לדלג לתוכן

Come Away with Me

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Come Away with Me
אלבום אולפן מאת נורה ג'ונס
יצא לאור 26 בפברואר 2002
הוקלט 2001-02
סוגה ג'אז • פופ
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך 45:03
חברת תקליטים בלו נוט
הפקה נורה ג'ונס, ג'יי ניולנד, קרייג סטריט
כרונולוגיית אלבומים של נורה ג'ונס
First Sessions
(2001)		Come Away with Me
(2002)		Feels Like Home
(2004)
סינגלים מ-Come Away with Me
  1. "Don't Know Why"
    תאריך יציאה: יולי 2002
  2. "Feelin' the Same Way"
    תאריך יציאה: 2 באוגוסט 2002
  3. "Come Away with Me"
    תאריך יציאה: 30 בדצמבר 2002
  4. "Turn Me On"
    תאריך יציאה: 2003
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

Come Away with Me (בעברית: בוא איתי) הוא אלבום הבכורה של הזמרת נורה ג'ונס, אשר יצא על ידי חברת התקליטים בלו נוט ב-26 בפברואר 2002. האלבום זכה בפרסי גראמי לאלבום השנה ולאלבום הפופ הווקאלי הטוב ביותר,[1] והוסמך כיהלום על ידי איגוד תעשיית ההקלטה של אמריקה (RIAA) ב-15 בפברואר 2005, לאחר שנשלחו למעלה מ-10 מיליון עותקים בארצות הברית.[2][3] נכון לאוקטובר 2016, האלבום נמכר ביותר מ-27 מיליון עותקים ברחבי העולם.[4] Come Away with Me הגיע לראש מצעד בילבורד 200 וכן לראש מספר מצעדי ג'אז.

הקלטת האלבום התבצעה ב-Sorcerer Sound Studio בניו יורק, ובאולפני Allaire בשוקן, ניו יורק.[5]

תוכן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

Come Away with Me הוא אלבום פופ אקוסטי של ג'ונס בליווי נגני ג'אז: קווין ברייט, ביל פריזל, אדם לוי, אדם רוג'רס, וטוני שר בגיטרה; סאם יהל באורגן; ג'ני שיינמן בכינור; רוב ברגר באקורדיון; בריאן בלייד, דן רייזר, וקני וולסן על התופים. ג'ונס כתבה את שיר הנושא. הגיטריסט ג'סי האריס כתב את הלהיט "Don't Know Why". האלבום כולל גרסאות כיסוי של "The Nearness of You" של הוגי קרמייקל ו-"Cold, Cold Heart" של האנק ויליאמס.

Come Away with Me משלב בלוז, ג'אז,[6] ומוזיקת פולק. בובי דוד, מבקר ב-All About Jazz כותב כי למרות סטנדרטי הג'אז שבאלבום, ייתכן והטהרנים והאקדמאים "יכחישו את קבלות הג'אז של ג'ונס בשל אינפוזיית הפולק שבאלבום".[7]

ביצועים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארצות הברית, Come Away with Me יצא ישירות למספר 139 בבילבורד 200 לפני שטיפס למספר 1 בינואר 2003, כמעט שנה אחרי שהוא יצא.[8] בסך הכל, האלבום נשאר בבילבורד 200 למשך 164 שבועות.[9] על אף שיצא בתקופה של פיראטיות גבוהה של מוזיקה, ומכירות אלבומים היו בירידה,[10] האלבום הוסמך כפלטינה על ידי איגוד תעשיית ההקלטות של אמריקה (RIAA) ב-22 באוגוסט 2002, ואז נמכר במעל לעשרה מיליון עותקים עד תחילת 2005, וב-15 בפברואר 2005 הוסמך כיהלום על ידי RIAA. נכון למרץ 2016, האלבום נמכר ביותר מ-11 מיליון עותקים בארצות הברית, מה שהופך אותו לאלבום מספר 11 הנמכר ביותר בעידן של Nielsen SoundScan.[11] נכון לאוקטובר 2016 האלבום נמכר ביותר מ-27 מיליון עותקים ברחבי העולם.

