האמונד (אינדיאנה)
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת. | |
 | |
| מרכז העיר האמונד | |
| מדינה |
 ארצות הברית |
|---|---|
| מדינה |
 אינדיאנה |
| מחוז | לייק |
| ראש העיר | תומאס מ. מק'דרמוט הבן (המפלגה הדמוקרטית) |
| תאריך ייסוד | 4 בדצמבר 1883 |
| על שם | ג'ורג' ה. האמונד |
| שטח | 61.68 קמ"ר |
| גובה | 178 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 77,879 (2020) |
| ‑ צפיפות | 1,323.04 נפש לקמ"ר (2020) |
| קואורדינטות | 41°36′40″N 87°29′35″W / 41.6111°N 87.4931°W |
| https://www.gohammond.com | |
האמונד (באנגלית: Hammond) היא עיר במחוז לייק שבמדינת אינדיאנה שבארצות הברית. העיר היא חלק מהמטרופולין של שיקגו, והעיר היחידה באינדיאנה שגובלת בשיקגו. העיר נוסדה באמצע המאה ה-19 על ידי מתיישבים והיא אחת הערים העתיקות ביותר בצפון מחוז לייק. על פי מפקד האוכלוסין של ארצות הברית לשנת 2020 האוכלוסייה עמדה על 77,879 תושבים והחליפה את גארי כעיר המאוכלסת ביותר במחוז לייק. מצפון העיר לדרומה, זורם ימת מישיגן עד לנהר קלומט הקטן שזורם ממזרח העיר למערבה לאורך גבולה הדרומי, שם הוא עובר מקו מדינת אילינוי לשדרת Cline. מסילות ברזל וכבישים מהירים רבים חוצים את העיר לרבות קו החוף הדרומי, הכביש המהיר בורמן וכביש האגרה של אינדיאנה. מקומות ידועים בעיר כוללים את הפארק סביב אגם וולף ואת הקזינו Horseshoe Hammond riverboat casino. בתור חלק מאזור חגורת החלודה, העיר האמונד הייתה עיר תעשייתית כמעט מראשיתה, אך היא גם ביתם של קמפוס של אוניברסיטת פרדו ורבעים היסטוריים רבים הבנויים בארכיטקטורת המגורים והמסחר של תחילת המאה ה-20.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
תושבי הקבע הראשונים הגיעו לאזור בסביבות 1847 כדי להתיישב על האדמה שבין נהר גרנד ונהר קולומט הקטן בקצה הדרומי של אגם מישיגן. אותם מתיישבים היו חקלאים גרמנים שזה עתה הגיעו מאירופה וחיפשו אדמה והזדמנויות. לפני אותה תקופה, האזור שימש כצומת דרכים לשבטים אינדיאנים, מגלי ארצות, מעבר של כרכרות דיליז'נס ומעבר אספקה למערב. המיקום הנוח ושפע המים המתוקים מאגם מישיגן הובילו לתחילת התיעוש של האמונד בשנת 1869 כאשר מפעל אריזת הבשר של חברת ג'ורג' ה. האמונד עקב אחרי סוחרים וחקלאים לאזור. האמונד קיבלה את שמה ב-21 באפריל 1884, ונקראה על שם הקצב מדטרויט.[1]
האמונד היא אחת הערים העתיקות ביותר במחוז לייק, כאשר קראון פוינט היא העתיקה ביותר שהוקמה ב-1834. לפי האנציקלופדיה של שיקגו, ג'ורג' הנרי האמונד, חלוץ בשימוש בקרונות קירור להובלת בשר טרי, השתמש לראשונה בשיטה זו עם חברת אריזת הבשר הקטנה שלו בדטרויט, מישיגן. בשנת 1868, האמונד קיבל פטנט על עיצוב מכונית מקרר. בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-19, הוא בנה מפעל חדש בצפון אינדיאנה לאורך פסי הרכבת המרכזית של מישיגן. עד 1873, חברת ג'ורג' ה. האמונד מכרה בשר בשווי מיליון דולר בשנה. עד 1875, סך המכירות עמד על כמעט 2 מיליון דולר. בית האריזה הגדול של החברה בהאמונד התחרה באלו הממוקמים ב-Union Stock Yard שבשיקגו. באמצע שנות ה-80 של המאה ה-19, כשהאמונד בנה מפעל חדש באומהה שבנברסקה, החברה של האמונד שחטה למעלה מ-100,000 בקר בשנה והחזיקה בצי של 800 מכוניות מקרר. לאחר מותו של האמונד ב-1886, החברה הפכה פחות חשובה וכבר לא התחרתה עם בתי האריזה של שיקגו, שרכשו את החברה בתחילת המאה ה-20 ומיזגו אותה ל-National Packing Co.[דרוש מקור]
