דמיטרי גלוכובסקי
 | |
| לידה |
12 ביוני 1979 (בן 44) מוסקבה, הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית, ברית המועצות  |
|---|---|
| שם לידה |
Дмитрий Алексеевич Глуховский |
| מדינה |
רוסיה, ישראל |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| שפות היצירה |
רוסית, גרמנית, עברית, צרפתית, אנגלית, ספרדית |
| סוגה |
רומן, אפוקליפסה ופוסט-אפוקליפסה, ספרות דיסטופית, סיפור קצר, מדע בדיוני |
| זרם ספרותי |
ריאליזם קסום |
| יצירות בולטות |
מטרו 2033, מטרו 2034, מטרו 2035 |
| תקופת הפעילות |
מ-2002 |
| הושפע מ |
גבריאל גארסיה מארקס, בוריס ויאן, חוליו קורטאסר, חורחה לואיס בורחס, פרנץ קפקא |
|
www | |
| חתימה |
 |
  | |
דמיטרי אלכסייביץ' גלוכובסקי (ברוסית: Дми́трий Алексе́евич Глухо́вский; נולד ב-12 ביוני 1979) הוא סופר ועיתונאי רוסי הידוע בעיקר בזכות רומן המדע הבדיוני "מטרו 2033" וספרי ההמשך שלו.[1] כעיתונאי, דמיטרי גלוכובסקי עבד בחברת EuroNews, RT ועוד. גלוכובסקי התגורר בישראל, בגרמניה ובצרפת אך מתגורר כיום במוסקבה.
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
דמיטרי גלוכובסקי נולד וגדל במוסקבה למשפחת אינטליגנציה.[2] אביו אלכסיי היה אורולוג. סביו היה גאולוג. הוריו של דמיטרי למדו יחד בפקולטה של עיתונאות, אבל לאחר לידת בנם, התמקדה האם בחינוך הבן, כאשר אביו של דמיטרי עבד עבור החברה הממשלתית לרדיו וטלוויזיה, היה כתב וגם תרגם שירה סרבית וכתב שירים משלו.
דמיטרי סיים את לימודיו בבית ספר במחוז ארבט, וכבר אז החליט להפוך לסופר, כאשר הגה את הרעיון ל"מטרו 2033" בגיל 15. בגיל 17 עזב את רוסיה ללמוד בישראל והתגורר בה ארבע וחצי שנים.[3] במהלך חייו למד עברית וקיבל תואר אוניברסיטאי בעיתונאות ויחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא סיים תואר זה בעברית, באופן לא שונה מסטודנטים ישראלים שהיו ברובם מבוגרים ממנו בחמש שנים. בזמן שדיבר על החוויה, הוא אמר: "הפכתי לחובב ישראל אחרי שגרתי שם, לא שהתחלתי להרגיש את עצמי כיהודי, אבל בהחלט התחלתי להרגיש כישראלי."[4]
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים 2002 - 2005 עבד בפלטפורמת המדיה האירופית העולמית EuroNews בליון הצרפתית, לאחר מכן שב לרוסיה והמשיך את הקריירה שלו רוסיה היום שאך נוצרה. במהלך שלוש שנים הוא טייל בעולם, נכלל בחבורת העיתונאים שעבדה בקרמלין (ונודעה בכינוי "תא כתבי הקרמלין"), ביקר בנמל החלל בייקונור ובאזור פגיעת הקרינה של תחנת הכוח הגרעינית בצ'רנוביל, כמו גם בקוטב הצפוני, ממנו ביצע שידור ישיר ביולי 2007 שהיה לשידור הראשון בעולם מחוג הקוטב הצפוני. הוא עבד גם עם תחנת הרדיו הגרמנית דויטשה ולה וערוץ הטלוויזיה הבריטי סקיי ניוז. בשנים 2007 - 2009 עבד ברדיו מאיאק. הוא סיקר את מלחמת לבנון 2006 ככתב מלחמה, וכתב דיווחים תחת הפגזת מרגמה.[2] הוא כתב טורים עבור הרפרס בזאר, ל'אופסיאל ופלייבוי.
גלוכובסקי החל לכתוב את מטרו 2033 כרומן הראשון שלו בגיל 18 ואז פרסם אותו באתר שלו בשנת 2002, זמין לכולם לקריאה בחינם כניסוי אינטראקטיבי ומשך מיליוני קוראים ברחבי העולם. הספר התפרסם לראשונה בצורה מודפסת בשנת 2005 על ידי הוצאת ACT, ולאחר פרסום ספר ההמשך שלו הפך לזיכיון מולטימדיה הכולל סדרת משחקי וידאו מצליחה ביותר. אחריו הגיע מטרו 2034 בשנת 2009, שהפך לרב המכר של רוסיה באותה שנה. היה זמין גם בחינם באינטרנט, הן כטקסט והן כפרויקט אמנות שיתופי עם דולפין והאמן החזותי אנטון גרצ'קו.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מטרו 2033[עריכת קוד מקור | עריכה]
מטרו 2034[עריכת קוד מקור | עריכה]
מטרו אור אחרון: הבשורה על פי ארטיום[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2013 הכריזה Dark Horse Comics על קומיקס קצר המקשר בין המשחקים Metro 2033 ו-Metro: Last Light, שיהיה זמין באופן בלעדי עבור לקוחות שהזמינו מראש את Metro: Last Light on Steam. עם זאת, למרות ההכרזה הראשונית והמעורבות של מפתחת המשחק 4A של מפתח המשחק בקומיקס, הקומיקס עצמו מציין את הסיפור כאילו מתרחש בין הרומנים מטרו 2033 למטרו 2035.
