אברהם שלמה בידרמן
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
 | |||||
| אברהם שלמה בידרמן, בערך בשנת 1999 | |||||
| לידה |
5 במרץ 1927 א' באדר ב' ה'תרפ"ז  קרקוב, פולין | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
23 בינואר 2000 (בגיל 72) ט"ז בשבט ה'תש"ס  ירושלים, ישראל | ||||
| מקום קבורה | הר הזיתים | ||||
| מדינה |
ישראל  | ||||
| מקום מגורים | ירושלים | ||||
| תקופת הפעילות | 1987–2000 (כ־13 שנים) | ||||
| השתייכות |
חסידות לעלוב | ||||
| תפקידים נוספים |
אדמו"ר | ||||
| אב |
משה מרדכי בידרמן | ||||
| |||||
|
| |||||
  | |||||
רבי אברהם שלמה בידרמן (א' באדר ב' ה'תרפ"ז, 5 במרץ 1927 – ט"ז בשבט ה'תש"ס, 23 בינואר 2000) היה האדמו"ר מחסידות לעלוב בירושלים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בקרקוב שבפולין לרבי משה מרדכי בידרמן, האדמו"ר השישי מלעלוב. בגיל שלוש עלה עם אביו לישראל והתגורר בשכונת בתי ורשה בירושלים. בשנת ה'ת"ש נכנס ללמוד בישיבת קמניץ אצל הרב משה ברנשטיין בחברותא עם ישראל גרוסמן, בשנת ה'ת"ש עבר אביו לתל אביב והחל ללמוד בישיבת בית יוסף בבני ברק, והיה חביב לפני ראש הישיבה הרב יעקב ישראל קניבסקי שקבע איתו לימוד שבועי ביום שישי בשולחן ערוך יורה דעה. בט"ו בשבט תש"ז נישא לרבנית חיה ברכה עלקה[1], בתו של רבי יהודה זונדל הגר אדמו"ר מסאווראן, חתנו של רבי שמואל אהרון שזורי. מסדר הקידושין בחתונתם היה הרב הראשי לישראל הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג.
בסביבות שנת תש"ח פתח אביו את בית המדרש "בית דוד" ומינה את בנו לרב המקום והיה מוסר שם שיעורים ביורה דעה לבחורים.
בשנת ה'תש"י (1950) הקים את ארגון "חבר פעילי המחנה התורתי" (לימים נקרא יד לאחים) ביחד עם מספר אברכים ובחורים בהם הרב שלום דובער ליפשיץ. בגיל 24 קיבל סמיכה מהרב יוסף צבי קאליש ועוד כמה מרבני תל אביב.
בשנת תשט"ו הקים אביו ישיבת קטנה "תורת משה" בירושלים ומינה את בנו לעמוד בראשות הישיבה.[2]
בתחילת שנת תשכ"ט בברכת אביו נסע למגדל העמק ופתח כולל אברכים ומינה את הרב אשר סופר לראש הכולל, בחודש אייר אותה שנה, מסר את ניהול הכולל לרב יצחק דוד גרוסמן.
בראשית תשל"א הקים כולל אברכים בעפולה, בראשה מעמיד את חתנו הרב שלמה ווסרמן, ותלמוד תורה "מדרש פנחס" על שם "בעל הפלאה", במשך עשור שהיה קיים, עברו שם עשרות ילדים.
לאחר פטירת אביו הוכתר, לאדמו"ר בירושלים, לצד אחיו, רבי שמעון נתן נטע בבני ברק.
נפטר כשעה לאחר צאת השבת אור לט"ז בשבט ה'תש"ס לאחר מחלה קצרה. בהלווייתו, שיצאה מבית מדרשו, השתתפו רבבות. נקבר בבית הקברות בהר הזיתים בסמוך לקבר אביו.
על פי צוואתו, שני בניו, רבי שמעון נתן נטע ורבי יצחק מאיר אייזיק, הכתרו כאדמו"רי החסידות אחריו.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בנו רבי שמעון נתן נטע בידרמן (נפטר כ"ו אייר תשס"ח), שימש כאדמו"ר בעיר ביתר עד לפטירתו, בנו רבי יהודה זונדל הוכתר למלא את מקומו כאדמו"ר מלעלוב ביתר[3].
- בנו רבי יצחק מאיר אייזיק בידרמן, ממלא את מקום אביו בבית מדרשו בירושלים. הוא הקים גם מרכזים בעיר ביתר עילית, (שם גם קיימת ישיבת חסידי לעלוב על שם אביו) בטבריה, בארצות הברית, בלונדון שבאנגליה ובאנטוורפן שבבלגיה.
- בתו מאטיל, מנהלת תיכון "בית מלכה" של חסידות בעלז רעיית הרב שלמה ווסרמן, רב חסידי לעלוב.
- בתו רבקה, רעייתו של הרב ישראל שלמה שיינפלד, רב קהילת קאסאן בקריית הרצוג (נפטר בא' טבת תשס"ד).
- בתו חנה רייצה (נפטרה בכ"ג אב תשס"ה), הייתה רעייתו של הרב אהרן צבי בעק.
- בתו לאה (נפטרה בי"ד סיוון תשע"ב), רעייתו של הרב אברהם ירחמיאל רבינוביץ, האדמו"ר מביאלא - אוסטרובא (גבעת שאול).
מתורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אמרי קודש, בסופו: "אל מול פני המנורה", לזכרו של רבי אברהם שלמה, ירושלים : מכון לבת־אש – לעלוב, תשס"א, באתר אוצר החכמה 187 עמודים, יצא במהדורה מורחבת בשם "אמרי אש"
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אשל אברהם, יו"ל על ידי חבורת האברכים דחסידי לעלוב בעיה"ק טבריא, תשע"ח
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נפטרה בי"ג בטבת תשפ"ג אבל בלעלוב, נפטרה אשת האדמו"ר בחדרי חרדים
- ^ ראו: ישיבות ומוסדות תורה, באתר ארכיון המדינה, עמ' 242
- ^ 3 שנים מפטירת האדמו"ר - בנו בן ה-14 נכנס לנעליו באתר בחדרי חרדים.