בשנת 2007, הועמד האלבום ב-6 קטגוריות שונות בטקס פרסי גראמי ה-50, ובשנת 2008, זכה בכ-5 פרסים ביניהם שלושת הפרסים המרכזיים; "הקלטת השנה", "שיר השנה" ואף "אמן פורץ הדרך של השנה", מה שהפך את ויינהאוס לאמנית הבריטית הראשונה בהיסטוריה שעשתה זאת.[1][2] בנוסף לכך, זכה האלבום בקטגוריית "אלבום השנה" בטקס פרסי המוזיקה של Q שהתקיים בשנת 2007 גם כן.[3]
בשנת 2006, נודע לציבור כי אלבום האולפן של הזמרת עתיד לצאת וכך קרה. ב-4 באוקטובר באותה שנה יצא האלבום בכל רחבי העולם. תחילה הוציאה הזמרת את הסינגל הראשון מן האלבום הנקרא "Rehab", אשר זכה להצלחה עולמית ואף הצליח להיכנס לעשירייה הפותחת במצעד הבילבורד הוט 100 ולהפוך לשיר המצליח ביותר של הזמרת בארצות הברית בכך שמכר שם את כמויות העותקים הרבות ביותר מכל שיריה של הזמרת. לאחר הצלחת הסינגל הראשון יצא לאור הסינגל השני הנקרא "You Know I'm No Good", אשר גם הוא זכה להצלחה רבה כאשר הצליח למכור כמויות עותקים רבות, ולהיכנס למצעדים רבים ואף להגיע בכמה וכמה מהם למקומות הראשונים. הסינגל השלישי מן האלבום יצא תחת שמו ונקרא "Back to Black", אשר הפך בקרב המעריצים והמבקרים לשירה המרגש ביותר של הזמרת, לסינגל יצא וידאו קליפ מצליח בשנת 2009, ל-יוטיוב ונכון ל-7 ביולי2018, הווידאו קליפ צבר למעלה מ-300 מיליון צפיות והוא הווידאו קליפ הנצפה ביותר של הזמרת. לאחר ההצלחה העולמית שזכתה הזמרת עם שלושת הסינגלים הראשונים מן האלבום יצאו לאור עוד שני סינגלים נוספים, אשר זכו להצלחה בינונית ברחבי העולם.
האלבום זכה להצלחה עולמית גדולה מאוד, הן במובן המסחרי והן מבחינת ההערכה המוזיקלית ותשבחות המבקרים אשר קיבל, ובמידה רבה אחראי לפריצתה של ויינהאוס אל דעת הקהל העולמית. העובדה שאלבום אולפן זה זכה להצלחה והערכה כה רבה, באופן משמעותי יותר מאלבומה הקודם של ויינהאוס, והעובדה שוויינהאוס לא הוציאה אלבומי אולפן נוספים עד ליום מותה, הפכו את האלבום למזוהה ביותר עם הקריירה המוזיקלית של הזמרת.
לאחר מותה של ויינהאוס ב-23 ביולי2011, המכירות של האלבום גברו בצורה דרסטית ברחבי העולם. האלבום עלה למקום הראשון במצעד האייטונס כמעט בכל מדינה. בבריטניה, ארץ מולדתה של ויינהאוס, האלבום הופץ מחדש ונכנס למצעדים בבריטניה ב-24 ביולי 2011 למקום מספר 59 בתוך שבע שעות בלבד של מכירות לאחר ההודעה על מותה. בשבוע שלאחר מכן, האלבום נסק בחזרה למקום הראשון, הפעם הרביעית בו הגיע לפסגה. למחרת, האלבום נכנס מחדש למקום ה-20 במצעד האלבומים של ניו זילנד.
באוגוסט 2011, כחודש לאחר מותה של ויינהאוס, הפך האלבום לנמכר ביותר בבריטניה במאה ה-21, עם מכירות של מעל 3,200,000 עותקים.[4] בכך עקפו מכירות האלבום את האלבום Back to Bedlam, של הזמר ג'יימס בלאנט, אשר היה האלבום הנמכר ביותר בבריטניה במאה ה-21 עד אותה עת.[13] כארבעה חודשים לאחר מכן, בדצמבר 2011, עקפו מכירות האלבום 21, של הזמרת אדל את אלבומה של ויינהאוס,[14] והפכו את אלבומה של ויינהאוס לאלבום השני הנמכר ביותר בבריטניה במאה ה-21.[5] נכון ליולי 2017, מכר האלבום כ-3,780,000 עותקים בבריטניה.
בין היתר הפך האלבום לאלבום הנמכר ביותר בשנת 2007, עם מכירות של כ-5.5 מיליון עותקים שנמכרו באותה השנה בלבד,[15] ולאחד מן האלבומים הנמכרים ביותר בכל הזמנים עם מכירות של כ-13.7 מיליון עותקים שנמכרו בכל רחבי העולם.[16] בנוסף לכך, צבר האלבום למעלה ממיליארד השמעות בספוטיפיי.[17]