שיחה:מימונה

הז"י אפשרית

לקוח מפה [1]. צריך לברר אם ישנה הסכמה של היוצרים רועי אסולין\Keiser_Soze 14:41, 6 דצמ' 2004 (UTC)

במקרה שאתה מזהה הפרת זכויות יוצרים פוטנציאלית יש לשים תבנית הפרת זכויות יוצרים ולחתום על מנת שיופיע התאריך. אם תוך 7 ימים אין הודעה מפורשת, המאפשרת להשתמש בחומר המועתק, הערך נמחק. תשים לב לאופן בו טיפל אייתלאדר בערך. גילגמש 14:45, 6 דצמ' 2004 (UTC)

בעלון קול צופייך לפרשת" ויקרא" הרב מרדכי אליהו כתב:

בס"ד

"מימונה"

פעם הלכתי לבקר את הרה"ג שלום משאש זצ"ל ב"מימונה, במוצאי פסח, והיתה שם חגיגה גדולה. הוא אמר לי בגעגועים, שיסודו של מנהג זה בהררי הקדושה והטהרה, ונעשה לשם אהבה ואחוה שלום ורעות. מכיון שבימות הפסח היו נזהרים ביותר שלא לאכל האחד אצל חברו, והקפידו על חומרא זו ביותר. ולכן, מייד לאחר פסח היו מארחים אחד את השני, כדי להראות שמה שלא אכל אצלו בפסח לא היה בגלל איבה חלילה אלא בגלל חומרא, והנה עתה הם אוכלים האחד ממאכלי השני. ולצערנו הרב, דבר זה השתנה ביותר בימינו, וצירפו לזה ריקודים וכל מיני הוללות שאין בהם אפילו של ריח של תורה, ויש להזהר מאוד לקיים (משלי א, טו) "אל תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם". מידי שנה היו לוחצים עליי להשתתף במימונה הגדולה בגן סאקר, ותמיד התחמקתי מהם. בשנה הראשונה לכהונתי כרב היתה שנת פטירתו של רבי מאיר אבוחצירא זצוק"ל, ואמרתי להם שלא נאה לחגוג בשנה שנפטר צדיק שכזה. בשנה אחרת אמרתי שצריכים לכבד את השנה הסמוכה לפטירתו של הצדיק. וכך מדי שנה מצאתי תירוץ אחר והתחמקתי מלהופיע במקום שלא שורה בו "השמחה במעונו". ―Yogli (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

התבדלות מהחברה זה מנהגי חרדות אשכנז מהמאה ה18 כנראה בגלל זה אתה רואה בשמחה הזאת דבר רע Shahar.shemer • שיחה 00:27, 30 באפריל 2024 (IDT)

"תרבחו ותסעדו", הסבר

אני לא יודע דבר על משמעות הברכה. אשמח אם מישהו יפרט על משמעות ומקורה בערך. הא? 23:37, 19 אפריל 2006 (IDT)

הבהרה בעניין מופלטה

"עובדה זו מזמינה מיד את התהייה "אבל המופלטה המפורסמת מבוססת על קמח..." - עובדה נכונה כשלעצמה, אך ניתנת להסבר פשוט: המופלטה הוכנה דקות ספורות בלבד, לפני ההגשה, מקמח שנרכש במוצאי החג."

לא בדיוק הבנתי.. הכוונה שהמופלטה הוכנה מקמח שנרכש במוצאי החג פסח? אבל אם קונים את הקמח הזה אז הוא חמץ? לא ברור.. Larushkin 11:06, 20 אפריל 2006 (IDT)

למה חמץ? אם הקמח שמור ולא בא במגע עם מים - הכל בסדר. חיים עמאר 14:08, 20 אפריל 2006 (IDT)

כן, קמח רגיל שנרכש בחנויות הוא חמץ כיוון שבתהליך הטחינה נעשה שימוש במים. יש קמח מיוחד שבו לא נעשה שימוש במים או לחילופין קמח שנמכר לגוי בפסח. ―אהד ט (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

חלקים רבים מהערך כתובים בשפה עילגת ומלאת שגיאות כתיב. דבר שצריך לתקן בדחיפות! ―207.232.8.50 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האם תוכל להיות יותר ספציפי? בברכה, Shayakir • שיחה. 17:03, 6 במאי 2007 (IDT)

מתי נחוג החג בחוץ לארץ?

האם ביום טוב שני של גלויות, או באסרו חג (שבחוץ לארץ הוא בכ"ג ניסן)? גששון - שיחה 12:06, 4 באפריל 2010 (IDT) 

מאכלי המימונה

ישנם הרבה מאכלים של יהודי מרוקו השייכים למימונה. וזה לא רק ״מופלטה״. כמו למשל נוגט שקדים הנקרא : ז׳אבן בלוז. בורקס - שיחה 00:10, 9 באפריל 2010 (IDT)

מימונה ויום פטירת הרמבם ?

כיצד ייתכן שיום פתירת הרמב"ם ביום המימונה שכן נפתר בכ' בטבת . הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
31.44.129.40 20:47, 25 בפברואר 2012 (IST)

מימונה - בקוד תנכי קדום

רבי מימון הוא מיסד המימונה, נראה במילה עצמה את כל כוונת הארוע. ניקח את המילה מימונה בקוד "אי"ק-בכ"ר": "מימונה" =

מימונה - קוד קדום מהאדון ,
המוני יהודה ימנו את מימון,
מימון אדם דתי מאד,
מימון נואם נאום,
מימון נואם:
מי האדון, מי אדון יהודה, מי נותן את סימן האות יוד, האדון נקודה.
מימונה:
יום היהדות, יום אמונה, יום אמונת היהדות,
האדון מנסה את יהודה, מנסה את היהדות, ודין היהדות מהאדון, מיהוה,
מימונה - יום נאמנות יהודה את האדון, נאמנות מדינה את האדון, יום נאמנות היהדות,
מימונה - דיננו מיהוה האדון,
מתי מימונה?
מימון נותן את סימן היום מניסן, ידו סימנה את היום, יום הנאום.
מאת: בן עמי צביה, דימונה
 הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
84.109.155.150 23:55, 3 באוקטובר 2012 (IST)

