פאתח 110

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף M-600)
פאתח 110
מידע בסיסי
ייעוד טיל קרקע-קרקע לטווח קצר
ארץ ייצור איראןאיראן איראן
יצרן איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
פיתוח איראן
מלחמות ומבצעים מלחמת האזרחים בסוריה
תקופת השירות 2002–הווה (כ־22 שנים)
משתמשים איראןאיראן איראן
סוריהסוריה סוריה
חזבאללהחזבאללה חזבאללה
מאפיינים כלליים
הנעה מנוע דלק מוצק
משקל 3450 ק"ג
ממדים
אורך 8.86 מטר
קוטר 610 מילימטר
ביצועים
טווח 300 ק"מ
(ד'ואלפקאר - 750 ק"מ)
ראש קרב והנחיה
ראש קרבי קונבנציונלי, חצי טון. יכול לשאת חל"כ
הנחיה בגרסאות מתקדמות - ביות אלקטרו-אופטי
ניווט מערכת ניווט אינרציאלית
בגרסאות מתקדמות - GPS
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פאתח 110 (פרסית: فاتح 110, פירושו 'הכובש') הוא טיל בליסטי תוצרת משרד ההגנה האיראני באורך 8.86 מטרים המשמש את חיל האוויר והחלל של משמרות המהפכה האסלאמית. זהו טיל קרקע-קרקע לטווח קצר חד-שלבי המונע בדלק מוצק. לטיל ראש קרב קונבנציונלי במשקל של כחצי טון. הוא נחשב למדויק ביחס לטק"ק איראני אחר, והנחייתו משלבת מערכת ניווט אינרציאלית. הטיל נוסה בהצלחה במאי 2001. טיל זה יכול, כנראה, לשאת ראשי נפץ כימיים או גרעיניים.

הטווח המקורי של הטיל היה כ-200 קילומטרים, אולם בספטמבר 2004 הכריזה איראן כי הטווח הוגדל לכ-250 קילומטרים, ושניתן יהיה להגדילו עוד במידת הצורך. דור שלישי ורביעי של הטיל מדויקים מאוד ומשולבים במערכות ביות אלקטרו-אופטיות, מסוגלים להגיע לטווח של כ-300 ק"מ[1]. נגזרת של הטיל עם טווח כפול מכונה זולפיקאר.

הגרסה הסינית של הטיל, DF-11A, תוכננה כך שהטיל יוכל לשאת ראש נפץ גרעיני לטווח של כ-400 ק"מ.

פעילות מבצעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-18 ביוני 2017 שגרה איראן שבעה טילים בליסטיים מדגם ד'ואלפקאר לטווח בינוני (כ-700 ק"מ) לעבר מטרות של המדינה האסלאמית בסוריה. חמישה מהטילים החטיאו את המטרה, ושני טילים פגעו בשטח שבשליטת המדינה האסלאמית[2].

ב-1 באוקטובר 2018 שגרה איראן 3 טילים מדגם ד'ואלפקאר בנוסף ל-3 טילים מסוג קיאם לעבר מטרות דאעש בסוריה, לטווח של 570 ק"מ[3].

ב-8 בינואר 2020 שגרה איראן משטחה 15 טילים לעבר בסיסים של צבא ארצות הברית בעיראק כנקמה על חיסולו של קאסם סולימאני יומיים קודם[4].

ב-13 במרץ 2022 שיגרה איראן 12 טילים משטחה לעבר קונסוליית ארצות הברית בכורדיסטן העיראקית.[5]

M-600[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרסה סורית של המערכת, בשם "M-600", מיוצרת בסוריה במרכז סרס, במקביל לייצור האיראני[6]. במאי 2010 פורסם כי סוריה העבירה משגרים וטילים מסוג זה לחימוש מערך האש של חזבאללה[7].טווח הטילים הנמצאים בידי חזבאללה מכסה את מרבית מרכזי האוכלוסייה בישראל ועל כן הוגדר על ידי ישראל כנשק שובר שוויון. במסגרת השינויים האסטרטגיים אשר חלו עם היחלשות המשטר הסורי בשל מלחמת האזרחים בסוריה, חלה נכונות גוברת מצד ישראל לתקוף נשק המיועד לחזבאללה בשטח סוריה.

בדצמבר 2012 שיגר צבא סוריה לראשונה טילי M-600 לעבר המורדים במסגרת מלחמת האזרחים[8][9].

במאי 2013 תקפה ישראל משלוח טילי פאתח 110 אשר נשלח מאיראן ויועד לחזבאללה. התקיפה התבצעה במספר מוקדים, הבולט שבהם בנמל התעופה הבינלאומי של דמשק[10].

גרסאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרסה טווח משקל רש"ק מהירות הערות
פאתח-110 250 ק"מ 650 ק"ג 3.5 מאך גרסה ראשונה.
פאתח-110 דור שני 250 ק"מ 450 ק"ג 3.7 מאך נחשף בשנת 2004.
פאתח-110 דור שלישי 300 ק"מ 650 ק"ג 3 מאך נחשף בשנת 2010[11].
פאתח-110 D1 300 ק"מ 650 ק"ג 3 מאך נחשף בשנת 2012. מכיל מערכות ניווט והנחיה מתקדמת[12].
חליג' פארס 300 ק"מ 650 ק"ג 3 מאך טיל נגד ספינות[13].
M-600 או תישרין 250 ק"מ 450 ק"ג 3.7 מאך הגרסה הסורית. פעילות מבצעית ראשונה בדצמבר 2012.
פאתח-313 500 ק"מ נחשף באוגוסט 2015[14].
ד'ואלפקאר או זולפיקאר[15] 750 ק"מ נחשף ב-2016[16][17]. פעילות מבצעית ראשונה ביוני 2017[18].
רעד-500 200–500 ק"מ נחשף ב-2020[19][20].
שרטוט
ד'ואלפקאר
ד'ואלפקאר

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיפוי הפעילות של הטיל בצבע כחול

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פאתח 110 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סרטון רשמי של איראן שלכאורה מתאר פגיעה נקודתית של טיל פאתח 110, מדור מתקדם, במטרה ימית נקודתית
  2. ^ עמוס הראל, אי-פי, השיגור האיראני: חמישה משבעה טילים החטיאו את מטרתם, באתר הארץ, 19 ביוני 2017
  3. ^ איתי אלסטר‏, בתגובה לפיגוע במצעד: איראן שיגרה טילים לעבר מטרות דאעש בסוריה, באתר וואלה!‏, 1 בינואר 2020
  4. ^ נטע בר, מתקפת טילים על בסיסי צבא ארה"ב בעיראק; איראן: תגובה אמריקנית תוביל לירי על ישראל, באתר ישראל היום, 8 בינואר 2020
  5. ^ ויקיחדשות – איראן שיגרה טילים בליסטיים לעבר הקונסוליה האמריקאית בארביל איראן שיגרה טילים בליסטיים לעבר הקונסוליה האמריקאית בארביל, באתר ויקיחדשות, 13 במרץ 2022
  6. ^ פאבי יששכרוף ואמיר תיבון‏, מסמך: כך ממשיך אסד לייצר טילים עבור חיזבאללה, באתר וואלה!‏, 28 בינואר 2014
  7. ^ חזבאללה: אם ישראל תתקוף נגיב בירי מסיבי, מאי 2010, וואלה!
  8. ^ רועי קייס, צפו בתיעוד ראשון: "אסד יורה סקאד על המורדים", באתר ynet, 21 בדצמבר 2012
  9. ^ CNN, "אסד משתמש בטילים בליסטיים תוצרת איראן", באתר ynet, 28 בדצמבר 2012
  10. ^ גילי כהן, בכירים אמריקאים: מטרת התקיפה - משלוח טילים איראנים מדגם פאתח 110, באתר הארץ, 4 במאי 2013
  11. ^ "Iran Test-Fires 3rd Generation of Fateh-110 Missile". Fars News. אורכב מ-המקור ב-7 באוקטובר 2011. נבדק ב-2011-04-15. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "Iran Test-Fires 4th Generation of Most Precise Home-Made Missile". Fars News. אורכב מ-המקור ב-13 באוגוסט 2012. נבדק ב-2012-08-04. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Commander: IRGC Mass-Producing Anti-Ship Ballistic Missiles". Fars News. אורכב מ-המקור ב-29 באפריל 2011. נבדק ב-2011-04-15. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ רועי קייס, טיל בליסטי חדש, תוצרת איראן: "ל-500 ק"מ", באתר ynet, 22 באוגוסט 2015
  15. ^ שמה של חרב מפורסמת באסלאם בעלת שני ראשים, חרבו של האימאם עלי בן אבו טאלבהאם חרבות הכסף של הגית'יאנקי מבוססות על ד'ו-אלפקאר?, באתר פורום הפונדק
  16. ^ "خبرگزاری فارس - شکست دیوار صوتی رسانه‌ها با Su-22/ موشک نقطه‌زن ایران 750 کیلومتری شد". خبرگزاری فارس (בפרסית). Fars News. 21 בספטמבר 2016. ארכיון מ-24 בספטמבר 2018. נבדק ב-21 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ Janes | Latest defence and security news, Janes.com (באנגלית)
  18. ^ אוריאל לוי, ‏סימנים להסלמה: איראן תקפה את דאעש בסוריה באמצעות טילים משטחה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 19 ביוני 2017
  19. ^ משמרות המהפכה של איראן חשפו את הטיל המדויק ראאד 500, באתר ‏מאקו‏, 9 בפברואר 2020
  20. ^ Iran Unveils Raad-500 – A New Tactical Ballistic Missile