לדלג לתוכן

אלן בארקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלן בארקין
Ellen Barkin
אלן בארקין, 2011
אלן בארקין, 2011
לידה 16 באפריל 1954 (בת 70)
הברונקס, ניו יורק, ארצות הברית
סוגה מועדפת קומדיה ודרמה
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1978 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
בן או בת זוג
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס עולם התיאטרון (2011)
  • פרס אמי לשחקנית בסדרת דרמה/קומדיה באורך קצר (1998)
  • פרס טוני לשחקנית משנה במחזה (2011)
  • פרס אמי לשחקנית הטובה ביותר במיני סדרה או סרט טלוויזיה (1998) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלן רונה בארקיןאנגלית: Ellen Rona Barkin; נולדה ב-16 באפריל 1954) היא שחקנית יהודייה-אמריקאית זוכת פרס אמי ומועמדת שני פרסי גלובוס הזהב ופרס טוני.

בארקין נולדה ברובע הברונקס, ניו יורק למשפחה יהודית ממעמד הביניים, בתם של אוולין וסול בארקין. למדה היסטוריה ודרמה ב"מכללת הנטר" ומשחק בבית ספר "אולפן השחקנים".

בארקין פרצה לתודעה בתחילת שנות ה-80 בדרמה הקומית של בארי לוינסון "דיינר", בתפקיד בת', חברתו של לורנס שרייבר. הצליחה להרשים באודישן שעשתה לדרמה "רגעים קטנים של חסד" וקיבלה את תפקיד סו אן, בתו של הנווד האלכוהוליסט מאק סלדג' (רוברט דובאל). כן השתתפה לצידו של רנדי קוויד בדרמת הפשע "שחיתות בגדול", בסרטו העצמאי של ג'ים ג'ארמוש "נרדפי החוק" ובקומדיה הבדיונית "בוקארו באנזיי".

ב-1989 הופיעה בתפקיד הראשי במותחן הפשע "ים של אהבה", בתור הלן קרוגר, חשודה בפרשת רצח אותה חוקר הבלש פרנק קלר (אל פצ'ינו). ב-1991 הייתה בארקין מועמדת לפרס גלובוס הזהב על הופעתה בקומדיה של בלייק אדוארדס, "יחי ההבדל הקטן", בתור אמנדה ברוקס, הזהות החדשה של הנרצח סטיב ברוקס. ב-1993 גילמה את קרוליין, אשתו המוכה של דוויט הנדסן (רוברט דה נירו) ואמו של טוביאס וולף (לאונרדו די קפריו), בדרמה הביוגרפית "כך הייתי". ב-1996 שיחקה במותחן האלים של טוני סקוט "המעריץ".

ב-1997 זכתה בארקין בפרס אמי על הופעתה בתור אישה מוכה ואלכוהוליסטית בהפקת הטלוויזיה "לפני שלנשים היו כנפיים". ב-1998 גילמה בארקין את המלצרית בעיבוד הקולנועי של טרי גיליאם לספר "פחד ותיעוב בלאס וגאס". ב-1999 גילמה את אנט, אמה של אמבר אטקינס (קירסטן דנסט), המתמודדת בתחרות מלכת יופי בקומדיה "יופי מקומי". ב-2001 השתתפה בקומדיה "מישהו כמוך" בתור מנחת תוכנית הטוק שואו דיאן רוברטס שבהפקתה של ג'יין גודייל (אשלי ג'אד). ב-2004 שיחקה בסרטו של ספייק לי "היא שונאת אותי", בתור אחת הלקוחות של ג'ק ארמסטרונג (אנתוני מאקי).

בארקין הופיעה בתור אביגיל ספונדר, העוזרת של המלונאי המצליח וילי בנק (אל פצ'ינו), בסרט הפשע המצליח "אושן 13". ב-2010 שיחקה בדרמת הפשע "רחובות ברוקלין", בתור הסוכנת הפדרלית סמית', הפועלת עם הבלש הסמוי טנגו באטלר (דון צ'ידל). בנוסף הפיקה בארקין באותה שנה את הקומדיה הרומנטית "מכתבים לג'ולייט".

את הופעת הבכורה של על בימת ברודוויי עשתה ב-2011 במחזה "הלב הנורמלי" וזכתה בפרס הטוני.

בשנת 2012 היא שיחקה בסדרה "הנורמלים החדשים" בתור ג'יין, סבתה השמרנית וההומופובית של גולדי, הפונדקאית בסדרה.

בשנת 2016 שיחקה בדרמת האגרוף "ידי האבן" לצידם של רוברט דה נירו, אדגר רמירס, אשר, וג'ון טורטורו.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1988 נישאה לשחקן האירי גבריאל ביירן. לזוג נולדו שני ילדים משותפים. הם נפרדו בשנת 1993 והתגרשו בשנת 1999. בשנת 2000 נישאה לאיש העסקים והמיליארדר האמריקאי-יהודי רונלד פרלמן, אך הם התגרשו בשנת 2006.

פילמוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלן בארקין בוויקישיתוף