ואדי ניסנאס
.JPG) | |
| צומת הרחובות ואדי וקיסריה | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר | חיפה |
| תאריך ייסוד | המאה ה-19 |
| על שם | נמייה בערבית |
| קואורדינטות | 32°48′59″N 34°59′47″E / 32.8163°N 34.9963°E |
| שכונות נוספות בחיפה | |
 | |
  | |
ואדי ניסנאס (בערבית: وادي النسناس) היא שכונה בעיר התחתית של חיפה, שנמצאת בין שדרות הציונות במערב, רחוב שבתאי לוי בדרום, רחוב הנביאים במזרח ורחוב אלנבי בצפון. מספר תושביה כ-8,000 נפשות רובם ערבים נוצרים. בשכונה ובסמוך אליה נמצאות כנסיות.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]משמעות השם "ניסנאס" (نسناس) היא נמייה בערבית. השכונה, שהוקמה במהלך המאה ה-19 כשכונת פועלים פשוטה, הייתה שכונה ערבית קודם למלחמת העצמאות, ושמרה במידה רבה על זהותה זו, ועל הארכיטקטורה הים-תיכונית שאפיינה אותה לפני המלחמה.
בשנות המנדט הבריטי התגוררו ערביי חיפה בעיר העתיקה, ובשכונות ואדי ניסנאס, ואדי סאליב וחליסה. ואדי ניסנאס הפכה בתקופה זו לרובע עירוני משגשג. ב-22 באפריל 1948 כבשו כוחות "ההגנה" את חיפה הערבית. רוב תושביה הערבים של העיר עזבו אותה, אך כ-3,500 ערבים נותרו בעיר ורוכזו בוואדי ניסנאס ובוואדי סאליב[1]. בניגוד לשכונות כחליסה וואדי סאליב, שעברו תמורות בעקבות העליות שלאחר קום המדינה, שמרה ואדי ניסנאס במידה רבה על מאפיינים רבים של זהותה כשכונה ערבית גם לאחר קום המדינה. עד 1948 היו רוב תושבי השכונה ערבים נוצרים, אך במהלך השנים ועם חילופי האוכלוסייה הפכו המוסלמים לרוב.
מאז שנת 1993 מתקיים בוואדי פסטיבל "החג של החגים" בחודש דצמבר, הסמוך לחג המולד הנוצרי ולחג החנוכה היהודי. הפסטיבל הוא ביטוי לרב-תרבותיות המאפיינת את השכונה ולשאיפה לדו-קיום. במהלך הפסטיבל הותווה בסימטאות השכונה "מסלול האמנות", ובו ציינו אמנים מיצירותיהם. חלק מהיצירות נותרות בין הבתים באורח קבע כל השנה, והעניקו לשכונה מקצת מאופייה הייחודי. עם שינוי הניהול בין גורמים בעיריית חיפה הופסק המנהג.
בקיץ 2006, במהלך מלחמת לבנון השנייה, הייתה חיפה יעד לרקטות של חזבאללה. במטח רקטות שפגע בשכונה ב-6 באוגוסט נהרגו ארבעה מתושביה, יהודים וערבים[2].
בדצמבר 2020 הציגה עיריית חיפה תוכנית התחדשות לשכונה[3].
אתרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין האתרים הידועים בשכונה, "שוק הוואדי" המצוי ברחובותיה המרכזיים של השכונה - רחוב הוואדי ורחוב יוחנן הקדוש, קתדרלת אליהו הנביא היוונית-קתולית מלכיתית וכנסיית יוחנן הקדוש האנגליקנית, וכן בית הגפן – מרכז יהודי-ערבי לתרבות. בגבול השכונה עומד מוזיאון חיפה לאמנות, השוכן במבנה אבן משנות ה-30 של המאה ה-20 ששימש בעבר כבית ספר אנגליקני ומאוחר יותר כבתי ספר עבריים ובשנות ה-70 נפתח כמוזיאון. בוואדי פועלות, זו מול זו, שתי חנויות פלאפל מהמפורסמות בחיפה פלאפל הזקנים ופלאפל מישל, ויש הטוענים שמהטובות בארץ[4]; שאליהן מובילים מדריכי טיולים את מטייליהם, וכן מסעדות עממיות רבות[5].
בכיכר סולל בונה נמצאת תחנת הכרמלית העיקרית המשרתת את ואדי ניסנאס, לידה עומד מגדל הנביאים מכוסה-המראות, שבשנות ה-80 שכן בו מרכז קניות ששימש את שכונת הדר הסמוכה ומאז שנות ה-90 הפעילות בו דלה. ב-1995 נפתח בו תיאטרון אלמידאן ("הכיכר"), ראשון התיאטראות הערביים בישראל שנתמך על ידי המדינה. בקרבתו, במורד רחוב כורי, נמצאים משרדי ההסתדרות ומועצת הפועלים.
בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]השכונה תוארה ביצירותיהם של הסופרים אמיל חביבי וסמי מיכאל. חביבי גדל בשכונה, וכתב עבור היומון "אל-איתיחאד" בתקופה שבה מערכת היומון הייתה ממוקמת בשכונה. יצירותיו הביוגרפיות כ"אח'טיה" מתארות את הווי הוואדי. סמי מיכאל מיקם בשכונה את עלילת ספרו "חצוצרה בואדי" (1987), שבה תיאר סיפור של אהבה בין ערביה ישראלית ליהודי, עולה חדש מרוסיה, על רקע הווי השכונה. המשורר חסן אל בוחיירי נולד וגדל בשכונה לפני מלחמת העצמאות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "החג של החגים" (אורכב 20.11.2010 בארכיון Wayback Machine), אתר "עירונט" של עיריית חיפה
- אמציה פלד, רחובות השכונה, מדריך רחובות חיפה, עיריית חיפה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^
יעקב מרקוביצקי, המערכה על חיפה וסביבותיה במלחמת העצמאות, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח.
- ^ אחיה ראב"ד, שנתיים אחרי: בית שנהרס במלחמה - נבנה מחדש, באתר ynet, 5 באוקטובר 2008
- ^ חגית הורנשטיין, העירייה הציגה את תוכנית ההתחדשות של ואדי ניסנאס, באתר כלבו – חיפה והצפון, 17 בדצמבר 2020
- ^ מתן אברמוביץ', עכבר העיר, 10 הפלאפליות הכי טובות בישראל, באתר הארץ, 4 במרץ 2009
- ^ נעמה סובול, הגיע הזמן שתכירו את ואדי ניסנאס, גן העדן לטבעונים, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2020
גילי קמחי, עכבר העיר, טעים בחיפה: מסלול אוכל בוואדי ניסנאס, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2012
