זכויות עובדים

זכויות עובדים הן זכויות הניתנות לעובדים באמצעות דיני העבודה, בהסכמים קיבוציים ובכלים נוספים להסדרת יחסי העבודה. זכויות העובדים הושגו בעיקר עקב מאבקיהם של תנועות סוציאליסטיות החל מהמאה ה-19, מאבקים שנועדו למנוע העסקת קטינים, להגביל את שעות העבודה היומיות, לקבוע שכר מינימום ועוד.

היקף הזכויות שיש להעניק לעובדים, אל מול זכויות המעסיק הכוללות את זכות הקניין של המעסיק והזכות של אדם לנהל את עסקו כראות עיניו, הם חלק מהמחלוקת הפוליטי בין השמאל לימין. דוגמה לפולמוס זה היא הדיון אודות שכר המינימום.

זכויות עובדים בחוק הישראלי

ערך מורחב – חוקי מגן

בישראל, מערכת יחסי העבודה בין עובד ומעביד כפופה לרגולציה אשר מחייבת כל מעסיק לתת זכויות מינימליות לעובדיו, חוקי מגן מונעים ממנו לפגוע בזכויות אלה אפילו אם ויתר עליהן העובד בכתב. כך למשל חייב מעסיק בתשלום שכר שלא יפחת משכר המינימום ולשלם גמול שעות נוספות, דמי מחלה וחופשה שנתית. קיימת חובה על כל מעסיק לספק לכל עובד הודעה בכתב המפרטת את זכויותיו. הודעת פיטורים או התפטרות חייבת גם היא להיעשות בכתב. על העובדים במגזרים השונים במשק חלות גם הוראות צווי הרחבה של משרד העבודה והרווחה, אשר מוסיפות על הזכויות המוקנות בהתאם לחוקי העבודה.

עובד שזכויותיו נפגעו יכול להגיש תביעה לבית הדין לעבודה או להגיש תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה שבמשרד הכלכלה.

זכות ההתאגדות

זכות ההתאגדות היא זכות דמוקרטית בסיסית והיא מגובה באמנות בינלאומיות שישראל חתומה עליהם. הבולטת באמנות אלה היא אמנת היסוד של האומות המאוחדות, ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, הקובעת בפיסקה כ"ג(4): "כל אדם זכאי לאגד אגודות מקצועיות ולהצטרף לאגודות כדי להגן על ענייניו." הזכות להתארגנות איננה מוסדרת בחוק ספציפי, אלא היא מופיעה בכמה חוקים - כגון חוק הסכמים קיבוציים וחוק יישוב סכסוכי עבודה, כמו גם היא מוזכרת בפסיקה. על פי חוק הסכמים קיבוציים אסור למעביד להפלות עובד, לפטרו או להרע את תנאיו מכיוון שהוא החל במהלך של התארגנות עובדים. בעקבות מהלך התאגדות עובדי חברת "פלאפון תקשורת", בית המשפט בישראל אף קבע בפסק דין פלאפון כי אסור למעסיק להתערב בדרך כלשהי במהלך ההתארגנות של עובדיו. הרציונל העומד בבסיס ההתארגנות עובדים הוא שכוחו של המעסיק מול השכיר רב יותר והדרך שבה העובדים יכולים לשמור על זכויותיהם מולו ולהיאבק עבור שיפור בתנאי העבודה ובשכרם הוא דרך התארגנות עובדים.

בישראל פועלים מספר ארגונים המסייעים לעובדים להתאגד ולהגן על זכויותיהם, כגון ההסתדרות הכללית, הסתדרות העובדים הלאומית והקליניקה המשפטית באוניברסיטת תל אביב, כוח לעובדים ארגון עובדים דמוקרטי, מען ותנועת הנוער העובד והלומד.

ביהדות

זכותו של העובד לקבל את שכרו במועד, ללא הלנת שכר, נקבעה בתורה במצוות עשה - ”בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ ” (ספר דברים, פרק כ"ד, פסוק ט"ו), ובמצוות לא תעשה - ”לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר.” (ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק י"ג).

קישורים חיצוניים

• כוח לעובדים - ארגון עובדים דמוקרטי
• מגזין, איך לשמור על זכויות העובדים? מדריך מקוון, באתר ynet, 21 בינואר 2005
• קו לעובד
• מיכל תג'ר, לעבוד בלי כבוד: זכויות עובדים והפרתן, דו"ח מקיף שפרסמה האגודה לזכויות האזרח בדצמבר 2006
• עו"ד מור סטולר, זכויות עובדים לפי החוק הישראלי, המכללה החברתית כלכלית, הטלוויזיה החברתית באינטרנט
• תעסוקה וזכויות עובדים, באתר כל זכות
• זכויות עובדים באתר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים - זרוע עבודה
• להתפתחות ההלכה בתחום יחסי עובד מעביד: בנימין בראון, "הלנת שכר בפסיקת החפץ חיים - לקראת מודרניזציה של דיני העבודה ההלכתיים?"
• מתן סטמרי "'העובד אינו זמין כעת' – על זכותם של עובדים להתנתק מהעבודה" אתר משפט ועסקים (2018)
• זכויות עובדים, דף שער בספרייה הלאומית