יצחק דוד גרוסמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יצחק דוד גרוסמן
Rabbi Yitzchak Dovid Grossman in 2008.jpg
לידה 15 בספטמבר 1946 (בן 71)
י"ט באלול ה'תש"ו עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות מגדל העמק שבישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הרב גרוסמן מדליק משואה בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל
הרב גרוסמן - ציור שמן על בד. באדיבות הציירת מיכל שמואל

הרב יצחק דוד גרוסמן (נולד בי"ט באלול ה'תש"ו, 15 בספטמבר 1946) הוא רבה של מגדל העמק, עומד בראש רשת החינוך הארצית "מגדל אור". זוכה פרס ישראל למפעל חיים לשנת תשס"ד (2004).

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים לגוטא פערל והרב ישראל גרוסמן, ראש ישיבת פינסק קרלין. בצעירותו למד בישיבת עץ חיים,[1] ובהמשך, בישיבת סלבודקה שבבני ברק. בשנת ה'תשכ"ו הוסמך לרבנות, בשנת תשכ"ז התחתן עם אסתר בת הרב בעריש רוזנברג משפיע בשיכון חב"ד לוד, בשנת ה'תשכ"ח עבר לגור במגדל העמק, בשליחותו של האדמו"ר מלעלוב רבי משה מרדכי בידרמן, ויחד עם בנו הרב אברהם שלמה בידרמן (לימים האדמו"ר מלעלוב), החלו בפעילות חינוכית ותורנית ענפה.

בשנת 1970 מונה לרב העיר מגדל העמק. בשנת 1972 החל להקים את רשת מוסדות החינוך "מגדל אור", המקנה תורה והשכלה באזורי מצוקה. 18 חניכים היו במחזור הראשון ועם השנים היא התפתחה וגדלה במהירות והיא מונה אלפי חניכים. "מגדל אור" היא רשת ארצית, העוסקת בחינוך תורני ואף בצדקה. מרכז פעילותה הוא ב"קריית החינוך" במגדל העמק, שבה תלמידים בכל הגילאים החל מגיל הגן. בוגרי רשת מוסדות החינוך משתלבים בחברה הישראלית בעבודה ובשירות צבאי.

בשנת תשל"ח הקים בתוך מסגרת "מגדל אור" את ישיבת "תומכי תמימים" (אחד מסניפי ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש) בעיר ועמד בראשותה בעידודו של אביו שהיה ראש ישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד, עד שמסר את ראשות הישיבה לרב יצחק גולדברג, וכיום היא מנוהלת עצמאית בנפרד ממוסדות "מגדל אור", ולומדים בה מאות תלמידים, בראשות הרב גולדברג ותחת ניהולו של הרב לוי וילימובסקי.

ב-2002 הקים במגדל העמק, תיכון בית יעקב לבנות, בשם "שלהבת".

הרב גרוסמן פעיל גם בקליטת עלייה, ועשה רבות לקליטת העולים מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים ועולי אתיופיה ותימן. בין יתר פעילותו בתחום קליטת העלייה, הקים במגדל העמק מדרשה לבנים בשם מדרשת הגליל, וכן אולפנה לבנות ומקום הנותן השכלה גבוהה לנוער עולה מברית המועצות. רשת החינוך שהקים פעילה אף מחוץ לגבולות ישראל, ולה סניפים בברית המועצות לשעבר. לימינו בהנהלת המוסדות וענייני הציבור עומד בנו הרב שניאור זלמן גרוסמן, שעבר בשנת תשס"ד 2004 לגור אף הוא במגדל העמק.

בשנת תשס"ג 2003 התבקש הרב גרוסמן על ידי רבנים רבים להתמודד על תפקיד הרב הראשי לישראל, אך אביו, הרב ישראל גרוסמן אסר זאת עליו, האב והבן הופיעו יחדיו לפני הרב יוסף שלום אלישיב שהורה לבן לציית לאב במקרה הזה. לאחר פטירת אביו אמר בראיון ב-2011 כי אינו פוסל התמודדות עתידית לתפקיד.

בשנת 2004 הקליט שמואל שפירו את השיר "אהבת ישראל" אשר הוקדש להרב גרוסמן (שבאותם ימים כיהן שפירו כחזן בית הכנסת במגדל העמק) לרגל זכייתו בפרס ישראל.

בבחירות שנערכו ב-23 בספטמבר 2008 נבחר למועצת הרבנות הראשית. הוא זכה ל-76 קולות מתוך 144, השני מבין המועמדים האשכנזים.[2]

בספטמבר 2015 נמתחה עליו ביקורת בחוגים חרדיים מסוימים, לאחר שחיתן את בר רפאלי עם איש העסקים עדי עזרא.[3]

החל משנת 2015 משמש הרב גרוסמן כחבר במועצה הציבורית של המכון החרדי למחקרי מדיניות.[4]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב גרוסמן נשוי לאסתר ולהם חמישה ילדים. אחייניתו רבקה הולצברג נרצחה יחד עם בעלה ואחרים במתקפת הטרור בבית חב"ד במומבאי ב-2008.

  • אחיו, הרב בן ציון, משפיע בקהילת חב"ד מגדל העמק
  • אחיו, הרב אליעזר יחזקאל, ראש ישיבת 'מגדל אור' ומורה צדק בקהילת סערט ויז'ניץ בחיפה
  • אחיו יוסף נפטר מדום לב בגיל 57.[5]
  • בנו, הרב שניאור זלמן, מנהל מוסדות מגדל אור במגדל העמק
  • גיסו, הרב נפתלי נוסבוים, ראש הישיבה הכלל חסידית 'חיי משה' בירושלים.
  • גיסו, הרב שמואל צבי פריד, דיין בירושלים.
  • גיסו, הרב בן ציון ליבוביץ', מנהל חינוכי במוסדות ויז'ניץ בירושלים.
  • גיסו, הרב שמעון רוזנברג, עפולה.
  • גיסו, הרב יוסף יצחק רוזנברג, ירושלים.
  • גיסו, הרב יצחק יהודא ירוסלבסקי, מזכיר בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש ורב קהילת חב"ד בקרית מלאכי.
  • גיסו, הרב שמואל שנור, רב שכונה במגדל העמק.
  • נכדו בעריש הניג, הוא שליח חב"ד בצ'נגדו בסין.

פרסים ותארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילותו של הרב גרוסמן בתחום החינוך והחברה זכתה להכרה ולהוקרה, והוא זכה בפרסים רבים, לרבות פרס "אהבת ישראל" שהוענק לו בשנת 1983 על ידי נשיא המדינה, חיים הרצוג, וראש הממשלה, מנחם בגין, פרס "אבי האסירים" על שם רבי אריה לוין ב-1980,[6] וכן "מגן הסובלנות" אשר התקבל מיו"ר הכנסת.

בשנת תשס"ד (2004) זכה הרב גרוסמן בפרס ישראל למפעל חיים. בשנת תשס"ו (2006) זכה הרב גרוסמן בתואר "דוקטור לשם כבוד" של אוניברסיטת בר-אילן. בשנת תשס"ח (2008) הדליק את אחת משתים עשרה המשואות בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל בין יום הזיכרון לחללי צה"ל ליום העצמאות.[7] בשנת תשע"ג (2014) זכה הרב גרוסמן בעיטור הנשיא.[8]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אור השבת, תשע"ח

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יצחק דוד גרוסמן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]