מימונה: מן ואמונה - א.בא-רן

עד היום לא הצלחתי בדיוק להבין את מקור ה"מימונה", עד שהתעמקתי בפרשת "בשלח" סיפור יצאית מצרים, ושם נזכרת פרשת המן. להערכתי מקור השם הוא גם אמונה וגם מן, המזון שירד לבני ישראל במדבר כל יום ,במשך 40 שנה ,עד כניסתם לארץ ישראל.. כידוע לאחר שחצו בני ישראל את ים סוף והגיעו למדבר סיני, התלוננו לפני משה על הלחם. הקב"ה הבטיח להם שכל יום ירד להם לחם מן השמים, והוא נקרא מן.וכך היה במשך 40 שנה.חכמים אומרים כי אדם אשר יש לו פת בסלו, ודואג מה יהיה מחר הוא מקטני אמונה,כי הקב"ה דואג לכל אדם כל יום למזונו.היו אנשים במדבר, שהחביאו מן כי דאגו למחר והם היו מקטני אמונה, והטילו ספק בירידת המן כל יום. כידוע, המן שהחביאו העלה תולעים ובאש,ולכן צעק עליהם משה,מדוע החביאו הרי מובטח להם מן כל יום. בליל הסדר, אנחנו מחביאים את האפיקומן, ולקראת ברכת המזון אנחנו מוציאים אותו ,ומכאן שמו "אפיקו-מן" פירוש "הוציאו מן", זכר לאנשים שהחביאו את המן ודאגו למחר מה יאכלו,ואנו רוצים להראות שאנו מאמינים שיהיה לנו מחר מזון, והקב"ה דואג לכל צורכינו כל יום. (כידוע אין מפטירין אחר אפיקומן) בני ישראל חצו את הים בשביעי של פסח. לאחר הפסח אנו רוצים להראות את אמונתינו בקב"ה, שיש לנו מה לאכול אחרי הפסח, ולא דואגים ממחסור. אנו רוצים להודות לקב"ה ולכן אנו עושים את המימונה, זכר למן שירד במדבר. אם נשים לב, במימונה המאכל הנפוץ היא המופלטה עשויה מקמח, שהיא מתוקה שמזכירה את המן שטעמו כצפיחית בדבש. כמו-כן הרבה דברי מתיקה ואירוח מכל הלב, באכילה ושתיה, לחיזוק האמונה שלא נדאג ממחסור. הוזכר בויקיפדיה התמרים, ויתכן שזה בא להזכיר את המקום אליו היגעו בני ישראל במדבר, "אלימה", ושם היו 12 עינות מים ו-70 תמרים. מכאן להערכתי השם מימונה שמורכב, מהמילים מן ואמונה. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
85.130.222.248 10:42, 25 בינואר 2013 (IST)

מקור החג

המימונה הוא לא חג של "יוצאי צפון אפריקה" אלא חג מרוקאי. הוא *לא* של תוניזאים או אלג'ירים, אלא של מרוקאים והחל במרוקו. ―147.235.8.63 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

א. חבל שאינך מזדהה וחותם כפי שמקובל, מה שהיה מאפשר לתקשר איתך, ולשתף פעולה לגבי הבעיה החשובה שאתה מעלה. ההיבט התיעודי הוא הנימוק החשוב ביותר בויכוח המיותר לגבי הצורך בחתימה. אין למי לחזור. נקודה.

ב. לגופו של עניין, אתה צודק לגמרי. מקורו של המנהג הוא במרוקו בלבד, ומעניין לבדוק במסורתם של איזה קהילות שם נהגו זאת. אין זה מובן מאליו שהמנהג הספיק להתפשט בכל רחבי מרוקו המדינית של היום, כולל קיומם של אזורי השפעה תרבותית ודתית שונים, דוגמת אזורים שהיו תחת השפעה ספרדית דווקא, ולא צרפתית. ב-12 בפברואר 2012 תיקנתי זאת, אבל עורך (?) אלמוני שב והחזיר את הגירסה הבלתי מבוססת בדבר הכללת המנהג ליהדות צפון-אפריקה כולה. לא שמתי לב לכך מוקדם יותר, והדבר יתוקן כבר עתה. בנצי - שיחה 14:17, 1 באפריל 2013 (IDT)

משוב מ-1 באפריל 2013

נכתב שהמימונה ביום פטירתו של הרמב"ם לעומת זאת בערך הרמב"ם תאריך הפטירה לא מתאים לנאמר כאן. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
93.173.141.108 10:01, 2 באפריל 2013 (IDT)

מקור פגאני?

מאמר לא חדש במיוחד (2006) שטוען שמקור החג הוא בטקס שנועד לפייס אלילה/שדה מקומית בשם מימונה, בת זוגו של שד בשם מימון (אשר נשכח בינתיים). Tzafrir - שיחה 21:14, 23 ביולי 2013 (IDT)

חיפוש ברשת לא העלה התייחסויות אחרות בעברית לטענה (למעט עותקים אחרים של המאמר שלו). קל לאושש את טענותיו על סידי מימון ולאלא מימונה אצל הגנאווים. ר' לדוגמה [2]. שימו לב שלאלא מימונה היא גם שמה של עיירה במרוקו . Tzafrir - שיחה 13:32, 21 באפריל 2014 (IDT)

המימונה בקוד תנכ"י

על פי קוד תנכ"י אי"ק-בכ"ר המילה "מימונה" או "המימונה" מבטאת את אמונתם בקדוש ברוך ואת כמיהתם יהדות ספרד ומרוקו לשיבה לארץ ישראל.

המימונה הוא קוד קדום,
קוד נאום מימון היהודי,
אמונה ודין יהודי יהודה,
מיהוה אדון היהודי/היהודיה.
היום ויום יום אנו נותנים אמון ואמונה.
מאת: בן עמי צביה , דימונה . מחברת הספר טרות וקבלה. ―84.108.37.90 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

משוב מ-8 באפריל 2018

לא רשום למה חוגגים את החג ―79.179.13.84 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מחקרה של פרופ' שרעבי

קצת מוזר שמכניסים את מחקרה של פרופסור שרעבי על פאגאניות המימונה על כך שהיא לא מצאה עדויות. ממתי ישנה התיחסות לחוסר מציאת עדויות במדעי הרוח כראיה בעוד אחרים (היסטוריונים שצויינו לעיל) כן מצאו. אפשר להגיד שהיא מפרשת את הנתונים בצורה שונה או משו כזה.Shaishyy - שיחה 00:50, 19 בדצמבר 2018 (IST)

כשם שמובאים דבריהם של היסטוריונים אחרים, כך מובאים דבריה של שרעבי. לא מתייחסים לכך כאל ראיה, אלא כאל הסיבה לטענותיה. Ralph747 - שיחה 01:31, 19 בדצמבר 2018 (IST)