מטרו 2035[עריכת קוד מקור | עריכה]
חשכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרומן חשכה יצא לאור בשנת 2007. זהו סיפור אפל של המתרגם דמיטרי שמקבל פקודה לתרגם תריסר עמודים שנחתכים ממה שנראה כספר ספרדי בן כמה מאות שנים. הוא מגלה שהספר הוא יומן של משלחת של הכובשים המתוארכים למאה ה-16. דמיטרי קורא סיפור זה פרק אחר פרק, אוסף את התרגום המלא בביתו. לבסוף, הסיפור מתחיל לחדור למציאות שלו ולאיים על חייו. חשכה הייתה גם ניסוי מקוון שכן גלוכובסקי פרסם אותו פרק אחר פרק בבלוג שלו.[5]
סיפורים על המולדת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2010 הוציאה הוצאת הספרים AST ספר חדש מאת גלוכובסקי, "סיפורים על המולדת", אוסף סיפורים סאטיריים על מציאויות רוסיות.
עתיד[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרומן פורסם בספטמבר 2013 ברוסיה. העתיד הוא רומן דיסטופי בו האירועים מתרחשים באירופה במאה ה-25 כאשר האנושות המציאה דרך להפסיק את ההזדקנות. כדי למנוע את מאירופה מלעלות על גדותיה, נאלצת הממשלה לנקוט במדיניות לפיה אם בני הזוג יחליטו להביא ילד לעולם, האם או האב יצטרכו לוותר על יכול האלמותיות שלהם. הסיפור בנוי סביב צעיר שהוא חלק מההרכב הממונה על הפסקת אוכלוסיית יתר של אירופה על ידי ענישה של מי שלא רושם את ילדם.
טקסט[עריכת קוד מקור | עריכה]
"טקסט" הוא הרומן המציאותי הראשון (הלא מדע-בדיוני) של גלוכובסקי, שראה אור בשנת 2017 ועובד לקולנוע ב-2019 בכיכובו של אלכסנדר פטרוב.
משחקי וידאו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מטרו 2033[עריכת קוד מקור | עריכה]
גלוכובסקי שיתף פעולה עם משחקי 4A בפיתוח המשחק. הוא אמנם לא כתב את סיפור המשחק, אך הוא מבוסס על הרומן שלו.
מטרו: אור אחרון[עריכת קוד מקור | עריכה]
לא מבוסס על מטרו 2034, מכיוון שהמפתחים הרגישו שהוא פחות מתאים למשחק מאשר הספר המקורי. גלוכובסקי עזר בכתיבת הסיפור והדיאלוג למשחק. הוא הבין שהסיפור שכתב למשחק היה גדול מדי, ולכן במקום זאת הוא תכנן לפרסם את כל הסיפור בספר חדש, שכותרתו מטרו 2035.[6]
מטרו אקסודוס[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – Metro Exodus
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
גלוכובסקי נשוי לילנה, אותה הכיר בעת עבודתו ב-Russia Today, שם הייתה המפיקה שלו. השניים הורים לבת, אמיליה, ובן, פיודור.[7] הוא רב-לשוני ודובר ארבע שפות זרות: אנגלית, צרפתית, גרמנית ועברית (שוטפת). הוא שולט בספרדית ברמת קריאה אקדמית.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של דמיטרי גלוכובסקי (ברוסית)
דמיטרי גלוכובסקי, ברשת החברתית פייסבוק
דמיטרי גלוכובסקי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
דמיטרי גלוכובסקי, ביישום טלגרם
דמיטרי גלוכובסקי, ברשת החברתית אינסטגרם
דמיטרי גלוכובסקי, ברשת החברתית VK
דמיטרי גלוכובסקי, סרטונים בערוץ היוטיוב
דמיטרי גלוכובסקי, ברשת החברתית Goodreads- הבלוג של דמיטרי גלוכובסקי
ליזה רוזובסקי, דמיטרי גלוחובסקי התאכזב מישראל, חזר לרוסיה והפך לכוכב, באתר הארץ, 5 במאי 2021- אריאל בולשטיין, "השלטון ברוסיה מיישם מדיניות של העלמה", באתר ישראל היום, 1 ביולי 2021
.svg){kind=icon}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ D'Alessandro, Jaime (23 במרץ 2010). "Se il romanzo russo è interattivo Esce "Metro 2033" scritto prima sul web". La Repubblica (באיטלקית). נבדק ב-27 ביולי 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Дмитрий Глуховский: «Пока у меня не появился ребенок, я не мог начать писать этот роман»". Tele.ru. 28 ביולי 2015. נבדק ב-22 באפריל 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Писатели: Дмитрий Глуховский". M24.ru. נבדק ב-22 באפריל 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Dmitry Glukhovsky: "I want to spread my books like a virus"". Adriasnews.com. נבדק ב-22 באפריל 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Полярные Сумерки. Журнал Дмитрия Глуховского". Archive.today. 16 בדצמבר 2012. אורכב מ-המקור ב-16 בדצמבר 2012. נבדק ב-22 באפריל 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ ""Not your regular game story" - writing Metro: Last Light". Vg247.com. 8 במאי 2013. נבדק ב-22 באפריל 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Дмитрий Глуховский: гость из будущего". Cosmo.ru. נבדק ב-22 באפריל 2019.
{{cite web}}: (עזרה)
| "מטרו" מאת דמיטרי גלוכובסקי | |||
|---|---|---|---|
| מטרו 2033 משחק וידאו, סרט |
מטרו 2034 | מטרו 2035 | |
| Metro: Last Light • Metro Exodus | |||