חזון גבריאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כתובת חזון גבריאל

חזון גבריאל הוא טקסט אפוקליפטי יהודי שמקורו בימי בית שני, ומתוארך למאה ה-1 לפני הספירה. הוא מונה כ-87 שורות, החקוקות על אבן גיר בגובה מטר. הכתובת נמצאת ברשות אספן העתיקות דוד יסלזון המתגורר בשווייץ.

הכתובת[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד יסלזון רכש את הכתובת מסוחר עתיקות ירדני בערך בשנת 2000, ודבר קיומה נודע לחוקרים כמה שנים אחר כך. מקום מוצאה של האבן אינו ברור, אך לדעת החוקרים עדה ירדני ובנימין אליצור מקורה הוא ממזרח לים המלח ולשון ים המלח. הכתובת צוירה ופוענחה על ידי ד"ר עדה ירדני, שגם נתנה לה את שמה 'חזון גבריאל'. הטקסט מסודר בשני טורים, בדומה למגילת ספר תורה, וכתוב בכתב 'יהודי' של המאה הראשונה לפנה"ס, כפי שהוא מתועד בכתבי מגילות קומראן, אך תוכן הכתובת וסגנונה שונים מהמצוי בכתבי מגילות אלו.

חלק מן הטקסט שחוק ורובו מקוטע מאוד. מתוך 87 השורות רק כ-30 שורות נותרו שלמות. יש בו ציטוט מספר חגי, בשינויים קלים, וביטויים מספר ירמיהו, מספר זכריה ומספר דניאל, בצד ביטויים המופיעים במקורות מאוחרים יותר, כגון ספרות ההיכלות, פיוטים, תלמוד ומדרשים. כמו כן יש בו ביטויים שאין להם מקבילים בכתובים הקיימים בימינו. התוכן אינו נהיר לחלוטין, אבל הביטוי "כו (=כה) אמר ה' אלהים צבאות אלהי ישראל", המופיע בטקסט פעמים רבות, בשינויים קלים, מזכיר את ספרות הנבואה. עוד נזכרת בטקסט פעמים אחדות המילה "ירושלם". וכן המילה "ואראה" המעידה כי מדובר על חזון.

הטקסט כתוב בגוף ראשון, בפי מי שמזהה את עצמו "אני גבריאל", ככל הנראה גבריאל המלאך. כפי העולה מן הטקסט, המחבר היה מתומכי שושלת בית דוד, וייתכן שפנה אל מתנגדיו. אולם מכיוון שלא נתגלה עד כה טקסט דומה, קשה לקבוע את טיבו בוודאות. נראה כי הטקסט הוא למעשה נבואה המורכבת מאוסף של נבואות קצרות שהוכתבו לסופר. אולם הלשון דומה יותר ללשון חז"ל מאשר ללשון המקרא. כך למשל אין שימוש באות ו' בתפקיד ו' ההיפוך. הנבואה כוללת ביטוי המרמז על אירוע היסטורי או עתידי - "דם טבחי ירושלם" - היכול לרמז על אירוע קשה של טבח או לחלופין אירוע של הקרבת קרבנות בבית המקדש.[1] על פי יודיצקי וקימרון לשון החזון דומה ללשון מגילות מדבר יהודה ואין בה קו אחד אופייני ללשון חז"ל.[2]

הצעת ישראל קנוהל[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופסור ישראל קנוהל סבור שהאירוע שאליו מתייחסת האבן הוא מרד שהתרחש בשנת ארבע לפני הספירה. המורדים רצו להשתחרר מעול בית הורדוס שנתמך על ידי הרומאים. למרד, שפרץ תחילה בירושלים והתפשט ברחבי הארץ, היו מספר מנהיגים. מצירוף המקורות היהודיים והרומיים עולה הרושם כי הבולט בהם היה שמעון מפראיה שפעל בעבר הירדן. שמעון הכריז עצמו למלך, התעטר בכתר מלכות ונתפש כמלך בעיני תומכיו. ללא ספק תלו בו תומכיו תקוות משיחיות. קנוהל מתייחס לתיאור ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו את הריגתו של שמעון אחר שניגף בשדה המערכה:

"ושמעון אמר להימלט דרך נקרה צרה, אולם גרטוס (=מפקד בצבאו של הורדוס) סגר עליו את הדרך והכה אותו בעת מנוסתו בצווארו מן הצד והמיתו".

