ותן טל ומטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תזכרות לאמירת 'משיב הרוח' ו'ותן טל ומטר' בבית כנסת הרמב"ן בירושלים

ותן טל ומטר (גם 'שאילת גשמים') היא אחת מההזכרות הנאמרת (בנוסח אשכנז וספרד) בתפילת העמידה בברכת השנים בימות החורף.

ברכת השנים ענינה הוא בקשה מאלוהים שיתן ברכה בתבואת השדה, ובימי החורף מוסיפים לבקש על גשמי ברכה הנצרכים לגידול התבואה.

בנוסח עדות המזרח נהגו לשנות את כל נוסח הברכה, כך שבימות החורף אומרים 'ברך עלינו', ובימות הקיץ אומרים 'ברכנו'.

זמן שאילת הגשמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת הזמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארץ ישראל מתחילים לשאול על הגשמים החל מליל ז' בחשוון, בניגוד להזכרת 'משיב הרוח ומוריד הגשם' שמתחילים לומר קודם לכן מיום האחרון של חג הסוכות מתפילת המוסף של יום שמיני עצרת.

ההסבר לחילוק זה נועץ בכך שבזמן שבית המקדש היה קיים הייתה נוהגת מצוות עלייה לרגל, ועקב כך היו בני ישראל עולים לירושלים בכל שלושת הרגלים ובכללם בחג הסוכות על מנת להביא את קורבנותיהם, ורק בסיום החג חזרו לביתם. לכך קבעו חז"ל להמתין עם בקשת הגשמים עד שאחרוני העולים הגרים בקצוות ארץ ישראל יגיעו לביתם, דבר שנמשך עד לתאריך ז' בחשוון, אך אמירת משיב הרוח אינה בקשה רק 'הזכרה' לכך ניתן להזכירה מיד בתחילת זמן הגשמים.

אכן, בתלמוד ירושלמי סובר שכיום שאין בית המקדש קיים, אין להמתין עם שאלת הגשמים עד לתאריך ז' בחשוון:

והא תנינן בשלשה במרחשון שואלין את הגשמים? אמר רבי תנחום בר חייה בשעת המקדש שאני

ואף בחלק מהראשונים פסקו כך שבזמן הזה יש לשאול על הגשמים מיד בשמיני עצרת[1]

אמנם למעשה המנהג כיום בארץ ישראל להתחיל לשאול על הגשמים בז' בחשוון[2].

בחוץ לארץ המנהג להתחיל לשאול את הגשמים לאחר שעברו 60 יום מתקופת תשרי, זאת אומרת ב-5 בדצמבר (כשחודש פברואר 28 יום), וב-6 בדצמבר (כשחודש פברואר 29 יום).

סוף הזמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפסיקים לשאול על הגשמים ביום הראשון של חג הפסח, והחל מתפילת מוסף באותו יום מתחילים לומר "ותן ברכה".

נוסח 'שאילת הגשמים'[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור לנוסח אשכנז וספרד בימות החורף מזכירים 'ותן טל ומטר' בניגוד לימות החמה שאומרים 'ותן ברכה'.

אך לנוסח עדות המזרח בימות החורף משנים את כל נוסח הברכה כדלהלן: "ברך עלינו ה' אלהינו את השנה הזאת ואת כל מיני תבואתה לטובה. ותן טל ומטר לברכה על כל פני האדמה, ורוה פני תבל, ושבע את העולם כלו מטובך, ומלא ידינו מברכותיך ומעושר מתנות ידיך, שמרה והצילה שנה זו מכל דבר רע ומכל מיני משחית ומכל מיני פורענות, ועשה לה תקוה טובה ואחרית שלום. חוס ורחם עליה ועל כל תבואתה ופרותיה, וברכה בגשמי רצון ברכה ונדבה, ותהי אחריתה חיים ושבע ושלום כשנים הטובות לברכה, כי אל טוב ומטיב אתה ומברך השנים. ברוך אתה ה' מברך השנים."

דיני הטועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתפלל ששכח לשאול גשמים (לומר "ותן טל ומטר...") בחורף:

  • אם לא סיים את הברכה (דהיינו, שלא אמר את ה' שבין "ברוך אתה" ל"מברך השנים") יאמר "ותן טל ומטר" במקום בו נזכר וימשיך בתפילתו.
  • אם נזכר אחר שאמר "וברך שנתנו כשנים הטובות" יאמר "ותן טל ומטר" ויאמר שוב "וברך שנתנו כשנים הטובות" כדי שיהיה מעין חתימה סמוך לחתימה וטוב יותר שיתחיל ותן טל ומטר ויגמור כסדר.
  • אם סיים את הברכה (דהיינו, שאמר את ה' שבין "ברוך אתה" ל"מברך השנים") ונזכר לפני ברכת שומע תפילה יאמר אחרי המילים "ושמע תפילתנו" בברכת "שומע תפילה": "ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה" וימשיך בתפילתו.
  • אם נזכר לאחר ברכת שומע תפילה אך לא התחיל בברכת העבודה חוזר לברכת שומע תפילה וממשיך כבאפשרות הקודמת.
  • אם נזכר לאחר ברכת העבודה יחזור לברכת השנים ויחזור משם על תפילתו.
  • אם נזכר לאחר שסיים תפילת שמונה עשרה יחל את תפילתו מחדש. (אם נזכר לפני חזרת הש"ץ ימתין ויחזור על תפילתו עם החזן, אך אם נזכר לאחר מכן יחזור ביחידות)

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פירוש הרבינו חננאל, רבינו גרשום, הרמב"ן הריטב"א ועוד תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ד', עמוד ב'.
  2. ^ הרב אליעזר מלמד, ‏הזכרת גשמים ושאלתם, באתר פניני הלכה