מצמיח קרן ישועה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מצמיח קרן ישועה היא הברכה החמש עשרה בתפילת שמונה עשרה, אחת משלוש עשרה ברכות הבקשה בתפילה זו, והאחרונה בקבוצת ברכות הבקשה הנוגעות לנושאים לאומיים ולהשבת קיומה של האומה העברית כאומה עצמאית (יחד עם ברכת המשפט, ברכת קיבוץ גלויות, וברכת ירושלים). עניינה של הברכה הוא בקשה מהאל כי יביא את הגאולה על ידי המשיח, שעל פי המסורת יהיה מבית דוד. בנוסח ארץ ישראל ברכה זו אינה קיימת כברכה בפני עצמה אלא כלולה בתוך ברכת בונה ירושלים.

נוסח הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסח הספרדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אֶת צֶמַח דָּוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה תַצְמִיחַ וְקַרְנו תָּרוּם בִּישׁוּעָתֶךָ,
כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ וְצִפִּינוּ כָּל הַיּום,
בָּרוּךְ אַתָּה ה', מַצְמִיחַ קֶרֶן יְשׁוּעָה

נוסח אשכנז ונוסח ספרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

אֶת צֶמַח דָּוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה תַצְמִיחַ וְקַרְנו תָּרוּם בִּישׁוּעָתֶךָ,
כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ כָּל הַיּום (נוסח ספרד: וּמְצַפִּים לִישׁוּעָה),
בָּרוּךְ אַתָּה ה', מַצְמִיחַ קֶרֶן יְשׁוּעָה

נוסח ארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחם ה' אלוהינו ברחמיך הרבים על ישראל עמך
ועל ירושלים עירך ועל ציון משכן כבודך ועל היכלך
ועל מעונך ועל מלכות בית דוד משיח צדקך
ברוך אתה ה' אלהי דוד בונה ירושלים.

מקור הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככל הנראה ברכת מצמיח קרן ישועה נתקנה מאוחר יותר ביחס לשאר הברכות שבתפילת העמידה ולא התקבלה בכל נוסחי התפילה. לפי המדרש, תפילת שמונה עשרה במקורה כללה רק שבע עשרה ברכות:

כל תשא עון וקח טוב (הושע יד ג)... ועכשיו אין בידנו אלא תפילה. טוב בגימטריא שבע עשרה, תפילה תשע עשרה. הוצא משם ברכת המינין שתקנוה ביבנה, ואת צמח דוד שתקנו אחריו על שום בחנני ה' ונסני.

מדרש תנחומא פרשת קורח סימן יב

הוספה זאת לא התפשטה בכל מקום וניתן לראות שבנוסח ארץ ישראל הברכה כלל אינה מופיעה. במקום זאת מופיעה הבקשה של צמיחת קרן דוד בתוך ברכת בונה ירושלים והיא כלולה בה הן בעיקר הברכה והן בחתימתה, זאת כדברי התלמוד הירושלמי: "וכולל... של דוד בבונה ירושלים".[1] בגרסה זו חותמת הברכה במלים: "בא"י אלוהי דוד בונה ירושלים". אף בנוסח הביננו של התלמוד ירושלמי הושמט כל אזכור לברכת מצמיח קרן ישועה.[2] לפי נוסח זה מתיישבים בפשטות דברי המשנה (הארץ-ישראלית) הקובעת: "בכל יום מתפלל אדם שמונה עשרה".[3] לפי התלמוד הבבלי לעומת זאת המשנה אינה כוללת את ברכת המינים שנתקנה מאוחר יותר.[4]

חתימת הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיום הברכה מוזכר בתלמוד הבבלי (פרק ערבי פסחים) שם נכתב:

אמר רבה בר שילא:
דצלותא (של התפילה, כלומר: הברכה המסיימת את התפילה צריכה להיות) מצמיח קרן ישועה
דאפטרתא (של ההפטרה, כלומר: הברכה שיש לומר בסיום קריאת ההפטרה) - מגן דוד.

מקור "וְקַרְנו תָּרוּם בִּישׁוּעָתֶךָ" היא בתפילת חנה במשכן, התפילה לפני עלי הכהן, אשר עליה, לפי המסורת, מושתתת התפילה. תפילה זו מסתיימת במילים:

ה!' יחַתּוּ מְרִיביו עָלָו, בַּשָּׁמַיִם יַרְעֵם ה'. יָדִין אַפְסֵי אָרֶץ.
וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ, וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ

מקור הביטוי "צמח דוד עבדך" בנבואת ירמיהו על בית דוד האומרת: (והדיו נשמעים בברכת "מלך אוהב צדקה ומשפט")

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה':
וַהֲקִמֹתִי לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק, וּמָלַךְ מֶלֶךְ - וְהִשְׂכִּיל, וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ.
בְּיָמָיו תִּוָּשַׁע יְהוּדָה, וְיִשְׂרָאֵל יִשְׁכֹּן לָבֶטַח.
וְזֶה-שְּׁמוֹ אֲשֶׁר-יִקְרְאוֹ: "ה' צִדְקֵנוּ".

