יחידת הקישור ללבנון – הבדלי גרסאות
מ קישורים פנימיים |
מ ניקיון פייפ ראשון בתבניות# |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{יחידה |
{{יחידה |
||
|שם= |
|שם= |
||
|סמל=[[קובץ:Levanon ugda1.png|150px]] |
|סמל=[[קובץ:Levanon ugda1.png|150px]] |
גרסה מ־18:17, 7 באפריל 2016
יחידת הקישור ללבנון (בראשי תיבות: יק"ל) היה שמה הרשמי של עוצבת לבנון (לפי חלוקת העוצבות המרחביות) ותפקידיה היו שמירה על ישראל מרצועת הביטחון בלבנון וכן עבודה מול צבא דרום לבנון (צד"ל). היחידה פורקה לאחר נסיגת צה"ל מרצועת הביטחון במאי 2000.
תחומי האחריות של היחידה
היחידה בתחילת דרכה נקראה אד"ל ורק בתחילת 1983 נקראה בשמה החדש יק"ל.
באחריותה המבצעית הייתה רצועת הביטחון, שכללה כפרים שיעים ונוצרים, וכן מוצבי צה"ל וצד"ל, וכן מעברי הגבול בין ישראל ללבנון לרבות הגדר הטובה. מפקדת היחידה, בדרג אוגדה, שכנה במרג' עיון, ותחתיה פעלו שתי חטיבות מרחביות, החטיבה המזרחית שמפקדתה במרג' עיון והחטיבה המערבית שמפקדתה ליד העיירה בינת ג'בייל. המפקדה העורפית של היחידה שכנה במטולה.
היחידה עסקה גם בתמיכה ובליווי מבצעי לצבא דרום לבנון. קציניה עמדו בקשר קבוע עם מפקדי צד"ל המקבילים להם ותמכו בפעילות המבצעית, באימונים ובמנהלה של צד"ל. היחידה הפעילה גם מנגנון נרחב של סיוע אזרחי לאנשי צד"ל ולבני משפחותיהם בתחומי החינוך, הבריאות והתשתית. (שם היחידה הרשמי נשמר כיק"ל ולא כעוצבת לבנון, ממניעים אסטרטגים, שלא להציג את ישראל כמחזיקת סד"כ כוחות גדול בלבנון אלא רק מסייעת לצד"ל) היחידה הייתה אחראית גם על הפעלת בא"ח מג'דיה, שהיה בסיס אימונים חטיבתי של חיילי צד"ל, והיה ממוקם שלושה קילומטר מזרחית לכפר עג'ר.
בין תפקידי היחידה היה איסוף מידע מודיעיני על ידי הכשרת קציני תפקידים מיוחדים אשר עבדו במקביל לאנשי המנהל האזרחי ותפקידם היה בין היתר - לשלם משכורות לחיילי צד"ל, לאסוף מידע אודות משתפ"ים פוטנציאלים, קשירת קשר עם מנהיגי הכפרים וקבלת מידע עדכני אודות יעדים מודיעיניים של הצבא כגון רון ארד וכו'. הכשרת הקתמ"ים כללה קורס בערבית אשר נערך באולפן שישב בתוך מפקדת יק"ל במרג' עיון, למידת נימוסים ותרבות ערבית, קריאה כתיבה ודיבור ברמה גבוהה של ערבית.
תחומים נוספים של היחידה אשר מעולם לא פורסמו - מעורבות בתאום וקשר עם גורמים כולל ממשלת לבנון, העדה הדרוזית בראשות וואליד ג'ונבלט. בתחילת דרכה עסקה במעורבות במשאים ובמתנים בין ממשלת ישראל לממשלת לבנון - אשר כללו את הקמת צד"ל - שהוקם מתחילתו בסיכום עם ממשלת לבנון.
היחידה עסקה בבניית צד"ל ולאחר מכן בהפעלתו.
תחילת פעילות היחידה בשנות השבעים בשנים אלו מונו קציני צה"ל לעמוד בקשר מול אזור דרום לבנון (אד"ל) שכלל קציני צבא ומנהיגים נוצרים ושיעים. קצינים אלה פעלו במסגרת הממשל הצבאי וכן במסגרת אגף המודיעין של צה"ל. לאחר מלחמת לבנון הראשונה הוקמה באופן רשמי יחידת הקישור ללבנון והוכפפה לפיקוד הצפון. בראש היחידה עמד קצין בדרגת תת-אלוף. לפי אתר דובר צה"ל נהרגו כ 23 לוחמי יק"ל בתקופה שצה"ל שהה ברצועת הביטחון.
