סיפוח יהודה ושומרון למדינת ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

במלחמת ששת הימים בשנת 1967 כבשה ישראל את שטחי יהודה ושומרון, ומאז היא שולטת בהם. הצעות שונות הועלו בישראל לסיפוח מדיני של שטחי יהודה ושומרון, או חלקים מהם, למדינת ישראל.

חלק מהתוכניות להחיל ריבונות על יהודה ושומרון למדינת ישראל קשורות בפתרון המדינה האחת וחלקן קשורות באידאולוגיה של ארץ ישראל השלמה.

היסטוריה

על פי מנדט חבר הלאומים לארץ ישראל שתוקף בחוקת האו"ם, נועדו שטחי ארץ ישראל המערבית מנהר הירדן ועד לים התיכון, להתיישבות יהודית כחלק מבית לאומי לעם היהודי.

הספר הלבן הראשון, שאושרר על ידי חבר הלאומים ב-1922, קבע כי שטח הבית הלאומי היהודי יחול רק על חלק מארץ ישראל. על פי תוכנית החלוקה, שלא יושמה, רוב שטחי יהודה ושומרון היו מיועדים למדינה ערבית. לאחר סיומו של המנדט הבריטי כבשה ירדן שטחים אלו, ומשנת 1948 עד 1967 היו נתונים יהודה ושומרון ומזרח ירושלים תחת שלטון ירדן. נציגי ההנהגה הפלסטינית הביעו את תמיכתם במלך ירדן בקונגרס יריחו ב-1 בדצמבר 1948, ובכנסים נוספים נערכו באותה שנה. בשנת 1950 סיפחה ירדן באופן רשמי את שטחי יהודה ושומרון והעניקה לתושביהם אזרחות ירדנית מלאה, לרבות הזכות לבחור ולהיבחר. תושבי יהודה ושומרון קיבלו כ-30 מושבים בפרלמנט הירדני, ייצוג המתאים באופן יחסי לגודל האוכלוסייה.

סיפוח יהודה ושומרון בידי ירדן זכה להכרה בינלאומית דה יורה על ידי בריטניה,[1] ובאופן לא-פורמלי על ידי ארצות הברית,[2] מדינות הליגה הערבית,[3] פקיסטן[4] ומדינות נוספות,[5] אף כי הייתה כלפיו התנגדות מצד ישראל.

השליטה הירדנית באזורים אלה הגיעה לסיומה עם כיבוש האזור על ידי ישראל במלחמת ששת הימים.

בשנת 1981 חוקקה הכנסת את חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, המחיל על מזרח ירושלים את הריבונות הישראלית ובכך מצרף אותה למדינה. רוב המדינות והארגונים הבינלאומיים גינו את החוק, ואינם מכירים בצעד זה (עוד קודם לכן רוב המדינות לא הכירו דה יורה בירושלים) כבירת ישראל. בשנת 2018 הכירה ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל וגואטמלה הלכה בעקבותיה.

מערכות החוקים ביהודה ושומרון

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – החקיקה ברשות הפלסטינית

במלחמת ששת הימים כבש צה"ל את שטחי יהודה ושומרון והונהג בהם משטר צבאי, המכונה "תפיסה לוחמתית". לפי הפרשנות הנפוצה לחוק הבינלאומי, שטחי יהודה ושומרון מוגדרים כשטח כבוש מכיוון שהשטח נתפס בידי צבא, והצבא הוא הריבון בשטח. החוק החל על הפלסטינים באזורים אלה הוא החוק הירדני, שחל בהם טרם מעברם לשליטת ישראל, עם תוספות של החוק הצבאי הישראלי.[6] חלק מחוקי מדינת ישראל חל על הישראלים המתגוררים בשטחים אלה.

לאחר הקמת ההתנחלויות הישראליות ביהודה ושומרון חוקקה הכנסת תקנות המעניקות לבתי המשפט הישראלים סמכות שיפוטית על הפרות חוק שביצעו אזרחים ישראלים בשטחי יהודה ושומרון. כתוצאה מצעד זה נוצרה ביהודה ושומרון מערכת חוק כפולה: מערכת אחת של חוקים ובתי משפט לבעלי האזרחות הישראלית, ומערכת אחרת עבור הפלסטינים.

