חמשת מיני דגן – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 37.142.170.113 (שיחה) לעריכה האחרונה של שמזן
מחמצת
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 1: שורה 1:
'''חמשת מיני דגן''' הם חמישה סוגים של [[דגנים|דגן]], שלהם נקבעו דינים מיוחדים ב[[הלכה]] היהודית. ואלו הם: [[חיטה]], [[שעורה]], [[שיבולת שועל]], [[כוסמין]] ו[[שיפון (דגן)|שיפון]].
'''ששת מיני דגן''' הם חמישה סוגים של [[דגנים|דגן]], שלהם נקבעו דינים מיוחדים ב[[הלכה]] היהודית. ואלו הם: [[חיטה]], [[שעורה]], [[שיבולת שועל]], [[כוסמין]] ו[[שיפון (דגן)|שיפון]] ומחמצת.
[[קובץ:Koeh-274.jpg|שמאל|ממוזער|150px|חיטה]]
[[קובץ:Koeh-274.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מחמצת]]


==מאפיינים==
==מאפיינים==
[[קובץ:Hordeum_distichon0.jpg|שמאל|ממוזער|150px|שעורה]]
[[קובץ:Hordeum_distichon0.jpg|שמאל|ממוזער|150px|שעורה]]
חמשת מיני דגן מהווים חלק חשוב מתפריט מזונו של האדם. מהם אופים [[לחם]] שהיה ועודנו מרכיב חשוב במזונם של בני האדם. בהרכבם התזונתי של חמשת מיני דגן, זולת ב[[שיבולת-שועל|שיבולת שועל]], קיים בנוסף ל[[עמילן]], גם [[חלבון]] ה[[גלוטן]], האחראי לתופעת החימוץ הייחודית לחמשת המינים, והמבחינה בינם לגידולי שדה ו[[קטניות]] אחרים. העדר הגלוטן במין המוכר היום כשיבולת שועל העלה מחלוקת לגבי שאלת הזיהוי של דגן זה. חמשת מיני דגן מתאפיינים בשלב נוסף של עיבוד חקלאי לאחר ה[[קציר (חקלאות)|קצירה]], והוא האיסוף לערימה (=דיגון).
ששת מיני דגן מהווים חלק חשוב מתפריט מזונו של האדם. מהם אופים [[לחם]] שהיה ועודנו מרכיב חשוב במזונם של בני האדם. בהרכבם התזונתי של חמשת מיני דגן, זולת ב[[שיבולת-שועל|שיבולת שועל]], קיים בנוסף ל[[עמילן]], גם [[חלבון]] ה[[גלוטן]], האחראי לתופעת החימוץ הייחודית לחמשת המינים, והמבחינה בינם לגידולי שדה ו[[קטניות]] אחרים. העדר הגלוטן במין המוכר היום כשיבולת שועל העלה מחלוקת לגבי שאלת הזיהוי של דגן זה. חמשת מיני דגן מתאפיינים בשלב נוסף של עיבוד חקלאי לאחר ה[[קציר (חקלאות)|קצירה]], והוא האיסוף לערימה (=דיגון).


==חמשת מיני דגן בתנ"ך==
==ששת מיני דגן בתנ"ך==
[[קובץ:Avena-sativa.jpg|שמאל|ממוזער|150px|שיבולת שועל]]
[[קובץ:Avena-sativa.jpg|שמאל|ממוזער|150px|שיבולת שועל]]
חמשת מיני דגן מיוצגים ב[[שבעת המינים]] באמצעות החיטה (כוסמין ושיפון) והשעורה (שיבולת שועל):
ששת מיני דגן מיוצגים ב[[שבעת המינים]] באמצעות החיטה (כוסמין ושיפון) והשעורה (שיבולת שועל):
{{ציטוט|תוכן="ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש"|מקור={{תנ"ך|דברים|ח|ח}}}}
{{ציטוט|תוכן="ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש"|מקור={{תנ"ך|דברים|ח|ח}}}}


