בריג'יט גבריאל

בריג'יט גבריאל
بريجيت غابرييل
לידה	21 באוקטובר 1964 (בת 60); מרג' עיון, לבנון
שם לידה	Hanan Qahwaji
מדינה	לבנון, ארצות הברית
לאום	Lebanese Americans
מקום מגורים	וירג'יניה ביץ'
שם עט	Nour Semaan, Brigitte Tudor
מקום לימודים	Young Women’s Christian Association
שפות היצירה	אנגלית
תקופת הפעילות	מ-1986

בריג'יט גבריאל (באנגלית: Brigitte Gabriel, בערבית: بريجيت غبريال ; תעתיק מדויק: בריג'ית ע'בריאל; נולדה בשם חנאן קהואג'י حنان قهوجي) (נולדה ב-21 באוקטובר 1964) היא עיתונאית, סופרת ומרצה אמריקאית ממוצא לבנוני נוצרי. מייסדת ונשיאת ארגון הימין האמריקאי "American Congress for Truth", "ACT! for America, ידועה בפעילותה וביקורתה נגד האסלאם הרדיקלי ותמיכתה בישראל.

קורות חיים

ילדותה

בריג'יט גבריאל נולדה בעיירה מרג' עיון שבדרום לבנון, למשפחה נוצרית מרונית ממעמד הביניים, בתם היחידה של בעלי בית קפה מקומי. בשנת 1975, בהיותה בת 11, פרצה בלבנון מלחמת האזרחים השנייה והשליטה על אזורים גאוגרפיים במדינה התחלקה בין מיליציות שונות, על רקע דתי ועדתי. ב-10 במרץ 1976 נכבשה מרג' עיון על ידי צבא לבנון הערבי, מיליציה מוסלמית שהורכבה מעריקי צבא לבנון ואש"ף. במהלך הכיבוש שיגרו החמושים טילים לעבר בסיס צבא לבנון בעיר ובית משפחת גבריאל, אשר שכן בקרבת המקום, נפגע. גבריאל עצמה נפצעה מהירי, אושפזה בבית חולים למשך חודשיים ונותחה מספר פעמים.^[1].

לאחר השלמת כיבוש העיירה על ידי החמושים המוסלמים והפלסטינים ובעקבות הרס ביתה, מצאה משפחת גבריאל מחסה במקלט תת-קרקעי, ללא חיבור לחשמל ולמים זורמים. את המים הייתה גבריאל מביאה מנחל עיון, בעודה זוחלת תחת ירי צלפים. בית הקפה של המשפחה נהרס אף הוא על ידי הכובשים והוריה של גבריאל נותרו ללא מקור פרנסה.

ב-17 באוקטובר 1977 השתלטה המיליציה המרונית צבא לבנון החופשית על העיירה, ובמרץ 1978 התרחש מבצע ליטני במסגרתו כבש צה"ל את האזור. על-פי גבריאל, פעולת צה"ל הצילה אותה מצבא לבנון שעמד לכבוש את העירייה.^[1]^[2]^[3]

במהלך מלחמת לבנון הראשונה גבריאל ובני משפחתה נלכדו במקלט לאחר שפצצה התפוצצה בקרבת מקום. אמה, שנפצעה קשה, טופלה בבית החולים זיו בצפת במשך 22 יום, וגבריאל שהתלוותה לאמה הופתעה מהרחמנות וטוב הלב של הישראלים.^[4]^[2]

עיתונאית בישראל

באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20 החלה לעבוד כעיתונאית וכמגישת החדשות של "ערוץ המזרח התיכון", ערוץ לווייני בעל שאיפות מיסיונריות, המשודר במזרח התיכון ונקלט במדינות רבות. בתקופה זו היא עבדה, כדי להגן על עצמה, תחת השם הבדוי נור סאמאן.

כחלק מעבודתה העיתונאית היא סיקרה את נסיגת צה"ל מביירות לרצועת הביטחון ביוני 1985 וראיינה מדינאים ופוליטיקאים ידועים, ביניהם מרגרט תאצ'ר, ג'ורג' הרברט ווקר בוש (ג'ורג' בוש האב), נור, מלכת ירדן, יצחק רבין ושמעון פרס. בתקופה בה סיקרה את אירועי האינתיפאדה הראשונה ביהודה ושומרון, היא התגוררה בירושלים, יחד עם אביה ולמדה עברית. במהלך ביקוריה בשטחי הרשות הפלסטינית, היא הבחינה בטרנספר השקט, המתבצע בהם כנגד האוכלוסייה הפלסטינית הנוצרית, ובהתנכלויות המוסלמים לאוכלוסייה זו. היא עסקה לאחר מכן בנושא זה, בהרחבה, בכתבותיה.^[5].

