האפיפיור הצעיר

תבנית:סדרת טלוויזיה האפיפיור הצעיר היא סדרת דרמה דוברת אנגלית (בעיקר) פרי יצירתו של פאולו סורנטינו האיטלקי עם ג'וד לאו, דיאן קיטון וסילביו אורלנדו בתפקידים הראשיים. הסדרה מגוללת את סיפורו של האפיפיור הנבחר פיוס השלושה-עשר (אפיפיור עתידי כביכול), הוא לני בלארדו, הארכיבישוף לשעבר של ניו יורק, אדם צעיר יחסית (בשנות החמישים לחייו) ונאה מאד, בגילומו של ג'וד לאו. זהו אפיפיור שונה בהתנהלותו ובגינוניו מכל אפיפיור אחר וסיפורו בסדרה משלב קטעי חלום, פלאש בקים לילדותו בבית יתומים וצילומים מרהיבים ומבויימים באופן קפדני, המקנים תחושה סוריאליסטית. בראיון שנערך עמו ציין סורנטינו שאינו מעוניין ליצור דרמה אקטואלית או לייצג את הותיקן הריאלי, אלא בעיק לייצג את דמותו של האפיפיור כדוגמה לאדם בודד. שני הפרקים הראשונים של הסדרה הוקרנו במסגרת פסטיבל הסרטים של ונציה, ב-3 בספטמבר 2016, הייתה זו הפעם הראשונה שפרקים של סדרת טלוויזיה הוקרנו במסגרת זו. "זהו בעצם סרט בן עשר שעות", אמר הבמאי.

צוות השחקנים

• ג'וד לאו - לני בלארדו, האפיפיור פיוס השלושה-עשר. אדם הנמצא במשבר אמונה, בודד מאד. המפתח לחידתו הוא היותו ילד שהוריו נטשו אותו בבית יתומים ונסעו בלעדיו לונציה. רוב הקרובים אליו מתייחסים אליו כאל קדוש, על אף שבהתנהגותו היומיומית הוא מציג גם פנים אחרות.
• דיאן קיטון - האחות (הנזירה) מרי. מי שגידלה למעשה את בלארדו בבית היתומים והופכת להיות מזכירתו האישית בוותיקן.
• פאולו סורנטינו - אנג'לו וויילו, הקרדינל מזכיר המדינה, קרדינל ותיק במנגנון הוותיקן, פוליטיקאי מנוסה שנאלץ להתמודד עם אפיפיור חריג. אוהד קבוצת הכדורגל נאפולי ומעריץ של מראדונה.
• ג'יימס קרומוול - הקרדינל המבוגר מייקל ספנסר, המנטור של בלארדו ומי ששאף כל חייו להיבחר לאפיפיור.
• חאווייר קמארה - ברנרדו גוטיירז, בתחילה כומר ולאחר מכן קרדינל, בינו ובין האפיפיור הצעיר נרקמת ידידות.
• סקוט שפרד - קרדינל אנדרו דוסולייה, בן גילו של בלארדו, שגדל יחד עמו בבית היתומים וממונה לנציב ועדת הכמורה.
• לודווין סנייה - אסתר היפה, אשתו הצעירה והעקרה של שומר במשמר השווייצרי.
• ססיל דה פראנס - האחראית על יחסי הציבור של הוותיקן.

קווים מרכזיים בעלילה

העלילה מתרכזת במספר קווים. העיקרי שבהם הוא התפתחותו האישית של לני בלארדו מילד נטוש לאיש רב עוצמה, אך בודד ביותר בצמרת הכנסייתית והתפתחותו כרועה רוחני, מאדם סגור ומסתגר שאינו מוכן שצאן מרעיתו יחזה בפניו (ואף בחר בשם האפיפיורי פיוס, כהמשך לאפיפיורים האולטרה-שמרניים פיוס העשירי ופיוס השנים עשר) לאדם שכל מהותו היא האהבה. במסגרת קו עלילתי זה מתוודעים הצופים לחברו מימי בית היתומים, אנדרו דוסולייה המשמש כארכיבישוף בהונדורס ונקרא לרומא לצורך הקונקלווה במסגרתה נבחר בלארדו לאפיפיור, וליחסים המורכבים בין שני הגברים. דמויות חשובות נוספות בקו עלילתי זה הן זו של האחות מרי, שממונה על ידי בלארדו למזכירתו האישית ויחסיו הסבוכים עם אביו הרוחני ספנסר.