החשמלית של Hammond Whiting & East Chicago Electric פעלה מ-1893 עד 1940.[2]
ב-22 ביוני 1918, התרחשה תאונת רכבת הקרקס בהאמונד שאירעה כ-8.9 קילומטרים מזרחית לעיר, בתאונה נהרגו 86 בני אדם ו־127 נפצעו.[3]
רובע הקניות במרכז העיר האמונד נמצא לאורך רחוב סטייט ושדרות הוהמן וכלל רשתות גדולות כמו סירס (אנ') ו-JC Penney (אנ'). החנויות הגדולות ביותר במרכז העיר היו חנויות הכלבו גולדבלט ו-EC Minas.[4] החנות EC Minas נבנתה בשנת 1894 ופעלה עד אוגוסט 1984.[5] הבניין ששיכן את החנות גולדבלט נרכש על ידי קמעונאי משיקגו ב-1931 ופעל עד 1982 עד שנסגר עקב פשיטת רגל.[6]
חברת Pullman Standard Car (אנ') בנתה טנקי שרמן M4 בהאמונד במהלך מלחמת העולם השנייה.[7][8]
האדריכל ויקטור גרואן תכנן את קניון וודמר[9] בשכונת וודמר בעיר. הקניון נפתח בשנת 1954 והוקם מסביב לחנות קרסון פירי סקוט ושות'.[10]
לפי מפקד האוכלוסין של ארצות הברית לשנת 1960, אוכלוסיית האמונד הגיעה לשיא של 111,698 תושבים. אוכלוסיית האמונד ירדה במהלך שנות ה-70 וה-80 כמו ערים מתועשות אחרות בחגורת החלודה, כאשר אוכלוסיית העיר ירדה ל-94,000 בשנת 1980, ו-83,000 בשנת 2000. עם זאת, כלכלתה של האמונד הייתה מגוונת יותר מאשר שכנותיה העיר גארי, מזרח שיקגו, והצד הדרומי של שיקגו, שהסתמכו כולם על תעשייה כבדה (בעיקר ייצור פלדה). לעומתם, הכלכלה של האמונד, הייתה תלויה בייצור קל, תחבורה ואחסון, קמעונאות, בנקאות וביטוח, שירותי בריאות, שירותי אירוח ואוכל, ובנייה.[דרוש מקור] בשנת 1981, שיטפון רעיל בגארי הוביל את האמונד להקים מחסום ברחוב 165, אחד הכבישים המחברים בין שתי הערים, מה שהוביל למתיחות מתמשכת עם גארי.[11]
חברות ייצור בולטות בהאמונד כוללות את מפעל הסבון של יוניליוור, Atlas Tube, מפעל עיבוד המזון של קארגיל, מונסטר פלדה, Lear Seating Corporation, אלומיניום יופיטר, Tri-State Automation ו-Dover Chemical. גם חברות אחסון ואחסנה היו בולטים, כאשר ל-אקסון מוביל ול-Marathon Petroleum יש מתקני אחסון נפט גדולים בעיר, ולפדקס יש מרכז הפצה. בנוסף, מגרשי מסילות רכבת גדולים נמצאים בעיר, כאשר המטה של רכבת אינדיאנה הארבור בלט נמצא בעיר. תחנת החשמל "המפעל לייצור קו המדינה" פעל על גבול מדינות אינדיאנה-אילינוי בין השנים 1929 ל-2012, ונהרס בשנת 2014.[דרוש מקור]
קזינו "הקיסרית" נפתח בהאמונד ביוני 1996 והוחלף בקזינו Horseshoe Hammond בשנת 2001.[12]
בפברואר 2006, התקבלה ההחלטה להרוס את קניון וודמר למעט החנות קרסון.[13] ועדת הפיתוח מחדש של האמונד הודיעה ביוני 2016 על תוכניות לבניית מתחם ספורט בשווי 12 מיליון דולר שיוקם על אדמת הקניון לשעבר.[14] החנות קרסון נסגרה ב-2018, ונהרסה ב-2019, כחלק מפירוק חברת האם שלה.[15]
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיר שוכנת בגבולות אגם שיקגו, האב הקדמון של אגם מישיגן, וחלק ניכר משטחה מורכב משטחי דיונות ששוטחו לאחר מכן. רוב העיר נמצאת על אדמה חולית עם שכבת אדמה עליונה שחורה שעובייה המשתנה בין לא קיים לעובי של כמה מטרים. חלק ניכר מהחול הוסר למטרות כגון שימוש תעשייתי לייצור בטון וזכוכית. על פי מפקד האוכלוסין לשנת 2010 להאמונד שטח כולל של 64.45 קמ"ר, מתוכם 59 קמ"ר (91.54%) הם קרקע ו-5.45 קמ"ר (8.46%) הם מים.[16]