החטיבה המערבית
החטיבה המערבית הייתה ממוקמת בצפון העיירה בינת ג'בייל. החטיבה פיקדה הן על כוחות צה"ל בגיזרתה והן על החטיבה המערבית של צד"ל. גזרת החטיבה הצה"לית כללה את רכס הסילבסטר משקרא לשקיף א נימל, הכפרים א טירי, כונין, עין אבל, חנין, רמיש, מרון א ראס, ירון ובינת ג'בייל, והגזרה הצד"לית השתרעה מהליטני, צפונית לטייבה והסלוקי באחריות גדוד 70 השיעי שמפקדתו בתל קאבע (כולל מוצב צהל לטובת חניכת הגדוד), דרך גדוד 80 הנוצרי ברובו שמפקדתו בג'מוס וגזרתו מברעשית ועד בית ליף. (החונך הגדודי במפקדת חטיבת צהל בבינת ג'בייל) וגדוד 81 הסוני-שיעי-נוצרי שמפקדתו בשקיף אל חרדון והחונך בראש הניקרה, מג'בל בלאט ועד ראס באיאדה-ראש הניקרה. מפקדה לאורך השנים ועד לעלייתו על מיטען היה הקולונל עאקל האשם. החטיבה ניהלה בית חולים צבאי בסמוך לטובת האוכלוסייה. החטיבה ניהלה גם מערכת של סיוע אזרחי שכלל בניית מבני ציבור, סלילת כבישים, פיתוח חקלאי ורפואי, סיוע למערכת החינוך והמסחר. בשנות הלחימה האחרונות של צה"ל ברצועת הביטחון, בפיקודו של אל"ם נועם בן צבי, הייתה החטיבה נתונה לאיום מתמיד של מטענים וטילים. בשנת 2000 נחשפו מספר רב של מטענים שכוונו כנגד חיילי החטיבה. בין מפקדיה גם אל"ם איציק רחימוב שנהרג בהתקלות עם מחבלים בפאתי הכפר בינת ג'בייל. במהלך נסיגת צה"ל מלבנון, החטיבה הייתה בין הכוחות הראשונים שנסוגו. במהלך הנסיגה, הפעילה החטיבה את כוחות הטנקים שתחת פיקודה להשמדת מוצבי צד"ל ברעשית ושקיף א-נמיל וכן הושמד טנק צד"ל שנלקח שלל על ידי החזבאללה.
מפקדי החטיבה: מופיד עאמר (1987-1989), יצחק רחימוב (1989-1990), נביה מרעי, מוניב באדר, רפיק סעיד, מוטי שפס, טל רז (1995-1997), נועם בן צבי[1].
מפקדת החטיבה לשעבר הייתה אחד היעדים המרכזים בקרב על בינת ג'בייל במלחמת לבנון השנייה.
החטיבה המזרחית-חטמ"ז
החטיבה המזרחית שייכת ליחידת קישור לבנון. החטיבה הייתה אחראית על הגזרה בין מורדות רכס עלי טהר למורדות המערביים של החרמון. החטיבה פיקדה על כוחות צה"ל בגזרתה במוצבים דמשקייה, עיישיה, ריחן, סוג'וד, כפר חונא. שני, מרג' עיון וחצבייה ועל כוחות צד"ל בגזרה. השליטה והתיאום על צד"ל נעשתה באמצעות קציני הקישור לצד"ל (חונכים). מפקדת החטיבה הייתה ממוקמת בעיירה מרג' עיון באותו בסיס של מפקדת יחידת הקישור לבנון. כוחות החטיבה היו האחרונים במהלך נסיגת כוחות צה"ל מלבנון. מפקד החטיבה בזמן הנסיגה היה אל"ם איל איזנברג. בין מפקדי החטיבה בעבר היו אלי אמיתי, יאיר גולן[2] שאף נפצע בשנת 1997, במהלך תפקידו בקרב עם מחבלי החזבאללה, אולם חרף הפציעה המשיך לפקד ולנהל את הקרב כנגד המחבלים[3], אביב כוכבי[4] וארז גרשטיין[5].