לאחר מותם של הוריה, נקברו שניהם בהר הזיתים בירושלים.

בשנת 1989 היא עזבה את ישראל והיגרה לארצות הברית.

בארצות הברית

גבריאל עבדה כעיתונאית גם בארצות הברית, כאשר בהמשך היא פתחה גם משרד פרסום וחברת הפקות. לאחר התבססותה במדינתה החדשה, היא החלה להיות פעילה בחוגי הימין השמרניים, ועיקר פועלה הופנה כנגד האסלאם הרדיקלי ברחבי העולם בכלל ובקרב המהגרים המוסלמים בארצות הברית בפרט.

בשנת 2002 ייסדה את "הקונגרס האמריקאי למען האמת" (The American Congress for Truth), ארגון לא ממשלתי אשר מטרתו המוצהרת היא לחשוף בפני הציבור המערבי את הסכנה שבפונדמנטליזם האסלאמי. ארגון נוסף אותו ייסדה הוא Act for America (אנ'), אשר מטרתו לעודד פעילות אקטיבית כנגד איומי האסלאם הרדיקלי. שני הארגונים הם ארגונים פרו-ישראליים, הפועלים למען ישראל במישורים שונים. גבריאל גם לוקחת חלק במערך ההסברה הלא-רשמי של מדינת ישראל ומרבה לדבר בזכות מדינת ישראל, בהזדמנויות שונות.

בנוסף לפעילותה בארגונים, גבריאל היא חוקרת ומרצה אודות האסלאם והטרור האסלאמי. היא מעבירה הרצאות רבות באוניברסיטאות שונות ובפני ארגונים וגופים הנוטים לימין השמרני, ביניהם מכון הריטאג' (אנ') ו"נוצרים מאוחדים למען ישראל" (Christians United for Israel) וכן גופים נוצריים אוונגליסטים ויהודיים שונים. בהרצאותיה, מסתמכת גבריאל על הקוראן ועל הכתבים האסלאמיים (החדית' והסונה) וכן מרבה לספר על ילדותה בלבנון על רקע מלחמת האזרחים. היא משתתפת כפרשנית אורחת בנושאי המזרח התיכון בתוכניות האקטואליה ובמהדורות החדשות בערוצים המובילים בארצות הברית, ביניהם פוקס ניוז, CNN ו-MSNBC. ב-2005 הייתה שותפה להפקת הסרט "דיבוק - מלחמתו של האסלאם הרדיקלי במערב".

על רקע פעילותה נגד האסלאם הרדיקלי סופגת גבריאל ביקורת רבה מחוגי שמאל וגופים אסלאמיים. בשמאל האמריקאי, מאשימים אותה רבות בגזענות ובשנאה כלפי מהגרים, על אף היותה מהגרת בעצמה, וטוענים כי היא מעודדת אי-סובלנות כלפי בני מיעוטים. עיתונאים מסוימים בתקשורת האמריקאית רואים בה אסלאמופובית. בריאיון עמה, שהתפרסם בהניו יורק טיימס בשנת 2008 כונתה גבריאל "אסלאמופובית קיצונית", ובכינוי זהה זכתה מהעיתונאי האמריקאי פייר תריסתם, נוצרי יליד לבנון, בכתבת ביקורת שפרסם על ספרה.^[6] בלבנון, הדעות על גבריאל חלוקות: הימין הלבנוני, אשר מרבית תומכיו נוצרים, נוטה לתמוך בגבריאל, ואילו השמאל הלבנוני והמוסלמים מתנגדים לה התנגדות נחרצת וחלקם אף קוראים לשלילת אזרחותה. כשביקרה בהזדמנות מסוימת בלבנון היא אף הותקפה פיזית, על ידי קבוצת מוסלמים.

ספריה

Because They Hate: A Survivor of Terror Warns America, St. Martin's Press, ISBN 0-312-35837-7 (2006, 2008)
They Must Be Stopped: Why We Must Defeat Radical Islam and How We Can Do It, St. Martin's Press, ISBN 978-0-312-38363-3, (2008)