בר גרילס
.jpg) | |
| לידה |
7 ביוני 1974 (בן 49) לונדון, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| השכלה |
Ludgrove School |
| תפקיד |
Chief Scout (2009) |
| השקפה דתית |
Evangelical Anglicanism |
| בן או בת זוג |
Shara Cannings Knight |
| פרסים והוקרה |
קצין במסדר האימפריה הבריטית |
|
www | |
  | |
אדוארד מייקל "בר" גרילס (באנגלית: Edward Michael "Bear" Grylls; נולד ב-7 ביוני 1974) הוא הרפתקן בריטי, סופר ומנחה טלוויזיה. מאז שנת 2009 מכהן כראש התאחדות הצופים של בריטניה (Chief Scout).
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גרילס גדל בעיירה דונגדי (Donaghadee) בצפון אירלנד ובאי וייט. הוא בנו של מדינאי סר מייקל גרילס, אשר נפטר בשנת 2001. אביו היה חבר הפרלמנט הבריטי, מטעם המפלגה השמרנית, החל משנות ה-70 ועד לפרישתו בשנת 1997. בשנת 1996 נחשפה בעיתון גארדיאן שערורייה לפיה חבר הפרלמנט גרילס קיבל דמי ייעוץ משתדלן בפרלמנט. אמו, ליידי גרילס, היא בתה של חברת הפרלמנט פטרישה פורד, אשה הראשונה שנבחרה לייצג אזור בחירה בצפון אירלנד בפרלמנט הבריטי. לגרילס אחות אחת בוגרת ממנו, אשר החלה לכנותו "בר" (מילולית: דב) החל מעת שהיה בן שבוע ימים. כינוי שדבק בו כל חייו.
גרילס התחנך בפנימיות פרטיות יוקרתיות באנגליה, תחילה בבית הספר לדגרוב (Ludgrove School) ואחר כך באיטון קולג', שם ייסד מועדון לטיפוס הרים. את לימודיו המשיך בבירקבק, אוניברסיטת לונדון שם סיים בשנת 2002 תואר ראשון בלימודים ספרדיים. כבר מעת שהיה ילד למד מאביו לטפס הרים ולשוט בסירות מפרש. כנער למד צניחה חופשית והגיע לדרגת חגורה שחורה דאן 2 בשוטוקאן. הוא תרגל יוגה ונין ג'וטסו. בגיל 8 הצטרף לתנועת הצופים. גרילס דובר אנגלית, ספרדית וצרפתית. הוא נוצרי אדוק המתאר את אמונתו כעמוד השדרה של חייו.
אף שהוטבל לנצרות בשם אדוארד, גרילס שינה את שמו הפרטי ל"בר" (Bear). בשנת 2000 נישא לשרה, לו ולאשתו שלושה בנים.
שרותו הצבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שסיים את לימודי התיכון, גרילס שקל להתנדב לצבא הודו ובילה מספר חודשים בטיול ובטיפוס בהרי ההימלאיה במדינות סיקים, אסאם ומערב בנגל. עם שובו לאנגליה, למד במשך תקופה קצרה באוניברסיטת מערב אנגליה, שם אף הצטרף למסלול טרום-צבאי להכשרת קצונה. במרץ 1994 הוא התגייס לצבא הבריטי והצליח, בניסיון שני, לעבור את מבחן הקבלה לכוחות המיוחדים. הוא סיפר שבמבחני הקבלה אליהם ניגש, רק ארבעה מתוך 180 מועמדים הצליחו להתקבל. הוא שרת כאיש מילואים בכוחות המיוחדים של הצבא הבריטי במשך שלוש שנים, בגדוד 21 של הSAS, כצנחן, מדריך הישרדות וחובש בצוות סיור.
בשנת 1996 הוא נפגע בתאונת צניחה בזמביה. מצנחו נקרע בגובה 500 מטר ונפתח חלקית בלבד, הוא נפל לקרקע, כאשר שק המצנח על גבו מרכך את עוצמת הנפילה וסבל משבר של שלוש חוליות בעמוד השדרה. מאוחר יותר אמר כי היה עליו לחתוך את המצנח הראשי ולהשתמש במצנח הרזרבי, אולם חשב שיש לו די זמן לפתור את הבעיה. לדברי המנתח שניתח אותו, הוא היה רחוק רק כחוט השערה ממצב של שיתוק לשארית חייו. לאחר התאונה הוא שהה בשיקום משך 18 חודשים, בטרם שוחרר.
בשנת 2013 הוענקה לו דרגת לויטננט קולונל לשם כבוד בכוחות המילואים של צי המלכותי הבריטי.[1]
אוורסט[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-16 במאי 1998 הגשים גרילס חלום ילדות ונכנס לספר השיאים של גינס כאזרח הבריטי הצעיר ביותר שטיפס על הר אוורסט. אותה עת הוא היה בן 23 רק 18 חודשים לאחר תאונת הצניחה הקשה שעבר. מאז נשבר שיאו של גרילס על ידי מטפסים צעירים יותר.