מקבל, לדעתי זה לא הובהר דיו. צריך להכניס את זה בקונטקסט יותר ברור.Shaishyy - שיחה 12:01, 19 בדצמבר 2018 (IST)

דיווח שאורכב ב-15 במאי 2019

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

עמים מסויימים מתחילים את השנה שלהם באביב כמו בני ישראל שראש השנה היה בא בניסן אסתר שקלים קצת צודקת העמים עם ההשפעה הפרסית חוגגים את ראש השנה באביב נובו רוז גם אצל קהילות יהודיות עם השפעה פרסית יש חג כמו המימונה הפרסים הקוקזים הבוכרים הכורדים גם הברברים תושביה של דרום מרוקו ראש השנה שלהם התחיל בתחילת האביב היהודים והברברים היה להם יחסים מאוד טובים כמעט ולא היה הבדל בניהם בכפרים שגרו ביחד זה גם השפעה ברברית של חג האביב ואם תרצו ראש השנה וגם לזכר שפעם נחגג א בניסן כראש השנה (עד היום נחגג א בניסן אצל יהדות תוניסיה וטריפולי כחג הבסיסה )אבל הכל נדחה עד לאחר הפסח בגלל ההכנות הרבות לחג בילדותי אפילו היו אומרים אחד לשני בחג המימונה שנה טובה מימונה בערבית זה מזל מימון ומימונה האלים של המזל במיתולוגיה הברברית בברכה אברהם בוזגלו

אודה למי שישלב את המידע בערך. יוני דוד - שיחה 21:22, 15 במאי 2019 (IDT)

מתי זה נחגג בישראל

בערך כתוב ,הנהוג במוצאי שביעי של פסח, באסרו חג (בישראל בכ"ב בניסן, זה נחגג באסרו חג או במוצאי שביעי של פסח ? לחיים • כ"א בניסן ה'תש"ף 20:45, 15 באפריל 2020 (IDT)

זה אותו דבר. היום שאחרי החג נקרא "איסרו חג", וביהדות, הימים מתחילים מהליליה. לפיכך, ברגע זיוצא שביעי של פסח, מתחיל "מוצאי שביעי של פסח" (שזה כינוי רק ללילה) ו"איסורו חג" (שזה כל היום שאחרי החג).david7031 • שיחה • כ"ב בניסן ה'תש"ף • 22:14, 15 באפריל 2020 (IDT)

דיווח שאורכב ב-10 במאי 2020

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

ברקוקש ולא בורקשוש

תוקן Nani goldring - שיחה 09:08, 6 במאי 2020 (IDT)

כשרות

אם רוכשים את כלי החמץ רק שעתיים לאחר צאת החג - מתי מספיקים לאפות חמץ? דרור - שיחה 22:49, 8 בנובמבר 2020 (IST)

דרור, אני לא בטוח שהבנתי על מה מתבססת שאלתך, אבל אם אתה מתכוון למנהג למכור לגוי גם את כלי החמץ, אז זה לא מנהג שנפוץ אצל כולם, הוא נפוץ בעיקר בחברה החרדית האשכנזית, שממילא לא עורכת מימונה.david7031 • שיחה • כ"ב בחשוון ה'תשפ"א • 23:07, 8 בנובמבר 2020 (IST)

אני מוכר גם את הקיטיניות הכשרות לפסח, ובטח את כלי החמץ (בית חרדי-אשכנזי). אבל בכל מקרה אסור לארוז את כלי הפסח ביום החג, ורק בצאת החג ניתן לארוז אותם, ורק אז אפשר להכניס חמץ (רומפלנאכט) - אז איך זה אפשרי? דרור - שיחה 21:49, 9 בנובמבר 2020 (IST)

מי שזה מספיק חשוב לו, מצליח. (את החלק הבסיסי והנצרך, של פשוט להעיף מהמטבח את כל כלי הפסח, בלי לארוז אותם ולסדר וכו', אלא רק להעביר למקום אחר, אפשר לדעתי לעשות תוך חצי שעה. מה גם, שיש כאלו שבכלל מגעילים את רוב כליהם, ואז הם כלל לא צריכים לארוז. פתרון אפשרי נוסף (שכמובן מוצע בבדיחות הדעת) הוא לנהוג כיהודי אתיופיה, שכל שנה לקראת הפסח היו מכינים כלי חרס חדשים, ולאחר הפסח היו משתמשים בהם לחמץ). מבחינת מורכבות התפעול, הרבה יותר מסובך מה שיקרה השנה, כאשר ערב פסח חל בשבת, וצריך לאכול בבוקר סעודה עם חמץ (ואיכשהוא גם סעודה שלישית) ולאחר מכן לבער אותו נולעבור למצב פסח.david7031 • שיחה • כ"ג בחשוון ה'תשפ"א • 21:56, 9 בנובמבר 2020 (IST)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

ראו את המשפט האחרון בערך "מימונה" לגבי עידן רוזן ואבריו האינטימיים

מקור: לא נראה לי שייך לנושא

דווח על ידי: נורית 46.116.44.83 21:34, 3 באפריל 2021 (IDT)

דיווח שאורכב ב-06 באפריל 2021

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: לא טעות

בפיסקה הראשונה- עדיף לכתוב שיש כמה פרשנויות למקור החג ולא ש׳אינו ברור׳. למרוקאים זה מאוד ברור.

ברור זה לא מספיק, ויש מקור לטענה הכתובה. Mod - שיחה 09:00, 4 באפריל 2021 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר במימונה שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.nofitmoreshet.org/%D7%9E%D7%94%D7%99-%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94/ נמצא כקישור שבור. לא נמצא בארכיון.
• http://www.iba.org.il/bet/player.aspx נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20140820203236/http://www.iba.org.il/bet/player.aspx לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 03:24, 18 בנובמבר 2022 (IST)

דיווח שאורכב ב-11 באפריל 2023

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: טופל

עיראקים ופרסים לא חוגגים את החג. המנהג קיים רק ליהודי אפריקה.

