.
  20. ^ נתניהו בלם את קידום הצעת החוק להחלת ריבונות על ההתנחלויות, Haaretz הארץ
  21. ^ נתניהו הצהיר שיחיל ריבונות - אבל בלם כל הצעה שעלתה בנושא - וואלה! בחירות, וואלה!News
  22. ^ טל שניידר, ‏ראש הממשלה נתניהו: "שעת כושר חד-פעמית להחיל ריבונות ישראלית על יישובינו ביו"ש", באתר גלובס, 10 בספטמבר 2019
  23. ^ מועצת יש"ע נגד תוכנית טראמפ: "לא למדינה פלסטינית", כאן-תאגיד השידור הישראלי
  24. ^ נתניהו: נעלה בראשון הצבעה בממשלה על החלת ריבונות בשטחים, news.walla.co.il
  25. ^ קושנר: "לא חושב שישראל תספח את בקעת הירדן וההתנחלויות ביום ראשון", news.walla.co.il
  26. ^ בליכוד מאשרים: ההצבעה בממשלה על הריבונות תידחה, ynet, ‏2020-01-29
  27. ^ נעה לנדאונתניהו: תאריך היעד לתחילת הסיפוח הוא 1 ביולי ואין לנו כוונה לשנות זאת, באתר הארץ, 25 במאי 2020
  28. ^ נעה לנדאוו אמיר תיבון ואי-פי, ארה"ב מרככת את עמדתה על ההתנחלויות: "אינן מפרות את החוק הבינלאומי", באתר הארץ, 18 בנובמבר 2019
  29. ^ אמיר תיבוןלראשונה בתולדותיו, בית הנבחרים בארה"ב קיבל הצעת החלטה המתנגדת לסיפוח הגדה, באתר הארץ, 6 בדצמבר 2019
  30. ^ רן דגוני, "לא זו הדרך": כל המתמודדים הדמוקרטים המובילים מותחים ביקורת על תוכנית המאה, גלובס, ‏2020-01-30
  31. ^ איתמר אייכנר, דיון במועצת הביטחון: "סיפוח - ההפרה החמורה ביותר של הדין הבינלאומי", באתר ynet, 20 במאי 2020
  32. ^ עמוס הראלבמערכת הביטחון סבורים כי סיפוח עלול להביא לביטול הסכם השלום עם ירדן, באתר הארץ, 17 במאי 2020
  33. ^ יפעת רוזנברג ואמיר בוחבוט‏, דיווח: הרשות הפלסטינית הודיעה לישראל על הפסקת התיאום הביטחוני, באתר וואלה! NEWS‏, 21 במאי 2020
  34. ^ לקראת החלת הריבונות: ראשי מועצת יש"ע פתחו במסע הסברה ושכנוע, www.maariv.co.il
  35. ^ פלוסי: סיפוח התנחלויות יפגע באינטרסים ביטחוניים של ארה"ב, Haaretz הארץ
  36. ^ יוני אבוטבול-ישראלי, מזכ"ל האו"ם: הסיפוח הוא הפרה חמורה של החוק הבינלאומי, באתר חדשות 20, ‏24 ביוני 2020.
  37. ^ האלוף במיל' אבי מזרחי: "תהליך הסיפוח - הזוי", באתר ‏מאקו‏‏, ‏18 ביוני 2020‏
  38. ^ מעריב אונליין, ‏שלושה אלופים לשעבר סירבו להצעת גנץ לעמוד בראש "מנהלת הסיפוח", באתר מעריב אונליין, 17 ביוני 2020
  39. ^ N12 - הזרוע הצבאית של חמאס מאיימת: "סיפוח הוא הכרזת מלחמה", N12, ‏2020-06-25
  40. ^ חדשות סרוגים, ‏בוריס ג'ונסון בטור בידיעות: "לא נכיר בסיפוח, באתר "סרוגים", 1 ביולי 2020
  41. ^ סיפוח או נורמליזציה | בכיר באיחוד האמירויות במאמר מיוחד ל"ידיעות אחרונות", ynet, ‏2020-06-12
  42. ^ אריה יואלי, מנענו סיפוח והבטחנו מדינה פלסטינית, סרוגים