מלחמת היהודים, ב, ד, ב מהדורת שמחוני עמ' 131

כך לדעתו נראה איפוא כי אזכור "ארובות צרים" בסמוך ל"שר השרין" מרמז להריגתו של שמעון, מנהיג המרד שהוכתר כמלך, בנקרות הצורים בעבר הירדן.[3]

"לשלושת ימין חאיה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר הציע קנוהל לשחזר את השורה הקטועה בכתובת האבן "לשלושת ימין .... אני גבריאל גו.. עלי." באופן הבא - "לשלושת ימין חאיה, אני גבריאל, גוזר עליך".[4] קנוהל סבר כי משורה זאת משתמע כי גבריאל פונה אל דמות כלשהי וגוזר ומצווה עליה לקום אחר שלושה ימים. הוא טען כי המלאך גבריאל פונה למנהיג המכונה בשם "שר השרין" ופוקד עליו לקום לתחייה אחר שלושה ימים. "שר השרין" הוא מנהיגו של עם ישראל והוא יוקם לתחייה בידי המלאך גבריאל לאחר שלושה ימים. מכאן משתמע כי הרעיון של תחיית המשיח אחר שלושה ימים נוצר ביהדות עוד קודם לזמנו של ישו.[5]

לעומת זאת, הנדל קורא את הכתוב: "לשלושת ימין האות",[6] ואלישע קימרון ואלכסיי (אליהו) יודיצקי מסכימים עם קריאה זאת. לימים קיבל קנוהל את קריאתם של הנדל ושל קימרון ויודיצקי, וחזר בו מקריאתו "לשלושת ימין חאיה".[7]

הצעת יודיצקי וקימרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הצירוף של המילים "ואראה" ו"ירושלם" שחוזרות על עצמן, מעיד על חזון הקשור לירושלים ולגאולתה הקרובה. הם מעירים כי אין לקרוא לחזון חזון גבריאל, מכיוון שהחזון צריך להיות על שמו של המתנבא שבמקרה זה הוא אלמוני ולכן עדיף לדעתם לכנות את הכתובת בשם "כתובת החזון". בנוסף לזיקה לספר זכריה, שכבר העירו עליה קודמיהם, הם מצאו גם זיקה לספר ירמיהו (בשורות 72–74).

הקריאה המהפכנית שלהם היא במיוחד בפסוק "בני בידי ברית חדשה לישראל, בשלשת ימים תדע". אמנם הם עצמם מסייגים דברים אלו ומבקשים להתייחס לקריאה זו עצמה בספקנות. עוד יש בקריאתם נבואת נחמה על ירושלים, ועל כך שה' שמע את קול שוד ירושלים והוא ינחמנה למען צבאות המלאך מיכאל ולכל אוהביה. הבטחה למתנבא שעוד מעט "ישבר הרע מלפני הצדק" וקריאה לא לפחד, ולסמוך על כך שהאל ירעיש בקרוב את השמים ואת הארץ וכבוד ה' יופיע. וכן קריאה לבטוח על האל ולא על בני האדם. עוד מוזכרים בה שלשה קדושים ושלשה רועים. וישנה בקשה ששלושת הרועים הנביאים יתגלו בקרוב, ויהיה אות בתוך שלשה ימים על כך.

לשון הכתובת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצעת עדה ירדני והשלמות של ישראל קנוהל[עריכת קוד מקור | עריכה]