עריכה חדשה שבוטלה. תודה. פוליתיאורי - שיחה 05:36, 11 באפריל 2023 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אפריל 2023)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר במימונה שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• https://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsArticles/117_ben_nun4.pdf נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20180623221937/https://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsArticles/117_ben_nun4.pdf לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 21:50, 14 באפריל 2023 (IDT)

דיווח שאורכב ב-15 באפריל 2023

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: לא טעות

העיקר פטירת רבי מימון אז עושים הילולה לכבודו לכן מימונה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הטענה מוצגת בערך כאחת האפשרויות למסורת החג. אפשר לדון בדף השיחה אם ניתן לטענה זו מקום מספיק. פוליתיאורי - שיחה 18:59, 12 באפריל 2023 (IDT)

אשמח לדעת מי אתה או אתם מבחינת מעמד בויקיפדיה שאתם חושבים שאתם יכולים למחוק עריכה של משתמש כזאת מושקעת עם מקורות מחקריים בטענה שהם לא עוסקים באותו נושא למרות שהנושא הוא מקור השימוש במושג מימונה

משתמש:מיכאל.צבאן אשמח לדעת מי אתה או אתם מבחינת מעמד בויקיפדיה שאתם חושבים שאתם יכולים למחוק עריכה של משתמש כזאת מושקעת עם מקורות מחקריים בטענה שהם לא עוסקים באותו נושא למרות שהנושא הוא מקור השימוש במושג מימונה, כל הטקסט למעלה עוסק במקור השם מימונה והקשר לשמו של הרמבם, בגלל אי היכרות עם המושג במשנה ובשפות המוקדמות במרוקו יש בטקסט שאתם מציגים הטעיה, יש במחיקה הזאת מצג שווא למשמעות החג בהקשר המילולי וההסטורי, זה מציג משהו בתחום הגזענות המחיקה הזאת, כי לכל עוסק במדע ידוע שזה השערות אבל אתם מנסים לפגוע ולקשר חג יהודי של חגיגות להצלחה וממון שמופע בתורה עם אלילות, אני דורש להחזיר את העריכה עם המקורות המחקריים לאזור שאליו הוא שייך Shahar.shemer • שיחה 05:30, 28 באפריל 2024 (IDT)

משתמש:דוד.שי אתה מחקת לגמרי ערך שלם בלי סיבה מוצדקת על כל הכללים של ויקיפדיה העולמית, בלי דיון ובלי הצבעה למחיקה, אשמח לקבל הסבר למה לפני שאני מדווח על כך Shahar.shemer • שיחה 05:45, 28 באפריל 2024 (IDT)

בדף מצויינים מקורות שמו ממימון ועד ללה מימונה, בנוסף מצויינים בלשנים בעיסוק במקור שמו, מצויינים שני חוקרים שמקשרים בין החג לשדים ושדי מזל, על ידי הברברים ועמים באזור, הטקסט שלי עוסק ומתייחס בדיוק לזה והמחיקה זה פעולה מגמתית חמורה כמו שויקי העולמי הזהיר ממנה. זה הטקסט למי שמעוניין לקרוא ולבחון בעצמו ―‏Shahar.shemer (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לאחר שתעבור השתלמות בנימוסי שיחה ובכללי ויקיפדיה יהיה טעם לשוחח אתך. בשלב זה, בהתחשב בסגנון דבריך, אינך ראוי לתגובה עניינית. דוד שי • שיחה 07:30, 28 באפריל 2024 (IDT)

מדהים, אתה גם מחנך?, מוזמן לציין מה לא מנומס בשאלה מי אתם מבחינת ויקיפדיה שאתם מוחקים ערך לא רק כביטול, ממש מחיקה לגמריה מההיסטוריה, גם פה בשיחה צרפתי את הטקסט לבחינה על ידי אחרים ומחקתם גם מפה, נראה כאילו שאתם ממש חרדים מבחינת הטקסט על ידי אחרים, כי אתם יודעים מצויין שזה עוסק בנושא ועונה לטענות במחקר עם מקורות למושג מימונה מהארמית ממונא ומהמשנה ממון, מקורות לשימוש באותו אזור וכו, סוג של להחליש את הטענות שלי כי לא ברור למה למחוק ברמה הזאת, כי בטסט בויקי שצרפתי אין דבר וחצי דבר שמצדיק מחיקה כזאת, הוא לא עובר על שום כלל שמצדיק מחיקה ברמה הזאת, דווקא להיפך, מחיקה ברמה הזאת לפי וייקי מחייב דיון עם הצגת הטסט בשיחה. ככה שאני לא אוותר עד שאבין מי אתם מבחינת ויקיפדיה שמותר לכם למחוק לי טקסט בצורה הזאת כדי לדעת את הזכויות שלי כעורך שמשקיע מזמנו וכא מישהו מוויקי ומוחק בלי דיון כלל Shahar.shemer • שיחה 13:09, 28 באפריל 2024 (IDT)

טעות נוספת שיש בטקסט על ידי אותם אנשי מדע תרבחו ותסעדו המשמעות בעברית היא תתרווחו ותסעדו, שהפירוש מערבית הוא תרגישו בבית ותאכלו טוב, ולא מה שנקבע בטקסט בוויקיפדיה על ידי אותו בלשן "תרוויחו ותהיו מאושרים" (בגלל ערבית קלוקלת...), וכמעט על ידי כל כתבה ברשת וגם אנשי מדע אחרים שדנים בחג, לא שונה מהמשפט העברי שלום עליכם= עליכם השלום והמקביל בערבית , סלאם עליכום, עליכום הסלאם, עכשיו גם פה אפשר להתווכח מי לקח ממי הערבי שהושפע מהיהדות או להיפך Shahar.shemer • שיחה 00:33, 30 באפריל 2024 (IDT)

כנראה לא היית בשיחות בחול מול מחיקות של משתמשים פרו פלסטינים שפועלים בתקיפות ומוחקים כל מקור מבוסס אם אתה חושב שזה לא מנומס, ויש לגבי אותם משתמשים פורומים שדנים בפעילות המגמתית שלהם בויקי Shahar.shemer • שיחה 13:53, 28 באפריל 2024 (IDT)

שים לב שהטעיה מהסוג הזה היית קיימת שנים בויקי ובה נטען שסופגנייה מקור השם הוא במאכל רומאי ולא כונדרוורט שמציג את מקורו לא ידוע Shahar.shemer • שיחה 14:03, 28 באפריל 2024 (IDT)

שים לב שאתה קובע מה הוא נימוס על פי השקפת עולמך, שבשיחות שלי לא היה שום גידופים או אמירות פוגעניות לפי כללי ויקי, אתם פשוט מתחמקים מלהתייחס לטענות שאני מציג, וזאת מגמתיות הקביעה הזאת בלי דיון או הצבעה Shahar.shemer • שיחה 14:12, 28 באפריל 2024 (IDT)