שכונות העיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לייקפרונט (Lakefront)
- מחוז מרינה (Marina District)
- פייב פוינטס (Five Points)
- רוברטסדייל (Robertsdale)
- גני מים (Water Gardens)
- צפון האמונד (North Hammond)
- פארק פולאסקי (Pulaski Park)
- מרכז העיר האמונד (Downtown Hammond)
- מרכז האמונד (Central Hammond)
- דרום האמונד (South Hammond)
- וודמאר (Woodmar)
- שלייכר (Schleicher)
- הסוייל (Hessville)
אגמים ונהרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נהר גראנד קאלומט (חלקית)
- אגם ג'ורג'
- אגם מישיגן (חלקי)
- נהר קאלומט הקטן (חלקית)
- אגם אוקסבו
- אגם וולף (חלקית)
ערים, עיירות וכפרים סמוכים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אילינוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]אינדיאנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מפקד האוכלוסין לשנת 2020
[עריכת קוד מקור | עריכה]| גזע / מוצא אתני | כמות
2010[17] |
כמות
2020[18] |
אחוז
% 2010 |
אחוז
% 2020 |
|---|---|---|---|---|
| לבנים (ללא היספנים) | 33,534 | 23,674 | 41.49% | 30.40% |
| שחורים | 17,568 | 19,584 | 21.73% | 25.15% |
| אינדיאנים | 145 | 112 | 0.18% | 0.14% |
| אסייתים | 753 | 611 | 0.93% | 0.78% |
| תושבי איי הפסיפיק | 9 | 21 | 0.01% | 0.03% |
| אחרים | 90 | 287 | 0.11% | 0.37% |
| מעורבים | 1,168 | 2,248 | 1.45% | 2.89% |
| היספני או לטיני (לבנים או שחורים) | 27,563 | 31,342 | 34.10% | 40.24% |
| סה"כ | 80,830 | 77,879 | 100.00% | 100.00% |
הערה: מפקד האוכלוסין של ארצות הברית מתייחס להיספנים/לטינים כאל קטגוריה אתנית. טבלה זו אינה כוללת לטינים בקטגוריות אחרות ומשייכת אותם לקטגוריה נפרדת. היספנים/לטינים יכולים להיות מכל גזע.
מפקד האוכלוסין לשנת 2010
[עריכת קוד מקור | עריכה]נכון למפקד האוכלוסין 2010,[19] התגוררו בעיר 80,830 נפשות, 29,949 משקי בית ו-19,222 משפחות. צפיפות האוכלוסין הייתה 3548.3 נפשות ל-1370 קמ"ר. באותה שנה היו 32,945 יחידות דיור בצפיפות ממוצעת של 1446.2 נפשות ל-558.4 קמ"ר. ההרכב הגזעי של העיר היה 59.4% לבנים, 22.5% אפרו-אמריקאים, 0.5% אינדיאנים, 1.0% אסייתים, 13.3% מגזעים אחרים, ו-3.3% משני גזעים או יותר. היספנים או לטינים מכל גזע היוו 34.1% מהאוכלוסייה.
היו 29,949 משקי בית, מתוכם ל-36.2% היו ילדים מתחת לגיל 18 שגרים איתם, 37.0% היו זוגות נשואים שחיים יחד, ל-19.7% הייתה בעלת בית אישה ללא נוכחות בעל, ל-7.5% היה בעל בית גבר ללא נוכחות אישה. ו-35.8% לא היו משפחות. 30.3% מכלל משקי הבית היו יחידים, ול-9.7% היו מישהו בן 65 ומעלה שחי לבדו. גודל משק הבית הממוצע היה 2.67 נפשות וגודל המשפחה הממוצע היה 3.36 נפשות.
הגיל החציוני בעיר היה 33.3 שנים. 27.6% מהתושבים היו מתחת לגיל 18; 10.1% היו בין הגילאים 18-24; 27.3% היו בין הגילאים 25 ל-44; 24.2% היו בין הגילאים 45 ל-64; ו-10.7% היו בני 65 ומעלה. ההרכב המגדרי של העיר היה 49.0% גברים ו-51.0% נשים.