על כפילות זו אמרה איילת שקד: "צריך להבין שהיום קיימים פערים בין החוקים שחלים בתוך הקו הירוק ומעבר לו. ישנם תחומים שלמים שלא מטופלים ביהודה ושומרון ומחכים בעצם לחתימת צו אלוף על מנת שיחיל אותם בשטחי יו"ש. כך למשל דברים שאסורים בתחומי הקו הירוק מותרים מחוצה לו."[7]

חלק מן ההצעות להחיל ריבונות על שטחי יהודה ושומרון למדינת ישראל כוללות החלה חלקית או מלאה של החוק הישראלי על תושבים פלסטיניים.

לסיפוח יש השלכות משפטיות, כלכליות, חברתיות ביטחוניות ומדיניות.[8][9]

הצעות לסיפוח יהודה ושומרון למדינת ישראל

במהלך השנים הועלו מספר רעיונות והצעות להחלת חוקי מדינת ישראל על שטחי יהודה ושומרון. להלן כמה מהן.

החלת ריבונות באופן חד צדדי וסיפוח גושי ההתיישבות

שטחי C בכחול

בשטח C קיימת שליטה ישראלית מלאה, ביטחונית ואזרחית. נפתלי בנט הציע בשנת 2012 להחיל ריבונות פורמלית על שטח זה לישראל ולתת חיזוק חוקי למצב ששורר בפועל, במסגרת "תוכנית ההרגעה".[10] ב-2014 הוא שיגר מכתב לבנימין נתניהו ובו דרישה לספח לישראל את גושי ההתנחלויות סביב אריאל, מעלה אדומים, אלפי מנשה וגוש עציון.[11] בשנת 2016 אמר: "בנושא ארץ ישראל אנחנו צריכים לעבור מבלימה להכרעה. אנחנו צריכים לסמן את החלום והחלום הוא שיהודה ושומרון יהיו חלק מארץ ישראל הריבונית."[12]

בשנת 2017 הגישו יואב קיש ובצלאל סמוטריץ' הצעת חוק לסיפוח מעלה אדומים.[13] בהקשר זה הודיעה הרשות הפלסטינית: "סיפוח מעלה אדומים יביא לסיום תהליך השלום. זה מסוכן ולא מקובל."[14]

הפגנה נגד סיפוח יהודה ושומרון, כיכר רבין, 6 ביוני 2020

סיפוח מלא

חברות הכנסת ציפי חוטובלי ומירי רגב הביעו תמיכה בסיפוח מלא של שטחי יהודה ושומרון למדינת ישראל. חוטובלי אמרה: "הפרדיגמה של הסכמי אוסלו התרסקה. הגיעה העת לזנוח את פתרון שתי המדינות לטובת פתרון מדיני אחר והוא סיפוח אזרוח - החלת הריבונות באיו"ש ומתן אזרחות ישראלית לפלסטינים."[15]

רגב הקימה בכנסת את "השדולה להחלת החוק הישראלי ביהודה ושומרון", ואמרה: "כפי שהחלנו את החוק הישראלי ברמת הגולן ובמזרח ירושלים, שום דבר לא אמור למנוע מאיתנו את החלת החוק הישראלי גם על היישובים היהודיים ביהודה ושומרון".[16]

נפתלי בנט התייחס לעניין במאמרו "תוכנית ההרגעה" מפברואר 2012 ואמר שלדעתו סיפוח מלא של יהודה ושומרון על שני מיליון הערבים שבתוכם אינו ישים.[17]

היו שהציעו החלת ריבונות מלאה, ללא זכות הצבעה לפלסטינים. כך למשל מיקי זוהר בראיון.[18] על הצעה זו הגיב שר הביטחון אביגדור ליברמן, ואמר שסיפוח ללא זכות הצבעה לפלסטינים יגרור משבר עם הממשל האמריקאי והקהילה הבינלאומית. עוד אמר: "החלת הריבונות על יהודה ושומרון תביא לקליטת 2.7 מיליון פלסטינים בישראל [...] בהתאם לחוק הישראלי הם חייבים לקבל מינימום מעמד של תושבים. זה אומר מהיום הראשון 20 מיליארד שקל רק מביטוח לאומי לדמי אבטלה ודמי לידה ותשלומים נוספים. אני לא מדבר על תקציבי משרדי פנים שיכון ומשרדים נוספים שגם הם ילכו לשם."[19]