תרגיע. אזלת לקרתא הלך בנימוסיה, ותמיד כדאי לכבד את מי שקדם לך במקום כלשהו. מיכאל.צבאן נימק את מחיקת הקטע בתקציר העריכה שלו - ערך זה עוסק במימונה, ולא במילה ממון, ולכן תיאוריות על התפתחות המילה ממון אינן רלוונטיות כאן (אולי שייך יותר לויקימילון האנגלית, שם עוסקים רבות באטימולוגיה). כמו כן, חלק מהמקורות שהבאת לא תומכים בטיעונים שנסמכים עליהם. איש עיטי - הבה נשיחה 14:49, 28 באפריל 2024 (IDT)

ועניתי שזה טיעון שגוי, תעבור על המושג מימונה ותראה שמחפשים מקור לשם ולמנהג, אתם לא מהעדה ולא ידוע לכם שהשימוש במושג הוא בהקשר פרנסה, שים לב שכל הדף בוויקי עוסק בפרנסה, ומקורות אליליים לפרנסה ולא במקור המושג ממון בהקשרו ההסטורי לפרנסה וגם במשנה, למחוק את זה זה מחיקה לא מוצדקת בעליל, במיוחד ברמת המחיקה הזאת של מחיקה לגמרי מההסטוריה בלי דיון, זה מציג כשל מסוג פניה לסמכות כרק היא צודקת, בנוסף לכך מניעים אתאיסטים של חלק מאותם חוקרים שאפשר להבין את זה מפורומים אתאיסטים בהם הם מפרסמים, או חשד במניעים כאלה בעריכה המגמתית כמו שהיה במושג סופגניה. Shahar.shemer • שיחה 16:11, 28 באפריל 2024 (IDT)

לא טענתי שאני יודע. המקורות והדיון במשמעות וגזרוני המילה ממון אינם מקורות לקשר לערך הזה. אם הייתי כותב על סמך דעותי, דבר כזה היה אולי מוצג כדרשנות למשמעות השם (כך זה נשמע לי). אבל לא בדעותי הדברים אמורים, אלא במקורות. האם יש מקור שטוען שהמילה "מימונה" משמעה "ממון"? אם כן, אשמח שתציגו. המקורות שהעלת עוסקים לעומק ולרוחב במילה ממון והמקבילה הארמית ממונא, אך לא הובא בהם שמץ על קשר למימונה. לצד זאת, למה אתה מתכוון כשאתה כותב "ברמת המחיקה הזאת של מחיקה לגמרי מההסטוריה בלי דיון"? הכל נמצא בהיסטוריית הגרסאות, ודיון מתקיים ברגע זה ממש. הטעמים של החוקרים יכולים בהחלט להיות שונים ומשונים, אבל זה לא מה שאנחנו מחפשים לדעת. איש עיטי - הבה נשיחה 16:52, 28 באפריל 2024 (IDT)

אבל זה כן מה שזה אומר וזה בדיוק מה שהסברתי והצגתי בטקסט שכנראה לא השקעתם מאמץ לקרוא ולהבין, המילה מימונה היא מילה מקומית שאומרת מזל טוב, המילה שמציינים בטקסט הערוך פה אומר אלמימונה الميمونة שמשמעותו למזל טוב ומקורו בשפה מקומית בצפון אפריקה שחדר לערבית ואומר ממון ميمون בערבית מקומית ואומר מזל, זה כל כוונת תנועת הצליל, וההסבר שלי היה לאיך חדר לערבית דרך אותה הסטוריה שציינתי, אני קצת מבין ערבית טוניסאית וקצת מרוקאית ויודע לומר מה כוונת המשורר, המילה מימונה בצורת משמעות הצליל היא מהארמית, וממון שנחשב למילה ערבית מקומית מקורה מהמשנה, זה כמו שבטוניסאית שיבובוק אומר בגרבא ואזורים בקרטגו דוכיפת אבל לא באמת קיים בערבית שלא מאותו אזור בגלל חדירה מתרבות שהייתה שם קודם כמו יוונים, יהודים וכו, זה מה שהצגתי, אבל אתם מעדיפים להגן על אותם חוקרים כי הם קודש הקודשים, לא טועים או אסור לחלוק עליהם, לא יודע איך התפיסה שלכם עובדת. ברמת המחיקה הזאת אני מתכוון שטקסט שלי כולו נמחק לגמרי גם מההסטוריה בראשי על ידי אותו משתמש בשם דויד שי שמעדיף לחנך אותי ולא להתייחס לטענות או הבקשות Shahar.shemer • שיחה 22:03, 28 באפריל 2024 (IDT)

אתה גם יכל ללכת לערך על השם מיימון ולראות שגם שם מצויין שהמילה היא ערבית ופירוש השם בר מזל, שכמו שהסברתי זאת טעות כי המקור קדום לחדירת האיסלם והרבה מאזור צפון אפריקה נקראים בשם מיימון שמשעותו בר מזל, שוב גם פה עם יוד בין ממון למימון , אתם פשוט מתנגדים לאמת Shahar.shemer • שיחה 23:55, 28 באפריל 2024 (IDT)

מדהים שאין מענה, שימו לב שאת ההשערות של אותם חוקרים לא שמו בויקיפדיה באנגלית, רק פה בעברית, כי את מה מעניין האנגלית, המסר האתאיסטי והגזעני צריך לעבור לישראלים, זה כמו הטענה של אתאיסטית שחינה זה מנהג לא יהודי בגלל אי ידיעה שהוא מצויין בתנך. והדבר העוד יותר מדהים שנעלתם את הדף מימונה כאילו מדובר באיזה נושא רפואי ששינוי העריכה בו יכל להיות בעייתי, שזה קצת נוגד את הרעיון של ריצרד מתיו לתוכנה חופשית בטענה במפורסמת שאף ארגון לא צריך לשלוט בעריכה, אבל זה גם מצדיק את הטענה שלי שהמטרה היא העברת מסר ולא לחלוק מידעShahar.shemer • שיחה 20:40, 29 באפריל 2024 (IDT)

בנוסף שום הבנה שמקור המילה הוא במושג עברי מהמשנה לממון, שום הזכור כזה בגלל חוסר היכרות עם הפסקה שצרפתי, מה שקורה הרבה בוויקיפדיה. זה לא בית של אף אחד, אין פה זכות לא לחוקרים שקובעים קביעות, לא לראשונים ולא לאחרונים, זאת אנציקלופדיה חופשית פתוחה לכולם, מחיקת עריכה צריכה לבוא עם דיון, כל אחד מותר לו לערוך אבל לא לכל אחד יש זכות למחוק כי הוא ראשון או איש מקצוע לנושא, באנצקלופדיה חופשית צריך לבסס טענות לא רק על שם איש מוערך ככל שיהיה בלי מחלוקת Shahar.shemer • שיחה 16:46, 28 באפריל 2024 (IDT)

הפסקה שהוספת נראית כמו מחקר ראשוני. אם ישנם חוקרים בני זמננו שקושרים ישירות את שם החג למילה ממון דרך המהלך שהצגת בדף, אנא צטט אותם ישירות בקצרה.

