ותן טל ומטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תזכורת לאמירת 'משיב הרוח' ו'ותן טל ומטר' בבית כנסת הרמב"ן בירושלים

ותן טל ומטר (גם שאלת גשמים) היא חובה הלכתית להוסיף בברכת השנים שבתפילת העמידה בימות החורף בקשה מיוחדת על ירידת הגשם.

נושאה הכללי של ברכת השנים הוא בקשה מה' שיתן ברכה בתבואת השדה, ולכן בימי החורף מוסיפים בברכה זו בקשה על גשמי ברכה הנצרכים לגידול התבואה. בנוסח אשכנז ומרבית הנוסחים, נוסח הברכה הכללי זהה בין בחורף ובין בקיץ, וההבדל מתבטא רק בהוספת הבקשה המחויבת "ותן טל ומטר לברכה", אך בנוסח הספרדים ונוסח תימן נהגו לשנות את כל נוסח הברכה, כך שבימות החורף אומרים 'ברך עלינו' – נוסח מורחב הכולל בתוכו גם את בקשת הגשם, ובימות הקיץ אומרים 'ברכנו' – נוסח מקוצר ללא הזכרת גשם.

זמן שאילת הגשמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל המקומות ולכל הדעות מפסיקים לשאול גשמים בחג הפסח, כשם שפוסקים מלומר מוריד הגשם בברכת גבורות.[1] לעומת זאת, תחילת זמן שאלת הגשמים אינו זהה לתחילת זמן אמירת מוריד הגשם בשמיני עצרת, ויש בו הן חילוק בין מקומות שונים והן דעות שונות בהלכה.

בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשנה, מסכת תענית, פרק א', משנה ג' מובאת מחלוקת תנאים אם מתחילים לשאול גשמים בג' בחשוון או בז' בחשוון. הדעה הראשונה סוברת כי ממתינים עד לג' בחשוון ולא מתחילים לשאול בשמיני עצרת, משום שג' בחשוון הוא העונה בה מתחיל בפועל לרדת גשם ("רביעה ראשונה"). אמנם, לדעת רבן גמליאל ממתינים עד ז' בחשוון, כיוון שבזמן שבית המקדש היה קיים, היו עולים לרגל רבים מגיעים למקדש בחג הסוכות, ורק בסיום החג חזרו לביתם. בשל כך, קבעו חז"ל (לדעת רבן גמליאל) להמתין עם בקשת הגשמים עד שיעברו חמישה עשר יום מתום החג, ואחרוני העולים הגרים בקצוות ארץ ישראל יגיעו לביתם. לעומת זאת, הזכרת הגשמים באמירת "מוריד הגשם" אינה בקשה שהגשם ירד אלא רק הזכרת כוחו של ה' בהורדת גשם, ולכך ניתן להזכירה מיד בתחילת זמן הגשמים.

לדעת חלק מן האמוראים, בזמן שאין מקדש ולא נוהגת מצוות עלייה לרגל יש לשוב לעיקר הדין ולשאול גשמים מיד לאחר החג, ולא להמתין לז' בחשוון. וכך נאמר גם בתלמוד הירושלמי:

והא תנינן בשלשה במרחשון שואלין את הגשמים? אמר רבי תנחום בר חייה בשעת המקדש שאני

ואף בחלק מהראשונים פסקו כך שבזמן הזה יש לשאול על הגשמים מיד בשמיני עצרת[2], אמנם למעשה המנהג כיום בארץ ישראל להתחיל לשאול על הגשמים בז' בחשוון.[3]

בחוץ לארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד הבבלי נקבע שבבבל יש להתחיל לשאול את הגשמים ביום ה-60 מתקופת תשרי, כיוון שאז מתחיל הצורך לגשם בבבל. בהתאם לכך נוהגים בכל המקומות בחוץ לארץ במאה ה-20 וה-21, זה תמיד חל ב-5 בדצמבר (כשחודש פברואר שאחריו 28 יום), וב-6 בדצמבר (כשחודש פברואר שאחריו 29 יום), ובפועל מתחילים לפי היום ההלכתי, דהיינו בערבית של היום שלפניו.[4] הרא"ש[5] תמה על המנהג לשאול בכל המקומות לפי ההלכה שנקבעה בבבל לפי צורכי הגשם המקומיים בה. לכאורה, על פי העקרון שנקבע בתלמוד הקובע שכל מקום שואל גשמים על פי צרכיו, אין סיבה שכל העולם ינהג כבבבל, ובמקומות שצריכים גשם בכל השנה יש לשאול גשם כל השנה. על אף דבריו, בשולחן ערוך נפסק שבכל מקום שאינו ארץ ישראל נגררים אחרי בבל ומתחילם לשאול גשם 60 יום אחרי תקופת תשרי. עם זאת, אומרים שהרב חיים הלוי סולובייצ'יק חשש לדברי הרא"ש, ואמר "ותן טל ומטר לברכה" בברכת שומע תפילה במשך כל השנה.[דרוש מקור]

נוסח שאילת הגשמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור לנוסח אשכנז וספרד בימות החורף מזכירים ותן טל ומטר בניגוד לימות החמה שאומרים ותן ברכה.