מפקד האוכלוסין לשנת 2000
[עריכת קוד מקור | עריכה]נכון למפקד האוכלוסין 2000, התגוררו בעיר 83,048 נפשות, 32,026 משקי בית ו-20,880 משפחות. צפיפות האוכלוסין הייתה 3630 נפשות ל-1401.6 קמ"ר. באותה שנה היו 34,139 יחידות דיור בצפיפות ממוצעת של 1492.2 נפשות ל-576.1 קמ"ר. ההרכב הגזעי של העיר היה 72.35% לבנים, 14.57% אפרו-אמריקאים, 0.41% אינדיאנים, 0.46% אסייתים, 0.08% תושבי איי הפסיפיק, 9.32% מגזעים אחרים ו-2.81% משני גזעים או יותר. היספנים או לטינים מכל גזע היוו 21.04% מהאוכלוסייה.
היו 32,026 משקי בית, מתוכם ל-31.8% היו ילדים מתחת לגיל 18 שגרים איתם, 42.9% היו זוגות נשואים שחיו יחד, ל-16.9% הייתה בעלת בית אישה ללא נוכחות בעל, ו-34.8% לא היו משפחות. 29.7% מכלל משקי הבית היו יחידים, ו־10.9% היו מישהו בן 65 ומעלה שחי לבדו. גודל משק הבית הממוצע היה 2.58 נפשות וגודל המשפחה הממוצע היה 3.23 נפשות.
בעיר האוכלוסייה התפרסה בצורה הבאה: 27.3% מתחת לגיל 18, 9.8% בין הגילאים 18 ל-24, 30.1% בין הגילאים 25 ל-44, 19.8% בין הגילאים 45 ל-64, ו-13.0% בני 65 ומעלה. הגיל החציוני היה 34 שנים. על כל 100 נשים, היו 95.3 זכרים. על כל 100 נשים בנות 18 ומעלה, היו 92.2 גברים.
ההכנסה החציונית למשק בית בעיר הייתה 35,528 דולר, וההכנסה החציונית למשפחה הייתה 42,221 דולר. לגברים הייתה הכנסה חציונית של 35,778 דולר לעומת 25,180 דולר לנשים. ההכנסה לנפש בעיר עמדה על 16,254 דולר. כ-12.0% מהמשפחות ו-14.3% מהאוכלוסייה היו מתחת לקו העוני, כולל 19.7% מאלו מתחת לגיל 18 ו-9.3% מבני 65 ומעלה.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מעסיקים מרכזיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי העירייה, אותם עסקים המעסיקים 200 עובדים או יותר בהאמונד הם:[20]
| # | מעסיק | # עובדים |
|---|---|---|
| 1 | פרנציסקני בריאות האמונד | 2,500 |
| 2 | בתי הספר של האמונד | 2,485 |
| 3 | קזינו הורסשו | 1,866 |
| 4 | עיריית האמונד | 875 |
| 5 | Walmart | 785 |
| 6 | רכבת חגורת הנמל של אינדיאנה | 759 |
| 7 | תאגיד הישיבה ליר | 615 |
| 8 | קבוצת שירותי חוזים | 300 |
| 9 | יוניליוור | 255 |
| 10 | חברת הבנייה מוריסון | 250 |
| 11 | קרגיל | 240 |
אמנות ותרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקומות היסטוריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנכסים הבודדים והמחוזות ההיסטוריים הלאומיים הבאים רשומים במרשם הלאומי של מקומות היסטוריים:
- מורס דל פליין בית וגן
- רובע המגורים ההיסטורי של פורסט-איבנהו
- רובע המגורים ההיסטורי של פורסט-מוריין
- רובע המגורים ההיסטורי של פורסט-סאות'ויו
- הרובע ההיסטורי של גלנדייל פארק
- הרובע המסחרי ההיסטורי של שדרת הוהמן
- הרובע ההיסטורי של פארק אינדי-אילי
- חברת ביטוח חיים נורת'ן סטייטס
- המחוז ההיסטורי של פולמן-סטנדרט
- המחוז ההיסטורי של רוסלנד-פורסט הייטס
- מלון הדירות סאות'מור
- בניין בנק המדינה של האמונד
- המחוז המסחרי ההיסטורי של רחוב סטייט
- בית ג'ורג' ג'ון וולף
ספריות ציבוריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספרייה הציבורית של האמונד הממוקמת ברחוב סטייט 564, כוללת את חדר ההיסטוריה המקומית של סוזן ג'י לונג. המערכת נהגה להפעיל את ה־E.B. Hayward Branch בכתובת 1212 ברחוב 172 ובכתובת 7047 בגראנד אווניו. שני הסניפים נסגרו מאז. הספרייה הציבורית של האמונד הייתה הספרייה הראשונה במדינה שהקימה איגוד מוכר, איגוד מקומי של AFSCME (הפדרציה האמריקאית של עובדי המדינה, המחוז והעיר). פטרישיה א. רובינסון הייתה הנשיאה הראשונה של איגוד הספריות.[21]
ספורט
[עריכת קוד מקור | עריכה]האמונד הפסידה לקבוצה מטאיפיי, טאיוואן בטורניר הבייסבול Little League World Series בשנת 1972.[22]
- קבוצות עבר
- האמונד רולרס, קבוצה באיגוד הכדורסל האמריקאי שנוסדה ב-2006, נמכרה לבעלים של ה-Quad City Riverhawks באותה שנה. הקבוצה עברה לרוק פולס שבאילינוי ושמה שונה ל-סאוק ואלי רולרס.