במסגרת האימונים לטיפוס בגובה רב בהרי ההימלאיה, אותם ערך בשנת 1997, הוא היה לבריטי הראשון שטיפס על פסגת אמא דבלאם (6812 מטרים), הר אותו תיאר אדמונד הילרי כ"בלתי ניתן לטיפוס". משלחת הטיפוס לאוורסט בה היה גרילס שהתה כמעט ארבעה חודשים על הצלע הדרום מזרחית של ההר. בסיור ראשון שערך לפני הטיפוס, נפל לסדק עמוק בהר ואיבד את הכרתו. לאחר חודשים שבהם סיגל את גופו לתנאי האוורסט הוא השלים את הטיפוס יחד עם המטפס ניל לוטון, אף הוא חייל לשעבר בקומנדו הבריטי.
מסעות אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2000 הוביל גרילס קבוצה אשר הקיפה בים את האי הבריטי בסירות מנוע אישיות ובאופנועי ים, במשך כ-30 יום, זאת במטרה לאסוף תרומות למכון ההצלה הימי המלכותי הלאומי (Royal National Lifeboat Institution). הוא אף חתר ערום באמבטיה שהוכשרה כסירה, בנהר התמזה, כדי לאסוף כספים לחבר שאיבד את רגליו בתאונת טיפוס הרים.
בשנת 2003 הוא הוביל קבוצה של חמישה הרפתקנים שניסתה לראשונה לחצות את צפון האוקיינוס האטלנטי, בסירה מתנפחת פתוחה, בעלת תחתית קשיחה. החמישה חצו את האוקיינוס דרך ים לברדור ומצר דנמרק ובאזור שהפך למפורסם בזכות הסרט הסערה המושלמת, תוך שהם נאבקים בגלי ענק וברסס קפוא. גרילס וחבריו סיימו אך בקושי את המסע שהחל בהליפקס, נובה סקוטיה והסתיים בקצה הצפוני של סקוטלנד.
בשנת 2005 הוביל גרילס קבוצה שניסתה לראשונה לחצות במצנח ממונע את מישור הג'ונגל הנידח סמוך למפל אנחל בוונצואלה, המפל הגבוה בעולם. באותה שנה חבר גרילס לשני הרפתקנים נוספים כדי לשבור את שיא העולם בסעודה רשמית באוויר הפתוח בגובה. הסעודה נערכה בתא של כדור פורח בגובה 7,600 מטר מעל פני הים, כשהשלושה לבושים בחליפות ערב רשמיות ועוטים מסכות חמצן. היה זה אירוע התרמה לקרנות צדקה וחינוך.
בשנת 2007 טען גרילס כי שבר שיא עולם בטיסה במצנח ממונע מעל הרי ההימלאיה, גבוה יותר מהר אוורסט. הוא החל את המסע בגובה 4,400 מטר מעל פני הים, כשמונה קילומטר מדרום להר. הוא סיפר כי במהלך הטיסה הביט מטה אל פסגת ההר תוך שהוא מתמודד עם טמפרטורה של מינוס 60 מעלות, תוך שהוא מתמודד עם האוויר הדליל עד לגובה של 9,000 מטר, גבוה יותר מן השיא הקודם של 6,102 מטר. האירוע צולם עבור רשת דיסקברי וערוץ 4 בבריטניה. למרות רצונו לטוס מעל הפסגה, השלטונות הסינים לא התירו לו לחצות את הגבול והוא הסתפק בטיסה רק מצידו הדרומי של ההר.
בשנת 2008 גרילס הוביל קבוצה של ארבעה הרפתקנים לטיפוס אחת הפסגות המבודדות ביותר, אשר עדיין לא טופסו בידי אדם, באנטארקטיקה. היה זה מסע לצורך התרמה לארגון צדקה בינלאומי לילדים ולהעלאת המודעות לאנרגיות חלופיות. הקבוצה אף תכננה במהלך המסע לחקור את חופה של אנטארקטיקה בסירה מתנפחת ובאופנוע ים, המונעים גם בדלק ביולוגי. הם אף תכננו לעבור חלק ממדבר הקרח באנטארקטיקה באמצעות מגלשיים המונעים במצנח ובטיסה במצנח הממונע במנוע חשמלי. אולם המסע נקטע לאחר שגרילס שבר את כתפו בתאונה שארעה בעת שגלש בעזרת מצנח על הקרח. בעודו במהירות של כ-50 קמ"ש הוא נתקל בגבשושית קרח והוא עף באוויר ושבר את כתפו כאשר נפל על הקרח.
