הגדת וולף
הגדת וולף היא כתב יד מאויר של ההגדה של פסח שנכתבה באביניון במאה ה-14. נחשבת לאחת ההגדות העתיקות ביותר הקיימות בעולם.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההגדה כתובה על קלף בנוסח שהיה מקובל בצפון צרפת. מעתיק ההגדה ובעליה היה יעקב בן שלמה צרפתי, שכתבים אחרים פרי עטו שמורים כיום בארכיונים וספריות ברחבי העולם.
הגדה זו קרויה על שם האספן אלברט וולף מדרזדן שרכש אותה במכירה פומבית בשנת 1889. בשנת 1907 הוא תרם אותה למוזיאון היהודי בברלין.[1]
בליל הבדולח בשנת 1938 היא הוחרמה על ידי הנאצים מרשותה של הקהילה היהודית בברלין. ההגדה הועברה לוורשה ובשנת 1984 נעלמה. היא התגלתה שוב בשנת 1989, בז'נבה, שווייץ. לאחר מאבק משפטי קשה שארך שבע שנים היא הוחזרה לפולין, ולבסוף נתרמה על ידי פולין בראשותו של ראש ממשלת פולין צ'ימושביץ' לידיו של פרופסור ישראל שצמן, מנהל בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי.[2]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הגדת וולף בספרייה הלאומית, באתר הספרייה הלאומית
- David Kaufmann, "Une Haggada de la France septentrionale ayant appartenu à Jacob ben Salomon, à Avignon", REJ 25 (1892), pp. 65-77 (בצרפתית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ איל חיות-מן, גלגולה של הגדה, באתר ישראל היום, 18 באפריל 2024
- ^ שמואל צוקר, "הגדת וולף – דרך ארוכה", עת־מול, כרך כב, גיליון 4 (132), מאי 1997, עמ' 12–13
