לדלג לתוכן

חיים ולדר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏ביקורת: ויקיזציה
שורה 62: שורה 62:


בשנת [[2015]] נתקל בביקורת על השם צ'אלמר שבחר לספרו, הספר מרכז מספר סיפורים שסופרו כביכול על ידי יהודי ירושלמי מהדור הישן. היו שראו במילה 'צ'אלמר' כינוי גנאי וסטריאוטיפ ליהודי הירושלמי מהדור הישן, ולדר בעצמו התגונן והסביר שלדעתו המילה צ'אלמר היא ביטוי של כבוד.
בשנת [[2015]] נתקל בביקורת על השם צ'אלמר שבחר לספרו, הספר מרכז מספר סיפורים שסופרו כביכול על ידי יהודי ירושלמי מהדור הישן. היו שראו במילה 'צ'אלמר' כינוי גנאי וסטריאוטיפ ליהודי הירושלמי מהדור הישן, ולדר בעצמו התגונן והסביר שלדעתו המילה צ'אלמר היא ביטוי של כבוד.
כתוצאה מהביקורת שספג, בפרסום הספר בעיתון [[המודיע]] הוא השמיט את שם הספר.
כתוצאה מהביקורת שספג, {{הערה|[http://www.kikar.co.il/172820.html ספרו של חיים ולדר צונזר; "'צ'אלמר' הוא כינוי גנאי"]}}הוא השמיט את שם הספר בפרסום הספר בעיתון [[יתד נאמן]] .


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־20:36, 5 בנובמבר 2015


שגיאות פרמטריות בתבנית:סופר

פרמטרים [ פרסים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

חיים ולדר
חיים אליעזר ולדר
לידה 15 בנובמבר 1968
חיפה, ישראל
התאבד 27 בדצמבר 2021 (בגיל 53)
בית הקברות סגולה, פתח תקווה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות סגולה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופר, מחנך
מקום לימודים ישיבת קול תורה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית
יצירות בולטות ילדים מספרים על עצמם, אנשים מספרים על עצמם
תקופת הפעילות מ-1989 עריכת הנתון בוויקינתונים
[1]
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חיים ולדר

חיים וַלדֶר (נולד ב-כ"ד בחשון ה'תשכ"ט 15 בנובמבר 1968) הוא סופר ילדים, נוער ומבוגרים חרדי ישראלי, מורה ופעיל לרווחת הילד בחברה החרדית. חתן פרס ראש הממשלה "מגן הילד" מטעם המועצה הלאומית לשלום הילד[1].

ביוגרפיה

ולדר נולד וגדל בשכונת הדר הכרמל בחיפה למשפחה חרדית. בילדותו השתתף במקהלת "רננו חסידים" של חיים בנט. למד בישיבה קטנה משכן יעקב, וישיבות קול תורה וכנסת חזקיהו. לאחר שנישא שירת כמורה חייל. לאחר שחרורו המשיך לעבוד כמחנך, ותוך כדי כך פתח בקריירה ספרותית. בשנת 1997 היה בין מקימי "המרכז לילד ולמשפחה" בבני ברק והוא משמש בו מנהל חינוכי.

משנת 1990 משמש ולדר כפובליציסט בעיתון יתד נאמן, שם הוא מפרסם טור בשם "מול המראה" ובו מעלה סוגיות שונות מן העולם החרדי ועניינים פוליטיים, מ2013 החל לכתוב בנוסף במוסף יתד השבוע מדור מלווה בקריקטורה בשם "אות חיים". כמו כן הוא שידר תוכנית רדיו אישית תחת השם "עצות מהחיים" ברדיו קול ברמה, ובתחילת 2014 עבר להגיש את התוכנית ברדיו קול חי.

ולדר הקים רשת קייטנות לילדים תחת השם "ילדים מספרים על עצמם" שפעלה במשך מספר שנים בבני ברק ובירושלים.

בשנת 1997 הצטרף ולדר ל"מרכז לילד ולמשפחה" שמפעיל האגף לשירותים חברתיים של עיריית בני ברק. מאז הוא פועל לצדה של מנהלת המרכז, עובדת סוציאלית במקצועה, בנושאי משפחה, נוער וילדים במצוקה.

