תפילת מעין שמונה עשרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תפילת מעין שמונה עשרה (הביננו)

שלוש ראשונות
הֲבִינֵנוּ ה' אֱ-לֹהֵינו ּלָדַעַת דְּרָכֶיךָ,
וּמוֹל אֶת לְבָבֵנוּ לְיִרְאָתֶךָ,
וְתִסְלַח לָנוּ לִהְיוֹת גְּאוּלִים,
וְרַחֲקֵנוּ מִמַּכְאוֹב,
וְדַשְּׁנֵנוּ בִּנְאוֹת אַרְצֶךָ,
וּנְפוּצוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע תְּקַבֵּץ,
וְהַתּוֹעִים עַל דַּעְתְּךָ יִשָׁפֵטוּ,
וְעַל הַרְשָׁעִים תָּנִיף יָדֶךָ,
וְיִשְׂמְחוּ צַדִיקִים בְּבִנְיַן עִירֶךָ
וּבְתִקוּן הֵיכָלֶךָ,
וּבִצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ
וּבְעֲרִיכַת נֵר לְבָן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ.
טֶרֶם נִקְרָא אַתָּה תַעֲנֶה.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', שׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה.
שלוש אחרונות

תפילת מעין שמונה עשרה היא ברכה שמקצרת וכוללת את שלוש עשרה ברכות הבקשה שבתפילת שמונה עשרה. להלכה יש להתפלל תפילה זו בשעת הדחק, כתחליף לתפילת שמונה עשרה מלאה.

בספרות ההלכה מוכרת התפילה גם בשם תפילת הביננו (על שם המילה הראשונה בברכה).

מקור התפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשנה, מסכת ברכות, פרק ד', משנה ג' נחלקו התנאים בדבר התפילה שבכל יום: לדעת רבן גמליאל צריך אדם להתפלל בכל יום שמונה עשרה ברכות מלאות; לדעת רבי יהושע מתפלל אדם רק "מעין שמונה עשרה" (כלומר, קיצור של שמונה עשרה ברכות); ולדעת רבי עקיבא הדבר תלוי: אם שגורה תפילתו בפיו - מתפלל שמונה עשרה ברכות מלאות; ואם לאו - מתפלל רק "מעין שמונה עשרה".

בפירוש המושג "מעין שמונה עשרה" נחלקו אמוראים. לדעת רב יש לקצר כל ברכה וברכה מהברכות האמצעיות, ואילו לדעת שמואל יש לומר את נוסח ברכת הביננו, בה מקצרים את 13 הברכות האמצעיות לברכה אחת[1].
להלכה, יש מן הפוסקים הראשונים שפסקו כדעת רבי יהושע שהתפילה הרגילה היא תפילת מעין שמונה עשרה[2], ואולם הרבה פוסקים סבורים כדעת רבי עקיבא שרק במקרה שתפילתו של אדם לא שגורה בפיו, הוא מתפלל מעין שמונה עשרה. וכך פסקו הרמב"ם[3] והשולחן ערוך[4], כי במקרה שאדם טרוד או שאינו יכול לכוון ולהתפלל תפילה ארוכה, הריהו מתפלל תפילת מעין שמונה עשרה.

עם זאת, לדעת המשנה ברורה כיום אין להתפלל תפילת מעין שמונה עשרה, מאחר שהטרדות מרובות, ואם נבוא לקצר בשעת הדחק, לא נתפלל לעולם תפילה מלאה[5].

נוסח התפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, בגמרא נחלקו האמוראים מהי תפילת מעין שמונה עשרה. לדעת רב, הכוונה היא לקיצור של כל ברכה וברכה בפני עצמה; ואילו לדעת שמואל, הכוונה היא לברכה אחת ארוכה שכוללת בתוכה את כל שלש עשרה ברכות הבקשה. להלכה קיבלו הפוסקים את דעת שמואל, ונוסח תפילת מעין שמונה עשרה שכוללת בתוכה את כל ברכות הבקשה הוא כדלקמן (על פי הנוסח המופיע במסכת ברכות):