- האמונד סיזר אול-אמריקנס (1938–1941) והאמונד קאלומט בוקאנירס (1948–1949), היו קבוצות כדורסל מקצועיות בליגת ה-NBL. שחקן היכל התהילה של הבייסבול לו בודרו ומאמן הכדורסל של אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס ג'ון וודן שיחקו שניהם עבור הקבוצה.
The Hammond Pros (1920–1924)
[עריכת קוד מקור | עריכה]ה-Hammond Pros הייתה אחת מקבוצות הפוטבול המקצועיות המוקדמות ביותר בארצות הברית. כאשר ליגת הפוטבול המקצועני האמריקאית הוקמה ב-1920, ה-Hammond Pros הייתה חברה בעלת זכויות בליגה, מה שהמשיך להתקיים גם כאשר הליגה שינתה את שמה ל-NFL ב-1922. עם זאת, ארבע שנים מאוחר יותר, כאשר ה-NFL החליטה לצמצם את מספר הקבוצות, היא עשתה זאת פשוט על ידי קיפול זיכיונות קטנים יותר. המקצוענים של האמונד מעולם לא שיחקו בהאמונד.
במהלך ארבע שנות קיומם של ה-Hammond Pros, ל-NFL היו תשעה שחקנים אפרו-אמריקאים, שישה מהם שיחקו עבור הקבוצה. המאמן האפרו-אמריקאי הראשון של ה-NFL היה מאמן היכל התהילה פריץ פולארד מהקבוצה.
עירייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האמונד נחשבת לעיר לפי חוקי אינדיאנה. לכן יש לה ראש עיר ומועצת עיר בת תשעה חברים. בית העירייה של האמונד ממוקם בשדרת קולומט 5925. למועצת העיר האמונד יש ישיבות שנקבעו לימים השניים והרביעיים של כל חודש.
בקומה השנייה של בניין העירייה נמצא בית משפט עירוני,[23] שפועל בתחום שיפוט מוגבל בתוך מחוז לייק. בית המשפט מטפל לא רק בהפרות פקודות מקומיות ובעניינים פליליים קלים מסוימים, אלא גם בחלק ניכר מתביעות גביית החובות והפינוי שהוגשו במחוז לייק.
מועצת העיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]כל חברי מועצת העיר הם מהמפלגה הדמוקרטית.
- ג'נט ונץ', נשיאה
- קתרינה ד. אלכסנדר
- דניאל פ. ספיטייל
- מארק קלווינסקי
- פיט טורס
- בארי טיילר ג'וניור
- וויליאם אמרסון האב
- דייוויד וורפל
- סקוט ראקוס
רשימת ראשי ערים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| # | שם | תקופת כהונה | מפלגה |
|---|---|---|---|
| 1 | מרקוס טאוול | 1884–1888 | רפובליקני |
| 2 | תומאס האמונד | 1888–1893 | דמוקרטי |
| 3 | פטריק ריילי | 1893–1894 | דמוקרטי |
| 4 | פרד ר. מות | 1894–1898 | רפובליקני |
| 5 | פטריק ריילי | 1898–1902 | דמוקרטי |
| 6 | ארמאניס פ. נוטס | 1902–1904 | רפובליקני |
| 7 | לורנס בייקר | 1904–1911 | דמוקרטי |
| 8 | ג'ון ד. סמאלי | 1911–1918 | דמוקרטי |
| 9 | דניאל בראון | 1918–1925 | רפובליקני |
| 10 | אדיראן אי. טינקהאם | 1925–1930 | רפובליקני |
| 11 | צ'ארלס או. שונרט | 1930–1935 | רפובליקני |
| 12 | פרנק מרטין | 1935–1942 | דמוקרטי |
| 13 | ג'י. ברטרם סמית' | 1942–1948 | דמוקרטי |
| 14 | ורנון ס. אנדרסון | 1948–1956 | רפובליקני |
| 15 | אדוארד דוולינג | 1956–1968 | דמוקרטי |
| 16 | ג'וזף קלן | 1968–1976 | דמוקרטי |
| 17 | אדוארד ג'יי. רסקוסקי | 1976–1984 | דמוקרטי |
| 18 | תומאס מ. מק'דרמוט האב | 1984–1992 | רפובליקני |
| 19 | דוואן דדלוו | 1992–2004 | רפובליקני |
| 20 | תומאס מ. מק'דרמוט הבן | 2004–הווה | דמוקרטי |
חינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתי הספר של האמונד
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתי הספר של האמונד הם חלק מרשת החינוך "בתי ספר העירוניים של האמונד" (School City of Hammond). רשת החינוך מעוגנת בחוק של מדינת אינדיאנה, שאינו תלוי בעיר האזרחית.