כך מקובל Shaishyy • שיחה 17:35, 28 באפריל 2024 (IDT)

לא יודע על איזה מחקרים מקדימים אתה מדבר, זה לא רפואה. הסברתי למעלה למקור ומשמעות המילה בערבית Shahar.shemer • שיחה 22:09, 28 באפריל 2024 (IDT)

ממש מתחת לאף, מצאתי את הטקסט הזה בערך מימונה בשפה הערבית, מוזמנים לקרוא, אפילו פה מצויין שהמושג מימונה מקורו בממון, כבר קיצרתי את הדרך להוכיח שמקור המילה מימונה היא בממון, קחו את הטקסט ותפעילו הקראה, הצליל שתקבלו זה אלממונא, והמילה שהם טוענים שממנה נלקחה זה נשמע מאמון, או ישמע מימון, עדיין זה כבר שינוי קל בצליל מהמקור בטענה שלי לממון, או ממונא, בנוסף תעשו תרגום ישיר למילה עצמה תקבלו כמה וריאציות לפי מקור התרגום, בין מבורך, למזל, המשמעויות שציינתי והתרגום של ממון מיוונית הוא לwealth שמשמעותו גם מזל -fortune, גם לא קשה להבין שמדובר באל או שד מזל לפי המקור היווני שהצגתי שעבודתו של הממון תביא לך עושר

خلال العقود القليلة الماضية، أصبحت الميمونة (من الكلمة العربية «ميمون» معناها «الحظ») مفضلة من طرف السياسيين الإسرائيليين الذين يستخدمون فيها الفرصة ليمتزجون مع الجماهير وحشد الدعم الجماهيري. Shahar.shemer • שיחה 02:06, 29 באפריל 2024 (IDT)

דומני שאתה לא מבין. דרוש מקור לדרשה האטימולוגית שלך. אם תמצא מאמר שבו נכתב הדבר, נביאו כצורתו. אם מוזכר הדבר בספר יהודי־דרשני, יש מצב שנוכל לצטט אותו. פרשנות שלי, שלך או של משתמשים מוויקיפדיה הערבית אינה מקור ואי אפשר לכתוב אותה. איש עיטי - הבה נשיחה 23:40, 29 באפריל 2024 (IDT)

Shahar.shemer, מדעי החברה ומדעי הרוח הם תחומי דעת שנשענים על מחקרים לביסוס טענות בכפוף לביקורת עמיתים כתנאי נדרש לפרסום טענות בכתב עת מדעי. בנוסף, אנא הימנע משיח מזלזל, זה לא מכבד ולא נעים. Shaishyy • שיחה 13:11, 30 באפריל 2024 (IDT)

יודע מצויין איך מחקר עובד ואם זה ככה תבסס במחקרים את טענות החוקרים, תציג את המקר ושעברו ביקורת עמיתים כי אם לא זה הסתמכות על סמכות בלי מחקר בנושא, ושים לב שציינתי כמה טעויות של אותם חוקרים מלללה מימונה, תרבחו ותסעדו שהפירוש של אותו חוקר שגוי, וגם הצגתי את ההטעיה לשדי מזל כנלקח מהעמים ששלטו שם במאות הראשונות שהתבססו על מילה מהמשנה והספרים החיצוניים ושהם הלבישו על המילה שדים ואלילות. ואגב להבדיל גם החוקרת תומכת הטרור נדירה שילהוב מחקריה עברו ביקורת עמיתים למרות שהם סילוף גמורShahar.shemer • שיחה 19:52, 30 באפריל 2024 (IDT)

יודע מצויין איך מחקר עובד ואם זה ככה תבסס במחקרים את טענות החוקרים, תציג את המקר ושעברו ביקורת עמיתים כי אם לא זה הסתמכות על סמכות בלי מחקר בנושא, ושים לב שציינתי כמה טעויות של אותם חוקרים מלללה מימונה, תרבחו ותסעדו שהפירוש של אותו חוקר שגוי, וגם הצגתי את ההטעיה לשדי מזל כנלקח מהעמים ששלטו שם במאות הראשונות שהתבססו על מילה מהמשנה והספרים החיצוניים ושהם הלבישו על המילה שדים ואלילות. ואגב להבדיל גם החוקרת תומכת הטרור נדירה שילהוב מחקריה עברו ביקורת עמיתים למרות שהם סילוף גמור Shahar.shemer • שיחה 20:05, 30 באפריל 2024 (IDT)

ואגב הבאתי , מצויין במשנה ממון, והצגתי שכל השוני הוא בצליל שנשמע כמו י', בנוסף הבאתי כתב בערבית שמראה שהמילה מימונה בערבית שהצגתם בוויקי אומר למזל טוב, שזה נשמע ממונה, אתם יכולים לראות גם פה שהאזור מונה עם הסבר שצריך להוסיף צליל יוד منى, לא ברור למה. בנוסף גם פה המילה בערבית ממונא משמעותו כסף, כספת, השראי, בנוסף לאמונה, כמו מימונה, עוד המושג מימונה הוא גם שם לקוף בערבית, והטענה שזה הגיע לא מערבית, וחדר לערבית מספרדית מונו, אבל במקור למונו הוא בכלל יווני צפני חדירת האיסלם, אז הטענה במקור לא נכונה, בערבית לא באמת ידוע מקור השם מימונה וחושבים השפעה חיצונית [3], בנוסף טוענים שזה מגיע מימין, קשר לא ברור בין קוף ליד ימין, בין ימין למימון וכו, עדיין כל המילים האלה אומרים דברים זהים, אמונה, שמחה, כסף, אבל זה לא מערבית, באבן שושן צד ימין אומרים בארמית ימינא, כנראה זה המקור שהתערבב עם ממונא של ארמית, היד שמקבלת כסף. יש גם שם נוסף למימון עם הקשר זהה גם לרבי מימון והוא מאמון. השם מימונה Mimouna לא נפוץ בשפה הערבית ונמצא בעיקר בצפון אפריקה, כמו אלג'יריה, טוניס, מרוקו, צרפת [4]. שם דומה הוא מימה עם משמעות דומה שהשם המלא והלא מקוצר מגיע מימימה, שם שמופיע בתנך, בערבית נתנו לשם הזה משמעות דומה למימון ומימונה. אם זה לא מוכיח קשר בין הדברים והטענות שלי אז אני לא יודע מה כן, וזה יותר הסתמכות על סמכות ממקורות. עדיין מזמין אותכם לצרף מקורות מחקריים לטענות החוקרים שעברו ביקורת עמיתים במקום מסודר Shahar.shemer • שיחה 19:09, 1 במאי 2024 (IDT)

גבירה בת מזל או ברברית שהתקרבה לאיסלם?