שלטי חוצות שהציבה מועצת יש"ע בירושלים נגד תוכנית טראמפ

חוק הנורמות

בשנת 2014 הוצע "חוק הנורמות" בוועדת השרים לענייני חקיקה, שבו מוצע להחיל באופן ישיר את חוקי הכנסת על התושבים הישראליים ביהודה ושומרון.[20]

החוק הוגש פעמיים אך לא קודם, ובשנת 2016 הודיעה שרת המשפטים איילת שקד כי היא פועלת לגבש מתווה חלופי להחלת החקיקה הישראלית ביהודה ושומרון.[21] על פי המתווה, שתוכנן ביחד עם השר יריב לוין בוועדת השרים לענייני חקיקה, תגובש הנחיה לפיה כל הצעת חוק ממשלתית תעבור באופן אוטומטי גם בצו אלוף ותחול על שטחי יהודה ושומרון.[22]

תוכנית הריבונות של נתניהו

בכנסת ה-20, בלם ראש הממשלה בנימין נתניהו מספר הצעות ויוזמות שעלו מימין להחלת ריבונות ביהודה ושומרון, מעלה אדומים ואזורים נוספים.[23] באפריל 2019, יומיים לפני הבחירות לכנסת העשרים ואחת, הבטיח ראש הממשלה כי יקדם ריבונות ישראלית בשטחי יהודה ושומרון.[24] במהלך הבחירות לכנסת העשרים ושתיים הודיע נתניהו: "כוונתי להחיל את הריבונות הישראלית על בקעת הירדן וצפון ים המלח".[25]

תוכנית השלום של הנשיא טראמפ

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תוכנית השלום של הנשיא טראמפ

בעקבות פרסום תוכנית השלום של הנשיא טראמפ בינואר 2020 הודיע נתניהו על כוונתו לספח חלקים מיהודה ושומרון, בפרט בבקעת הירדן ובהתנחלויות. כמו כן, הוכרז שתהיה ב-2 בפברואר 2020 הצבעה בממשלה על החלת ריבונות על חלק מיהודה ושומרון.[26] ההצבעה בוטלה על רקע התנגדות הממשל האמריקאי.[27][28]

עם הקמת הממשלה ה-35 סוכם כי החלת הריבונות תתבצע ב-1 ביולי 2020 (בכפוף להסכמות).[29] הממשל האמריקאי מחד ריכך את עמדתו ביחס להתנחלויות ומאידך הקונגרס קיבל הצעת המתנגדת לסיפוח.[30][31] המתמודדים הדמוקרטים לנשיאות ארצות הברית מתחו ביקורת על החד צדדיות שבתוכנית המאה.[32] סיפוח הבקעה מנוגד לעמדת הקהילה הבין לאומית ונתקל בהתנגדות האיחוד האירופי, רוסיה,[33] ממלכת ירדן[34] והרשות הפלסטינית.[35]

בתחילת יוני 2020, חודש לפני המועד, ביקרו בכירים במועצת יש"ע את תוכנית טראמפ והתנגדו לחלקים ממנה,[36] באיחוד האירופי הזהירו מסנקציות והשלכות; הפלסטינים איימו בניתוק התיאום הביטחוני. בכירי המפלגה הדמוקרטית הזהירו מפני הסיפוח[37] חודשים לפני בחירות וחילופי שלטון אפשריים בארצות הברית.

ראש הממשלה החלופי ושר הביטחון, בני גנץ, פנה לאלופי צה"ל לשעבר אבי מזרחי, רוני נומה ויעקב אייש, והציע להם לעמוד בראש גוף שייקרא "מנהלת הסיפוח", שמטרתו תהיה להכין את צה"ל לקראת מהלך החלת הריבונות בשטחי יהודה ושומרון ולבצע עבודת מטה. שלושתם סירבו,[38] ומזרחי אמר: "התהליך הזה הזוי... בקבינט ובממשלה לא בדקו את המשמעויות של המהלך אז כדאי שימתינו".[39]

מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש קרא לישראל לזנוח את תוכניות הסיפוח: "אם ייושם, הסיפוח יהיה הפרה חמורה ביותר של החוק הבינלאומי, יגרום נזק חמור לעתיד שתי המדינות ויחתור תחת האפשרות של חידוש המשא ומתן". גם נציגי מדינות אירופה במועצת הביטחון של האו"ם הביעו עמדה דומה.[40]