בגרמניה, האלבום יצא במקום מספר 37 במצעד האלבומים. הוא נשאר במצעד למשך 141 שבועות והגיע למספר 2 בשבוע ה-37, ונשאר שם למשך ארבעה שבועות. Come Away with Me נמכר ב-750,000 עותקים, והגיע לססטוס 5× זהב, מה שהפך את האלבום למצליח ביותר של ג'ונס בגרמניה, ואחד האלבומים המצליחים בהיסטוריה של המצעד הגרמני.[12]

פרסים והכרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלבום זכה בפרסי גראמי לאלבום של השנה, לאלבום הפופ הווקאלי הטוב ביותר, ולאלבום המהונדס הטוב ביותר (שאינו קלאסי). השיר "Don't Know Why" זכה בפרס שיר השנה, תקליט השנה, וביצוע הפופ הווקאלי הטוב ביותר של זמרת.

אף על פי שמחתה על ההצלחה שלה בפרסי גראמי, ג'ונס הרגישה רע שלקחה את כל הפרסים. בריאיון ל"60 דקות", היא אמרה לקייטי קוריק, "הרגשתי כאילו הלכתי למסיבת יום הולדת של מישהו אחר, ואכלתי את כל העוגה. בלי שאף אחד אחר יקבל חתיכה."

"רולינג סטון" דירג את Come Away with Me כמספר 54 ברשימת 100 האלבומים הטובים ביותר של העשור.[13]

ביקורת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דירוגים מקצועיים
ציונים משוקללים
מקור ציון
Metacritic 82/100[14]
ציוני ביקורות
מקור ציון
AllMusic [15]
Chicago Sun-Times [16]
Down Beat [17]
Entertainment Weekly A−[18]
The Guardian [19]
Los Angeles Times [20]
The Philadelphia Inquirer [21]
רולינג סטון [22]
The Rolling Stone Album Guide [23]
Vibe 3.5/5[24]

Come Away with Me זכה לשבחים ממבקרי המוזיקה. ב-Metacritic, אשר מקצה דירוג מנורמל של 100 חוות הדעת של מבקרי המיינסטרים, לאלבום יש ציון ממוצע של 82 מתוך 100, אשר מציין "שבחים אוניברסליים" במבוסס על 9 ביקורות.

האלבום קיבל 3.5 מתוך 4 כוכבים ממבקרי ה"שיקגו סאן-טיימס" וה"לוס אנג'לס טיימס". מבקרי AllMusic וה"וילג' ווייס" כתבו שהקול של ג'ונס משתלט על האלבום מכיוון שכותבים השירים האחרים אינם בולטים מספיק, ושהיכולות שלה טובות, אך הביטוי שלהן באלבום מתמצה לפני שמגיעים לסופו.[25]

The A.V. Club שיבח את האלבום ואת קולה יוצא הדופן של ג'ונס, וכן את הפרשנות המוזיקלית שלה.[26] ערוץ E! נתן לאלבום ציון A (מצוין): "מדהים, אינטימי, 14 השירים בדיסק הבכורה שלה דואבים בבגרות רומנטית, ובמקצבים איטיים וסקסיים שמסווים את העובדה שבגיל 22, ג'ונס הוא בקושי מבוגרת יותר מאשר בריטני ספירס." Kludge כלל את האלבום ברשימת האלבומים הטובים ביותר של שנת 2002.[27]

רשימת השירים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מס'שםכותב(ים)משך
1."Don't Know Why"ג'סי האריס3:06
2."Seven Years"לי אלכסנדר2:25
3."Cold Cold Heart"האנק ויליאמס3:38
4."Feelin' the Same Way"אלכסנדר2:55
5."Come Away with Me"נורה ג'ונס3:18
6."Shoot the Moon"האריס3:57
7."Turn Me On"ג'ון ד. לורדמילק2:33
8."Lonestar"אלכסנדר3:05
9."I've Got to See You Again"האריס4:13
10."Painter Song"JC Hopkins2:41
11."One Flight Down"האריס3:03
12."Nightingale"ג'ונס4:11
13."The Long Day Is Over"ג'ונס, האריס2:44
14."The Nearness of You"הוגי קרמייקל, האריס3:09
משך כולל:44:58

