מריסה פאוואן – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ניקיון פרמטרים בתבנית שחקן*
מ תיקון קישור
שורה 25: שורה 25:
היא פרצה לתודעה רשמית בשנת 1955 בזכות ליהוקה לעיבוד הקולנועי למחזהו של [[טנסי ויליאמס]] "[[השושנה המקועקעת]]", תפקיד שיועד בתחילה לאחותה התאומה פייר שהייתה יותר מוכרת בתעשייה ב[[הוליווד]]. פאוואן הופיעה בסרט בתפקיד רוזה בתה הצעירה של סארפינה דל רוזה ([[אנה מניאני]]), היא זכתה ב[[פרס גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר - סרט קולנוע|פרס גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר]] והייתה מועמדת ל[[פרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר]] אותו היא הפסידה לחברתה לסרט [[ג'ו ואן פליט]] על הופעתה בסרט "[[קדמת עדן (סרט)|קדמת עדן]]". באותו טקס אוסקר עלתה פאוואן לקבל פרס אוסקר אחר בשמה של אנה מניאני שנעדרה מהמעמד. באותה השנה השתתפה פאוואן גם בעיבוד הקולנועי של [[נאנלי ג'ונסון]] לספרו של [[סלואן וילסון]] "[[האיש בחליפה האפורה]]" לצידם של [[גרגורי פק]] ו[[ג'ניפר ג'ונס]].
היא פרצה לתודעה רשמית בשנת 1955 בזכות ליהוקה לעיבוד הקולנועי למחזהו של [[טנסי ויליאמס]] "[[השושנה המקועקעת]]", תפקיד שיועד בתחילה לאחותה התאומה פייר שהייתה יותר מוכרת בתעשייה ב[[הוליווד]]. פאוואן הופיעה בסרט בתפקיד רוזה בתה הצעירה של סארפינה דל רוזה ([[אנה מניאני]]), היא זכתה ב[[פרס גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר - סרט קולנוע|פרס גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר]] והייתה מועמדת ל[[פרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר]] אותו היא הפסידה לחברתה לסרט [[ג'ו ואן פליט]] על הופעתה בסרט "[[קדמת עדן (סרט)|קדמת עדן]]". באותו טקס אוסקר עלתה פאוואן לקבל פרס אוסקר אחר בשמה של אנה מניאני שנעדרה מהמעמד. באותה השנה השתתפה פאוואן גם בעיבוד הקולנועי של [[נאנלי ג'ונסון]] לספרו של [[סלואן וילסון]] "[[האיש בחליפה האפורה]]" לצידם של [[גרגורי פק]] ו[[ג'ניפר ג'ונס]].


בתקופה שלאחר מכן הופיעה פאוואן בתפקיד [[אבישג השונמית]] בדרמה המקראית של [[קינג וידור]] "[[שלמה ומלכת שבא]]" ובתפקיד [[קתרין דה מדיצ'י]] אשתו של מלך צרפת [[אנרי השני]] ([[רוג'ר מור]]) בדרמה "[[דיאן (סרט)|דיאן]]". היא שיחקה בדרמה התקופתית של [[ג'ון פארו]] "[[ג'ון פול ג'ונס (סרט)|ג'ון פול ג'ונס]]" ולצידו של [[טוני קרטיס]] בסרט הפשע "[[סיפור חצות]]".
בתקופה שלאחר מכן הופיעה פאוואן בתפקיד [[אבישג השונמית]] בדרמה המקראית של [[קינג וידור]] "[[שלמה ומלכת שבא]]" ובתפקיד [[קטרינה דה מדיצ'י]] אשתו של מלך צרפת [[אנרי השני]] ([[רוג'ר מור]]) בדרמה "[[דיאן (סרט)|דיאן]]". היא שיחקה בדרמה התקופתית של [[ג'ון פארו]] "[[ג'ון פול ג'ונס (סרט)|ג'ון פול ג'ונס]]" ולצידו של [[טוני קרטיס]] בסרט הפשע "[[סיפור חצות]]".
את הופעותייה הזכורות האחרונות עשתה פאוואן בקומדיה הצרפתית של [[ז'אק דמי]] "[[הריון גברי]]" ובסדרות הטלוויזיה "[[התקווה שדל ראיין]]" ו-"77 Sunset Strip".
את הופעותייה הזכורות האחרונות עשתה פאוואן בקומדיה הצרפתית של [[ז'אק דמי]] "[[הריון גברי]]" ובסדרות הטלוויזיה "[[התקווה שדל ראיין]]" ו-"77 Sunset Strip".



גרסה מ־08:44, 22 בינואר 2016

תבנית:שחקן

מריסה פאוואןאנגלית: Marisa Pavan; ‏נולדה ב-19 ביוני 1932) היא שחקנית איטלקייה, זוכת פרס גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר ומועמדת פרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר לשנת 1955 על הופעתה בסרט "השושנה המקועקעת".

פאוואן נולדה בקליארי בירת סרדיניה, איטליה בשם מריה לואיסה פיירנג'לי. פאוואון היא אחותה התאומה של כוכבת הקולנוע האיטלקייה המנוחה פייר אנג'לי. פאוואון פילסה את דרכה כשחקנית תוך כדי תפקידי משנה בסרט המלחמה של ג'ון פורד "What Price Glory", בדרמת הפשע של ארנולד לבן "Down Three Dark Streets" ובמערבון של דלמאר דייוויס "Drum Beat i".

היא פרצה לתודעה רשמית בשנת 1955 בזכות ליהוקה לעיבוד הקולנועי למחזהו של טנסי ויליאמס "השושנה המקועקעת", תפקיד שיועד בתחילה לאחותה התאומה פייר שהייתה יותר מוכרת בתעשייה בהוליווד. פאוואן הופיעה בסרט בתפקיד רוזה בתה הצעירה של סארפינה דל רוזה (אנה מניאני), היא זכתה בפרס גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר והייתה מועמדת לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר אותו היא הפסידה לחברתה לסרט ג'ו ואן פליט על הופעתה בסרט "קדמת עדן". באותו טקס אוסקר עלתה פאוואן לקבל פרס אוסקר אחר בשמה של אנה מניאני שנעדרה מהמעמד. באותה השנה השתתפה פאוואן גם בעיבוד הקולנועי של נאנלי ג'ונסון לספרו של סלואן וילסון "האיש בחליפה האפורה" לצידם של גרגורי פק וג'ניפר ג'ונס.

בתקופה שלאחר מכן הופיעה פאוואן בתפקיד אבישג השונמית בדרמה המקראית של קינג וידור "שלמה ומלכת שבא" ובתפקיד קטרינה דה מדיצ'י אשתו של מלך צרפת אנרי השני (רוג'ר מור) בדרמה "דיאן". היא שיחקה בדרמה התקופתית של ג'ון פארו "ג'ון פול ג'ונס" ולצידו של טוני קרטיס בסרט הפשע "סיפור חצות". את הופעותייה הזכורות האחרונות עשתה פאוואן בקומדיה הצרפתית של ז'אק דמי "הריון גברי" ובסדרות הטלוויזיה "התקווה שדל ראיין" ו-"77 Sunset Strip".

פאוואן נישאה בשנת 1956 לשחקן הצרפתי ז'אן פייר אומון ממנו הביאה לעולם שני ילדים, צלם הקולנוע ז'אן קלוד אומון והקולנוען פטריק אומון. פאוואן הייתה נשואה לאומון עד לפטירתו בשנת 2001.

פילמוגרפיה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מריסה פאוואן בוויקישיתוף