הרי האלפים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ העברת כיתוב מפה בתבנית הר לשדות ייעודיים#
שורה 115: שורה 115:
[[קובץ:Wildhauspass.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כביש באלפים]]
[[קובץ:Wildhauspass.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כביש באלפים]]
באלפים ישנם מספר מעברים, שהם למעשה אזורים נמוכים יחסית לסביבתם, המשמשים מקומות לחציית האלפים, שכיום עוברים בהם [[כביש]]ים ו[[רכבת|רכבות]]. המעברים שימשו את בני האדם כבר בימי קדם, לצורכי [[מסחר]], [[מלחמה]] ו[[צליינות]]. באותם ימים ההרים היו בלתי ניתנים לחצייה בעונת ה[[חורף]], אך כיום הודות לפינוי השלגים התגברו על בעיה זו. החשובים במעברים הם [[מעבר סן ברנאר הגדול]], [[מעבר ברנר]], [[מעבר סנקט גוטהרד]], [[מעבר סימפלון]] ו[[מעבר מון סני]].
באלפים ישנם מספר מעברים, שהם למעשה אזורים נמוכים יחסית לסביבתם, המשמשים מקומות לחציית האלפים, שכיום עוברים בהם [[כביש]]ים ו[[רכבת|רכבות]]. המעברים שימשו את בני האדם כבר בימי קדם, לצורכי [[מסחר]], [[מלחמה]] ו[[צליינות]]. באותם ימים ההרים היו בלתי ניתנים לחצייה בעונת ה[[חורף]], אך כיום הודות לפינוי השלגים התגברו על בעיה זו. החשובים במעברים הם [[מעבר סן ברנאר הגדול]], [[מעבר ברנר]], [[מעבר סנקט גוטהרד]], [[מעבר סימפלון]] ו[[מעבר מון סני]].
[[קובץ: אירופה אוגוסט 2011 234.jpg|ימין|ממוזער|250px|הרי האלפים בשווייץ]]
[[קובץ: Lauterbrunnental (אירופה אוגוסט 2011 234).jpg|ימין|ממוזער|250px|הרי האלפים בשווייץ]]
את האלפים ניתן לחצות כיום גם על ידי מנהרות תת-קרקעיות שיש בו, שהחשובות בהן הן מנהרת סימפלון בין שווייץ לאיטליה, מנהרת מון סני בין צרפת לאיטליה ומנהרת סנקט גוטהרד בשווייץ.
את האלפים ניתן לחצות כיום גם על ידי מנהרות תת-קרקעיות שיש בו, שהחשובות בהן הן מנהרת סימפלון בין שווייץ לאיטליה, מנהרת מון סני בין צרפת לאיטליה ומנהרת סנקט גוטהרד בשווייץ.
<!-- יש עוד הרבה מנהרות חשובות, לא ברור למה נבחרו דווקא אלו-->
<!-- יש עוד הרבה מנהרות חשובות, לא ברור למה נבחרו דווקא אלו-->

גרסה מ־02:12, 21 בנובמבר 2016

רכס הרי האלפים
תצלום לווין של רכס הרי האלפים
תצלום לווין של רכס הרי האלפים
מידע כללי
גובה 4,810, מון בלאן
שטח 190,000 קמ"ר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה, איטליה, סלובניה, מונקו, צרפת, אוסטריה, שווייץ, ליכטנשטיין עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום

אוסטריהאוסטריה אוסטריה
איטליהאיטליה איטליה
גרמניהגרמניה גרמניה
מונאקומונאקו מונאקו
ליכטנשטייןליכטנשטיין ליכטנשטיין
סלובניהסלובניה סלובניה
צרפתצרפת צרפת


שווייץשווייץ שווייץ
רכס הרים הרי האלפים
אורך הרכס 1,000 ק"מ
קואורדינטות 45°50′1″N 6°51′54″E / 45.83361°N 6.86500°E / 45.83361; 6.86500
מפת הרי האלפים
מפת הרי האלפים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרי האלפים הם רכס הרים בדרום מרכזה של אירופה, העובר (ממזרח למערב) דרך המדינות סלובניה, איטליה, אוסטריה, גרמניה, ליכטנשטיין, שווייץ וצרפת. האלפים מהווים מחסום גאוגרפי-אקלימי ברור המפריד בין אזור האקלים הים-תיכוני מדרום לאלפים והאזור הממוזג שמצפון להם, מכיוון שהם חוסמים את הרוחות הצפוניות הקרות. ההרים מהווים חלק משרשרת של רכסי הרים הנמשכת מצפון אפריקה ועד דרום-מזרח אסיה. הרי האלפים מצויים במפגש הלוחות הטקטוניים של אירופה ואפריקה.