רצועות בונוס

[עריכת קוד מקור | עריכה]
רצועות בונוס ביפן
מס'שםכותב(ים)משך
15."What Am I to You?"ג'ונס2:42
Limited edition bonus disc[28]
מס'שםכותב(ים)משך
1."Ruler of My Heart" (בהשתתפות Dirty Dozen Brass Band)אירמה תומאס3:00
2."Cold, Cold Heart" (הופעה חיה)ויליאמס4:40
3."I'll Be Your Baby Tonight"בוב דילן3:18
4."Peace"הוראס סילבר3:49
5."Come Away with Me" (קליפ וידאו) 3:19
iTunes LP deluxe version[29]
מס'שםכותב(ים)משך
15."I'll Be Your Baby Tonight"בוב דילן3:20
16."Something Is Calling You" (גרסת הדמו המקורי)האריס3:33
17."Peace"הוראס סילבר3:52
18."Don't Know Why" (קליפ וידאו) 3:11
19."Come Away with Me" (קליפ וידאו) 3:19

משתתפים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוות טכני

  • מפיקים: נורה ג'ונס, עריף מרדין, ג'יי ניולנד, קרייג סטריט
  • מהנדסים: ג'יי ניולנד, ס. האסקי הוסקולדס
  • עוזרי מהנדסים: מארק בירקי, דיק קונדס, ברנדון מייסון, טוד פארקר
  • מיקס: עריף מרדין, ג'יי ניולנד
  • עוזר מיקס: טוד פארקר
  • רמיקס: ג'יי ניולנד
  • מאסטרינג: טד ג'נסן, מארק ויילדר

מצעדים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבועיים

מצעד (2002–2003) מקום
אוסטרליה (ARIA) 1
אוסטריה (Top 40) 2
איטליה מצעד האלבומים 7
אירלנד מצעד האלבומים 1
טופ 100 האירופאי 1
ארצות הברית בילבורד 200 1
בלגיה (פלנדרס) מצעד האלבומים 1
גרמניה מצעד האלבומים 2
דנמרק מצעד האלבומים 1
הולנד מצעד האלבומים 1
הממלכה המאוחדת מצעד האלבומים 1
יפן מצעד האלבומים 10
נורווגיה מצעד האלבומים 4
ניו זילנד מצעד האלבומים 1
ספרד מצעד האלבומים 6
פולין מצעד האלבומים 3
פורטוגל מצעד האלבומים 3
פינלנד מצעד האלבומים 5
צרפת מצעד האלבומים 1
קנדה מצעד האלבומים 1
שוודיה מצעד האלבומים 1
שווייץ מצעד האלבומים 2

שנתיים

מצעדי 2002 מקום
מצעד UK 11
בילבורד 200 30
מצעדי 2003 מקום
מצעד UK 5
בילבורד 200 2
מצעדי 2004 מקום
מצעד UK 52
בילבורד 200 36

של העשור

מצעדי 2000–2009 מקום
אוסטרליה מצעד האלבומים 4
מצעד UK 14
בילבורד 200 4

של כל הזמנים

מצעדי כל הזמנים מקום
בילבורד 200 26

נתוני מכירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אזור תואר מכירות
הממלכה המאוחדת (BPI)[30] 9× פלטינה 2,700,000

פרסים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסי גראמי

שנה זוכה קטגוריה
2003 Come Away with Me האלבום השנה
האלבום המהונדס הטוב ביותר (לא קלאסי)
מפיק השנה (לא קלאסי)
אלבום הפופ הווקאלי הטוב ביותר
"Don't Know Why" הביצוע הווקאלי הטוב ביותר מאת זמרת
תקליט השנה
שיר השנה
נורה ג'ונס האמן החדש הטוב ביותר