הביננו ה' אלהינו לדעת דרכיך - קיצור ברכת חונן הדעת
ומול את לבבנו ליראתך - קיצור ברכת תשובה
ותסלח לנו - קיצור ברכת סליחה
להיות גאולים - קיצור ברכת גאולה
ורחקנו ממכאובינו - קיצור ברכת רפואה
ודשננו בנאות ארצך - קיצור ברכת השנים
ונפוצותינו מארבע תקבֵּץ - קיצור ברכת קיבוץ גלויות
והתועים על דעתך ישפֵטו - קיצור ברכת המשפט
ועל הרשעים תניף ידיך - קיצור ברכת המינים
וישמחו צדיקים בבנין עירך ובתקון היכלך - קיצור ברכת על הצדיקים וברכת ירושלים
ובצמיחת קרן לדוד עבדך, ובעריכת נר לבן ישי משיחך - קיצור ברכת מצמיח קרן ישועה
טרם נקרא אתה תענה. ברוך אתה ה' שומע תפלה. - קיצור ברכת שומע תפילה

בתלמוד הירושלמי (פרק ד') מובא נוסח ארץ ישראל של תפילת הביננו:

הביננו רצה תשובתנו סלח לנו גואלנו רפא חליינו ברך שנותינו
(בחורף): בגשמי ברכה, (בקיץ): בטללי ברכה
כי מפוזרים אתה מקבץ ותועין עליך לשפוט ועל הרשעים תשית ידך
וישמחו כל חוסי בך בבנין עירך ובחידוש בית מקדשך ובצמח דוד עבדך
כי טרם נקרא אתה תענה כאמור והיה טרם יקראו ואני אענה
עוד הם מדברים ואני אשמע ברוך אתה ה' שומע תפילה.

ברכת הביננו מקצרת את שלש עשרה ברכות הבקשה בלבד, לפיכך גם המתפלל תפילת מעין שמונה עשרה צריך לומר את שלשת הברכות הראשונות ושלשת הברכות האחרונות (ובאמצע הוא אומר את נוסח הביננו).

זמנים בהם אין להתפלל תפילה זו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי דעת רב ביבי בר אביי במסכת ברכות, וכך פסקו רוב הפוסקים, אין להתפלל תפילת מעין שמונה בימות הגשמים, מאחר שצריכים בקשה מיוחדת על הגשמים בברכת השנים. כמו כן נפסק להלכה כי אין להתפלל תפילת מעין שמונה עשרה במוצאי שבתות מאחר שצריכים להזכיר הבדלה בברכת חונן הדעת[6]. (ויש פוסקים שחולקים בזה)[7].

בגמרא מוסבר שהמניעה מלהתפלל הביננו בימות הגשמים היא חשש שאם יוסיף בקשה מיוחדת לגשמים עלול המתפלל להתבלבל בתפילתו. לפי טעם זה כתב רבנו מנוח שאם המתפלל בטוח שלא יתבלבל, הוא רשאי להתפלל הביננו בימות הגשמים ולהוסיף "ותן טל ומטר"[8]. הוא מוכיח זאת מההיתר לשליח ציבור שהוא כהן לברך ברכת כהנים כשהוא בטוח שלא יתבלבל. לעומתו בעל פרי חדש[9] סובר שדווקא בברכת כהנים שחשיבותה גדולה התירו לעשות דבר שיש בו חשש בלבול אם בטוח שלא יתבלבל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ט, עמוד א'.
  2. ^ ראו אור זרוע הלכות תפילה סימן צ.
  3. ^ פירוש המשנה לרמב"ם למשנה, מסכת ברכות, פרק ד', משנה ג', ובמשנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק ב', הלכה ב'. יש להעיר שבפירוש המשנה מהדורה קמא (המצורפת למשל לש"ס וילנא) הרמב"ם מפרש את המשנה כדעת רב, ואילו בפירוש המשנה מהדורה בתרא (כגון בתרגומו של הרב יוסף קאפח) ובהלכות שבמשנה תורה, הרמב"ם מבאר כדעת שמואל.
  4. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ק"י, סעיף א'.
  5. ^ ביאור הלכה סימן קי דיבור המתחיל או שלא יוכל.
  6. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק ב', הלכה ד', שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ק"י, סעיף א'.
  7. ^ ראו באור זרוע הלכות תפילה סימן צ, ובריא"ז המובא גם בשלטי גיבורים בברכות דף כ עמוד ב בדפי הרי"ף אות א.
  8. ^ מובא גם בכסף משנה למשנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק ב', הלכה ד'.
  9. ^ אורח חיים סימן קי.