הפסגה הגבוהה ביותר באלפים היא המון בלאן המתנשא לגובה של 4,810 מטר מעל פני הים. הפסגות הגבוהות של האלפים מכוסות בשלג תמידי, ובעמקים שביניהן נוצרים קרחוני ענק המעצבים את הנוף. מוצאם של רבים מהנהרות הגדולים של מרכז אירופה (בהם: הריין, הדנובה, הפו והרון) הוא באלפים. בזכות מיקומם במרכז אירופה, הרי האלפים מהווים מוקד משיכה לחובבי סקי רבים והוקמו בהם אתרי סקי רבים.

היווצרות

הרי האלפים נוצרו כתוצאה מלחץ של הלוח האפריקני כלפי הלוח האירופאי. לחצים אלו החלו אחרי העלמותו של הים הקדום, תטיס. הלחצים התמקדו בתחום האורוגנזה של התנגשות היבשות שהתחוללה בתקופת הפלאוזואיקון.

היסטוריה

ידוע לנו מעט על מגורים באלפים בתקופות קדומות ממסמכים שנשתמרו אשר נכתבו על ידי גאוגרפים והיסטוריונים יוונים ורומים. פרטים מעטים ידועים לנו על כך מכיבושי אוגוסטוס של שבטים שישבו באלפים, וכך גם מהקרבות שניהל חניבעל באלפים נגד האימפריה הרומית.

על הכיבושים והנדידות התכופים באלפים של השבטים הגרמניים במאות החמישית והשישית, ידועות לנו גם כן רק במתאר, כיוון שלהם, כמו למלכים והקיסרים הפרנקים-קרולינגים, האלפים שימשו כמעט ורק לנתיבי תחבורה, ורק במעט למגורים.

גאוגרפיה

הצד הצפוני של הר אייגר במרכז שווייץ

האלפים משתרעים בקשת שאורכה כ-1,000 קילומטרים מהים התיכון בדרום צרפת עד לקרבת העיר וינה ושטחה כ-250,000 קילומטרים רבועים. ההרים מהווים חלק ממערכת הרים עצומה שנוצרה מהתקמטות קרום כדור הארץ בתקופות גאולוגיות קדומות הכוללת את הרי האטלס בצפון אפריקה; הרי הפירנאים, הרי האפנינים, הרי הקרפטים והרי הקווקז באירופה ואת הרי ההימלאיה באסיה.

הרי היורה שבין שווייץ לצרפת נחשבים מבחינה גאולוגית לחלק מהרי האלפים, אך מבחינה גאוגרפית, לעומת זאת, הם נחשבים כרכס הרים עצמאי.

חלוקה משנית

האלפים מתחלקים לשני רכסים, האלפים המזרחיים והאלפים המערביים. הגבול בין שני החלקים הוא הימות קונסטנץ וקומו ונהר הריין.

האלפים המזרחיים

האלפים המזרחיים משתרעים בשטחי אוסטריה, גרמניה, איטליה, ליכטנשטיין סלובניה ושווייץ. הפסגה הגבוהה ביותר היא ההר ברנינה, המתנשא לגובה 4,052 מטר מעל פני הים.

החלוקה המשנית של האלפים המזרחיים מבוססת על הליתולוגיה (חלוקה לפי סוגי הסלעים). החלקים העיקריים של האלפים המזרחיים הם:

האלפים המערביים

הר גרוסגלוקנר באוסטריה, ליד העיר זלצבורג

האלפים המערביים משתרעים בשטח איטליה, צרפת ושווייץ. ההרים בחלק זה של הרכס גבוהים יותר (בממוצע) מהאלפים המזרחיים, אולם הרכס עצמו קצר ומעוקל יותר. הפסגה הגבוהה ביותר באלפים המערביים היא המון בלאן (ההר הגבוה ביותר באלפים בכלל), המתנשא לגובה 4,810 מטר מעל פני הים.

האלפים המערביים נחלקים לשנים עשר חלקים לפי השיטה הגאוגרפית:

הרי היורה נחשבים חלק מהאלפים רק מבחינה גאולוגית, אך לא מבחינה גאוגרפית.