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Awards". AllMusic.
  2. ^ "RIAA Searchable Database". Recording Industry Association of America. אורכב מ-המקור ב-2 בספטמבר 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Lipshutz, Jason (2 באוקטובר 2015). "10 Surprising Albums That Sold Over 10 Million Copies". Billboard. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ McCormick, Neil (2 באוקטובר 2016). "'Fame happened too fast': Norah Jones on life after Come Away With Me". The Sydney Morning Herald. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ Adler, David R. "Come Away with Me". AllMusic.
  6. ^ "Review: Come Away with Me". Mojo. London: 110. באפריל 2002. ... a delicate acoustic dance that pulls country, blues and jazz ... {{cite journal}}: (עזרה)
  7. ^ Dodd, Bobby (1 במאי 2002). "Norah Jones: Come Away With Me". All About Jazz. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Kaplan, Ben (22 במרץ 2012). "Norah Jones finds a beguiling new voice". National Post. Postmedia Network. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "Norah Jones - Chart history". Billboard.
  10. ^ Gallo, Phil (1 בספטמבר 2003). "RIAA: Piracy hits CD sales again". Variety. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Caulfield, Keith (7 בפברואר 2016). "Adele's '25' Sales Surpass 8 Million in the U.S." Billboard. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "Die ganze Musik im Internet: Charts, News, Neuerscheinungen, Tickets, Genres, Genresuche, Genrelexikon, Künstler-Suche, Musik-Suche, Track-Suche, Ticket-Suche". musicline.de. אורכב מ-המקור ב-2011-08-16. נבדק ב-2018-09-17.
  13. ^ "100 Best Albums of the 2000s".
  14. ^ "Views for Come Away with Me by Norah Jones". Metacritic.
  15. ^ Adler, David R. "Come Away with Me – Norah Jones". AllMusic.
  16. ^ Wisser, Jeff (31 במרץ 2002). "Norah Jones, 'Come Away With Me' (Blue Note)". Chicago Sun-Times. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ "Norah Jones: Come Away with Me". Down Beat: 63–64. ביוני 2002. {{cite journal}}: (עזרה)
  18. ^ Blumenfeld, Larry (8 במרץ 2002). "Come Away With Me". Entertainment Weekly. {{cite journal}}: (עזרה)
  19. ^ Fordham, John (1 במרץ 2002). "Bobby's on a roll". The Guardian. {{cite news}}: (עזרה)
  20. ^ Hilburn, Robert (17 במרץ 2002). "Norah Jones Weaves a Haunting Allure". Los Angeles Times. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ Moon, Tom (18 בפברואר 2002). "Singer gets her strength from nuance on her debut CD". The Philadelphia Inquirer. אורכב מ-המקור ב-2018-09-17. נבדק ב-2018-09-17. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ Moon, Tom (28 במרץ 2002). "Norah Jones: Come Away with Me". Rolling Stone. אורכב מ-המקור ב-14 באוקטובר 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ Cross, Charles R.; Moon, Tom (2004). "Norah Jones". In Brackett, Nathan; Hoard, Christian (eds.). The New Rolling Stone Album Guide. Simon & Schuster. pp. 439–40. ISBN 0-7432-0169-8.
  24. ^ Green, Tony (באפריל 2002). "Norah Jones: Come Away with Me". Vibe: 168. {{cite journal}}: (עזרה)
  25. ^ Christgau, Robert (11 במרץ 2003). "What's Not to Like? Norah Jones". The Village Voice. New York. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ^ Phipps, Keith (26 בפברואר 2002). "Norah Jones: Come Away With Me". The A.V. Club. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ "The Best of 2002". Kludge. אורכב מ-המקור ב-22 ביולי 2004. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ "Amazon.com: Norah Jones: Come Away With Me (Limited Edition): Music". amazon.com.
  29. ^ iTunes - Music - Come Away With Me (Deluxe Version) by Norah Jones
  30. ^ Norah Jones , Come Away With Me, Album - The BPI, BPI (באנגלית)
פרס גראמי לאלבום השנה
