הגולם (מחזה)

הגולם
	אהרון מסקין כ"גולם" (הבימה, 1927)
כתיבה	ה. לייוויק
מקום ההתרחשות	פראג
תקופת ההתרחשות	המאה ה-17
סוגה	פואמה דרמטית
מספר מערכות	7
שפה	יידיש

הגולם הוא מחזה פרי עטו של הסופר היידי ה. לֵיוִיק משנת 1920.

אודות המחזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה "הגולם" נכתב בשנת 1920 בהשראת מהפכת אוקטובר. לֵיוִיק שאל מהמיתולוגיה היהודית את דמות הגולם מפראג והפך אותו לסמל הכוח הפיזי שנוצר בטרם עת כדי להביא גאולה לעולם. "הגולם" תורגם לשפות רבות והיה לחלק חשוב של התיאטרון היידי. בעברית הוא היה חלק מטרילוגית מחזות המכונה "חזיוני גאולה" והם: "הגולם", "חלום הגולם" ו"כבלי משיח". הסיפור על "הגולם", האדם המלאכותי הנברא מעפר באמצעות השם המפורש, מופיע כבר באגדה התלמודית; לייוויק השתמש בגרסה מאוחרת של הסיפור, המייחסת את בריאת הגולם למהר"ל מפראג. לֵיוִיק מספר על הרקע לכתיבת המחזה:

"את המחזה 'כבלי משיח' כתבתי בשנות 1907–1908, כשהייתי חבוש בבית-האסורים במינסק, כאסיר פוליטי, וחיכיתי למשפט. שם, בכלא, עלה גם על דעתי לכתוב יצירה על הגולם, אולם אז, בהיותי בן תשע עשרה, לא הייתי בטוח ביכולתי להגשים את שאיפתי. דמות הגולם נלוותה אלי מאז ימי הילדות מכוח המעשיות ששמעתי בבית המדרש בשעת דמדומי-חמה בין מנחה למעריב. דמות זו נחרתה עוד יותר בדמיוני, דמיון העלם שבי, כאשר ראיתי פעם מבעד לחלון בן-אדם שעיר, כשהוא כלוא בחדר מאחורי סורגי-כלא, כמו בבית-סוהר. בחריפות יתירה עלתה לפני דמות הגולם באותם הימים, שבהם ראיתי אנשים למאות-מאות – ואני ביניהם – מאחורי בריח בבית-האסירים של ממשלת הצאר.
את המחזה 'הגולם' כתבתי כעשר שנים לאחר שחיברתי את 'כבלי משיח', כלומר בשנת 1917–1920, כבר בניו יורק, בזמן שחזיונות הילדות והנוער על דמות הגולם עלו בי בבהירות יתירה וגם בזיקה עמוקה לחלומות-הגאולה היהודיים-המשיחיים לרגל מלחמת-העולם הראשונה, עקב פרעות ומהפכות, על רקע כיסופי-הפדות בעולם של בן-האדם בעולם בכלל." ^[1]

המחזה בדפוס בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה. לייוויק, חזיוני גאֻלה: הגֹלם, חלום הגֹלם, כבלי משיח: טרילוגיה; תרגמו מיידיש: א.ז. בן-ישי ואברהם שלונסקי ; בלוויית הקדמת המחבר ומבוא של דב סדן, ירושלים: מוסד ביאליק, תשי"ז 1957.
ה. לייוויק, הגולם, מיידיש: מאיר ויזלטיר. דחק, 2020.

בתיאטרון המקצועי הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

1. תיאטרון הבימה, הצגת בכורה: 15 במרץ 1925

יוצרים - תרגום : ב. כספי, בימוי: נ. וורושילוב, תפאורה ותלבושות : י. נובינסקי, מוזיקה : מ. מילנר.
שחקנים - המהר"ל : שבתאי פרוטקין / ברוך צ'מרינסקי / שמעון פינקל, הרבנית : נחמה ויניאר, דבורה : תמרה רובינס / פאני לוביץ', תנחום : רייקין בן-ארי / צבי בן-חיים, הגולם : אהרן מסקין, אליהו הנביא : צ'צ'יק אפרתי, צבי פרידלנד, המשיח : חנה רובינא, תדאוש הכומר : יהושע ברטונוב, הנזיר : אליהו ויניאר, החזן : יצחק גולנד. העניים : אברהם ברץ, ארי ורשבר, בנימין צמח, אביבה פדואית, אלישבע פקטורוביץ.

2. תיאטרון הקאמרי, הצגת בכורה: 14 בדצמבר 1989

יוצרים – נוסח עברי : מאיר ויזלטיר, בימוי : גדליה בסר, תפאורה : אדריאן ווקס, תלבושות : עדנה סובול, מוזיקה : אורי וידיסלבסקי, תנועה : ליאת דרור וניר בן גל, תאורה : בריאן הריס.
שחקנים - המהר"ל : אבנר חזקיהו, הגולם : יוסי פולק, האדמוני/יצחק : רוברטו פולק, הגבוה/יעקב : אבי טרמין, דבויר'ל : רותי גולדברג, טדיאוש : יוסי גרבר, הכומר : זארה וארתאניאן, תנחום : יוסי קאנץ, השמש : אברהם פלטה, החולה : אברהם סלקטר, העיוור : צביקה שוורצברג. רוחות, קבצנים, מתים, יהודי פראג : ענת אסולין, שירה גורן-חיטין, נעמה גפני, יוסי זבצקי, אילן יוסוב, אביטל לבני.