אך לנוסח עדות המזרח בימות החורף משנים את כל נוסח הברכה כדלהלן: "ברך עלינו ה' אלהינו את השנה הזאת ואת כל מיני תבואתה לטובה. ותן טל ומטר לברכה על כל פני האדמה, ורוה פני תבל, ושבע את העולם כלו מטובך, ומלא ידינו מברכותיך ומעושר מתנות ידיך, שמרה והצילה שנה זו מכל דבר רע ומכל מיני משחית ומכל מיני פורענות, ועשה לה תקוה טובה ואחרית שלום. חוס ורחם עליה ועל כל תבואתה ופרותיה, וברכה בגשמי רצון ברכה ונדבה, ותהי אחריתה חיים ושבע ושלום כשנים הטובות לברכה, כי אל טוב ומטיב אתה ומברך השנים. ברוך אתה ה' מברך השנים."

בנוסח איטליה, בנוסח פרובאנס ובנוסח קטלוניה, אומרים בימות הקיץ "ותן טל לברכה על (כל) פני האדמה", ובחורף מוסיפים מלת "ומטר" לפני ה"לברכה".[6]

דיני הטועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתפלל ששכח לשאול גשמים (לומר "ותן טל ומטר...") בחורף:

  • אם לא סיים את הברכה (דהיינו, שלא אמר את ה' שבין "ברוך אתה" ל"מברך השנים") יאמר "ותן טל ומטר" במקום בו נזכר וימשיך בתפילתו.
  • אם נזכר אחר שאמר "וברך שנתנו כשנים הטובות" יאמר "ותן טל ומטר" ויאמר שוב "וברך שנתנו כשנים הטובות" כדי שיהיה מעין חתימה סמוך לחתימה וטוב יותר שיתחיל ותן טל ומטר ויגמור כסדר.
  • אם סיים את הברכה (דהיינו, שאמר את ה' שבין "ברוך אתה" ל"מברך השנים") ונזכר לפני ברכת שומע תפילה יאמר אחרי המילים "ושמע תפילתנו" בברכת "שומע תפילה": "ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה" וימשיך בתפילתו.
  • אם נזכר לאחר ברכת שומע תפילה אך לא התחיל בברכת העבודה חוזר לברכת שומע תפילה וממשיך כבאפשרות הקודמת.
  • אם נזכר לאחר ברכת העבודה יחזור לברכת השנים ויחזור משם על תפילתו.
  • אם נזכר לאחר שסיים תפילת שמונה עשרה יחל את תפילתו מחדש. (אם נזכר לפני חזרת הש"ץ ימתין ויחזור על תפילתו עם החזן, אך אם נזכר לאחר מכן יחזור ביחידות)

אותיות של טל ומטר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילים "ותן טל ומטר" הנוספות לתפילה רק בחלק מחודשי השנה, מודפסות בדרך כלל בסידור באותיות קטנות מהרגיל, לכך נהוג לעיתים לכנות אותיות בכתב קטן במיוחד, בשם 'אותיות של טל ומטר', זאת בניגוד ל'אותיות קידוש לבנה' המציינות אותיות גדולות במיוחד, מאחר שבהרבה בתי כנסת נהוג לרשום את סדר "קידוש לבנה" על שלט התלוי מחוץ לבית הכנסת באותיות גדולות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קי"ז, סעיף א'. בפועל, מאחר שביום טוב מתפללים תפילת שבע שאין בה ברכת השנים, ולא תפילת שמונה עשרה, שאלת הגשם האחרונה היא כבר בערב פסח, אך מפסיקים לומר מוריד הגשם רק בתפילת מוסף של פסח. עיין גם ביאור הלכה שם, ד"ה עד.
  2. ^ פירוש רבינו חננאל, רבינו גרשום, הרמב"ן הריטב"א ועוד תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ד', עמוד ב'.
  3. ^ הרב אליעזר מלמד, ‏הזכרת גשמים ושאלתם, באתר פניני הלכה
  4. ^ חיים סיימונס, תאריך התחלת שאלת גשמים בחוץ לארץ.
  5. ^ מובא בארבעה טורים, אורח חיים, סימן קי"ז.
  6. ^ הלל משה סרמוניטה ואנג'לו מרדכי פיאטילי, סדר תפלות כמנהג בני רומה, ירושלים תשע"ד, עמ' לז; סדר התמיד, אויגנייון תקכ"ז, דף כד ע"ב.