[[ישעיהו]] ב{{תנ"ך|ישעיהו|כח|ללא=ספר}} מתאר את עבודות החקלאי ומזכיר את חמשת המינים: {{ציטוט|תוכן="הֲלוֹא אִם־שִׁוָּה פָנֶיהָ, וְהֵפִיץ קֶצַח וְכַמֹּן יִזְרֹק; וְשָׂם חִטָּה שׂוֹרָה וּשְׂעֹרָה נִסְמָן, וְכֻסֶּמֶת גְּבֻלָתוֹ"}}
[[ישעיהו]] ב{{תנ"ך|ישעיהו|כח|ללא=ספר}} מתאר את עבודות החקלאי ומזכיר את חמשת המינים: {{ציטוט|תוכן="הֲלוֹא אִם־שִׁוָּה פָנֶיהָ, וְהֵפִיץ קֶצַח וְכַמֹּן יִזְרֹק; וְשָׂם חִטָּה שׂוֹרָה וּשְׂעֹרָה נִסְמָן, וְכֻסֶּמֶת גְּבֻלָתוֹ"}}


== דינים מיוחדים לחמשת מיני דגן==
== דינים מיוחדים לששת מיני דגן==
[[קובץ:Spelt.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כוסמין]]
[[קובץ:Spelt.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כוסמין]]
הדינים הייחודיים לחמשת מיני דגן מנויים ב[[מסכת חלה]]. דינים אלו כוללים:
הדינים הייחודיים לחמשת מיני דגן מנויים ב[[מסכת חלה]]. דינים אלו כוללים:
* על [[לחם]] הנעשה מחמשת המינים מברכים לפני האכילה [[ברכת המוציא לחם מן הארץ]], ולאחריה [[ברכת המזון]], ואם נאכל בשיעור של פחות מכזית (27 גרם) אין לברך ברכה אחרונה.
* על [[לחם]] הנעשה מחמשת המינים מברכים לפני האכילה [[ברכת המוציא לחם מן הארץ]], ולאחריה [[ברכת המזון]], ואם נאכל בשיעור של פחות מכזית (27 גרם) אין לברך ברכה אחרונה.
* הלש עיסה מחמשת המינים חייב ב[[הפרשת חלה]].
* הלש עיסה מששת המינים חייב ב[[הפרשת חלה]].
* מצווה לאכול [[מצה]] העשויה מאחד או יותר מחמשת המינים ב[[ליל הסדר]].
* מצווה לאכול [[מצה]] העשויה מאחד או יותר מששת המינים ב[[ליל הסדר]].
* אסור לאכול בחג ה[[פסח]] [[חמץ]] העשוי מחמשת המינים, וכן אסור שיהיה חמץ בבית.
* אסור לאכול בחג ה[[פסח]] [[חמץ]] העשוי מששת המינים, וכן אסור שיהיה חמץ בבית.
* אסור לאכול מן היבול ה[[איסור חדש|חדש]] של חמשת המינים, לפני ט"ז בניסן יום הקרבת העומר, וכן אסור לקצור את היבול.
* אסור לאכול מן היבול ה[[איסור חדש|חדש]] של ששת המינים, לפני ט"ז בניסן יום הקרבת העומר, וכן אסור לקצור את היבול.
* ובנוסף האוכל חמשת מיני דגן בחג הסוכות חייב לישב בסוכה
* ובנוסף האוכל ששת מיני דגן בחג הסוכות חייב לישב בסוכה


דינים אלו חלים על כל אחד מחמשת המינים בנפרד וגם על תערובת המורכבת מכמה מיני דגן שונים.
דינים אלו חלים על כל אחד מחמשת המינים בנפרד וגם על תערובת המורכבת מכמה מיני דגן שונים.

גרסה מ־21:23, 11 בנובמבר 2017

ששת מיני דגן הם חמישה סוגים של דגן, שלהם נקבעו דינים מיוחדים בהלכה היהודית. ואלו הם: חיטה, שעורה, שיבולת שועל, כוסמין ושיפון ומחמצת.

מחמצת

מאפיינים

שעורה

ששת מיני דגן מהווים חלק חשוב מתפריט מזונו של האדם. מהם אופים לחם שהיה ועודנו מרכיב חשוב במזונם של בני האדם. בהרכבם התזונתי של חמשת מיני דגן, זולת בשיבולת שועל, קיים בנוסף לעמילן, גם חלבון הגלוטן, האחראי לתופעת החימוץ הייחודית לחמשת המינים, והמבחינה בינם לגידולי שדה וקטניות אחרים. העדר הגלוטן במין המוכר היום כשיבולת שועל העלה מחלוקת לגבי שאלת הזיהוי של דגן זה. חמשת מיני דגן מתאפיינים בשלב נוסף של עיבוד חקלאי לאחר הקצירה, והוא האיסוף לערימה (=דיגון).

