שדרות הציונות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שלט רחוב.svg
שד' שדרות הציונות
HaTzionutAve.
Haziyonuth Evenue P3150102.JPG
שדרות הציונות
מדינה ישראל
עיר חיפה
שכונה הדר הכרמל (ציר עיר תחתית - רמת התשבי)
קרוי על שם ציונות, אידאולוגיה שעל פיה קמה תנועה לאומית מודרנית שקראה לשחרור לאומי של העם היהודי ואף להקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל
קואורדינטות 32°48′51″N 34°59′09″E / 32.814277777778°N 34.98575°E / 32.814277777778; 34.98575 קואורדינטות: 32°48′51″N 34°59′09″E / 32.814277777778°N 34.98575°E / 32.814277777778; 34.98575 
(למפת חיפה רגילה)
Haifa OSM.svg
 
שדרות הציונות
שדרות הציונות

שדרות הציונות הן עורק תחבורה ראשי בחיפה המחבר את העיר התחתית עם שכונת כרמל מרכזי. הרחוב מתחיל בצומת אלנבי בוואדי ניסנאס ונמשך עד צומת הכרמל הצרפתי. הוא עובר ברובו במדרונות דרך שכונת הדר הכרמל ומגיע עד מבואות הכרמל.

השדרות נסללו במאה ה-19, כנראה בשנת 1887[1] על ידי אנשי המושבה הגרמנית שלעשיריה היו וילות על הכרמל. השדרות נקראו תחילה "רחוב ההר" או "דרך ההר", ובערבית "אלג'בל" (الجبل), והן נועדו לחבר בין העיר התחתית והמושבה הגרמנית לבין השכונה הגרמנית כרמלהיים שבמרכז הכרמל. באותה עת שררה יריבות בין הגרמנים הטמפלרים ובין הנזירים הכרמליתים, ובין היתר נסבה המחלוקת בעניין השימוש בדרכים העולות להר.

בזמן המנדט הבריטי הושלם חלקו התחתון (הצפוני) של הרחוב - ונסלל קטע הדרך בין הרחובות אלנבי ויפו, זהו רחוב עין דור של ימינו. בית קברות יווני קתולי ששוכן בין הרחובות יפו והעצמאות, מנע סלילה רצופה עד דרך העצמאות וחיבור לתחנת רכבת מרכז.

ב-1939, כחלק ממאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, בוצע בדרך ההר פיגוע חבלה כשרימון יד הושלך לעבר אוטובוס נוסעים[2]. כתוצאה מהפיצוץ נהרג אדם אחד ואחדים נוספים נפצעו.

לאחר הקמת מדינת ישראל, שונה שמה של הדרך ל"שדרות או"ם" כהוקרה לאומות המאוחדות על התמיכה בהקמת המדינה בכ"ט בנובמבר. אולם, ב-1975 קיבלה עצרת האו"ם את החלטה 3379 שהשוותה את הציונות לגזענות. לאחר קבלת ההחלטה התקיימו הפגנות, ובעקבותיהן שינתה עיריית חיפה שוב את שם השדרות, הפעם ל"שדרות הציונות", כהתרסה על החלטת האו"ם.

מרביתם של הבתים בחלקה התחתון של השדרה הם בתי אבן ישנים, ואילו במעלה השדרה הבנייה היא חדשה יחסית, מהמחצית השנייה של המאה ה-20. בחלקן המרכזי של השדרות, משני עבריהן, משתרעים הגנים הבהאיים, שהכניסה למרכז המבקרים התת-קרקעי שלהם נעשית משדרות הציונות.

בחלקה העליון של השדרה נמצא גן פסלים שבו עומדים פסלי ברונזה מעשה ידי האמנית אורסולה מלבין, רובם בדמויות אנושיות. הגן משמש כנקודת תצפית על מרכז העיר והנמל.

ב-2001 חתמו מספר תושבים ערבים המתגוררים ברחוב על עצומה הדורשת מעיריית חיפה להשיב לרחוב את שמו המקורי, וזאת בטענה כי "הרחוב נקרא על שם תנועה גזענית, שהוקמה על גבו של העם הפלסטיני"[3].

אתרי עניין[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שדרות הציונות בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אלכס כרמל, תולדות חיפה בימי הטורקים, הוצאת יד בן צבי, 1969, עמ' 133.
  2. ^ מתוך עותק משובש של עיתון הארץ, אוגוסט 1939: הדבר אירע בחמש אחה"צ בערך. על...הדר הכרמל ונהוגה בידי יוסף בלו...שעלתה מ...להדר הכרמל מלאה נוסעים דרך רחוב ההר והגיעה סמוך לבית החולים הממשלתי נזרקה פצצה פרמטיבית. הפצצה פגעה באחד החלונות של המכונית שהיה פתוח ונתפוצצה באויר"
  3. ^ הלית לוי, ערביי חיפה לא רוצים לגור בשד' הציונות - דורשים לשנות את שם הרחוב, באתר וואלה! חדשות, 9 באפריל 2001.
  4. ^ מעלה הכרמל, מתוך אתר מק"מ של עיריית חיפה .
  5. ^ ראו גם כאן.