קו עלילה נוסף הוא חקירתו של ארכיבישוף ניו-יורק קורטוול (בגילומו של גאי בויד), הנאשם בפדופיליה. חקירה אותה עורך, בסופו של דבר, ברנרדו גוטיירז, כומר בזיליקת פטרוס הקדוש, שהאפיפיור הצעיר מכתיר כקרדינל ושולח אותו לראשונה מחוץ לקריית הוותיקן.

קווי עלילה נוספים הם יחסיו של האפיפיור עם אסתר ומשפחתה, יחסיו עם הקרדינל מזכיר המדינה (וחייו האישיים של זה, הנפרשים במקביל) ועם מנהלת יחסי הציבור של הוותיקן.

באופן מודע ומנוגד לסרטים וסדרות אחרות שנעשו על הוותיקן, אין הסדרה עוסקת כמעט בכלל בתככים ומזימות פוליטיים, וכאשר אלו מוצגים הם משרתים בעיקר את הצגת התפתחותו האישית של האפיפיור ופיתוח דמותו או דמויות אחרות סביבו.

הפקה

זוהי סדרת הטלוויזיה הראשונה בבימויו של במאי הקולנוע המוערך פאולו סורנטינו, שיצר בין היתר את הסרט זה בוודאי המקום בכיכובו של שון פן (2011) ויש המכנים אותו "יורשו של פליני".

מימון ההפקה, בסך 40 מיליון אירו, שהפך אותה להפקה היקרה בהיסטוריה של איטליה, הגיע בחלקו מקרן לעידוד יצירה אירופאית. הפקת עשרת הפרקים הראשונים נמשכו כשלוש שנים, מ-2014 ועד 2016 והצילומים נערכו בין אוגוסט 2015 לפברואר 2016 באולפני צ'ינה צ'יטה, שם הוקמו תפאורות המדמות את חללי הפנים של ארמונות הוותיקן. צילומי החוץ נערכו בגניהן של מספר וילות בסביבות רומא, בהן וילה לנטה ליד ויטרבו ובגנים הבוטניים של ספיאנצה - אוניברסיטת רומא וכן בארמון ונציה ברומא. צילומי חוץ נוספים נערכו בכיכר סן מרקו בוונציה ובדרום אפריקה.

הפתיח

הפתיח משתנה מפרק לפרק, ברוב הפרקים מופיעה דמותו של האפיפיור הצעיר צועד במסדרון מוזיאון הוותיקן, לצלילי עיבוד של גירסת הכיסוי של ג'ימי הנדריקס לשירו של בוב דילן All Along the Watchtower, כאשר בסוף הפתיח מסב האפיפיור את פניו אל הצופים וקורץ בעינו.

סמלים

הבמאי עושה שימוש רב בסמלים ואזכורים פנימיים וחיצוניים. כך למשל, מופיע בגן הארמון האפיפיורי קנגורו ברגעי מפתח בסדרה. העיר ונציה מסמלת את אובדן הורי הגיבור, הן בחלומותיו והן בריאליה. האפיפיור וחלק מהגיבורים מתבוננים ארוכות בציורו המוזר של ג'וזפה דה ריברה "גבר מניק". ילדים, המופיעים כמעט בכל פרק, מייצגים תום וטוהר. נעשה גם שימוש בבגדיהם של השחקנים, הנעים מגלימות שרד מפוארות ועד לבגדי יום-יום, לאפיון דק, לאירוניה ולהעברת מסרים על חייהם.

לקריאה נוספת

• מיכל ישראלי, ‏קדוש מעולה, באתר ‏מאקו‏, 2 בנובמבר 2016
• יניב חלילי, סורנטינו: "רציתי לחשוף את הוותיקן", באתר ynet, 10 בדצמבר 2016