חזקיה די סילוה – הבדלי גרסאות
אסי אלקיים (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
|||
שורה 6: | שורה 6: | ||
נולד ב[[ליוורנו]], [[איטליה]]. בהיותו כבן 20 עלה לארץ והתיישב ב[[ירושלים]]. בגיל 22 נשא לאישה את בתו של רבי רפאל מרדכי מלכי, חמיו של רבי [[משה חגיז]].<ref>לפי [[אברהם יערי]] בספר "שלוחי א"י" (עמוד 295 הערה 154), היה גיסו של ר' משה חגיז באמצעות נשותיהם, ולא כפי שכתב [[אריה ליב פרומקין|פרומקין]] (תולדות חכמי י-ם), שכתב שר' חזקיה נשא לאשה שנייה את אחותו של ר' משה חגיז.</ref>בשנים הבאות עמל בתורה יומם ולילה והתעמק בהלכה. ידוע שלמד אצל רבי [[שלמה קוסטא]] ורבי יהודה שארף במצרים, ואצל רבי [[משה גלנטי (השני)|משה גלנטי]] בירושלים. לאחר פטירת גלנטי התמנה לראש ישיבה במקומו, עוד לפני הגיעו לגיל 30. |
נולד ב[[ליוורנו]], [[איטליה]]. בהיותו כבן 20 עלה לארץ והתיישב ב[[ירושלים]]. בגיל 22 נשא לאישה את בתו של רבי רפאל מרדכי מלכי, חמיו של רבי [[משה חגיז]].<ref>לפי [[אברהם יערי]] בספר "שלוחי א"י" (עמוד 295 הערה 154), היה גיסו של ר' משה חגיז באמצעות נשותיהם, ולא כפי שכתב [[אריה ליב פרומקין|פרומקין]] (תולדות חכמי י-ם), שכתב שר' חזקיה נשא לאשה שנייה את אחותו של ר' משה חגיז.</ref>בשנים הבאות עמל בתורה יומם ולילה והתעמק בהלכה. ידוע שלמד אצל רבי [[שלמה קוסטא]] ורבי יהודה שארף במצרים, ואצל רבי [[משה גלנטי (השני)|משה גלנטי]] בירושלים. לאחר פטירת גלנטי התמנה לראש ישיבה במקומו, עוד לפני הגיעו לגיל 30. |
||
בין השנים [[1688]]-[[1692]] נסע בשליחות ל[[אירופה]] וידוע ששהה באמסטרדם, שם סיים לכתוב את ספרו. במוזיאון ישראל בירושלים ישנו דיוקן אנונימי מאת צייר בן המאה ה- 17 המתאר את |
בין השנים [[1688]]-[[1692]] נסע בשליחות ל[[אירופה]] וידוע ששהה באמסטרדם, שם סיים לכתוב את ספרו. במוזיאון ישראל בירושלים ישנו דיוקן אנונימי מאת צייר בן המאה ה- 17 המתאר את די סילוה. |
||
התפרסם בשל ספרו "פרי חדש" על ה[[שולחן ערוך]]. חיבר גם ספר בשם '''מים חיים''' - חידושים על הרמב"ם, ו[[שאלות ותשובות|שו"ת]]. היה בקיא גם בקבלה. בשובו משליחותו למצרים התמנה לרבה של ירושלים, מ-[[1694]] ועד למותו. |
התפרסם בשל ספרו "פרי חדש" על ה[[שולחן ערוך]]. חיבר גם ספר בשם '''מים חיים''' - חידושים על הרמב"ם, ו[[שאלות ותשובות|שו"ת]]. היה בקיא גם בקבלה. בשובו משליחותו למצרים התמנה לרבה של ירושלים, מ-[[1694]] ועד למותו. |
||
גרסה מ־02:28, 27 בדצמבר 2013
הרב חזקיה די סילוה (1656 - 1695, ה'תט"ז-כ"ח בכסלו ה'תנ"ח) היה פוסק, שד"ר, ומגדולי רבני ארץ ישראל במאה ה-17.
ביוגרפיה
נולד בליוורנו, איטליה. בהיותו כבן 20 עלה לארץ והתיישב בירושלים. בגיל 22 נשא לאישה את בתו של רבי רפאל מרדכי מלכי, חמיו של רבי משה חגיז.[1]בשנים הבאות עמל בתורה יומם ולילה והתעמק בהלכה. ידוע שלמד אצל רבי שלמה קוסטא ורבי יהודה שארף במצרים, ואצל רבי משה גלנטי בירושלים. לאחר פטירת גלנטי התמנה לראש ישיבה במקומו, עוד לפני הגיעו לגיל 30.