ובספר שמואל, לאחר נבואת נתן הנביא לדוד על כך שהמקדש לא יבנה בימיו כי "ידיו דמים מלאו", דוד מתפלל.
לקראת סוף תפילתו דוד מבקש שהמלוכה תשאר אצל שושלתו לנצח. הדיה נשמעים גם בברכה הקודמת "בונה ירושלים":

וְעַתָּה, ה' אֱלֹהִים, הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ עַל עַבְדְּךָ וְעַל בֵּיתוֹ? הָקֵם עַד עוֹלם. וַעֲשֵׂה - כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָ.
וְיִגְדַּל שִׁמְךָ עַד עוֹלָם לֵאמֹר:
ה' צְבָאוֹת - אֱלֹהִים עַל יִשְׂרָאֵל
וּבֵית עַבְדְּךָ דָוִד, יִהְיֶה נָכוֹן לְפָנֶיךָ

השפעות נוצריות על נוסח הברכה?[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאמרו השנוי במחלוקת מצמיח קרן ישועה, טוען יהודה ליבס כי יסודה של הברכה בהשפעת כת הנוצרים-היהודיים בראשית תקופת הנצרות. ליבס טוען כי לפי תוכנה, הייתה צריכה הברכה להיחתם במילים "מצמיח קרן דוד" והבחירה במילה ישועה אינה מקרית ומרמזת על שמו של ישו המשיח הנוצרי, הקרוי בקרב מאמינים נוצרים בעברית בשם "ישוע".[5]

במאמר תגובה פרופ' מאיר בר-אילן מאוניברסיטת בר-אילן, דחה טענה זו מכל וכל. תחילה השיג על חלקו של המאמר הדן בתחיית המתים, ודוחה את טענת ליבס שברכה זו היא מאוחרת, ושבר-אילן הסכים לכך. בהמשך דן בברכת מצמיח קרן ישועה: ראשית, טען, אין כל עוררין על נוסח ברכה זו ומשמעותה, ואיש מעולם לא טען כך למרות חקר מעמיק וממצה בידי היהודים לגבי התפילה, מכל גוני קשת הדעות. בנוסף הוא מצביע על הסתירה החמורה בין "שתי התוספות - שנכנסו על ידי הנצרות" כדברי ליבס. הראשונה, ברכת המינים, שנועדה להוציא את היהודים-הנוצרים מבית הכנסת, כמוסכם על כולם. ואילו השנייה, הברכה המדוברת - כיצד הוכנסה ללא התנגדות? לסיום הוא מתפלמס עם שיטת המחקר של ליבס, הלקויה וארכאית לדעתו מכמה סיבות.[6]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד ירושלמי מסכת ברכות פרק ד הלכה ג
  2. ^ תלמוד ירושלמי מסכת תענית דף י עמוד א
  3. ^ מסכת ברכות פרק ד משנה ג
  4. ^ תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כח עמוד ב.
  5. ^ "מצמיח קרן ישועה" יהודה ליבס, באתר האוניברסיטה העברית
  6. ^ גורלו של ישוע שר הפנים במחקר (?) המדעי מאיר בר-אילן. בסוף המאמר הוא גם סונט בליבס על הסגנון הארכאי של המחקר, ועל נטייתו להתנצל בפני הנוצרים, כמו בגולה. במשחק מילים עם תחילתו של המאמר של ליבס, הפותח בדברי זאן זאק רוסו: "לעולם לא אאמין שאני יודע את דעתם של היהודים על אודות ישו, עד שיקימו להם מדינה חופשית ועצמאית, ובתי ספר ואוניברסיטאות משלהם, ששם יוכלו לדבר מתוך חרות." בר-אילן כותב: "על כך יש להוסיף כי למקרא דבריו של ליבס, העושה את ההשערה קרדום לחפור בטקסט, כדרך מקצת מראשוני חכמת ישראל במאה שעברה, מתעורר הרושם כאילו נכתב המאמר זמן רב קודם שהיה ליהודים מדינה חופשית..."


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.