נראה שגם הסיפור המוסלמי לאזור ללה מימונה הייתה גבירה ברברית בת מזל כי התקרבה לאיסלם [5], זה גם מצדיק את הטענה שמקור המילה קדום לאיסלם כי נטען שעשו בה שימוש ברברים שהתקרבו לאיסלם, כמו שהצגתי בטקסט שנמחק שאוגוסטינוס טען שהמילה הייתה בשימוש בשפה הפונית בקרטג לציון רווח כספי. לאזור יש שמות רבים למזל ונגד עיין הרע כמו חמשוני שאומר חמש, שמות של דגים כמו בוגיד וכו או שמות למזל כמו ממון, בגלל זה השם לגבר הוא מימון ולאישה מימונה, זה לא מתבסס על אדם, זה מתבסס על משמעות השם והקשרו כמו בהקשרו לממון, כסף, מזל מביא כסף, בריאות זה מהאל Shahar.shemer • שיחה 22:40, 29 באפריל 2024 (IDT)

טעות נוספת שיש בטקסט, תרבחו ותסעדו

תרבחו ותסעדו המשמעות בעברית היא תתרווחו ותסעדו, שהפירוש מערבית הוא תרגישו בבית ותאכלו טוב, ולא מה שנקבע בטקסט בוויקיפדיה על ידי אותו בלשן "תרוויחו ותהיו מאושרים", וכמעט על ידי כל כתבה ברשת וגם אנשי מדע אחרים שדנים בחג, לא שונה מהמשפט העברי שלום עליכם= עליכם השלום והמקביל בערבית , סלאם עליכום, עליכום הסלאם, עכשיו גם פה אפשר להתווכח מי לקח ממי הערבי שהושפע מהיהדות או להיפך Shahar.shemer • שיחה 23:57, 29 באפריל 2024 (IDT)

אגב גם חשה עינייק קיים בערבית של אותו אזור גם אצל המוסלמים שהמשמעות היא לא על העניים שלך שמציינים את הספרה חמש כנגד עין הרע Shahar.shemer • שיחה 00:05, 30 באפריל 2024 (IDT)

מקור דברי החיד"א

מופיע בשם החיד"א שיום אסרו חג פסח הוא מועד לפגיעת עין הרע, אך לא מצויין מקור הדברים בכתבי החיד"א. חיפשתי, ומצאתי רק שהחיד"א במורה באצבע כותב שישתדל לעשות סעודה באסרו חג פסח, אך לא קושר זאת לעין הרע. המקור השניוני שמובא לדברים מפוקפק מאוד. הייתי שם תבנית דרוש מקור, אך הערך חסום לעריכה. ‫2A01:6500:A043:AD97:4038:9C95:218:85D4‬ 17:03, 30 באפריל 2024 (IDT)

לאחר שפקעה ההגנה על הערך, הוספתי בעצמי תבנית מקור. ‫2A01:6500:A043:AD97:4038:9C95:200:1D8‬ 01:13, 1 במאי 2024 (IDT)

מגירסא רחבה יותר של המאמר, התברר שאכן הוא הסתמך על דברי החיד"א בספר מורה באצבע, שלא קושר את הדברים לעין הרע, ולא מזכיר את הדברים בהקשר של ביקורו במרוקו, ומתייחס בצורה דומה לאיסרו חג פסח ואיסרו חג שבועות. המקור השני שהובא שם בשם 'אלקנה בן ירוחם' הזוי עוד הרבה יותר. מחקתי את כל המשפט. ‫2A01:6500:A039:AD97:80A7:9095:2E8:B54C‬ 11:01, 2 במאי 2024 (IDT)

עדות תושב מרוקו

סבא שלי עלה ממרוקו, בריא ועם זיכרון צלול, אשמח לעזרה לברר כיצד אני יכול לרשום את עדותו פה בויקיפדיה, אני רשמתי את החלק של חגיגת המימונה בכפר Ait Ibrahim שבמרוקו בערך על פי העדות שהוא נתן לי אופק גבאי • שיחה 00:47, 1 במאי 2024 (IDT)

בגדול, ויקיפדיה משתדלת לסכם מידע שהופיע כבר במקומות אחרים, ולא לשמש במה ראשונית לפרסום עדויות או מחקרים. כך שעדיף שתמצא מקום אחר לפרסם בו את הדברים, ואז תוכל להוסיף מידע בערך ע"פ עדותו בציון המקור, וכן להוסיף קישור לאתר בו העדות פורסמה. ‫2A01:6500:A042:AD97:80F3:CBA5:2BF:64‬ 09:56, 1 במאי 2024 (IDT)

עוד מקורות שמצדיקים את ההקשר בין ממון למימון

בספר המפתח הקטן של שלמה‏, שנכתב מצויינים שמות שונים לשדים שציינתי כמו בליעל, מצויינים בו גרסאות שונות למילה מימון, כהקשרם לשדים בצורתם השונה מבחינת צליל השם ואזור השלטון שלהם -

Paymonia, Amaymon , Amaimon, Amaymon (south), Paymon (west),, Moymon, Poymon, Amaymon in the south, Paymon in the west, and Aegym in the north"; "Oriens, Paymon, Egyn, and Amaymon"; or "Amodeo [sic] (king of the east), Paymon (king of the west), Egion (king of the north), and Maimon. Shahar.shemer