ביוני 2021, "בתי הספר העירוניים של האמונד" סגרה לצמיתות שני בתי ספר תיכונים בעיר: דונלד א. גאוויט וג'ורג' רוג'רס קלארק, שנפתחו לראשונה בשנות ה-30 וה-60, בהתאמה.
- בתי ספר תיכוניים
- אזור מרכז קריירה
- תיכון האמונד
- תיכון מורטון
- תיכון ג'ורג' רוג'רס קלארק (נסגר 2021)
- תיכון גבית (נסגר 2021)
- חטיבות ביניים
- חטיבת הביניים ג'ורג' רוג'רס קלארק (נסגרה 2021)
- חטיבת הביניים הנרי וו. אגרס
- חטיבת הביניים גביט (נסגרה 2021)
- חטיבת הביניים סקוט
- בתי ספר יסודיים
- בית הספר היסודי קולומביה
- בית הספר היסודי אדיסון
- בית הספר היסודי בנג'מין פרנקלין
- בית הספר היסודי וורן ג'י הרדינג
- בית ספר יסודי ג'וסף הס
- בית הספר היסודי וושינגטון אירווינג
- בית הספר היסודי תומאס ג'פרסון
- בית הספר היסודי קנווד
- בית ספר יסודי לאפייט
- בית הספר היסודי לינקולן
- בית הספר היסודי מייווד
- בית הספר היסודי מורטון
- בית הספר היסודי פרנק או'באנון
- בית הספר היסודי לו וואלאס
- בתי ספר מיוחדים
- האקדמיה למדע וטכנולוגיה של האמונד (6–12)
בתי ספר פרטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מכון בישופ נול
- הבית ספר הבפטיסטי העירוני
- האקדמיה הצעירה הייזל
- בית הספר המונטסורי לילדים
- סיינט קאסימיר (בית ספר יסודי)
- סיינט ג'ון בוסקו (בית ספר יסודי)
- סיינט ג'ון הבפטיסטי (בית ספר יסודי)
בתי ספר קתוליים נמצאים תחת רשת החינוך "הדיוקסיה הרומית-קתולית של גארי"
סיינט קתרין מסיינה, בית ספר יסודי קתולי, נפתח לפני 1959. לפני 2009 ירדה כמות הנרשמים אליו, עם 130 תלמידים באותה שנה, ובעקבות כך מצבה הכלכלי הידרדר. בית הספר נסגר בשנת 2009.[24]
מכללות ואוניברסיטאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]תשתיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוב הרחובות של האמונד פרוסים בתבנית רשת הדומה לרחובות שיקגו. בעוד רחוב מדיסון בשיקגו משמש כנקודת יחס לרחובות צפון–דרום הכתובת "1" הראשון הוסרה; זה הופך כתובות בעלות חמש ספרות באילינוי לכתובות בעלות ארבע ספרות בהאמונד. גבול המדינה משמש כנקודת יחס למספור רחובות מזרח–מערב.
ערים ועיירות אחרות בצפון מערב אינדיאנה המשתמשות במערכת המספור של האמונד הן: ווייטינג, מונסטר והיילנד. העיירה דייר גם משתמשת במערכת המספור של האמונד, אך הכתובת הראשונה שהוסרה מהרחובות הצפון–דרום הוא "2", שכן בשלב זה המספרים באילינוי מעבר לקו המדינה מתחילים במספר 2 (מספרי הרחובות של מונסטר מתחילים ב-"1" מצפון לקו דייר, מה שהופך אותם ל-5 ספרות); ומזרח שיקגו משתמשת בתעלה הממוקמת באמצע העיר כנקודת יחס מזרח-מערבית, תוך שהיא מגלמת את מערכת המספור של האמונד לרחובות צפון-דרום.