בשנת 2008 שבר גרילס שיא גינס בנפילה חופשית הארוכה ביותר במנהרת רוח אנכית, זאת יחד עם שני חברים. השיא הקודם עמד על שעה ו-36 דקות ונקבע על ידי צוות אמריקאי. גרילס וחבריו שברו את השיא במספר שניות. אף אירוע זה היה במסגרת התרמה לארגון צדקה לילדים.
באוגוסט 2010 גרילס הוביל קבוצה של חמישה חברים בחציית המעבר הצפון-מערבי בסירה מתנפחת בעלת תחתית קשיחה, מסע של 4,000 ק"מ במים זרועים בקרחונים. המסע היה במטרה לאסוף תרומות לארגון צדקה וכן כדי להעלות את המודעות להתחממות עולמית.
עבודתו בטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גרילס החל את עבודתו בטלוויזיה בהופעה בפרסומת לדאודורנט שור (Sure), בו הופיע כשהוא מטפס על הר אוורסט. גרילס אף הופיע בפרסומת של משרד ההגנה הבריטי במסע פרסום בטלוויזיה נגד השימוש בסמים, במסע פרסום לחנות הכלבו היוקרתית הרודס ובפרסומות נוספות. הוא הופיע כאורח בתוכניות אירוח רבות בטלוויזיה, בהן תוכנית הטלוויזיה של אופרה וינפרי, תוכנית הלילה של קונאן או'בריין, The tonight Show, תוכניתו של דייוויד לטרמן ועוד. גרילס אף מופיע בטלוויזיה כמקדם מכירות של חברת הסכינים גרבר, הוא סייע לתכנן חלק ממוצרי החברה.
בשנת 2005 יצר גרילס מיני-סדרת טלוויזיה בת ארבעה פרקים בשם "הימלטות ללגיון" (Escape to the Legion). הסדרה עקבה אחר ניסיונותיו של גרילס ו-11 "מגויסים" אחרים בעת שעברו אימון בסיסי של לגיון הזרים הצרפתי במדבר סהרה.
בשנת 2019 קריין את סדרת הנשיונל ג'יאוגרפיק כוכב לכת קשוח.
בין השנים 2014- 2020 גרילס מארח מפורסמים למסעות בסדרתו : במרחבי הטבע עם בר גרילס.
השורד האולטימטיבי[עריכת קוד מקור | עריכה]
גרילס הוא המארח של סדרת הטלוויזיה השורד האולטימטיבי המשודרת בערוץ דיסקברי באירופה, אסיה ואפריקה, ובערוצי טלוויזיה אחרים בבריטניה ובצפון אמריקה. בפרקי הסדרה השונים מגיע גרילס לאתרי טבע מסוכנים שונים בעולם והוא מדגים לצופים כיצד ניתן לשרוד ולהיחלץ מאתרים אלה בשלום. הסדרה שודרה לראשונה בשנת 2006 והגיעה לקהל צופים עולמי עצום. ביוני 2007 שודרה העונה השנייה בסדרה, בנובמבר 2007 שודרה העונה השלישית ובמאי 2008 העונה הרביעית. נכון לשנת 2010 הסדרה הייתה הנצפית ביותר באוסטרליה, היא שודרה ב-170 מדינות ברחבי תבל וצפו בה למעלה מ-350 מיליון בתי אב.[2]
בסדרה מדגים גרילס את כוחו בטיפוס מצוקים, בצניחה ממסוק, כדור פורח ומטוס, בדאיה, טיפוס על קרח, הימלטות משרפת יער, ירידה במפלי מים, אכילת נחשים ורמשים אחרים, שתיית שתן לצורך הישרדות, או שתיית נוזלים שנסחטו מתוך צואת פילים, אכילת צואת איילים, לכידת תנין, ועוד פעולות הישרדות. במהלך פעולות ההישרדות גרילס אף מספר לצופים על ניסיונות הישרדות של אחרים ועל שיטות הישרדות שפיתחו.
שידור הפרקים הראשונים בסדרה עורר ביקורת על כך שגרילס מסתיר מן הצופים את הנסיבות המלאות שבהן הוא מצליח לשרוד, ומאז התחייבו ערוץ דיסקברי וערוץ 4 הבריטי כי יעשה כל מאמץ לשקיפות מלאה בעבודת הפקת התוכנית ועריכתה.
ב-2012 הודיע ערוץ דיסקברי על הפסקת ההתקשרות עם גרילס בשל חילוקי דעות מתמשכים על חוזה העבודה.[3]
באוקטובר 2013 שודרה העונה החמישית בסדרה לאחר שגרילס וערוץ דיסקברי הסדירו את המחלוקות ביניהם.