בארגון הטרור חמאס, איימו כי לא יעברו בשקט על החלת הריבונות מצד ישראל. דובר הזרוע הצבאית של חמאס אמר ש"ההכרזה הישראלית על סיפוח היא הכרזת מלחמה על העם הפלסטיני".[41]

ב-1 ביולי תאריך היעד אותו הגדירו בישראל להחלת צעדים לריבונות, פרסם ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון טור בידיעות אחרונות בו כתב כי הוא מתנגד לצעדים חד צדדים מצד ישראל, "אני מקווה מעומק ליבי שהסיפוח לא ייצא לפועל, סיפוח יהווה הפרה של החוק הבינלאומי. הוא גם יהיה מתנה לאלה שרוצים לקבע את הסיפורים הישנים על ישראל. אני מקווה מעומק ליבי שהסיפוח לא יצא לפועל. אם כן, בריטניה לא תכיר בשינויים בקווי 1967, למעט כאלה שיוסכמו בין שני הצדדים". [42]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ירדן וישראל (החלטת ממשלה), הודעה של קנת' יאנגר בבית הנבחרים הבריטי, מיום 27 באפריל 1950
  2. ^ FRUS: Foreign relations of the United States, 1950. The Near East, South Asia, and Africa: Israel, עמ' 921, באתר יחסי החוץ של ארצות הברית, ‏1950 (באנגלית).
  3. ^ הליגה דורשת מעבה"י לראות באזור הערבי שטח נאמנות בלבד, הבוקר, 18 ביוני 1950
  4. ^ Yehuda Z. Blum, The Missing Reversioner: Reflections on the Status of Judea and Samaria, Israel Law Review, Volume 3, Issue 2, April 1968, p. 290
  5. ^ פירוט אודות ההכרה הבינלאומית בסיפוח הירדני נמצא בערך על יהודה ושומרון ומזרח ירושלים תחת שלטון ירדן
  6. ^ החקיקה ביהודה והשומרון, באתר הפרקליטות הצבאית.
  7. ^ זאב קם, שקד מבהירה: "חוק הנורמות לא בדרך לוועדת השרים", באתר nrg‏, 2 במאי 2016.
  8. ^ העולם נערך לקראת האפשרות שממשלת נתניהו-גנץ תקדם את הסיפוח החד-צדדי, www.zman.co.il, ‏2020-05-15 (בhe-IL)
  9. ^ צוות המשרוקית של גלובס, כמה ישפיע סיפוח? תלוי אם את ישראלית או פלסטינית, גלובס, ‏2020-06-05 (בעברית)
  10. ^ מורן אזולאי, יוזמת בנט: סיפוח 60% מהשטח, 2% מהפלסטינים, באתר ynet, 23 בפברואר 2012.
  11. ^ ברק רבידבנט קורא לנתניהו לספח גושי התנחלויות: "נציע לפלסטינים אזרחות מלאה", באתר הארץ, 9 באפריל 2014.
  12. ^ ברק רבידבנט: צריך לפעול עכשיו ולמסור את הנפש למען סיפוח הגדה, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2016.
  13. ^ מתי טוכפלד, ‏החוק לסיפוח מעלה אדומים - לדיון בוועדת השרים לחקיקה, באתר ישראל היום, 14 במרץ 2017.
  14. ^ הרשות הפלסטינית: סיפוח מעלה אדומים יביא לסיום תהליך השלום, באתר רוטר.נט, ‏20 בינואר 2017.
  15. ^ תומר ניר, ‏חוטובלי: להעניק אזרחות לערביי יו"ש, באתר "סרוגים", 20 ביוני 2013.
  16. ^ יעקב בר-און, סופהשבוע, ‏מירי רגב נגד הביקורות: אני לא קיצונית, ואין לי עור של פיל, באתר מעריב השבוע, 23 ביולי 2013.
  17. ^ תוכנית ההרגעה, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי, ‏פברואר 2012.