מפקדי היחידה
מפקדי היחידה בגלגוליה הראשונים כאד"ל:
שם | תקופת כהונה | הערות |
בנימין בן אליעזר | 1974 - 1978 | קצין קישור לדרום לבנון, מקים אד"ל איזור דרום לבנון לאחר מבצע ליטני |
יורם המזרחי | 1978 - 1980 | מפקד אד"ל - קצין קישור לדרום לבנון |
אפרים סנה | נובמבר 1981 - דצמבר 1982 | מפקד אד"ל - לימים ראש המנהל האזרחי |
מאיר דגן | 1980 - 1981 | מפקד אד"ל. לימים ראש המוסד |
דוד מימון | 1982 | מפקדה בגלגול הזמני שנקרא יס"ל - יח' הסיוע ללבנון (דצ' 82 עד פב' 83). ממונה על הסיוע האזרחי בלבנון ועל כוחות המילואים של הממשל הצבאי בתקופת מלחמת לבנון הראשונה |
מפקדי יק"ל לדורותיה:
שם | תקופת כהונה | הערות |
מאיר דגן | דצמבר 1982 - אפריל 1984 | לימים ראש המוסד |
שלמה איליה | אפריל 1984 - אפריל 1985 | |
דני רוטשילד | אפריל 1985 - אוגוסט 1986 | לימים מתאם פעולות הממשלה בשטחים |
דוד אגמון | אוגוסט 1986 - יוני 1988 | לימים קצין חי"ר וצנחנים ראשי |
זאב זכרין | יוני 1988 - פברואר 1991 | |
מיכה טמיר | פברואר 1991 - אוקטובר 1992 | |
גבי אשכנזי | אוקטובר 1992 - יולי 1994 | לימים הרמטכ"ל ה-19 |
גיורא ענבר | יולי 1994 - יוני 1996 | |
אלי אמיתי | יוני 1996 - פברואר 1998 | ראש חטיבת המבצעים |
ארז גרשטיין | פברואר 1998 - פברואר 1999 | נהרג בעת מילוי תפקידו ממטען צד |
אלי אמיתי | 1999 | חזר לתפקיד כממלא מקום עד למינוי של בני גנץ |
בני גנץ | 1999 - 2000 | מפקדה עד פירוקה לאחר הנסיגה מלבנון. לימים הרמטכ"ל ה-20 |
לקריאה נוספת
- עמוס הראל ואבי יששכרוף, קורי עכביש, תל אביב: ידיעות אחרונות, 2008, מסת"ב 9654824310
- משה (צ'יקו) תמיר, מלחמה ללא אות, תל אביב: מערכות - משרד הביטחון, 2005, מסת"ב 9650512969
- אהוד ערן, תמצית געגוע: סיפורו של ארז גרשטיין והמלחמה בלבנון, תל אביב: ידיעות ספרים, 2007, מסת"ב 9655116824
- יוסי פלד (כתבה: רונית ורדי), איש צבא, תל אביב: ספרית מעריב, 1993
קישורים חיצוניים
- יחידת הקישור ללבנון מתפרקת, ynet, יוני 2000
הערות שוליים
- ^ עמוס הראל, המח"ט האחרון של בינת ג'בייל: לא יצאנו מלבנון, ברחנו, באתר הארץ, 21 במאי 2010.
- ^ משה (צ'יקו) תמיר, מלחמה ללא אות, הוצאת מערכות - משרד הביטחון, 2005, עמוד 185.
- ^ מפקד הגזרה המזרחית של צה"ל בלבנון נפצע בהיתקלות עם חוליית חזבאללה, הארץ, 28/11/1997, "פצצות המרגמה נחתו במוצב ובשטח, ואחת מהן נחתה בסמוך לאל"ם יאיר - אשר נפגע מרסיסים ברגל ובחזה. למרות הפציעה, שהוגדרה תחילה כקלה ואחר כך החמירה לבינונית, המשיך אל"ם יאיר לתת פקודות ולנהל את הקרב מול החזבאללה. תוך כדי חילופי האש הכבדים, שכללו ירי ארטילרי של צה"ל והפצצה של מטוסי חיל האוויר על עמדות החזבאללה באזור סוג'וד, טופל הקצין בידי רופא וחובש. רק לאחר שהאש פסקה נחת במקום מסוק של צה"ל, אשר העביר את אל"ם יאיר לטיפול בבית החולים רמב"ם בחיפה".
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים ריקים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית חן קוטס-בר, דרך כוכבו, באתר nrg, 24 באפריל 2005 - ^ משה (צ'יקו) תמיר, מלחמה ללא אות, הוצאת מערכות - משרד הביטחון, 2005, עמוד 221