קרחונים

במרומי האלפים ישנו שלג עד, והרוחות העזות הנושבות בו לעתים תכופות גורמות לעתים לשלג להצטבר בערימות גדולות, המתגלגלות בסופו של דבר במדרונות וגורמות למפולות שלגים מסיביות. השלג שמדרדר אל הבקעות הגבוהות שבין ההרים מצטבר בשכבות, ועל ידי הלחץ העצום שנוצר על השכבות התחתונות הן הופכות לקרחונים, אשר מחליק אט אט במורדות ההר, וכשהוא מגיע לגבהים נמוכים יותר הוא נמס והופך למים.

פסגת הרי האלפים בצילום מתוך מטוס בדרכו לגרמניה

פסגות

פסגת הר מטרהורן

הפסגות הגבוהות באלפים מתנשאות אל מעל ל-4,000 מטר מעל פני הים. הפסגה הגבוהה ביותר היא המון בלאן. הפסגות הגבוהות ביותר שוכנות באלפים המערביים. להלן רשימת עשר הפסגות הגבוהות באלפים וגובהן במטרים מעל פני הים:

נהרות

האלפים מהווים מקור לנהרות רבים, אשר חלקם מהווים את החשובים שבנהרות אירופה. הנהרות נוצרים לאחר שהקרחונים שגולשים מטה מן ההרים מגיעים למקומות נמוכים ונמסים, היות שהטמפרטורה במקומות האלה גבוהה מדי, וכך הם הופכים לפלגי מים קטנים שבמהלך זרימתם מתחברים והופכים לנהר. הנהרות החשובים ביותר הנכללים בקטגוריה הזו הם הרון, הפו, הדנובה והריין. מכיוון שהנהרות הללו עשירים מאוד במים וזרימתם חזקה, הם משמשים גם להפקת חשמל.

אגמים

האלפים משופעים באגמים רבים, אשר שמם ידוע בכל העולם. האגמים נוצרו לאחר עידן הקרח, כשכל הקרחונים הגדולים שכיסו את הקרקע נמסו, והשאירו אחריהם סלעים שהפריעו את זרימת המים וגרמו להקוותם לתוך העמקים, מה שהפך לאגמים. האגמים מפורסמים מאוד בשל יופיים, והם מושכים תיירים רבים מדי שנה מכל רחבי העולם. בין האגמים הללו ניתן למנות את אגם ציריך, אגם ז'נבה, ימת ארבעת הקנטונים ואגם לוגאנו.

מעברים

ערך מורחב – מעברי האלפים
כביש באלפים

באלפים ישנם מספר מעברים, שהם למעשה אזורים נמוכים יחסית לסביבתם, המשמשים מקומות לחציית האלפים, שכיום עוברים בהם כבישים ורכבות. המעברים שימשו את בני האדם כבר בימי קדם, לצורכי מסחר, מלחמה וצליינות. באותם ימים ההרים היו בלתי ניתנים לחצייה בעונת החורף, אך כיום הודות לפינוי השלגים התגברו על בעיה זו. החשובים במעברים הם מעבר סן ברנאר הגדול, מעבר ברנר, מעבר סנקט גוטהרד, מעבר סימפלון ומעבר מון סני.

הרי האלפים בשווייץ

את האלפים ניתן לחצות כיום גם על ידי מנהרות תת-קרקעיות שיש בו, שהחשובות בהן הן מנהרת סימפלון בין שווייץ לאיטליה, מנהרת מון סני בין צרפת לאיטליה ומנהרת סנקט גוטהרד בשווייץ.

קו פרשת המים האלפיני

קו פרשת המים של האלפים נמתח בין הים התיכון ממערב, לרכס וינרוואלד ("יער וינה") במזרח, ועובר דרך הפסגות המפורסמות והגבוהות ביותר באלפים. הקו עולה מן הים התיכון בדרום-מזרח צרפת, וברכס ההרים כול דה טנדה הוא זז מעט מערבה וממשיך צפונה. לאחר קילומטרים אחדים הוא עולה לכיוון צפון-מזרח, ולאחר מכן, על גבול שווייץ, יורד לכיוון דרום-מזרח ומסתיים ברכס יער וינה הסמוך לעיר וינה.

האלפים ליד הכפר אלפבאך במדינת טירול שבאוסטריה

תיירות

הרי האלפים מהווים מוקד תיירות עולמי, המושך אליו תיירים רבים מדי שנה. גורמי המשיכה העיקריים הם הנוף והסקי. הנוף האלפיני מתאפיין באגמים רבים, כפרים קטנים בין ההרים ופסגות מושלגות. גלישות הסקי מתקיימות במדרונות תלולים שאליהם מגיעים המחליקים על ידי רכבל ארוך.

קישורים חיצוניים

רכס הסילוורטה
רכס הסילוורטה