בין השנים 1688-1692 נסע בשליחות לאירופה וידוע ששהה באמסטרדם, שם סיים לכתוב את ספרו. במוזיאון ישראל בירושלים ישנו דיוקן אנונימי מאת צייר בן המאה ה- 17 המתאר את די סילוה. התפרסם בשל ספרו "פרי חדש" על השולחן ערוך. חיבר גם ספר בשם מים חיים - חידושים על הרמב"ם, ושו"ת. היה בקיא גם בקבלה. בשובו משליחותו למצרים התמנה לרבה של ירושלים, מ-1694 ועד למותו.
מתלמידיו: רבי יצחק הכהן, מחבר ספר "בתי כהונה", ומהר"ם אלגזי. נפטר בגיל 39 בלבד. נקבר בבית הקברות בהר הזיתים.
ספרו "פרי חדש"
הספר מקיף את החלקים אורח חיים, אבן העזר ויורה דעה. ספרו מתאפיין בגישה מקורית מאד, הבוחנת את דברי הפוסקים שקדמוהו באופן ביקורתי לאור דברי התלמוד, ללא משוא פנים. יש דמיון מסוים בין גישתו כפוסק לבין זו של הגר"א, ובפרטי הלכה רבים יש התאמה בין דעותיהם.
החלק על יורה דעה יצא לאור בחיי המחבר (אמסטרדם תנ"ב), ואילו החלק על אורח חיים ואבן העזר יצא לאור על ידי בנו, דוד, לאחר פטירתו. הספר זכה להסכמותיהם של רבני דורו בירושלים חברון ואמסטרדם, אולם עצמאותו וסגנונו עוררו גם ביקורת. בשו"ת גינת ורדים לר' אברהם הלוי ממצרים[2] מובא כי כאשר הגיע הספר פרי חדש למצרים "עברו מעברה על מקצת דבריו ומצאו ששלח רסן לשונו לדבר תועה על גדולי ישראל אשר מימיהם אנו שותים", ולפיכך החליטו חכמי מצרים להחרים "שלא יקרא שום אדם בספר הלז, לא קריאת עראי ולא קריאת קבע", אך את ר' חזקיה עצמו החליטו שלא להחרים בשל גדולתו בתורה. המחבר דן האם ניתן להתיר חרם זה לאחר מותו של ר' חזקיה ומסקנתו שדי בכך שבית הדין שאסר על קריאת הספר יתיר את החרם ובכך יהיה מותר לעיין בו. בדורות מאוחרים יותר התקבל הספר ללא עוררין, אף נדפס ברוב מהדורות השולחן ערוך, והוא משמש כיום כאחד מספרי היסוד בפסיקת הלכה.
לקריאה נוספת
- משה דוד גאון, יהודי המזרח בא"י (ב', עמ' 481-482).
- אברהם יערי, שלוחי א"י (עמ' 295-298).
קישורים חיצוניים
- חזקיה סילוא, אנציקלופדיה יהודית - אתר דעת
- ספר מים חיים
- ספר פרי חדש דפוס אמסטרדם ה'תנ"א
ראו גם
הערות שוליים
- ^ לפי אברהם יערי בספר "שלוחי א"י" (עמוד 295 הערה 154), היה גיסו של ר' משה חגיז באמצעות נשותיהם, ולא כפי שכתב פרומקין (תולדות חכמי י-ם), שכתב שר' חזקיה נשא לאשה שנייה את אחותו של ר' משה חגיז.
- ^ כלל ג' סימן ג'
פרשני הטור והשולחן ערוך | ||
---|---|---|
על כל החלקים | באר הגולה • באר היטב • ב"ח • ביאור הגר"א • בית יוסף • דרכי משה • כנסת הגדולה • ברכי יוסף | |
על אורח חיים | מגן אברהם • ט"ז • פרי חדש • שערי תשובה • מחצית השקל • שולחן גבוה • מטה יהודה • פתח הדביר • תוספת שבת • מחזיק ברכה • פרי מגדים • משנה ברורה • שתילי זיתים • כף החיים • מור וקציעה | |
על יורה דעה | שפתי כהן • ט"ז • מחצית השקל • פרי חדש • פתחי תשובה • כרתי ופלתי • שלחן גבוה • שבט יהודה • דגול מרבבה • מחזיק ברכה • פרי מגדים • כף החיים • בית הלל • חידושי הרי"ם • ערוגות הבושם | |
על אבן העזר | חלקת מחוקק • בית שמואל • פתחי תשובה • בית הלל • חידושי הרי"ם • אבני מילואים | |
על חושן משפט | סמ"ע • שפתי כהן • ט"ז • פתחי תשובה • אורים ותומים • נתיבות המשפט • קצות החושן • חידושי הרי"ם |