הנרי החמישי (מחזה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הנרי החמישי
The Life of Henry the Fifth
מידע כללי
מאת ויליאם שייקספיר עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מחזה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שער המחזה במהדורת הפוליו הראשונה
קתרין לומדת אנגלית מאומנתה (מערכה שלישית, סצנה IV), ציור משנת 1888

הנרי החמישי הוא מחזה היסטורי מאת ויליאם שייקספיר. המחזה פורסם לראשונה במהדורת קוורטו בלתי-רשמית ב-1600 ונקרא The Cronicle History of Henry the fiftכרוניקות של הנרי החמישי). המחזה מתאר אירועים בחיי הנרי החמישי, מלך אנגליה לפני קרב אז'נקור ואחריו, שעיקרם מסעו לצרפת וניצחונו שם בקרב מעטים מול רבים. המחזה מהווה המשך ישיר למחזות הנרי הרביעי, חלק ראשון והנרי הרביעי, חלק שני. המחזה עובד לקולנוע שלוש פעמים: ב-1944 עם לורנס אוליבייה בתפקיד הנרי ב-1989 עם קנת בראנה בתפקיד הראשי, העיבוד השלישי בוצע ב-2019 בסרט "המלך", בכיכובו של טימותי שאלאמה, כמקור היסטורי עיקרי הסתמך שייקספיר על הכרוניקות של רפאל הולינשד.

תקציר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה פותח בהנרי החמישי כמלך צעיר המתמודד עם התגרות מצד הדופן (יורש העצר הצרפתי), לאחר שנטש את חיי ההוללות שלו כנסיך, שליוו את מחזות הנרי הרביעי, בהם הופיע כ"נסיך הארי" או "האל", בחברת האביר ההולל פלסטף והחיילים פיסטול, נים וברנדולף (המופיעים כדמויות קומיות-למחצה גם בהנרי החמישי). המחזה מדווח על מותו של פלסטאף, שאינו מהווה דמות המופיעה על הבמה ב"הנרי החמישי" (שני הסרטים כוללים קטעי-סצנות מ"הנרי הרביעי", לשם השלמת התמונה שאמורה להיות קיימת בדמיונם של הצופים במחזה בימיו של שייקספיר).

לאחר התמודדות עם קשר שנרקם נגדו בסאות'המפטון, יוצא הנרי בראש צבאו להילחם בצרפת. הרקע נמסר מפי "מקהלה" שהוא למעשה, ברוב העיבודים, מְסַפֶּר או כרוז יחיד. תפקידה של המקהלה היה להשלים בדמיון הצופים את מה שלא יכול היה התיאטרון השייקספירי להציג על הבמה:

סִלְחוּ נָא לַעֲלוּבֵי הַשַּׂחֲקָנִים כָּאן,
 אֲשֶׁר הֵעֵזוּ עַל בִּימָה שֶׁל כְּלוּם
 לְהַעֲלוֹת נוֹשְׂאִים כֹּה נִכְבָּדִים:
 הַאִם תָּכִיל זִירָה כֹּה זְעִירָה
 אֶת שְׂדוֹת צָרְפַת הַנִּרְחָבִים? אוֹ אִם
 נִדְחַס בְּתוֹךְ עִגּוּל הָעֵץ הַזֶּה
 אֶת שְׁלַל קוֹבְעֵי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר
 פָּלְחוּ אֶת הָאַוִּיר בְּאַזִ'ינְקוּר?
סִלְחוּ, אַךְ אִם עִגּוּל חֲסַר כָּל עֵרֵךְ
 יַאֲדִיר מִסְפָּר עַד לְמִילְיוֹן;
 גַּם אָנוּ, חֲגָבִים מוּל גֹּדֶל מַעַשׂ,
 אֶת דִּמְיוֹנְכֶם נַפְעִיל וּנְעוֹרֵר.
 דַּמּוּ כִּי בֵּין קִירוֹת הַמַּעְגָּל פֹּה
 שְתֵּי מַלְכֻיּוֹת עֲנָק כָּעֵת יִשְׁכֹּנוּ,
 שֶׁאֶת מִפְגַּשׁ גְּבוּלָן הַמִּתְנַשֵּׂא
 מַפְרִיד הַיָּם הַצַּר וְהַצּוֹרֵר.
 מַלְּאוּ אֶת אַפְסוּתֵנוּ בְּדִמְיוֹן:
 חַלְּקוּ אָדָם לְאֶלֶף חֲלָקִים,
 וְאָז דַּמּוּ צָבָא עָצוּם וָרָב;
 חִשְׁבוּ, עֵת נְדַבֵּר עַל הַסּוּסִים,
 אֵיך כְּמוֹ מוּלְכֶם יַטְבִּיעוּ בְּגָאוֹן
 אֶת פַּרְסוֹתָם בָּאָרֶץ הַנִּכְנַעַת;
 כִּי דִּמְיוֹנְכֶם רַק הוּא יַלְבִּישׁ מְלָכִים פֹּה,
 יִשָּׂא אוֹתָם מִכָּאן לְשָׁם, יִדְלֹג
 עַל פְּנֵי הַזְּמַן, וּקְצִיר שָׁנִים רַבּוֹת
 יַצִּיג עַל לוּחַ הַשָּׁעוֹת. אֲשֶׁר עַל כֵּן,
 קַבְּלוּ אֶת הַמְּסַפֵּר אֶל בִּימַתְכֶם;
 בִּדְמוּת פְּרוֹלוֹג הוּא מִתְחַנֵּן בָּזֶה:
 הַטּוּ נָא חַסְדְּכֶם לַמַּחֲזֶה.