במרחבי הטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]
גרילס הוא המארח של סדרת הטלוויזיה במרחבי הטבע עם בר גרילס. לתוכנית הופקו 5 עונות אשר 4 מהן ל NBC והעונה החמישית הופקה ל NAT GEO.
בכל פרק מצטרף לבר אורח מפורסם אשר יוצא איתו למסע מאתגר באזורים שונים ומסוכנים בעולם.
בין האורחים בעונות השונות: ברק אובמה, ברי לארסון, זאק אפרון, קארה דלווין, צ'נינג טייטום, דייב בטיסטה, מייקל בי. ג'ורדן, קייט וינסלט, ג'וליה רוברטס ועוד.
ראש צופי בריטניה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-17 במאי 2009, ארגון הצופים הבריטי הכריז כי גרילס ימונה לראש הצופים לאחר סיום כהונתו של פיטר דאנקן אשר סיים חמש שנות כהונה בחודש יולי 2009. גרילס מונה באופן רשמי לראש הצופים בפארק גילוול ב-11 ביולי 2009, בטקס משותף עם פיטר דאנקן מול קהל של למעלה מ-3,000 צופים צעירים.[4] בר גרילס הוא האדם העשירי אשר מחזיק בתפקיד זה והצעיר ביותר שמונה לראש הצופים בבריטניה מאז שהתפקיד נוסד על ידי רוברט באדן פאוול בשנת 1920.
ב-9 באפריל 2015, ארגון הצופים הבריטי הכריז כי בר גרילס ימשיך בתפקידו כראש תנועת הצופים עד שנת 2018.[5] גרילס כתב, "אני כל-כך גאה שתנועת הנוער הגדולה ביותר על כדור-הארץ ביקשה ממני להמשיך בתפקידי בתור ראש הצופים של בריטניה".
ב-5 ביוני 2015, בראיון שנתן גרילס לעיתון The Telegraph, סיפר על האתגר בכך שהוא ראש הצופים הצעיר ביותר בבריטניה כשאמר "Scouting humbles me every day".[6]
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
גרילס כתב ספרים שהיו לרבי מכר. ספרו הראשון, "מרים מבט" (Facing Up), הגיע לרשימת עשרת הספרים הנמכרים ביותר בבריטניה, ונדפס אף בארצות הברית בכותרת "הילד שטיפס לאוורסט". בספר סיפר על הישגיו בטיפוס הר האוורסט. ספרו השני "התמודדות עם ים הקרח" (Facing the Frozen Ocean) היה מועמד לפרס ספרותי בריטי ידוע, "פרס ויליאם היל לספר הספורט הטוב של השנה". ספרו השלישי מלווה את עבודתו בסדרת הטלוויזיה השורד האולטימטיבי. בספר הוא מפרט שיטות הישרדות שלמד במהלך הרפתקאותיו בעולם. הספר נכנס לרשימת עשרת הספרים הנמכרים ביותר של הסאנדיי טיימס. גרילס אף חיבר מדריך ספורט אתגרי בטבע בשם "הרפתקאות בר גרילס בטבע" (Bear Grylls Outdoor Adventures). בשנת 2011 פרסם ספר אוטוביוגרפי "בוץ, יזע ודמעות" (Mud, Sweat and Tears), הספר הפך לרב-מכר בבריטניה ובאוסטרליה.
- The Kid Who Climbed Everest: The Incredible Story of a 23-Year-Old's Summit of Mt. Everest. Lyons Press, 2004. ISBN 1592284930
- Facing the Frozen Ocean. Pan Macmillan, 2005. ISBN 0330427075
- Man vs. Wild: Survival Techniques from the Most Dangerous Places on Earth. Hyperion, 2008. ISBN 140132293X
- Great Outdoor Adventures: The Ultimate Guide to the Best Outdoor Pursuits. Channel 4 Books, 2009. ISBN 1905026528
- Mud, Sweat and Tears. Transworld Publishers, 2011. ISBN 1905026544
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של בר גרילס (באנגלית)
בר גרילס, ברשת החברתית פייסבוק
בר גרילס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
בר גרילס, ברשת החברתית אינסטגרם
בר גרילס, סרטונים בערוץ היוטיוב
.svg){kind=icon}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Royals’ Bear Force as adventurer joins cadets at Lympstone and Dartmouth, אתר הצי המלכותי הבריטי
- ^ Giving Bear a Grylling. The Sydney Morning Herald, September 14, 2010
- ^ Discovery Terminates Relationship With 'Man vs. Wild' Star Bear Grylls (Exclusive), אתר yahoo, 14 במרץ 2012
- ^ Ben Quinn, TV survivalist Bear Grylls named as new chief scout, the Guardian
- ^ Scouts - News Bear Grylls to stay on as Chief Scout until 2018, Scouts
- ^
Bear Grylls, Bear Grylls on the merits of being Chief Scout, The Telegraph, 5 June 2015