ונטען שהספר מתבסס על ספר קדום יותר מהמאה ההחמישית לספירה בשם צוואת שלמה‏‏ בשפה יוונית (שנכתב על ידי נוצרים או יהודים) וזה מתבסס על כתבים מוקדמים יותר מהמאות הראשונות לספירה כמו בטענות שהבאתי לממון, בנוסף במקור הזה[6] נטען שצורת הגייה של ממון באנגלית היא מימון M AE1 M AH0 N ('mæmən), עוד הצדקה לטענות שלי ולקשר בין היוונים ששלטו שם קודם, בין ממון למימון ובין המימונה לברכה לממון, גם השיר ליל - "לה מימונה" זה שיהיה למזל טוב, אלו מילות קישור בערבית, לא לאלה, שוב גם שהסעודה תהיה לברכה בשיר אומר דבר שונה ממה שהחוקרים מנסים לקשר לפירוש שגוי לערבית, כמו גם תרבחו ותסעדו שאומר תתרווחו ותסעדו, כנראה כי המילה תרבחו אומרת או נשמעת כמו תרוויחו שזה גם פרוש אבל פירוש המשפט שהם מציגים שגוי, ואני מתחיל לחשוב שהסיבה שהמילים עם דמיון לעברית זה כי מקורם מהעברית, לי זה מובן כי כל הילדות שלי גדלתי אצל סבא וסבתא ואני מבין את משמעות המילים אבל כנראה לא כולם ערבית ומקורם גם מהעברית, כמו שציינתי למעלה עם שלום עליכם, ונראה שאבן שושן מצדיק אותי "סְעוּדָה ת, סְעֻדָּה ת (נ') [מן סעד] אֲרוּחָה, אֲכִילָה קְבוּעָה: "נָפְלָה דְלֵקָה בְּלֵילֵי-שַׁבָּת, מַצִּילִין מְזוֹן שָׁלשׁ סְעוּדוֹת" (שבת טז ב). "כְּשֶׁעָשָׂה רַבָּן גַּמְלִיאֵל סְעוּדָה לַחֲכָמִים"

גם בפרוש לרווח בערבית רחב - (מכילתא, יתרו נט.).", "א. רוח [ארמית: רְוַח; ערבית: רַוִחַ רחב; אולי הרחבה מן רוּחַ] דֵּעָה רוֹוַחַת. הִרְוִיחַ זְמַן. פָּעַל רָוַח (פ"ע). 1. הוּקַל, הוּנַח, הָיְתָה לוֹ רְוָחָה, סָרָה הַמּוּעָקָה: "וְלָקַח דָּוִד אֶת-הַכִּנּוֹר וְנִגֵּן בְּיָדוֹ וְרָוַח לְשָׁאוּל וְטוֹב לוֹ, וְסָרָה מֵעָלָיו רוּחַ הָרָעָה" (שמואל א טז כג). "אֲדַבְּרָה וְיִרְוַח-לִי" (איוב לב כ). פֻּעַל רֻוַּח

1. הֻרְחַב, נַעֲשָׂה בּוֹ רֶוַח רַב: "אֶבְנֶה-לִּי בֵּית מִדּוֹת וַעֲלִיּוֹת מְרֻוָּחִים" (ירמיה כב יד). "הָיָה דָּר בְּדִירָה מְרֻוַּחַת שֶׁחַלּוֹנוֹתֶיהָ פְּתוּחִים לַשּׁוּק" (עגנון, כפות ע).

2.^ח הָיָה בְּרֶוַח, נִמְצָא בִּרְוָחָה: "מְזוֹנוֹתָיו מְרֻוָּחִים הָיוּ" (בורלא, אשתו 18).

3.^ת רָוַח, נָפוֹץ: "הַהֲלָכָה שֶׁיּוֹצֵאת מִבֵּית שַׁעַר וּמְרֻוַּחַת לְרַבִּים" (שיר השירים רבה ז ה, צווארך).

[מְרֻוָּח, יְרֻוַּח]

קבלו לדוגמה תרגום מגוגל [7] שנותן את הפרשנות שלי למשפט תרבחו ותסעדו בערבית, תתרגמו את השורה בערבית أشعر وكأنك في المنزل وتناول الطعام بشكل جيد בנוסף הבאתי מקור למעלה שטוען שמימון המשמעות לא מערבית וזה מגיע מיד ימין, בספר ביאור שטיינזלץ לתלמוד מצויין שלצד שמאל יש אלף מזיקים ומצד ימין עשר אלף, ככה שכנראה גם ימיניה זה מקור למשמעות אמר רב הונא: כל חד וחד מינן, אלפא משמאליה ורבבתא מימיניה [כל אחד ואחד מאתנו בני האדם, אלף מזיקים נמצאים משמאלו, ורבבה מימינו], והרי זה כעין ביאור לכתוב "יפול מצדך אלף ורבבה מימינך אליך לא יגש" (תהלים צא, ז) שה' מגן על האדם מפני כל אותם המזיקים. Shahar.shemer • שיחה 06:04, 3 במאי 2024 (IDT)

משתמש:מיכאל.צבאן דוד שי Shaishyy איש עיטי עברתם על הטקסט, ההסברים והמקורות שהבאתי ועדיין לא השתכנעתם שצרים להציג את ההקשר שהבאתי? Shahar.shemer • שיחה 15:14, 3 במאי 2024 (IDT)

אני מציע שתשלח את מחקרך אל מערכת כתב העת "לשוננו", ולאחר שיתפרסם שם נוכל להזכיר אותו כאן. דוד שי • שיחה 18:32, 3 במאי 2024 (IDT)

אבדוק את זה, לא מכיר Shahar.shemer • שיחה 12:42, 14 במאי 2024 (IDT)

אם יש לך מקורות טובים (לא מחקר מקורי) לכך שהמילה "מימונה" קשורה למילה "ממון", אתה מוזמן להציע אותם פה . רוב הטקסט והמקורות שהבאת עוסק במשמעות המילה "ממון" ובגלגוליה השונים, ולא במילה "מימונה". שים לב שכבר יש פסקה נרחבת למדי בערך שעוסקת במקור השם. מיכאל.צבאן • שיחה • כ"ח בניסן ה'תשפ"ד • 20:06, 5 במאי 2024 (IDT)

הוא עסק במימון שמקורה מממון והצגתי שבשפה הערבית יש תוספת אות יוד והם בעצמם טוענים שמימונה זה ממימון ושניהם זה לא מילה ערבית והם חושבים שזה התפתח בגלל המוסלמים בספרד שעשו שימוש במילה ימין לקוף ומשמעות המימון (הקוף) בספרד או טורקיה ככה הם חושבים זה שמחה ומפה חדר לערבית, אבל הצגתי שהמקור כן מאותו אזור צפון אפריקה וספרד והגיע מהמילה ממון וכו ומוצגים בצורתם השונה באותם ספרים שהושפעו מהמושג ממון במאות הראשונות. תעבור על כל מה שהעלתי Shahar.shemer • שיחה 12:41, 14 במאי 2024 (IDT)

בנוסף שים לב לצליל באנגלית למילה ממון שהבאתי למעלה -מימאן Shahar.shemer • שיחה 12:54, 14 במאי 2024 (IDT)