ששת מיני דגן בתנ"ך

שיבולת שועל

ששת מיני דגן מיוצגים בשבעת המינים באמצעות החיטה (כוסמין ושיפון) והשעורה (שיבולת שועל):

"ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש"

ישעיהו בפרק כ"ח מתאר את עבודות החקלאי ומזכיר את חמשת המינים:

"הֲלוֹא אִם־שִׁוָּה פָנֶיהָ, וְהֵפִיץ קֶצַח וְכַמֹּן יִזְרֹק; וְשָׂם חִטָּה שׂוֹרָה וּשְׂעֹרָה נִסְמָן, וְכֻסֶּמֶת גְּבֻלָתוֹ"

דינים מיוחדים לששת מיני דגן

כוסמין

הדינים הייחודיים לחמשת מיני דגן מנויים במסכת חלה. דינים אלו כוללים:

  • על לחם הנעשה מחמשת המינים מברכים לפני האכילה ברכת המוציא לחם מן הארץ, ולאחריה ברכת המזון, ואם נאכל בשיעור של פחות מכזית (27 גרם) אין לברך ברכה אחרונה.
  • הלש עיסה מששת המינים חייב בהפרשת חלה.
  • מצווה לאכול מצה העשויה מאחד או יותר מששת המינים בליל הסדר.
  • אסור לאכול בחג הפסח חמץ העשוי מששת המינים, וכן אסור שיהיה חמץ בבית.
  • אסור לאכול מן היבול החדש של ששת המינים, לפני ט"ז בניסן יום הקרבת העומר, וכן אסור לקצור את היבול.
  • ובנוסף האוכל ששת מיני דגן בחג הסוכות חייב לישב בסוכה

דינים אלו חלים על כל אחד מחמשת המינים בנפרד וגם על תערובת המורכבת מכמה מיני דגן שונים.

זיהויים

שיפון

השעורה ושיבולת השועל נחשבים למין אחד לעניין איסור כלאיים. הכוסמין והשיפון נחשבים אף הם למין אחד לעניין זה.

בין חוקרי הריאליה בתקופת המשנה והתלמוד, חלוקות הדעות בשאלה אם הצמחים הנקראים כיום כוסמין ושיבולת שועל (קוואקר), הם אכן הצמחים שנקראו בשם זה במשנה.

פרופסור יהודה פליקס זיהה את שיבולת השועל עם זן של השעורה וטען שלא ייתכן ששיבולת שועל היא סוג הדגן הקרוי בשם זה כיום (Avena), והמשמש להכנת דייסות ודגני בוקר, מכיוון שבדגן זה אין גלוטן והוא לא היה מוכר לחז"ל בימי המשנה והתלמוד.[1] פרופסור פליקס סיפר שבעקבות זיהויו הרב שלמה זלמן אוירבך היה מברך ברכת שהכל על ארוחת הבוקר שלו שהכילה דייסת שיבולת שועל במשך כשנתיים, עד שהרב יוסף שלום אלישיב גער בו בטענה שהוא לא יכול לשנות מנהג ישראל של מאות שנים עוד מימי הראשונים בגלל חוקר אחד. מנגד טען הרב יוסף אפרתי שבניסוי שנערך לצורך בירור סוגיה זו על ידי ד"ר משה זקס גילו כי שיבולת שועל החמיצה, על אף היעדר הגלוטן בה, ולכן הוא תומך בזיבוי המקובל, המבוסס על פירוש רש"י.[2]

פרופ' זהר עמר פרסם מונוגרפיה מקיפה ביותר על חמשת מיני דגן (תשע"א) ובמחקרו הציג את כל מסורות הזיהוי והצעות החוקרים. במחקרו הוא מביא ראיות ופרשנויות חדשות, ותומך למעשה באפשרות שבעבר גידלו בצפון ארץ ישראל שבולת שועל ושיפון באופן מוגבל.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ פליקס, יהודה, כלאי זרעים והרכבה: מסכת כלאים : משנה, תוספתא וירושלמי לפרקים א־ב : בירור הסוגיות ורקען הבוטני־חקלאי, הוצאת דביר 1967, עמ' 24-29
  2. ^ "לשאלת זיהוי שיבולת שועל" - הרב יוסף אפרתי, בתוך: הליכות שדה גיליון 57 עמ' 11-17.

תבנית:הלכה