1959–1979 The Music from Peter Gunn – הנרי מנסיני (1959) • Come Dance with Me!‎ – פרנק סינטרה (1960) • The Button-Down Mind of Bob Newhart – בוב ניוהארט (1961) • Judy at Carnegie Hall – ג'ודי גרלנד (1962) • The First Family – ווהן מיידר (1963) • The Barbra Streisand Album – ברברה סטרייסנד (1964) • Getz/Gilberto – סטן גץ & ז'ואאו ז'ילברטו (1965) • September of My Years – פרנק סינטרה (1966) • A Man and His Music – פרנק סינטרה (1967) • Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band – הביטלס (1968) • By the Time I Get to Phoenix – גלן קמפבל (1969) • Blood, Sweat & Tears – דם, יזע ודמעות (1970) • Bridge over Troubled Water – סיימון וגרפונקל (1971) • Tapestry – קרול קינג (1972) • The Concert for Bangladesh – ג'ורג' האריסון & חברים (1973) • Innervisions – סטיבי וונדר (1974) • Fulfillingness' First Finale – סטיבי וונדר (1975) • Still Crazy After All These Years – פול סיימון (1976) • Songs in the Key of Life – סטיבי וונדר (1977) • Rumours – פליטווד מק (1978) • Saturday Night Fever – אמנים שונים (1979)
1980–2000 52nd Street – בילי ג'ואל (1980) • Christopher Cross – כריסטופר קרוס (1981) • Double Fantasy – ג'ון לנון & יוקו אונו (1982) • Toto IV – טוטו (1983) • Thriller – מייקל ג'קסון (1984) • Can't Slow Down – ליונל ריצ'י (1985) • No Jacket Required – פיל קולינס (1986) • Graceland – פול סיימון (1987) • The Joshua Tree – יו 2 (1988) • Faith – ג'ורג' מייקל (1989) • Nick of Time – בוני רייט (1990) • Back on the Block – קווינסי ג'ונס ואמנים שונים (1991) • Unforgettable... with Love – נטלי קול (1992) • Unplugged – אריק קלפטון (1993) • The Bodyguard – ויטני יוסטון (1994) – MTV Unplugged – טוני בנט (1995) • Jagged Little Pill – אלאניס מוריסט (1996) • Falling into You – סלין דיון (1997) • Time Out of Mind – בוב דילן (1998) • The Miseducation of Lauryn Hill – לורן היל (1999) • Supernatural – סנטנה (2000)
2001–2020 Two Against Nature – סטילי דן (2001) • O Brother, Where Art Thou? – אמנים שונים (2002) • Come Away with Me – נורה ג'ונס (2003) • Speakerboxxx/The Love Below – אאוטקאסט (2004) • Genius Loves Company – ריי צ'ארלס & אמנים שונים (2005) • How To Dismantle An Atomic Bomb – יו 2 (2006) • Taking the Long Way – דיקסי צ'יקס (2007) • River: The Joni Letters – הרבי הנקוק (2008) • Raising Sand – רוברט פלאנט & אליסון קראוס (2009) • Fearless – טיילור סוויפט (2010) • The Suburbs – ארקייד פייר (2011) • 21 – אדל (2012) • Babel – ממפורד אנד סאנז (2013) • Random Access Memories – דאפט פאנק (2014) • Morning Phase – בק (2015) • 1989 – טיילור סוויפט (2016) • 25 – אדל (2017) • 24K Magic – ברונו מארס (2018) • Golden Hour – קייסי מאסגרייבס (2019) • When We All Fall Asleep, Where Do We Go? – בילי אייליש (2020)
2021–הווה Folklore – טיילור סוויפט (2021) • We Are – ג'ון באטיסט (2022) • Harry's House – הארי סטיילס (2023) • Midnights – טיילור סוויפט (2024) ‏•‏‏ Cowboy Carter – ביונסה (2025)
פרס גראמי לאלבום הפופ הווקאלי הטוב ביותר
1968–2009 1968: הביטלס – Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band ‏• 1995: בוני רייט – Longing in Their Hearts ‏• 1996: ג'וני מיטשל – Turbulent Indigo ‏• 1997: סלין דיון – Falling into You ‏• 1998: ג'יימס טיילור – Hourglass ‏• 1999: מדונה – Ray of Light ‏• 2000: סטינג – Brand New Day ‏• 2001: סטילי דן – Two Against Nature ‏• 2002: סייד – Lovers Rock ‏• 2003: נורה ג'ונסג'ון מאייר – Come Away with Me ‏• 2004: ג'סטין טימברלייקג'ון מאייר – Justified ‏• 2005: ריי צ'ארלס ואמנים שונים – Genius Loves Company ‏• 2006: קלי קלרקסון – Breakaway ‏• 2007: ג'ון מאייר – Continuum ‏• 2008: איימי ויינהאוס – Back to Black ‏• 2009: דאפי – Rockferry
2010–הווה 2010: בלאק אייד פיז – The E.N.D. ‏• 2011: ליידי גאגא – The Fame Monster ‏• 2012: אדל – 21 ‏• 2013: קלי קלרקסון – Stronger ‏• 2014: ברונו מארס – Unorthodox Jukebox • 2015: סם סמית' – In the Lonely Hour ‏• 2016: טיילור סוויפט – 1989 ‏• 2017: אדל – 25 ‏• 2018: אד שירן – ÷ ‏• 2019: אריאנה גרנדה – Sweetener ‏• 2020: בילי אייליש – When We All Fall Asleep, Where Do We Go? ‏• 2021: דואה ליפה – Future Nostalgia ‏• 2022: אוליביה רודריגו – Sour ‏• 2023: הארי סטיילס – Harry's House ‏• 2024: טיילור סוויפט – Midnights ‏•‏‏ 2025: סברינה קרפנטר – Short n' Sweet
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=Come_Away_with_Me&oldid=42235182"