ברכת קיבוץ גלויות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ברכת קיבוץ גלויות היא הברכה העשירית בתפילת שמונה עשרה, אחת משלוש עשרה ברכות הבקשה בתפילה זו, והראשונה מבין המבקשות הנוגעות לנושאים לאומיים ולהשבת קיומה של האומה העברית כאומה עצמאית (יחד עם ברכת המשפט, ברכת ירושלים וברכת מצמיח קרן ישועה).

נוסח הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסח הספרדים - תְקַע בְשׁוֹפָר גָדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ וְשָׂא נֵס לְקָבֵץ גָלֻיוֹתֵינוּ וְקַבּצֵנוּ יַחַד מְהֵרָה מֵאַרְבַע כַנְפוֹת הָאָרֶץ לְאַרְצֵנוּ. בָרוּךְ אַתָה ה', מְקַבֵץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.
נוסח אשכנז - תקע בשופר גדול לחרותנו ושא נס לקבץ גלויותנו וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ. ברוך אתה ה', מקבץ נדחי עמו ישראל.
נוסח ספרד - תקע בשופר גדול לחרותנו ושא נס לקבץ גלויותנו וקבצנו יחד מהרה מארבע כנפות הארץ לארצנו. ברוך אתה ה', מקבץ נדחי עמו ישראל.
נוסח תימן - תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ אֶת כָּל גָּלִיּוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ לְאַרְצֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה הֳ', מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.

הסבר היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברכה זו נקבעה עוד בזמן שבית המקדש השני היה קיים (בתקופת הזוגות) אולם גם בתקופה זו התגוררים יהודים רבים בתפוצות. יישובים מבוססים של יהודים התקיימו במצרים (כבר מתקופת גלות יהויכין), בבבל (בעקבות גלות בבל) וכן באזור טורקיה ואיי יין, ואילו יהודי ארץ ישראל היו נתונים תחת שלטון בית סלאוקוס, וברכה זו מהווה תיקווה לגאולה. ברכה זו קיבלה משנה תוקף עם חורבן בית שני.

מיקום הברכה בתפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסכת מגילה (י"ז, ב) מוסבר שברכה זו נקבעה אחרי ברכת השנים, כיוון שהראשון מסימני הגאולה הוא שנה של פיריון גדול, בהסתמך על הפסוק מספר יחזקאל:

וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא

יחזקאל לו, ח

.

במסכת סנהדרין (צ"ז, א) נאמר ששנתיים לפני שיבוא המשיח תהיה שנה של שובע גדול, ולכן אחרי שמבקשים בברכת השנים שתהא שנה ובה שובע גדול ("ושבענו מטובה") מבקשים על הגאולה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.