פאשא – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: {{ס:\1|, ]]
שורה 9: שורה 9:
על פי המילון לאטימולוגיה טורקית, שורש המילה הוא טורקי: beşe, שמשמעה: בן, בפרט בנו של שליט או של אדם מיוחס, נסיך; ומקורה הוא ב[[פרסית]]: '''بچّه''' (תעתיק: בצ'ה), שמשמעה: ילד. המובן הטורקי: "נושא תפקיד רם דרג או פקיד בכיר בארמון" נגזר ככל הנראה מהתואר "'''lala-i beşe'''", שמשמעה: מחנך, מורה, אומן הנסיך. מוסיף המילון לאטימולוגיה ומבאר: לסברה הרווחת כי מקורה של מילה זו במילים: '''padişah''' או '''başağa''' (תעתיק: באש אע'א), שהיה כינוי לראש [[שבט]], אין אסמכתאות.{{מקור|מה שם המילון? מתי ראה אור? מי חיברו אותו?}}
על פי המילון לאטימולוגיה טורקית, שורש המילה הוא טורקי: beşe, שמשמעה: בן, בפרט בנו של שליט או של אדם מיוחס, נסיך; ומקורה הוא ב[[פרסית]]: '''بچّه''' (תעתיק: בצ'ה), שמשמעה: ילד. המובן הטורקי: "נושא תפקיד רם דרג או פקיד בכיר בארמון" נגזר ככל הנראה מהתואר "'''lala-i beşe'''", שמשמעה: מחנך, מורה, אומן הנסיך. מוסיף המילון לאטימולוגיה ומבאר: לסברה הרווחת כי מקורה של מילה זו במילים: '''padişah''' או '''başağa''' (תעתיק: באש אע'א), שהיה כינוי לראש [[שבט]], אין אסמכתאות.{{מקור|מה שם המילון? מתי ראה אור? מי חיברו אותו?}}


במקורות [[עברים|עבריים]] כונה פאשא טורקי פעמים רבות בכינוי המקראי [[פחה]], שמו של [[מושל]] ה[[מחוז]] ב{{ה|אימפריה הפרסית}} לפי ספרי [[ספר עזרא|עזרא]], [[ספר נחמיה|נחמיה]] ו[[מגילת אסתר|אסתר]]. כינוי שמקורו בשפה ה[[ארמית]]. ככל הנראה הסיבה לכך הוא הדמיון בין השמות והתפקיד. כיום פרשנות זו אינה מקובלת.
במקורות [[עברים|עבריים]] כונה פאשא טורקי פעמים רבות בכינוי המקראי [[פחה]], שמו של [[מושל]] ה[[מחוז]] ב[[האימפריה הפרסית|אימפריה הפרסית]] לפי ספרי [[ספר עזרא|עזרא]], [[ספר נחמיה|נחמיה]] ו[[מגילת אסתר|אסתר]]. כינוי שמקורו בשפה ה[[ארמית]]. ככל הנראה הסיבה לכך הוא הדמיון בין השמות והתפקיד. כיום פרשנות זו אינה מקובלת.


==נושאי התואר באימפריה העות'מאנית==
==נושאי התואר באימפריה העות'מאנית==
שורה 32: שורה 32:


==ערכים על נושאי התואר==
==ערכים על נושאי התואר==
*[[אחמד אל-ג'זאר ]]
*[[אחמד אל-ג'זאר]]
*[[אחמד ג'מאל פאשא]]
*[[אחמד ג'מאל פאשא]]
*[[אבראהים פאשא]]
*[[אבראהים פאשא]]

גרסה מ־11:50, 6 באפריל 2017

פאשאטורקית: Paşa; בפרסית: پاشا; תעתיק: פאשא) או באשאערבית: باشا; תעתיק מדויק: באשא), לעתים גם פאשה או באשה, היה תואר כבוד צבאי ואזרחי מקובל באימפריה העות'מאנית ובעולם המוסלמי. פאשא הוא הגבוה מבין ארבעת התארים העות'מאניים לגברים. מתחתיו התארים: ביי, אע'א ואפנדי.

