לדלג לתוכן

ברכת ירושלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ברכת ירושלים (המכונה גם ברכת בניין ירושלים או בונה ירושלים) היא הברכה הארבע עשרה בתפילת שמונה עשרה, אחת משלוש עשרה ברכות הבקשה בתפילה זו. עיקרה הוא תחינה לבורא לקומם את ירושלים מאפרה ולהשיב את שכינתו לתוכה.

נוסח הברכה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תשכון בתוך ירושלים עירך כאשר דיברת,
וכיסא דוד עבדך מהרה בתוכה תכין,
ובנה אותה בנין עולם במהרה בימינו.
ברוך אתה ה', בונה ירושלים.

ולירושלים עירך ברחמים תשוב,
ותשכון בתוכה כאשר דיברת,
ובנה אותה בקרוב בימינו בנין עולם,
וכיסא דוד (עבדך) מהרה לתוכה תכין.
ברוך אתה ה', בונה ירושלים.

ולירושלים עירך ברחמים תשוב,
ובנה אותה בנין עולם במהרה בימינו.
ברוך אתה ה', בונה ירושלים.[1]

על ירושלם עירך ברחמים תשוב,
ותבנה אותה בנין עולם במהרה בימינו.
ברוך אתה ה', בונה ירושלם.

תשכון בתוך ירושלים עירך כאשר דברת,
וכסא דוד מהרה בתוכה תכין,
ובנה אותה בקרוב בימינו בנין עולם.
ברוך אתה ה', בונה ירושלים.

תשכון בתוך ירושלים עירך כאשר דיברת,
וכיסא דוד (עבדך) מהרה בתוכה תכין,
ובנה אותה בקרוב בימינו בנין עולם.
ברוך אתה ה', בונה ירושלם.

תִּשְׁכּוֹן בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ,
וּבְנֵה אוֹתָהּ בִּנְיַן עוֹלָם בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.
בָּרוּךְ אַתָּה ה' בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם.

רחם ה' אלוהינו ברחמיך הרבים על ישראל עמך
ועל ירושלים עירך ועל ציון משכן כבודך ועל היכלך
ועל מעונך ועל מלכות בית דוד משיח צדקך
ברוך אתה ה' אלהי דוד בונה ירושלים.

תוספת תפילת נחם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתשעה באב מוסיפים בברכת ירושלים את תפילת נחם. מקורה של תפילת נחם הוא בתלמוד הירושלמי[2] (על אף ששם מופיעה המילה 'רחם' במקום 'נחם').

לפי רוב נוסחי התפילה, תפילת נחם נאמרת לפני חתימת הברכה ("ברוך אתה..."), וכן חתימת הברכה הרגילה לא נאמרת אלא מוחלפת בחתימתה של תפילת נחם. לפי נוסח תימן לא מוסיפים את תפילת נחם לברכת ירושלים, אלא תפילת נחם נאמרת במקום הברכה הרגילה.

יש נוהגים לומר את תפילת נחם בכל שלוש התפילות של תשעה באב (תפילת ערבית, תפילת שחרית ותפילת מנחה). כך נוהגים חלק מן הספרדים (היישוב הישן הספרדי בארץ ישראל, מצרים, הקהילה הספרדית-פורטוגזית באמסטרדם ועוד), וכך גם מנהג יהודי תימן ויהודי איטליה. לעומתם יש נוהגים לומר תוספת זו רק בתפילת מנחה של תשעה באב. כך נוהגים האשכנזים, וחלק מן הספרדים (בעיקר יוצאי צפון אפריקה, גאורגיה, טורקיה, הבלקן, וחלק מהספרדים במערב אירופה, למעט באמסטרדם).

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ כשאומרים קרובות בתעניות, נוהגים לחתום ברכה זו בחתימה הארצישראלית "בא"י א-להי דוד ובונה ירושלים". עיין מחזור קמחא דאבישונא, בולונייא ש"א, עמ' 352
  2. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ד', הלכה ג'.


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.