הנרי החמישי, עברית: אברהם עוז, תשנ"ה, 1995

המצור על ארפלר כמעט ממוטט את הצבא האנגלי, שנחלש בשל מחלות ונכנס אל עונת הסתיו הגשומה. בעת נסיגת הצבא לקאלה הוא נקלע לקרב אז'נקור, בנחיתות מספרית ומורלית, ערב יום הקדוש קריספין (25 באוקטובר). הנרי מתלבש במלבושי חיילים פשוטים, מתהלך במחנה הערוך ללחימה ביום המחרת, שומע את יאוש החיילים ומעודד את רוחם מבלי שהם יודעים מיהו. עם שחר, לקראת הקרב עם הצרפתים הגאוותנים, נושא המלך נאום מעודד וממריץ וקורא לחיילים שאמנם הם מעטים, אך ביום מן-הימים יהיו גאים לספר לכל שהם היו שם, ביום קריספין, בעת הניצחון הגדול (מערכה רביעית, סצנה III):

הַיּוֹם הַזֶּה נִקְרָא יוֹמוֹ שֶׁל קְרִיסְפִּיָּן.
 מִי שֶׁיָּשׁוּב מִמֶּנּוּ חַי הַבַּיְתָה
 עַל בְּהוֹנוֹת יִשְׁמַע אֶת שְׁמוֹ נִזְכָּר,
 יִקְפֹּץ לְדֹם לְשֵׁמַע שְׁמוֹ שֶׁל קְרִיסְפִּיָּן.
 מִי שֶׁיִחְיֶה, וְעַד שֵׂיבָה יַגִּיעַ,
 כָּל עֶרֶב-חַג יַזְמִין שְׁכֵנָיו לִסְעֹד,
 וְיֹאמַר: „מָחָר יוֹמוֹ שֶׁל קְרִיסְפִּיָּן“.
 וְאָז יַפְשִׁיל שַׁרְווּל, יַרְאֶה צַלֶּקֶת,
 וְיֹאמַר: „פְּצָעִים מִקְּרַב יוֹם קְרִיסְפִּיָּן“.
 זָקֵן שׁוֹכֵחַ; אֶת הַכֹּל יִשְׁכַּח,
 אֲבָל יִזְכֹּר, וְגַם יַפְלִיג בְּשֶׁבַח
 עֲלִילוֹתָיו בַּיוֹם הַזֶּה. שְׁמוֹתֵינוּ,
 שְׁגוּרִים עַל פִּיו כְּמַטְבְּעוֹת לָשׁוֹן,
 הָרִי הַמֶּלֶךְ, בֶּדְפוֹרְד, אֶקְסֶטֶר,
 ווֹרִיק וְטַלְבּוֹט, סוֹלְסְבֶּרִי וּגְלוֹסְטֶר,
 יָצוּפוּ שׁוּב עַל קֶצֶף הַגְּבִיעִים.
 אֶת הַסִּפּוּר יָסִיחַ אָב לִבְנוֹ,
 וּקְרִיסְפִּין קְרִיסְפִּיָּן לֹא יִזָּכֵר עוֹד
 לְמִן הַיּוֹם וְעַד קֵץ הָעוֹלָם
 מִבְּלִי שֶׁיַּעֲלֶה זִכְרֵנוּ אָנוּ,
 מְתֵי מְעַט שְׂמֵחִים, אַחִים בַּקְּרָב.
 מִי שֶׁדָּמוֹ יִשְׁפֹּךְ אִתִּי הַיּוֹם,
 אָחִי הוּא; גַּם אִם הוּא נָחוּת בַּדָּם,
 הַיּוֹם הַזֶּה אֶת מַצָּבוֹ יַשְׁבִּיחַ.
 וַאֲצִילִים אַנְגְּלִים שָׁם בַּמִּטָּה
 יְקַלְּלוּ יוֹמָם שֶׁלֹּא הָיוּ כָּאן,
 וְגַּבְרוּתָם יַשְׁפִּילוּ בִּפְנֵי כָּל מִי
 שֶׁפֹּה נִלְחָם בְּיוֹם קְרִיסְפִּיָּן הַקָּדוֹשׁ.

הנרי החמישי, עברית: אברהם עוז, תשנ"ה, 1995

הקרב נהפך לניצחון מוחץ של האנגלים. אחריו, במסגרת הסכם הכניעה הצרפתי, מוסכם שהנרי ישא לאשה את קתרין מוולואה, בתו של המלך המובס שארל השישי, מלך צרפת. סצנות החיזור המגושמות של הנרי אחר קתרין, וניסיונה ללמוד את השפה האנגלית מפי האומנת שלה, הן הסצנות ההומוריסטיות במחזה.

הפקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה בתרגום עברי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]