טור א' טור ב'
1  [                    ]......ך
2  [                    ]...[?].ה...[...]
3  [                    ]ע[...]ב
4  [                    ]יכ[...].ה. ארס...ל...
5  [                    ]...[...]...
6  [...]..ה.הו.ז..[?]ח...[...]מל...י.[.?.]
7  [...]בני ישראל.ב..[?]ח...[...]...[?]ש..ל..
8  [...]בנ...ד[?].ל[?]..ל.[?]..[...]ל[...]דא.[?]
9  [...]דבר יהו[ה].[...]...[...]..ק.[...]ד.[?]
10  [...]...י ד...לב...תים שאלת...[?]
11  [?]יהוה אתה שאלני כן אמר אלהים צבאות
12  []..ני מביתי ישראל ואגדה בגדלות ירושלם
13  [כן] אמר יהוה אלהי ישראל הנה כול הגאים
14 ... יח[נו] על ירושלם ר[ ] ומתוכ[ה] מוגלים
15 אחת שתין שלוש ארבעין נביאין והשבין
16  [ו]החסידין עבדי דוד בקש מן לפני אפרים
17  [וי]שים האות אני מבקש מן לפנך כי אמר
18 יהוה צבאות אלהי ישראל גני מבוכרים
19 קדשה לישראל לשלשת ימין תדע כי אמר
20 יהוה אלהים צבאות אלהי ישראל נשבר הרע
21 מלפני הצדק שאלני ואגיד לכה מה הצמח
22 הרע הזה לובנסד אתה עומד המלאך הוא
23 בסמכך אל תירה ברוך כבוד יהוה אלהים מן
24 מושבו עוד מעט קיטוט היא ואני מרעיש את
25 ..השמים ואת הארץ הנה כבוד יהוה אלהים
26 צבאות אלהי ישראל אלה המרכבות שבע
27  [ע]ל שער ירושלם ושערי יהודה ינחו למען
28 שלושה מלאכה מיכאל ולכול האחרין בקשו
29 אילכם כן אמר יהוה אלהים צבאות אלהי
30 ישראל אחד שנין שלושה ארבעה חמשה ששה
31  [שב]עה אל מלאכה ..... מה זו אמר הצץ
32 ....[ ]..ל.ד.פכ....... ואלוף השני
33 שמר על ירשלם ...... שלושה בגדלות
34 [והו .ד. שלושה [ ]..והו[?].ד.ך
35  [ ]...ן. שראה איש ...עובד
36 שהוא שבו.[ ]שסמן מירושלם
37 אני על.אי..[?] אפר ואות גלות ..
38  [א]ות גלות .צל י.ל אלהים עון או. וראו
39 ג....א...[ ]ירושלם אמר יהוה
40 ........א.ל ....... למלא טחבו רוב ירח
41  [          ] דם שירם הצפוני
42  [          ] דראון הנגע בכול
43  [          ] ...ב ש.ו...
44  [          ] ש.[?]
45  [                                    ]
46  [..י]הוה..[                          ]
47 ..[...]י..[                          ]
48 ע..ל..[                              ]
49 ..[...]..ד.[?]ך[                     ]
50 .[...]...[...].[                     ]
51 עמך ר/דעוך[                         ]
52 .ן ה[מ]לאכים[...]מן..על.ד/ר
53 על עמו/י וומחר...ה[...]..[...].[...]שג
54  [ ]שלשת ימין זה שאמ.. [ ] הוא
55 אלה [  ] ..[ ]של.. [ ]...[ ]..[ ]
56   ראו נא הצפ]וני[ חו]נה[  ] [
57 סתום דם טבחי ירושלם כי אמר יהוה צבא[ות]
58   אלהי ישראל כן אמר יהוה צבאות אלהי
59   ישראל מא.. ל... אל... .] [.] [ד.. [?]
60 ה. לני.ך יחמול ..רחמו קרב[ין] ..  [ ]
61  [ ]ל אשריא...... תץ ש ... [?]
62 בת.ל א. ..ע..נ [ ]
63 א. [ ] אב.[?].א.[ ]...[ ].[ ]
64  [ ]..[ ]ה/חביב .. .ל ... [ ]
65 שלושה קדושי העולם מן מק. [ ]
66  [ ].ו שלום אמר עליך אנחנו בטוחין [ ]
67 בשר לו על דם זו המרכבה שלהן ..ל.[ ]
68 אוהבין רבים ליהוה צבאת אל<ה>י ישראל
69 כה אמר יהוה צבאת אלהי ישראל .מ.......
70 נביאים שלחתי אל עמי שלושה רועי אומר
71 שראיתי ברכ. ל..לך דבר. בר[ ]...ב.. [?]
72 המקום למען דוד עבד יהוה [ ].א..[ ]..[ ]
73 את השמים ואת הארץ ברוך ש..... .[ ]
74 אנשים עושה חסד לאלפים מ.... חסד. [ ]
75 שלושה רועין יצאו לישראל .ל... [ ]... [ ]
76 אם יש כהן אם יש בני קדושים ...ה ..[ ]
77 מי אנכי אני גבריאל המל.כי .לי ..מל[ ]
78 תצילם נבי...ם גר..ם לשות. [ ]..ב...[ ]
79 מלפניך שלושה הא[ת]ות שלושה ... אק [ ]
80 לשלושת ימין האות אני גבריאל גו... [ עלי ]...
81 שר השרין דומן ארובות צרים א[ ]. א.. ..[?]
82 למראות ה...לשנם מ[ ]....ן וה.ב.ג.מ. [? ]
83 לי מן שלושה הקטן שלקחתי אני גבריאל
84 יהוה צבאת אלה[י] יש... [ ]
85 אז תעמדו א.[ ].. ל [ ].. .......א [?]
86 יול .א .....\
87 ב.... עלם \
עדה ירדני והשלמות של ישראל קנוהל[1][8]

הצעת יודיצקי וקימרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 עדה ירדני ובנימין אליצור, ‏טקסט נבואי על אבן מן המאה הראשונה לפסה"נ, קתדרה 123, 2007, עמ' 155-166
  2. ^ הערות על הכתובת המכונה חזון גבריאל, קתדרה 133, תש"ע, עמ' 143
  3. ^ Israel Knohl, By Three Days, Live': Messiahs, Resurrection, and Ascent to Heaven in Hazon Gabriel' Journal of Religion 88/2 (2008), pp. 147-158
  4. ^ ישראל קנוהל, "לשלושת ימין חאיה" - הסיפור על תחייתו של מנהיג משיחי, בחיבור בן אלפיים שנה שנחשף באחרונה, באתר הארץ, 18 באפריל 2007
  5. ^ ישראל קנוהל, עיונים בחזון גבריאל, תרביץ 76, חוברת ג'-ד', (תשס"ז,2007), עמ' 303–328
  6. ^ Ronald Hendel, "The Messiah Son of Joseph: Simply 'Sign'", Biblical Archaeology Review 35 (2009), 8. See at the publisher's website
  7. ^ Israel Knohl, "The Apocalyptic and Messianic Dimensions of the Gabriel Revelation in Their Historical Context", in Matthias Henze (ed.), Hazon Gabriel: New Readings of the Gabriel Revelation (Early Judaism and Its Literature 29), Atlanta: Society of Biblical Literature, 2011, p. 43 n. 12
  8. ^ תעתיק ופענוח האבן ; ישראל קנוהל, עיונים בחזון גבריאל, תרביץ עו, חוברת ג'-ד', (תשס"ז,2007), עמ' 303–328