ארם גרשוני

ארם גרשוּני
	אין תמונה חופשית
לידה	29 באוקטובר 1967 (בן 57); רעננה, ישראל
מקום לימודים	הסדנה לציור ורישום של ישראל הרשברג
תחום יצירה	ציור
זרם באמנות	ריאליזם, היפר-ריאליזם
פרסים והוקרה	פרס לאמנים צעירים, משרד התרבות והספורט
	www.aramgershuni.com

ארם גרשוּני (נולד ב-29 באוקטובר 1967) הוא צייר ריאליסטי והיפר-ריאליסטי^[1] ישראלי. מייסד "התחנה", בית ספר לרישום וציור בתל אביב.

ביוגרפיה

ארם גרשוני נולד ברעננה בשנת 1967. הוריו הם האמנים משה גרשוני וביאנקה אשל גרשוני; אחיו הוא הצלם אורי גרשוני^[2]. בוגר הסדנה לציור ורישום בירושלים של ישראל הרשברג. אחותם היא עתר אשל, מורה בשיטת אלכסנדר.^[3] בין השנים 1997–2004 לימד ציור ורישום בבצלאל ובין השנים 2004–2006 לימד בסדנה לרישום בירושלים. עבודותיו נמצאות באוספים פרטיים וציבוריים, ביניהם האוספים של מוזיאון ישראל, מוזיאון תל אביב לאמנות ובית המשפט העליון^[4].

בשנת 2005 ייסד ביחד עם דוד ניפו את "התחנה", בית ספר לציור פיגורטיבי בתל אביב, שם הוא גם מלמד^[5].

מאפייני עבודתו

ציורו מאופיין בהצבת האובייקט במרכז ובהתרכזות בזרם ההיפר ריאליסטי עם דגש עם גישת אנטי טקסט. השפעתו של ישראל הרשברג מכרעת והימענותו מציור מופשט כמעט מוחלטת. עם זאת מתייחס לציור הריאליסטי כציור מופשט ומחלק את הציור לאזורים פשוטים כדי לצייר בתוכם פרטים. הפלטה זהה לזו של הרשברג והציור איטי במקביל להאזנה למוזיקה. השפעתו המכרעת של משה גרשוני ניכרת והיטמעותו בסביבתו של אהרן שבתאי ושל נתן זך הרחיקה אותו כנראה מטקסטים מתוך חוסר רצון או פחד מספרים שיש בהם רק טקסט. בתחילה הציג בגלריה אלון שגב ממנה עבר לזימאק ומאוחר יותר לגלריה עינגע אותה מנהלת משפחתו. מצייר פורטרטים ונופים, טבע דומם ועירום, אך תמיד מתפרסם בזכות ציורי טבע דומם של לחם שמסמל את הדת היהודית והנוצרית. למרות אופן הציור הקלאסי מדובר בסוג מודרניסטי של ציור ריאליסטי שמתחבר עם השקפות פוסטמודרניסטיות ששולטות בשיח הגלריות והמוזיאונים. הדגש שהוא שם על הקומפוזיציה ומבנה היצירה בא על חשבון גילוי תכנים למביטים בציור שנשארים מחוץ לידע שנשאר מוסתר בציורים. הבלתי נראה חשוב מהנראה והפילוסופיה אינה באה לידי דיון ישיר עם הצייר עצמו. יחסיו עם אביו הפכו למוקד העניין וגם יחסיו עם אמו ועם אחיו שלושתם אמנים שנמצאים בדיאלוג שנים. יחסו של אביו למוזיקה של מאהלר ומוצרט הפכה לאהבתו לפסנתר ולמוזיקה קלאסית. מעמדו כצייר ריאליסטי מרכזי בתל אביב התחילה בזרם הריאליסטי שהתגבש בכיתותיו של ישראל הרשברג במכון אבני בתחילת שנות השמונים.^[^{דרוש מקור]}

תערוכות

תערוכות יחיד

2003 - "עבודות אחרונות", גלריה אלון שגב, תל האביב.
2009 - "ציורים אחרונים", מוזיאון תל אביב לאמנות.
2019 - "עבודות חדשות", גלריה עינגע, תל אביב.

תערוכות קבוצתיות

1989 - "Aleph Aleph BeGimmel", גלריית גימל, ירושלים.
1991 - "זוכי מלגת קרן התרבות אמריקה-ישראל", מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב.
1993 - "זלמן שושנה" גלריית Mary Faouzi, תל אביב.
1994 - "עולמות נפרדים", מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב.
1995 - "אמנות ההונאה", גלריית נגא, תל אביב.
1996 - "מציאות מדומה", מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב.
1997 - "בגובה עיניים", בית האמנים, ירושלים.
1998 - "זוכי פרס האמנים הצעירים", בית האמנים, תל אביב.
2003 - "facing the real", בית האמנים, ירושלים.
2003 - "U.M.A", אורנים - המכללה האקדמית לחינוך.
2003 - "פנים מול פנים", מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב.
2004 - "דיוקן עצמי", גלריית אלון שגב, תל אביב.
2005 - "התרשמות", בית האמנים בירושלים, ירושלים.
2006 - "לחם", מוזיאון ישראל, ירושלים.
2006 - "אובייקטים וחמלה", גלריה 33, תל אביב.
2007 - "פרס דיוקן BP", גלריית הדיוקנאות הלאומית, לונדון.
2007 - "דרום", מוזיאון נחום גוטמן לאמנות, תל אביב.
2007 - "נוכחויות", בית האמנים, תל אביב.
2008 - "בזמן אמת", מוזיאון ישראל, ירושלים.

פרסים ומענקים

1991 - מלגה מקרן התרבות אמריקה-ישראל
1998 - פרס לאמנים צעירים, משרד התרבות והספורט

לקריאה נוספת

ארם גרשוני, גלריה אלון שגב, 2003.
ליזה גרשוני, דרור בורשטיין, נוכחויות, בית האמנים תל אביב, 2006.
גליה בר אור, מבחר אמנות ישראלית מאוסף גבי ועמי בראון, משכן לאמנות עין חרוד, 2009.
מרדכי עומר, ארם גרשוני: ציורים 2009-2004, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2009.
אליק מישורי, בדילוג על המופשט: פנינים מאוסף יוסי ודניאלה ליפשיץ, האוניברסיטה הפתוחה, רעננה, 2014.