  18. ^ ח"כ זוהר: במדינה האחת ערבים יזכו לזכויות מלאות - למעט הצבעה, באתר וואלה! NEWS‏, 6 במרץ 2017.
  19. ^ יהונתן ליסליברמן: קיבלנו מסר ישיר מארה"ב שסיפוח פירושו משבר מיידי עם הממשל החדש, באתר הארץ, 6 במרץ 2017.
  20. ^ מורן אזולאי, השרים אישרו: חוקי הכנסת תקפים גם ביו"ש, באתר ynet, 9 בנובמבר 2014.
  21. ^ יהונתן ליסשקד: אקדם מתווה להחלת החוק הישראלי בהתנחלויות, באתר הארץ, 2 במאי 2016.
  22. ^ ערוץ 7, בקרוב כל החוקים יחולו גם ביהודה ושומרון, באתר ערוץ 7, 5 במאי 2017.
  23. ^ נתניהו בלם את קידום הצעת החוק להחלת ריבונות על ההתנחלויות, Haaretz הארץ (בעברית)
  24. ^ נתניהו הצהיר שיחיל ריבונות - אבל בלם כל הצעה שעלתה בנושא - וואלה! בחירות, וואלה!News (בעברית)
  25. ^ טל שניידר, ‏ראש הממשלה נתניהו: "שעת כושר חד-פעמית להחיל ריבונות ישראלית על יישובינו ביו"ש", באתר גלובס, 10 בספטמבר 2019
  26. ^ נתניהו: נעלה בראשון הצבעה בממשלה על החלת ריבונות בשטחים, news.walla.co.il
  27. ^ בליכוד מאשרים: ההצבעה בממשלה על הריבונות תידחה, ynet, ‏2020-01-29 (בעברית)
  28. ^ קושנר: "לא חושב שישראל תספח את בקעת הירדן וההתנחלויות ביום ראשון", news.walla.co.il
  29. ^ נעה לנדאונתניהו: תאריך היעד לתחילת הסיפוח הוא 1 ביולי ואין לנו כוונה לשנות זאת, באתר הארץ, 25 במאי 2020
  30. ^ נעה לנדאוו אמיר תיבון ואי-פי, ארה"ב מרככת את עמדתה על ההתנחלויות: "אינן מפרות את החוק הבינלאומי", באתר הארץ, 18 בנובמבר 2019
  31. ^ אמיר תיבוןלראשונה בתולדותיו, בית הנבחרים בארה"ב קיבל הצעת החלטה המתנגדת לסיפוח הגדה, באתר הארץ, 6 בדצמבר 2019
  32. ^ רן דגוני, "לא זו הדרך": כל המתמודדים הדמוקרטים המובילים מותחים ביקורת על תוכנית המאה, גלובס, ‏2020-01-30 (בעברית)
  33. ^ איתמר אייכנר, דיון במועצת הביטחון: "סיפוח - ההפרה החמורה ביותר של הדין הבינלאומי", באתר ynet, 20 במאי 2020
  34. ^ עמוס הראלבמערכת הביטחון סבורים כי סיפוח עלול להביא לביטול הסכם השלום עם ירדן, באתר הארץ, 17 במאי 2020
  35. ^ יפעת רוזנברג ואמיר בוחבוט‏, דיווח: הרשות הפלסטינית הודיעה לישראל על הפסקת התיאום הביטחוני, באתר וואלה! NEWS‏, 21 במאי 2020
  36. ^ לקראת החלת הריבונות: ראשי מועצת יש"ע פתחו במסע הסברה ושכנוע, www.maariv.co.il
  37. ^ פלוסי: סיפוח התנחלויות יפגע באינטרסים ביטחוניים של ארה"ב, Haaretz הארץ (בעברית)
  38. ^ מעריב אונליין, ‏שלושה אלופים לשעבר סירבו להצעת גנץ לעמוד בראש "מנהלת הסיפוח", באתר מעריב אונליין, 17 ביוני 2020
  39. ^ האלוף במיל' אבי מזרחי: "תהליך הסיפוח - הזוי", באתר ‏מאקו‏‏, ‏18 ביוני 2020‏
  40. ^ יוני אבוטבול-ישראלי, מזכ"ל האו"ם: הסיפוח הוא הפרה חמורה של החוק הבינלאומי, באתר חדשות 20, ‏24 ביוני 2020.
  41. ^ N12 - הזרוע הצבאית של חמאס מאיימת: "סיפוח הוא הכרזת מלחמה", N12, ‏2020-06-25
  42. ^ חדשות סרוגים, ‏בוריס ג'ונסון בטור בידיעות: "לא נכיר בסיפוח, באתר "סרוגים", 1 ביולי 2020