באימפריה העות'מאנית הוענק התואר לקציני צבא בדרגות שמעל אלוף משנה, למושלי סנג'קים, לממונים על מושלי המחוזות (ביילרביי), לפקידי ממשל בדרגים גבוהים, ואף לשרים. עד ימי שלטונו של מהמט השני שימש גם כתואר כבוד למלומדים ואנשי מדע בולטים. בימי הרפובליקה הטורקית הקביל אל דרגה צבאית מוגדרת: אלוף, גנרל, אדמירל.

החל במאה ה-20 משמשת המילה "באשא" במצרים, ובמידה פחותה בארצות הסהר הפורה דוברות הערבית, לציון "אדון".

אטימולוגיה

על פי המילון לאטימולוגיה טורקית, שורש המילה הוא טורקי: beşe, שמשמעה: בן, בפרט בנו של שליט או של אדם מיוחס, נסיך; ומקורה הוא בפרסית: بچّه (תעתיק: בצ'ה), שמשמעה: ילד. המובן הטורקי: "נושא תפקיד רם דרג או פקיד בכיר בארמון" נגזר ככל הנראה מהתואר "lala-i beşe", שמשמעה: מחנך, מורה, אומן הנסיך. מוסיף המילון לאטימולוגיה ומבאר: לסברה הרווחת כי מקורה של מילה זו במילים: padişah או başağa (תעתיק: באש אע'א), שהיה כינוי לראש שבט, אין אסמכתאות.[דרוש מקור: מה שם המילון? מתי ראה אור? מי חיברו אותו?]

במקורות עבריים כונה פאשא טורקי פעמים רבות בכינוי המקראי פחה, שמו של מושל המחוז באימפריה הפרסית לפי ספרי עזרא, נחמיה ואסתר. כינוי שמקורו בשפה הארמית. ככל הנראה הסיבה לכך הוא הדמיון בין השמות והתפקיד. כיום פרשנות זו אינה מקובלת.

נושאי התואר באימפריה העות'מאנית

מוחמד עלי פאשא, 1841
מוסטפא כמאל פאשא (לימים - אתאתורכּ), 1918

לסולטאן העות'מאני ולח'דיו של מצרים הייתה הסמכות להעניק את התואר פאשא. במקור היה התואר צבאי ועם הזמן הפך לתואר כבוד גם בהיררכיה האזרחית. מפקד הצי העות'מאני כונה קפודן פאשא. בשדה הקרב נישא לפני הקצינים הבכירים דגל לפי דרגתם. על הנס היו 1–3 זנבות סוס או טווס (לפי המסורת הטורקו מונגולית), כאשר לסולטאן לבדו היה נס עם ארבעה זנבות. בין נושאי התפקיד (גם אם לא תמיד צורף להם התואר פאשא בפועל) ניתן למנות את:

כמו כן, מושלי מחוזות באימפריה כונו פאשא (או באשא בחבלים דוברי הערבית). שטח שלטונם כונה פאשליק. מושלים של מחוז וילאייט או איילט נושאי התארים ביילרביי (מושל בכיר - "ביי של הביים" בתרגום מילולי) או ואלי (מושל רגיל) כונו בתואר זה. במילים אחרות, כל יחידה מנהלית הייתה פאשליק.

התואר הוענק גם לזרים שהעניקו שירותים לאימפריה העות'מאנית ולמצרים כמו הובארט פאשא וגורדון פאשא (צ'ארלס גורדון). בני הפאשות כונו בכינוי פאשאזאדה.

התואר מחוץ לאימפריה

במרוקו שלא הייתה תחת שלטון האימפריה הוענק התואר באשא למושלי מחוזות. גם במדינות הערביות שקמו על בסיס האימפריה הוענק התואר בהתחלה. כך למשל כונה מפקדו הבריטי של הלגיון הערבי, גלאב פאשא.

ערכים על נושאי התואר

ראו גם