על פעילותו למען ילדים ונוער במגזר הדתי זכה חיים ולדר בפרס ראש הממשלה "מגן הילד" לשנת 2003 של המועצה הלאומית לשלום הילד. מתוך נימוקי ועדת השופטים להעניק לו את פרס "מגן הילד":

על פעילותו של חיים ולדר בקידום מעמד הילד, על היוזמה, היצירתיות, הגישה האנושית, הדאגה הכנה, המסירות והאמונה ביכולת לשנות ולשפר את מצב הילד בקהילה; על היותו חלוץ חינוכי ומנהיג חברתי; ועל הפעילות המסורה הנעשית מתוך כבוד והכרה ברגשותיהם ובעולמם של ילדים והורים, תוך שמירה מלאה על הערכים והמסורת של הקהילה. על כל אלה החליטה ועדת השופטים להעניק למר חיים ולדר את פרס "מגן הילד" לשנת תשס"ג.

עמדותיו וגישתו החינוכית

ב-1996 העביר ולדר ביקורת חריפה כנגד בית המשפט העליון, ונשיאו אהרן ברק שנטל לדבריו את מושכות השלטון במדינה באמצעות שיטת "האקטיביזם השיפוטי". בראיונות שמסר לאחר מכן הסביר שכוונתו הייתה להבהיר שלציבור החרדי יש זכות לחיות את חייו מבלי שינסו להתערב בתכנים ובדרך החינוך הייחודית שלו. מאידך גיסא, ולדר תומך במציאת דרכים של הידברות וקירוב. כך למשל, כתב ולדר כנגד מי שאינם עומדים בצפירה בימי הזיכרון, כהתגרות בציבור החילוני. במאמר שכתב ביתד נאמן הסביר שעל אף שאינו רואה ערך עצמי בעמידה בצפירה, בכל זאת יש לעמוד "למען כבודם של החיים", והשווה זאת לנסיעה של חילונים בשבת בתוך רחוב חרדי.

אף על פי שספריו קוראים לפתיחות רגשית ואישית, ולדר מתבטא בשמרנות בכל הנוגע להשקפת הציבור החרדי. הוא קורא להישארות של אברכים בכוללים, להימנעות משימוש בטלפונים סלולריים בקרב ילדים ונוער ודחיית מנהגם של צעירים חרדיים להוציא רישיון נהיגה לפני הנישואין.

ולדר מצביע על תהליך התדרדרות הילדים והנוער בארץ ובעולם, כתוצאה מפריצת גבולות וסמכויות בקרב ההורים והמחנכים. מאידך גיסא הוא מצביע על סגירות רגשית, וחוסר יכולת הבעה, כסיבה עיקרית לנשירת ילדים. בסדרת ספריו "עצות מהחיים" הוא מציע להורים לעודד פתיחות רגשית אצל ילדיהם ולתת לגיטימציה להבעת רגשות ואף לדעות שונות ולחשיבה מקורית, ומאידך לשמור על מעמדם של ההורים והמורים כמובילי דרך וכבעלי סמכות.

במאי 2013 פרסם מאמר ביתד נאמן, המתריע על ההסתה המתנהלת כנגד הציבור החרדי. במאמר השווה דברים שכתב יאיר לפיד על הציבור החרדי לתוכן נאום של אדולף היטלר על היהודים[2].

ספריו

ולדר כתב כארבעים ספרים, שחלקם תורגמו לשפות שונות. הספרים מתפרשים על פני קשת גילאים רחבה, מספרי פעוטות דרך ספרי ילדים, נוער וגם ספרות למבוגרים.

קובץ:Valdar h.jpg
אנשים מספרים על עצמם
  • ילדים מספרים על עצמם: הסיפורים בסדרה זו עוסקים בדילמות מציאותיות הלקוחות מעולם הילדים ובאופן שבו הצליחו להתמודד עמן. ספרו הראשון של ולדר, בסדרה זו, יצא לאור ב-1993 תחת שם העט ח. יערי. הספר זכה להצלחה והוא פרסם אותו מחדש תחת שמו המלא. עד כה הופיעו בסדרה 8 כרכים.
  • ילדים בעקבות העבר: הסיפורים בסדרה זו עוסקים בחיבור בין ילדים בני זמננו לאנשים גדולים שחיו בעבר. כל סיפור מורכב משני חלקים כאשר בחלק הראשון מסופר על ילד שעושה מעשה גבורה הירואי, או מתמודד בהצלחה עם אתגר גדול, ולאחר מכן מתברר כי אחד מגדולי העבר התמודד כמותו ואף פעל באותה צורה.