- I-90 – כביש האגרה של אינדיאנה, יציאות (עובר מצפון מערב לדרום מזרח):
- שדרות אינדיאנפוליס
- שדרת קולומט
- שדרת קליין
- I-80/94 – הכביש המהיר בורמן, יציאות (עובר ממערב למזרח):
- שדרת קולומט
- שדרות אינדיאנפוליס
- שדרת קנדי
- שדרת Cline
תחבורה ציבורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקו הרכבת הבין עירוני - קו החוף הדרומי, יש תחנה בשדרת הוהמן בנסיעה משיקגו לסאות' בנד שבאינדיאנה. הוא מופעל על ידי ה-NICTD (מחוז התחבורה של צפון אינדיאנה).
אמטרק, תאגיד רכבות הנוסעים האמריקני, מספק שירות פעמיים ביום בשני הכיוונים, ומפעילה את רכבת הוולברין דרך תחנת האמונד-ווייטינג בין שיקגו לפונטיאק שבמישיגן, מעט צפונית לדטרויט.
נמל התעופה הקרוב ביותר לעיר הוא נמל התעופה הבינלאומי של שיקגו מידוויי במרחק של כ-25 קילומטרים בשיקגו.
הסעת האוטובוסים סופקה עד 2012 על ידי רשות האוטובוסים האזורית של צפון מערב אינדיאנה, אשר קיבלה על עצמה את האחריות ממערכת ההסעות של האמונד בשנת 2010, והקימה במקומה את מערכת ה-EasyGo Lake Transit.[25] כל האוטובוסים של EasyGo הופסקו ב-30 ביוני 2012 עקב חוסר מימון.[26] בנוסף, ישנה עצירה בתחנת דן רבין שבהאמונד בכמה מסלולים שיוצאים מהעיר גארי.
מרכזים רפואיים ובתי חולים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית החולים היחיד בהאמונד הוא פראנסיסיאן סיינט מרגרט בריאות על גבול אינדיאנה-אילינוי, מעבר לרחוב בעיר קולומט שבאילינוי. זהו מרכז מוסמך לכאבי חזה המשרת את צפון מערב אינדיאנה ואת הפרברים הדרומיים של שיקגו. בית החולים נוסד בסוף 1898 ונקרא במקור בית החולים סנט מרגרט, מאוחר יותר התמזג עם בית החולים Our Lady Of Mercy בדייר, אינדיאנה, בשנות ה-90 והיה חלק משירותי הבריאות לשעבר של סנט פרנסיס.
מחייה ושירותים בסיסיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חשמל וגז טבעי - כמעט כל החשמל והגז הטבעי המשמשים בהאמונד מיוצרים על ידי NIPSCO, חברת בת של NiSource.
- מים - שירות המים עבור כמעט כל צרכני המים בעיר מסופק על ידי מחלקת המים של האמונד, שירות בבעלות המדינה המופעל על ידי העירייה.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של האמונד (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Profile for Hammond, Indiana". ePodunk. אורכב מ-המקור ב-2015-09-15. נבדק ב-2010-06-03.
- ^ McKinlay, Archibald (26 בינואר 1997), "Calumet Roots. Trolleys were Hammond success", The Times of Northwest Indiana, Munster, Indiana, אורכב מ-המקור ב-17 ביוני 2018
{{citation}}: (עזרה) - ^ Lytle, Richard M. (2010). The Great Circus Train Wreck of 1918: Tragedy on the Indiana Lakeshore. Stroud, Gloucestershire, England: The History Press. ISBN 978-1596299313.
- ^ Burton, Jeff (27 בנובמבר 2009), "Hammond's downtown shopping district once a retail mecca", The Times of Northwest Indiana, Munster, Indiana, אורכב מ-המקור ב-28 בדצמבר 2016,
At various points in the city's 125-year history, major national retailers like Sears, J.C. Penney, Kresge's and F.W. Woolworth all had downtown storefronts, but the giants of Hohman and State were local stores, E.C. Minas and Goldblatt's. The two department stores occupied more than 300,000 square feet of retail space.
{{citation}}: (עזרה) - ^ Porta, Sharon (6 בפברואר 2002), "Minas building downtown fixture for 108 years", The Times of Northwest Indiana, Munster, Indiana, אורכב מ-המקור ב-17 ביוני 2018,
The Minas building was constructed in 1894 and the neighboring building, the Henderson building, was constructed prior to 1904...The store closed its doors for good on Aug. 15, 1984.
{{citation}}: (עזרה) - ^ Skertic, Alison (12 באוקטובר 1999), "When Goldblatts closed, Hammond lost a part of its identity", The Times of Northwest Indiana, Munster, Indiana, אורכב מ-המקור ב-17 ביוני 2018,
The Goldblatts building had stood on Hohman Avenue since the 1920s, when it was known as the Lion's store. Goldblatt Brothers Inc. bought the store in 1931 and retained control until the store closed in 1982.