למשל ילד שמסייע למתקן האופניים הזקן שילדי השכונה מתעללים בו מושווה לחפץ חיים שסייע לשואב המים שילדי העיירה נהגו להפריע לו ולמלא את דלייו במים כדי שיקפאו. הסיפורים מיועדים לחנך למידות טובות ולחיבור הילדים לעולם המבוגרים. עד כה יצאו לאור בסדרה שני כרכים.

  • עצות מהחיים: ספר בן שני כרכים שהוא מעין "אנציקלופדיה חינוכית" שנכתבה על ידי ולדר במשך 15 שנה. הספר מכיל עצות מהחיים בנושא חינוכיים רבים שהורים עשויים להיתקל בהם, כגון סמכות הורית, חוצפה, ביקור סדיר, סגירות ולחץ אצל הילדים ועוד.
  • אנשים מספרים על עצמם: סדרה למבוגרים, מקבילה לסדרת "ילדים מספרים על עצמם". בסדרה ששה כרכים.
  • "מאחורי המסיכה"
  • "יש דברים נסתרים"
  • "שימו לב אל הנשמה"
  • "אל תוך עצמך"
  • "אנשים ללא מסכות"
  • "סיפורים מהחיים"
  • "צ'אלמר"

הספרים האחרונים הם פרי דמיונו, ובהם סיפורים קצרים מקוריים העוסקים בתופעות אנושיות. בספרים אלה עושה ולדר שימוש בסגנונו של דיימון ראניון, העמוס בדימויים וכינויים. ולדר אף מקדיש אחד מסיפוריו (האיש שבקיר) לסופר האמריקאי הנודע.

  • "סיפורים מתוך הלב של אורי" (ביחד עם אהובה רענן) (2004) - ספר העוסק בעולם הרגשות של הילד, ומנסה להקנות לילד מושגים רגשיים. הספר תורגם ל-5 שפות.
  • "סיפורים מתוך הלב של אמא" (ביחד עם אהובה רענן) - ספר המציג לילדים את עולם הרגשות מן הפרספקטיבה של המבוגר.
  • "סיפורים מתוך הלב של תמי" (ביחד עם אהובה רענן) - ספר העוסק בעולם הרגשות של ילדים קטנים ומנסה להקנות לילד מושגים רגשיים.
  • סדרת "ילדים כותבים על עצמם".
  • "קוראים לי צביקי גרין"

ביקורת

פעילותו של ולדר נתקלה בהתנגדות של מספר רבנים חרדיים ובהם הרב משה מרדכי שולזינגר. לדבריהם, רעיונותיו מושפעים ממקורות הזרים לחברה החרדית ולכן אינו יכול לשמש מקור סמכות והשראה לבני נוער חרדיים. הביקורת כללה גם פרסומים שבהם הובאו דוגמאות לרעיונות העולים מספריו אשר לטענת המפרסמים נוגדים את ההשקפה החרדית[3]. ולדר נאלץ לגנוז מהדורה של אחד מספריו בעקבות פשקווילים שמחו על שהספר כלל תיאור של ילד שהוא חכם יותר מאביו[4]. עם זאת, ניסיונות להדירו מכתיבה ביומון יתד נאמן לא צלחו. מאז תחילת העשור הראשון של המאה ה-21 הוא מקפיד להוציא את ספריו עם חותמת כשרות של הוועדה לביקורת ספרים הפועלת מטעם בית הדין של הרב נסים קרליץ.

בשנת 2015 נתקל בביקורת על השם צ'אלמר שבחר לספרו, הספר מרכז מספר סיפורים שסופרו כביכול על ידי יהודי ירושלמי מהדור הישן. היו שראו במילה 'צ'אלמר' כינוי גנאי וסטריאוטיפ ליהודי הירושלמי מהדור הישן, ולדר בעצמו התגונן והסביר שלדעתו המילה צ'אלמר היא ביטוי של כבוד. כתוצאה מהביקורת שספג, [5]הוא השמיט את שם הספר בפרסום הספר בעיתון יתד נאמן .

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ פרס 'מגן הילד' יוענק היום במשכן הכנסת לסופר החרדי חיים ולדר, מבזק בערוץ 7, 7 בפברואר 2003
  2. ^ שנאת נפש בלי חשבון באתר בחדרי חרדים
  3. ^ אחת החוברות יצאה תחת השם: "ונער קטון נוהג בם"
  4. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    תמר רותם, קולם של הילדים השותקים, באתר הארץ, 3 בינואר 2002
  5. ^ ספרו של חיים ולדר צונזר; "'צ'אלמר' הוא כינוי גנאי"