{{citation}}: (עזרה) - ^ Pete, Joseph S. (25 באוקטובר 2014), "Hammond-made tanks star in World War II movie Fury", The Times of Northwest Indiana, Munster, Indiana, אורכב מ-המקור ב-28 בינואר 2015,
Pullman made railroad cars on Chicago's South Side but was pressed into military service during the war. In less than a year, Hammond native Raymond Fox set up a tank and weapons factory at 165th Street and Columbia Avenue in south Hammond.
{{citation}}: (עזרה) - ^ "WWII veteran joins historians for program on Hammond tank production", The Times of Northwest Indiana, Munster, Indiana, 16 באפריל 2015, אורכב מ-המקור ב-17 ביוני 2018,
Hammond was one of 10 locations in the U.S. that built the M4 medium tank.
{{citation}}: (עזרה) - ^ Hardwick, M. Jeffrey (2003). "Chapter Five: A 'Shopper's Paradise' for Suburbia". Mall Maker: Victor Gruen, Architect of an American Dream. Philadelphia, Pennsylvania: University of Pennsylvania Press. p. 118. ISBN 978-0812237627.
- ^ Bierschenk, Edwin (7 ביוני 2016), "A sporting chance for revival at former Woodmar site", The Times of Northwest Indiana, Munster, Indiana, אורכב מ-המקור ב-16 בינואר 2017
{{citation}}: (עזרה) - ^ Schmidt, William E. (5 בספטמבר 1988). "Hammond Journal: Earthen Barrier Serves as Both Dam and Symbol". The New York Times. p. 6. נבדק ב-26 באוקטובר 2022.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Steele, Andrew (26 ביוני 2016), "For NWI casinos, it's been 20 years and $20 billion", The Times of Northwest Indiana, Munster, Indiana, אורכב מ-המקור ב-2 באוקטובר 2016,
The original Empress Casino in Hammond — officially open for business on June 29, 1996 — was a standard boat at 43,000 square feet of gaming space.
{{citation}}: (עזרה) - ^ Holecek, Andrea (8 בפברואר 2006), "Wrecking ball aimed at Woodmar Mall", The Times of Northwest Indiana, Munster, Indiana, אורכב מ-המקור ב-16 בינואר 2017
{{citation}}: (עזרה) - ^ Quinn, Michelle L. (8 ביוני 2016), "Former Woodmar property eyed for sports complex", Post-Tribune, Merrillville, Indiana, אורכב מ-המקור ב-9 ביוני 2016
{{citation}}: (עזרה) - ^ Pete, Joseph S. (29 באפריל 2018). "Carson's to close in Southlake Mall, Hammond and Michigan City". Munster, Indiana. ארכיון מ-4 במאי 2018.
Carson's will close its department stores in Southlake Mall in Hobart, the Marquette Mall in Michigan City and in Hammond, where the three-story store is all that remains of the once-thriving but now largely demolished Woodmar Mall.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "G001 – Geographic Identifiers – 2010 Census Summary File 1". United States Census Bureau. אורכב מ-המקור ב-2020-02-13. נבדק ב-2015-07-28.
- ^ "P2 HISPANIC OR LATINO, AND NOT HISPANIC OR LATINO BY RACE - 2010: DEC Redistricting Data (PL 94-171) - Hammond city, Indiana". United States Census Bureau.
- ^ "P2 HISPANIC OR LATINO, AND NOT HISPANIC OR LATINO BY RACE - 2020: DEC Redistricting Data (PL 94-171) - Hammond city, Indiana". United States Census Bureau.
- ^ "U.S. Census website". United States Census Bureau. נבדק ב-2014-06-10.
- ^ "Hammond's Top 10 Employers". City of Hammond, Indiana. Mayor's Office of Economic Development. 18 באפריל 2018. נבדק ב-2019-03-17.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Library Information, Locations, Hours (אורכב 15.12.2008 בארכיון Wayback Machine)." Hammond Public Library.
- ^ "Little League World Series". littleleague.org. אורכב מ-המקור ב-9 ביולי 2013. נבדק ב-20 במרץ 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Courts – Lake County Bar Association – Indiana". lakecountybar.com. אורכב מ-המקור ב-31 ביולי 2007. נבדק ב-20 במרץ 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ McCollum, Carmen (2009-05-30). "Students, staff, parents mourn closing of longtime Catholic school". NWI Times. נבדק ב-2020-04-07.
- ^ "Transit System: Routes and Schedules". Northwest Indiana Regional Bus Authority. נבדק ב-2010-07-05.
- ^ "Northwest Indiana Regional Bus Authority: Welcome". אורכב מ-המקור ב-2013-02-09. נבדק ב-2013-03-01.
